הרשמו עכשיו אפליקציית שיחור לסמארטפון - לאייפון ולאנדרואיד

היסטוריה

המיקום האסטרטגי של חבל קטלוניה ¬(Catalunya) - נקודת החיבור בין ספרד לשאר מדינות אירופה - הפך את ברצלונה, בירת החבל, למקום מועדף לכיבושים במהלך ההיסטוריה.

הראשונים שהשתקעו במקום היו בני שבט לאייטאנה, אחד השבטים האיבריים, במאה השלישית לפני הספירה. בני השבט התיישבו על מדרונות גבעת מונז'ואיק (Montjuïc), בקצה הדרום-מערבי של העיר. מאוחר יותר הגיעו הפניקים ובסוף המאה הראשונה לפני הספירה הצטרפו הרומאים, שהביאו איתם את תרבותם האורבנית המפותחת והקימו עיר בסמוך ליישוב האיברי.

התפוררותה של האימפריה הרומית השפיעה גם על ברצלונה. שבטים ויזיגותים (גותים מערביים), שמקורם באזור הדנובה, פלשו לעיר בשנת 412. הכובשים החדשים הכירו לראשונה בחשיבותה של ברצלונה והפכו אותה לעיר הבירה המחוזית שלהם למשך 300 השנה הבאות.

במאה השמינית לספירה התגלע מאבק על כס השלטון. יריביו של רודריק, המלך הוויזיגותי האחרון, ביקשו את עזרת המוסלמים. התוצאה: המוסלמים המוּרים פלשו לספרד ושמו קץ לשלטון הגותי. שמה של העיר בפי הכובשים החדשים היה "ברג'לונה".

אולם, גם שלטון המוּרים לא החזיק מעמד זמן רב. הפרנקים כבשו את ברצלונה בתחילת המאה התשיעית ומלכם, קרל הגדול, הפך את העיר למקום מושבם של המלכים הספרדים. הוא כינה אותה "מארקה היספניקה" (התחום הספרדי), והיא נועדה להוות חיץ בין צרפת הנוצרית לספרד המוסלמית.

אותה רצועת ביטחון לא החזיקה מעמד ובשנת 985 שוב כבשו המוסלמים את העיר, מה שהוביל למרד מצד הרוזנים המקומיים בשלטון הפרנקי. ברצלונה הפכה לרוזנות עצמאית.

בימי הביניים נהנתה ברצלונה מפריחה בהנהגת שושלת הרוזנים לבית ברנגר (Berengar) ששלטו בה עד סוף המאה ה-12. נמל ברצלונה הפך לשער המסחר הימי של ספרד הנוצרית. ספינות העיר הגיעו עד מצרים וקונסטנטינופול, וקונסולים שלה ישבו בערי הנמל הגדולות של אגן הים התיכון.

ב-1169 התאחדו רוזנות ברצלונה וממלכת אָרַאגוֹן עם עלייתו לשלטון של אלפונסו השני מאראגון, שהיה נשוי לבתו של רוזן ברצלונה. כשכוחה הכלכלי במותניה, יצאה הממלכה המאוחדת לשרשרת של כיבושים צבאיים, והיתה לאימפריה ששלטה על סיציליה, סרדיניה, קורסיקה, האיים הבלריים, נפולי וצרפת.

ב-1469 נישאו המלכים הקתולים פרדיננד מאראגון ואיזבלה מקסטיליה. הם איחדו את ספרד תחת שלטון נוצרי, טיפחו את האינקוויזיציה, חתמו על "גירוש ספרד" וגילו את אמריקה. בתקופה זו עברה הפעילות הממלכתית לטולדו ונמלים נגישים לאוקיינוס האטלנטי הפכו אטרקטיביים יותר מנמל ברצלונה; מעמדה של העיר נפגע.

ב-1700 מת מלך ספרד קרלוס השני ללא יורש. זו היתה יריית הפתיחה ל"מלחמת הירושה הספרדית" (1714-1701) בה נלחמו ארצות אירופה על השליטה בספרד. ברית בין אנגליה, הולנד, אוסטריה וקטלוניה מינתה ב-1705 את קרל מאוסטריה למלך קטלוניה. ב-1711 ירש קרל את הכתר האוסטרי והשותפים לברית, שחששו מאיחוד בין אוסטריה לספרד, ארגנו ועידת פסגה שהחלטותיה הובילו למצור על ברצלונה ולהכנעתה.

בראשית המאה ה-19 פלש צבא צרפת, בפיקודו של נפוליאון בונפרטה, לספרד. ההשפעה הצרפתית היתה עצומה. ב-1812 נוסחה החוקה הראשונה של ספרד, והמהפכה התעשייתית נחתה, באיחור של כמאה שנה, בקטלוניה.

ב-1814, בסיוע בריטי, התקוממו הספרדים נגד השלטון הזר והצרפתים נסוגו מספרד.

המחצית השנייה של המאה ה-19 התאפיינה בצמיחה מואצת בברצלונה והעיר יצאה אל מחוץ לחומות. בזכות כוחה הכלכלי הפכה אבן שואבת להמוני פועלים מהפריפריה; בעוד אלה התארגנו בתנועות סוציאליסטיות ואנרכיסטיות, גברו בקטלוניה הבדלנות והשאיפה לאוטונומיה. מגמות אלו הגיעו לשיאן ביולי 1909, בהתקוממות עממית אלימה המכוּנה "השבוע הטרגי", שמחירו היה 78 הרוגים, כ-500 פצועים והרס גדול שכלל שריפת עשרות כנסיות ומנזרים.

בזמן מלחמת העולם הראשונה שמרה ספרד על נייטרליות, ונמל העיר היה לתחנת מעבר לארצות הלוחמות. הון רב זרם לקופות חברות הספנות ומפעלי התעשייה בברצלונה ובקטלוניה והביא לפריחה כלכלית.

כמה שנים לאחר סיומה של המלחמה, בספטמבר 1923, תפס הדיקטטור הלאומני מיגל פרימו דה ריברה את השלטון בספרד באמצעות הפיכה צבאית. דה ריברה הפך את ספרד למדינה טוטליטרית ואסר על כל פעילות פוליטית. ברצלונה היתה לכיס של התנגדות לרודן, גם על רקע שלילת זכויות הממשל העצמי של קטלוניה.

ב-1931 עזב המלך אלפונסו ה-13 את ספרד וזו הוכרזה כרפובליקה הספרדית השנייה. חוקה חדשה העניקה זכות לאוטונומיה לאזורים השונים של ספרד. קטלוניה מימשה את זכותה, הוקם בה ממשל עצמי בעל סמכויות רחבות - "ג'נרליטאט" (Generalitat), והיא היוותה מרכז תמיכה עיקרי במשטר. אולם על רוממות הרוח בשל הכרזת העצמאות העיב שפל כלכלי כבד, מלוּוה בשביתות, רציחות פוליטיות והרס רכוש הכנסייה ורכוש פרטי.

ביולי 1936 פתח הימין הלאומני בספרד במרד ארצי, שהוביל למלחמת אזרחים אכזרית שנמשכה שלוש שנים עקובות מדם. המורדים, בפיקודו של הגנרל פרנסיסקו פרנקו, הקימו את "החונטה להגנה לאומית" (junta - לשכה) ופרנקו מינה עצמו לראש המדינה.

ספרד הפכה לזירת קרב שבה נטלו חלק, באופן ישיר או עקיף, הכוחות הפוליטיים האירופיים שרבים מהם ערכו בה מעין ניסוי כלים לקראת מלחמת העולם השנייה. גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית סייעו ללאומנים, ומנגד - ברית המועצות, השלטון הסוציאליסטי בצרפת ומתנדבים מהשמאל העולמי תמכו ברפובליקנים. המאבק נשא אופי בינלאומי של מלחמה בין הטוטליטריזם לדמוקרטיה. במהלך הקרבות הקשים נהנו הלאומנים מעליונות צבאית ומאיחוד השורות. הממשלה הרפובליקנית ספגה מפלות, ובסוף אוקטובר 1937 נאלצה לסגת לברצלונה, מוקד הכוח העיקרי שלה.

התנאים הקשים בשדה הקרב, הצפיפות של המוני הפליטים שבאו לתפוס מחסה בעיר, הפצצות הלאומנים והוויכוחים שפרצו בין אנשי הממשלה המרכזית לאנשי הממשלה הקטלונית המקומית רק הגבירו את הייאוש. המלחמה נמשכה, ודם רב הוסיף להישפך. בדצמבר 1938, לאחר שפרנקו דחה הצעות שלום של הרפובליקנים ודרש כניעה מוחלטת, פתחו כוחותיו בהתקפה כללית על קטלוניה.

בינואר 1939, פגועה ומותשת, כשברחובותיה המוני פליטים רעבים, נפלה ברצלונה בידי הלאומנים. חודשיים אחר כך הסתיימה מלחמת האזרחים בניצחונו המוחלט של פרנקו - ניצחון שעלה במחיר חייהם של יותר מ-500 אלף בני אדם.

ב-20 בנובמבר 1975 הלך פרנקו לעולמו, ועשרות שנים של עריצות הגיעו לקצן. חואן קרלוס הראשון עלה לכס המלוכה והכריז על המדינה כעל דמוקרטיה פרלמנטרית. ב-1976 נערכו בספרד בחירות שהפכו את הדמוקרטיה לעובדה מוגמרת.

בשנת 1979 קטלוניה שוב הוכרזה כאוטונומיה, ושפתה זכתה להכרה רשמית. בצעד סמלי הגיע המלך לביקור בברצלונה ונשא בפני התושבים נאום בשפה הקטלאנית.

בשנת 1992 אירחה ברצלונה את משחקי האולימפיאדה ה-25. בנוסף להשלכות הכלכליות לטווח הקצר, האירוע הוביל לתנופת פיתוח יוצאת דופן לטווח הארוך - בתשתית, בארכיטקטורה, בתעשייה ובשירותים. השפעות תנופה זו מורגשות עד היום. ברצלונה מהווה כיום מרכז תרבותי ומסחרי חשוב לקטלאנים בפרט, לספרדים בכלל ולמעשה לאירופה כולה.

מאז עלייתה לשלטון של המפלגה הסוציאליסטית, ב-2004, מתנהלים החיים בברצלונה תחת תקנון האוטונומיה של קטלוניה בחופש שלטוני, תרבותי ולשוני מלא.

בעשור האחרון אלפי מהגרים מארצות נחשלות מתדפקים על שעריה של קטלוניה. מספר המהגרים הלא חוקיים במדינה עומד כיום על יותר ממיליון בני אדם.

 
 
טיפים
כדאי לדעת שהדוכנים בכניסה לשוק לה בוקריה מיועדים בעיקר לתיירים (ולכן הם...
מכירות סוף העונה בברצלונה נקראות רבאשס (Rebaixes) בקטלאנית ורבאחס (Rebajas)...
יש מסעדה חלבית כשרה חדשה שנפתחה ממש 5 דקות מפלאסה קטלוניה . האוכל היה...