www.shichor.co.il

נדמה שסוד קסמה של ברצלונה נעוץ בעובדה שאתרי התיירות הפופולריים שלה הינם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של התושבים בה. העיר תמיד מלאת חיים וחסרת מנוחה, תיירים ומקומיים גודשים את רחובותיה ואת מסעדותיה בכל שעות היום. אולי זו הקרבה לים התיכון, אולי האווירה הקוסמופוליטית ואולי האופי הקטלוני מסביר הפנים, אבל קל מאד לחוש בבית בברצלונה.
ברצלונה שוכנת בין חוף הים התיכון לבין הגבעות המוריקות של רכס הקויסרולה ומיקומה האסטרטגי הפך אותה ליעד מועדף לכיבושים במהלך ההיסטוריה. למרות שניתן למצוא בה גם שרידים מוקדמים יותר, ליבה של העיר הוא : מבוך מקסים ומהפנט של סמטאות קטנות ובניינים מעוטרים בהגזמה, שמשופע במסעדות, בתי קפה וגלריות ובכיכרותיו תמצאו קתדרלות מפוארות (ובהן ), חנויות ענק (כולל נציגויות לכל אחת מהרשתות המקומיות) וגם שווקים מקסימים. אל תוותרו על ביקור ב הפופולרי וחובה להיכנס גם אל , שסיפור הקמתה הונצח ברב המכר "הקתדרלה ליד הים". בכלל, הרובע הגותי הוא ללא ספק ליבה הפועם של ברצלונה, אפשר להתחיל כאן את היום בקפה משובח, לשוטט כאן שעות ולחזור שוב בערב לאחד הברים או מועדוני הג'אז המקסימים שהמקומיים כל כך אוהבים.

סמוך לרובע הגותי תמצאו את המפורסמת, שעמוסה במופעי רחוב, מסעדות ובניינים מפורסמים. ממש במרכז השדרה ממוקם המפתה. השוק, על דוכניו המבריקים והמסודרים, המולת הסוחרים וריחות הבישול שעולים מדוכני המזון שלו, מומלץ לביקור בכל שעות היום, אבל כיף במיוחד לפתוח בו את הבוקר יחד עם השפים המקומיים. שדרת הרמבלה מובילה עד לחוף הים ולשכונת , שם תמצאו מסעדות דגים חביבות וגם לא מעט מועדוני לילה.
בחצי השני של המאה ה-19, עם הרחבת העיר, נבנתה שכונת אישמפלה מצפון לרמבלה שמהווה דוגמא מצוינת לאדריכלות המודרניסטית (moderniste) המקומית. את השכונה חוצה , שמהווה את אזור הקניות היוקרתי של העיר. ממערב לשדרה ממוקמים לא מעט מוזיאונים וגלריות, כמו גם כמה מועדונים וברים מוצלחים. על שדרת גראסיה תוכלו לראות חלק מהמבנים המונומנטליים של גאודי, נציגה המפורסם ביותר של האדריכלות המודרניסטית. הזרם המודרניסטי מושפע הן מהתרבות הקטלנית והן מתנועת הארט נובו, ומתאפיין בתשומת לב לפרטים, במוטיבים מעולם הטבע ובשימוש רב בזכוכית, ברזל וקרמיקה. ו נמצאות שתיהן בשדרת גראסיה, אבל היא כמובן היצירה המוכרת ביותר.
ברצלונה הייתה כור מחצבתם של כמה מהאמנים הגדולים בני המאה ה-20, כגון פיקאסו, חואן מירו, גאודי ואחרים, וכנראה שהיא עדיין מקור להשראה שכן יש בה סצנת אמנות בועטת ודינמית ושפע של גלריות מוצלחות. רבים מהמוסדות התרבותיים בעיר מוקדשים לאמנים מקומיים, מ ועד ל.
בשנים האחרונות ידעה ברצלונה גם פריחה קולינרית. אם עד לפני עשור או שניים הטאפאס הקטלונים נחשבו למזון פשוט ומהיר, הרי שמסעדות כמו אל בולי (שנסגרה בינתיים) ו- , שזכו לכוכבי מישלן ולשבחים מקיר לקיר, לקחו את המנות המסורתיות למחוזות חדשים. שפים ומסעדנים מרחבי העולם גילו מחדש את וגם מנות הטאפאס הפשוטות זכו להערכה מחודשת. הקרבה לים מספקת שפע של מאכלי ים טריים, שנהוג לטפל בהם בפשטות (ובדרך כלל גם לטבול בשמן עמוק) ולהסתמך על האיכות שלהם. אם אתם מתלבטים לאיזו מסעדה כדאי להיכנס הטו אוזן – קהל דובר ספרדית מבטיח לרוב אוכל אותנטי ותמחור הוגן. נסו למשל את , את או את .

לאחר שסיימתם לעכל את ארוחת הערב שלכם תוכלו לעבור לאחד הברים או מועדוני ההופעות הקטנים שבעיר (הרובע הגותי משופע בהם), אבל אם אתם חיות לילה העיקר עוד לפניכם. הקטלונים מתחילים לפקוד את הברים רק לקראת חצות ואת מועדוני הריקודים אפילו מאוחר יותר. הקוקטיילים פופולריים כאן מאד והם יקרים למדי, אך מכילים כמות רצחנית של אלכוהול, ראו הוזהרתם. בעונת הקיץ פועלים כאן כמה מועדונים מצוינים תחת כיפת השמיים, אחד הטובים שבהם הוא ללא ספק .
מסורת קטלונית נוספת, שללא ספק קנתה את הקהל הישראלי אפילו יותר מהטאפאס והסנגריה, היא מועדון הכדורגל בארסה. תושבי ברצלונה, קטלונים גאים, מעריצים את הקבוצה שלהם בצורה יוצאת דופן, הם מגלים בקיאות מדהימה בהיסטוריה העתיקה והעכשווית של המועדון ונוהרים אל האצטדיון בכל משחק בית. ביקור בברצלונה אינו שלם ללא גיחה ל, אם לא למשחק (למה לא בעצם? הכרטיסים זולים וזמינים, אלא אם מדובר במשחק מכריע או בסופר קאפ) לפחות ל שנמצא כאן. כניסה למוזיאון תקנה לכם גם גישה לאצטדיון ותצוגה על ההיסטוריה המפוארת של המועדון, אבל למרבה הצער לא תוכלו ממש לדרוך על הדשא או להיכנס לחדרי ההלבשה של הקבוצה.
גם אם הגעתם לכאן עם רשימת מטלות ואתרי חובה, כדאי לזכור שסודה של ברצלונה הוא תחושת הקלילות שהיא משדרת ועדיף לנטוש את התכנונים ולתת לרחובות להוביל אתכם, אחרי הכל אם תוותרו על אחד הארמונות של גאודי, אבל תרוויחו שעת שיטוט נעימה ברובע הגותי, שכרכם בצדכם.