הרשמו עכשיו אפליקציית שיחור לסמארטפון - לאייפון ולאנדרואיד

היסטוריה

כמו מחציתה של הולנד, גם אמסטרדם "נכבשה" מן הים ומן הביצות והיא מתקיימת הודות למאמצים ממושכים להדוף את הים. עד המאה ה-12 היו התיישבויות בודדות בהולנד, והמתיישבים ניקזו ביצות, סכרו נהרות וחיזקו את קו המים בעזרת דייקים (קירות מגן) וערוצים, מתוך פחד מתמיד שמא הים יחזור להציף את הארץ. שליטים אזוריים העניקו מידה ניכרת של עצמאות ואוטונומיה להתיישבויות, ובהן לאמסטרדם, שהיתה כפר דייגים קטן.

במאה ה-13 נבנה על נהר האמסטל, שחוצה את אמסטרדם, סכר שהִטה את אפיק הנהר, והתאפשרה כניסת אוניות רבות למקום שבו היה השפך. חיי העיר התנהלו סביב הסכר (De Dam), ואף השם "אמסטרדם" הוא שיבוש של המונח "סכר האמסטל", אמסטלרדאם (Amstellerdam). על הסכר נבנו בית המכס וכנסייה, והעיר התפתחה במהרה לאורך גדת הנהר המערבית, ומאוחר יותר גם לאורך הגדה המזרחית.

זינוק כלכלי ראשון נרשם במאה ה-14, כשאמסטרדם נקבעה כתחנת הגבייה של מכסי מעבר על משלוחי הבירה ממדינות זרות. הבירה היתה אז משקה פופולרי ואף היוותה תחליף למים המזוהמים (כיום אין כל בעיה לשתות מי ברז בעיר, אך תושבי אמסטרדם עדיין מעדיפים בירה, שמחירה כמעט זהה למחיר בקבוק מים מינרליים). העיר הפכה לנקודת מעבר לתבואת הארצות הבלטיות והפיקה רווחים מזרימת מצרכי המזון מאירופה דרכה. בזכות כוח העבודה הזמין והנמל המצוין שלה הפכה אמסטרדם לצומת מרכזי של נתיבי הסחר העולמיים, ודרכה זרמו עצים, פרוות, דגים, תבלינים ואריגים. עד מחצית המאה ה-16 כבר היתה למרכז אריגים משגשג, כשהבדים יוצרו בבתי העניים שנהרו אליה מהכפרים. ב"תור הזהב" שלה הפכה העיר ללב הפועם של שרשרת ערים ועיירות קטנות בסביבה; הן היו מקושרות ביניהן ברשת של דרכי מים פנימיות, שלאורכן שייטו דוברות עמוסות סחורה.

אמסטרדם היתה קתולית למהדרין עד שבמאה ה-16 טולטלה ברפורמה דתית. התנועה הקלוויניסטית, שצמחה אז באירופה, התעצמה בעיר, וכוחה הופנה נגד הכנסייה הקתולית והאוליגרכיה המקומית. הקלוויניסטים החרימו את נכסי הכנסייה והפכו את בנייניה למוסדות ציבור, אך הנהיגו מדיניות של העלמת עין מהכנסיות הקתוליות "הנסתרות" שדאגו להצניע את פעילותן, וחלק ניכר מהאוכלוסייה נשאר בכל זאת קתולי. באותה העת היה הממשל מושתת על ארבעה "ראשי עיר", שמשרותיהם שולבו זו בזו באופן שמנע העברת כוח לידיים אחרות. זכות האזרחות בעיר הוענקה לאדם לפי עושרו, כלומר לסוחרים.

בשנים 1666-1663 השתוללה בעיר מגפת דֶבר שקטלה עשרות אלפים. במקביל, אנגליה וצרפת החלו לשבור את מונופול המסחר ההולנדי ותנופת הצְמיחה של העיר ספגה מהלומות. צרפת, בהנהגת לואי ה-14, פלשה לארצות השפלה והיתה קרובה לכיבוש אמסטרדם עד כדי כך, שההולנדים נאלצו לפתוח את הסכרים ולהציף את עצמם ואת הצרפתים גם יחד.

במאה ה-18 חדלה אמסטרדם להיות הכוח המוביל בספנות ובבניין, ועם התפתחות התיעוש עברו חלק מהתעשיות לאזורי סְפָר שבהם כוח העבודה זול. השפעת המהפכה הצרפתית שהגיעה גם לאמסטרדם יצרה תנועה דמוקרטית, שפנתה לממשלה הצרפתית החדשה בבקשת סיוע בהפלת המשטר הישן בעיר. הצרפתים התקבלו בעיר ב-1795 כמשחרריה, אך תחת שליטתם כמעט שותקו המסחר והספנוּת בגלל תקנות הסחר המגבילות של שליט צרפת, נפוליאון בונפרטה. בניין העירייה הוחרם, והוסב על ידי לואי ה-14 ל"ארמון המלוכה". כלכלת העיר הידלדלה, כוחה הימי נשבר, קשרי המסחר שלה נותקו ומשאביה נוצלו עד תום.

לאחר מפלת נפוליאון ב-1813 גורשו הצרפתים מארצות השפלה, שהפכו תחת שלטון וִילם הראשון (וילם מאורניֶה) למונרכיה חוקתית שבירתה אמסטרדם. שמו של בית המלוכה שייסד, אורניה, הוא שמו של הצבע הכתום בהולנדית, ומכאן נגזר צבע הלאום הכתום. הולנד החלה להחזיר לעצמה בהדרגה חלק ממושבותיה, הספנות שלה השתפרה ואמסטרדם חזרה להיות מרכז מסחר עולמי. עד מחצית המאה ה-19 היא צמחה לעיר תעשייה מודרנית, המשכנת בשכונותיה החדשות פועלים ומהגרים שזרמו אליה כדי למצוא עבודה. בשנים 1900-1850 הוכפלה אוכלוסייתה לחצי מיליון איש. במקביל לגידול המעמד הבינוני ולהרחבת זכויות הבחירה, צמחה בה תנועת פועלים סוציאליסטית חזקה, שבסוף המאה ה-19 הגיעה לכדי התנגשויות אלימות עם השלטונות.

במלחמת העולם הראשונה דבקה הולנד במעמדה כאומה ניטרלית, וחסכה מעצמה את מחיר הדמים הנורא ששילמו רוב מדינות אירופה. אחרי המלחמה הושקעו משאבים רבים באזור הזַאוּדֶר זֵה (Zuider Zee, הים הדרומי) שמצפון לאמסטרדם, כדי להגיע לעצמאות כלכלית. בשנות ה-30 של המאה ה-20 הוכו הולנד בכלל ואמסטרדם בפרט במכת אבטלה קשה. בעקבות השפל הכלכלי, ומתוך כוונה לשמור על הניטרליות, הן לא חיזקו את קווי ההגנה שלהן. כך נשארו גבולות הולנד ערב מלחמת העולם השנייה חלשים כשהיו. ההולנדים קיוו שמערכת תעלות המים שלהם תחצוץ בינם לבין התוקפים, אך פלישת הגרמנים להולנד במאי 1940 מחקה את מרכז רוטרדם בהפצצות. תגובת העם ההולנדי לכיבוש הנאצי היתה מעורבת: במקביל לצמיחת תנועת התנגדות חזקה, שבה קופדו חייהם של אלפים, היו ששיתפו פעולה והתנדבו לצבא הגרמני ולמשטרה ההולנדית שפעלה בפיקוח הגרמנים.

ב-5 במאי 1945, מעט לפני תום המלחמה, שוחררה הולנד. השנים הבאות הוקדשו להתאוששות ולשיקום, ופרויקטים רבים תוכננו ובוצעו, חלקם הודות לסיוע האמריקאי שהעניקה "תוכנית מרשל" למדינות אירופה שלאחר המלחמה. ב-1953, במהלך סופות חורף עזות, הציף הים שטחים עצומים בשפלת החוף וגרם למותם של 1,800 בני אדם ולנזק עצום לרכוש. האסון האיץ מיזמים שנועדו לסכור לחלוטין חלק מהאזורים, ומבצע כיבוש האדמה מהזַאוּדֶר זֵה קיבל תנופה מחודשת.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 הביאה המדיניות העירונית הלא כתובה להעלמת עין משימוש בסמים קלים, לקליטתם של היפּים רבים בעיר. כ-20 שנה לאחר מכן חולקה אמסטרדם ל-15 רבעים, שקיבלו סמכויות שלטוניות מקומיות כדי לקרב את התושבים אל מוסדות השלטון.

בפברואר 1999 הכריזה ממשלת הולנד על מרכז אמסטרדם כעל אתר לאומי ועל שימור נופי העיר. בשיתוף עם הרשות המקומית עודדה הממשלה תנופת בנייה באדריכלות מודרנית בגדה הדרומית של נהר האיי (Ij) ואת האצת הסחר הכלכלי באמסטרדם. חברות בינלאומיות רבות קבעו באמסטרדם את מרכזן באירופה, וכיום ענפי ההיי-טק והטלקומוניקציה תופסים בה מקום מרכזי.

בעשרות השנים האחרונות מתרחש שינוי דמוגרפי מתמיד בעיר, בעקבות גלי ההגירה הגדולים המציפים אותה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 (במיוחד מסורינאם, ממרוקו ומטורקיה). גלי ההגירה הואצו עם מיסוד האיחוד האירופי ב-1992 (שהולנד היתה בין שש מייסדותיו). כיום, מוצאם של קרוב למחצית מתושבי אמסטרדם אינו הולנדי. בתחילת המאה ה-21, על רקע הגידול באבטלה בעיר, החלו עימותים בין הולנדים לבין מהגרים. העוינות כלפי מיעוטים אתניים (בעיקר מוסלמים) גברה, והביאה ב-2002 לתגובת נגד עִם רציחתו של מנהיג הימין הלאומני פים פורטאון (Pim Fortuyn), שהתנגד לזכויותיהם. התקריות האלימות החריפו בנובמבר 2004, כשבמזרח אמסטרדם נרצח במאי הסרטים תיאו ואן גוך, נצר למשפחתו של הצייר המפורסם, לאחר שמתח ביקורת על החברה המוסלמית ואף ביים סרט על רצח פורטאון. במכתב מוכתם בדם שהצמיד הרוצח - בן מהגרים ממרוקו - לגופו של ואן גוך, הופנה איום ברצח כלפי ראש עיריית אמסטרדם, יוב כהן (Job Cohen). לאחר האירועים האלימים שבה אמסטרדם לשגרת חייה, וחזרה להיות העיר הקוסמופוליטית והרב-תרבותית שמושכת אליה מיליוני תיירים מדי שנה.
 
 
אירועים קרובים
פסטיבל יורדאן
בכל שנה בספטמבר נערך פסטיבל מוזיקלי בשכונת Jordaan...
 
טיפים
למי שמגיע לאמסטרדם עם ילדים, מומלץ מאוד לנסוע ליום לפארק אפטלינג שמרוחק...
רוצים להכיר את אמסטרדם בסיור רגלי מקיף שייתן לכם טעימה מהאטרקציות המרכזיות...
מעוניינים לבקר במוזאון ואן גוך באמסטרדם וחוששים מתורים? ניתן להזמין מראש...