הרשמו עכשיו אפליקציית שיחור לסמארטפון - לאייפון ולאנדרואיד

היסטוריה

עדויות ראשונות על קיומה של עיר באזור צצו לראשונה במאה ה-14, כשהדוכסים של מזוביה (Mazovia) בנו מבצר במקום בו עומדת היום הטירה המלכותית. בשנת 1413 הדוכסים בחרו בוורשה  כמקום מושבם, ובמשך כמאה שנה העיר התנהלה על מי מנוחות, עד שבשנת 1526 הדוכס האחרון מת מבלי שהשאיר אחריו יורש. העיר המתפתחת נפלה תחת שלטונו של מלך קראקוב ושטחה שולב בשטח הממלכה. 
לאחר איחוד פולין וליטא בשנת 1569 החליט הבית התחתון של הפרלמנט להפוך את ורשה למקום מושבו הודות למיקומה המרכזי. כתוצאה החליט גם המלך זיגמונט השלישי להעביר את מקום מושבו מקראקוב לוורשה. 
הפלישה השוודית, שאירעה בין השנים 1660-1655, הזיקה אמנם לעיר, אך היא התאוששה במהירות והמשיכה לפרוח. המאה השמונה עשרה נחשבת לאחת מתקופות הפריחה של ורשה: שפע של ארמונות וכנסיות הוקמו בה וחיי האמנות והתרבות שגשגו, בעיקר בתקופתו של המלך סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי.
בשנת 1795 ספגה ורשה מכה נוספת, עם חלוקת פולין, ומעמדה עבר פיחות משמעותי. כשנפוליון הגיע לעיר בדרכו לרוסיה ב- 1806 מצבה השתפר והיא חזרה לתפקד כעיר בירה. הזמנים הטובים לא נמשכו זמן רב, כשבשנת 1815 ורשה ואיתה פולין כולה, נופלות תחת כיבוש רוסי. למרות נסיונות מרד של אנשי וורשה בשנים 1830 ו- 1864, העיר נותרה בידי הרוסים עד מלחמת העולם הראשונה. לאחר מלחמת העולם ורשה מחדשת את מעמדה (שוב) כבירת פולין. היא הופכת מתועשת יותר ויותר ועד שנת 1939 העיר מונה 1.3  מיליון תושבים, מתוכם 360,000  יהודים. ורשה הייתה מרכז החיים היהודיים בפולין לפני מלחמת העולם השנייה והיהודים היו חלק מהקהילה העירונית. הם היו מעורבים בחיי החברה, המסחר והתרבות ומילאו תפקיד מרכזי בחיי היומיום. עם תחילת המלחמה נשלחו כמעט כל יהודי ורשה למחנות ההשמדה ומהקהילה הגדולה לא נותר זכר. ב- 1.9.1939 החלו הגרמנים במתקפה על פולין. שבוע לאחר מכן הושם מצור על ורשה ותוך חודש נפלה פולין כולה לידי צבאו של היטלר. על כל יהודי פולין הוטלה הגזירה לענוד את הטלאי הצהוב. בנוסף, חולקו צווים האוסרים על האוכלוסייה לבצע עסקאות עם יהודים, והיהודים עצמם חוייבו לסמן את כל בתי העסק והחנויות שלהם וכן נאסר עליהם להחזיק סכומי כסף מעל ל- 500 זלוטי. ב- 12 באוקטובר 1940 הוקם גטו ורשה והאוכלוסייה של ורשה הוזהרה שלא להיכנס לתחום הגטו מפאת מחלות קשות ומדבקות. החל ממועד זה היה על היהודים להסתגר בתוך גבולות הגטו, סביבו נבנתה חומה שתסתיר את הנעשה בתחומה. היהודים בגטו ורשה סבלו מצפיפות קשה וראשי היודנראט הפכו לסמכות הבלעדית על הגטו מול שלטונות הנאצים. הרעב, הצפיפות, המחסור בתרופות והמחלות השפיעו מיד על כל היושבים בגטו. 250 אלף בני אדם נידונו לחיי דלות  ונותר להם רק להמתין למותם מרעב ומחולי. ביולי 1942 הוצאו כ- 65,000 יהודים מהגטו ועד 21 בספטמבר 1942 נשלחו כ- 265,000 יהודים למחנה ההשמדה בטרבלינקה. הגירוש ההמוני בישר רעות והמחיש לשורדים שסופו של הגטו קרב. הם החליטו להקים בוורשה ארגון מחתרת יהודית חמושה העונה לשם אי"ל (ארגון יהודי לוחם). אליהם הצטרפו גם פרטיזנים ופעילים פוליטיים מארגוני "הבונד" (כינויה של מפלגת פועלים יהודית  מרוסיה, פולין וליטא) שנוסד בווילנה בשנת 1897. ב-18 בינואר 1943, לאחר ביקורו של הימלר בגטו, החלה האקציה השנייה. הגרמנים הורו ליהודי הגטו להציג תעודות מחוץ לבתיהם, הוראה שלא בוצעה, ובמקומה החלה פעולת תגמול של לוחמי אי"ל בהנהגתו של מרדכי אנילביץ. הקרב על הגירוש, שהסתיים בכישלון גרמני, נחשב כיום לסיפור הגבורה היהודית המזוהה ביותר עם תקופת השואה. עם זאת, האקציה השנייה ובה 6000 יהודים נוספים יצאה בסופו של דבר אל הפועל. בסוף מלחמת העולם השנייה ורשה היא עיר הרוסה לחלוטין ו- 800,000 מתושביה (יותר ממחצית התושבים שחיו בעיר לפני המלחמה) נהרגו במהלך תקופה זו. עם תום המלחמה עברה העיר תקופת שיקום מאסיבית. לאחר המלחמה השתייכה פולין כולה לגוש הקומוניסטי. רק עם תום המלחמה הקרה יצאה המדינה לדרך חדשה וכיום, למרות 40 שנות שלטון קומוניסטי, ורשה היא עיר קוסמופוליטית, מודרנית, מוקד לתיירות ולכלכלה מתפתחת.  
 
טיפים
ביקרתי בשנים האחרונות כמה פעמים בפולין, ומהניסיון שלי ושל חברים אשמח לשתף...
כדאי לדעת כי ישראלים שאינם תושבי האיחוד האירופי זכאים לפטור ממס ערך מוסף...
שווה ביקור משם ממליץ להמשיך רגלית לעיר העתיקה .המוזיאון עדין לא פתוח בצורה...