הרשמו עכשיו אפליקציית שיחור לסמארטפון - לאייפון ולאנדרואיד

היסטוריה

במשך אלפי שנים חיו שבטי אינדיאנים בכל שטחה של קליפורניה. השבטים השונים דיברו כ- 20 שפות במאה דיאלקטים שונים. אוכלוסיית האינדיאנים מנתה כנראה בין 300,000-150,000 ויש הטוענים שמספרם היה גבוה בהרבה. האינדיאנים חיו בקבוצות קטנות ובכפרים ולעיתים קרובות נדדו מהחוף לאזורים ההרריים לפי עונות השנה.
לאחר כיבוש מקסיקו בתחילת המאה ה- 16, הממלכה הספרדית החלה להקדיש את תשומת ליבה לגילוי הסביבה הקרובה של האימפריה החדשה שלהם. מגלה הארצות האירופי הראשון שחקר את אזור החוף של קליפורניה היה הפורטוגזי חואן רודריגז קאברילו בשנת 1542. קאבריו, מלך פורטוגלי שעבד בצי הספרדי, יצא לתור את החוף הבלתי נודע מצפון למקסיקו. כאשר ספינתו עגנה בנמל סן דיאגו (שקיבל אז את השם סן מיגל) הפכו הוא וציוותו לאירופאים הראשונים שדרכו על אדמת קליפורניה. 
בתקופה זו האימפריה הספרדית התפשטה במהירות ברחבי העולם החדש. רק 50 שנה חלפו מאז גילה קולומבוס את אמריקה , ו-25 שנה מאז כבש קורטז את מקסיקו האצטקית. שנתיים קודם לכן שלח אנטוניו דה מנדוזה, המשנה למלך מקסיקו ויריבו של קורטז, את פרצ'סקו קורונאדו לחפש את שבע הערים  המפורסמות של סיבולה באזור ניו מקסיקו ועתה שלח את קאבריו, הנווט המוכשר, שהיה נחוש בדעתו לפרוץ את גבולותיה הידועים של הארץ. את ההשראה לשליחותו סיפקה אגדה המספרת על אי שלוחמיו הענקים חמושים בחרבות זהב, כמו גם התקוות הגדולות לגלות מעבר סודי אל המזרח הרחוק. 
קאבריו יצא לדרך בחודש יוני והגיע למפרץ סן דייגו לקראת סוף ספטמבר. הוא התקדם לאורך החוף ובחן את המישורים ואת ההרים שבתוך הארץ. למקומות שעבר בדרך העניק שמות והכריז על כל אחד מהם כעל רכושו של מלך ספרד. קאבריו הגיע עד לאי סן מיגל. באי זה הוא מת ונקבר אך קברו לא נמצא עד היום. המשלחת שבה לנאבידאד באפריל 1543 ובידיה מידע רב על המפרצים, החופים, אוכלוסיית הילידים והעושר הפוטנציאלי של החוף הצפוני. האזור הוכרז כשטח ספרדי, אבל לא נדרש כשלוש מאות שנה.
מסעו של קאבריו לחוף האוקיינוס השקט פתח את קליפורניה לפני העולם האירופי ואכן היו עליה מתחרים רבים. ב- 1570 פרנסיס דרייק, פיראט ויורד ים אנגלי, הכריז על סן פרנסיסקו כעל שטחה של המלכה אליזבת. מאוחר יותר, בסביבות 1760, הרוסים החלו לנוע דרומה מאלסקה ולהקים תחנות ציד ומסחר. הספרדים, שהבינו שכדאי לטעת שורשים במדינה המערבית, עשו מעשה והחלו ליישב את הארץ. הישוב הראשון הוקם ב- 1760 בסן דייגו, כמפעל משותף צבאי-דתי שמטרתו לקדם שאיפות קתוליות ובו זמנית להקים מבצרים צבאיים. האב חוניפרו סרה השגיח על הקמת מיסיון שנועד להמיר את דתם של אינדיאנים בני המקום. סן דייגו היתה הראשונה בשורה של מיסיונים שבנה האב סרה ואחרי מותו המשיכו אחרים את מפעל חייו. המיסיונים נבנו כולם לאורך החוף במרחק יום נסיעה זה מזה והשבילים שנכבשו ביניהם חוברו בסופו של דבר והיו לכביש החוף הראשי. המיסיונים שיגשגו ופרחו- הכמרים גידלו בהם מכל הבא ליד (גידולים שיובאו מספרד וממקסיקו). עדרי הבקר שלהם רעו באדמות המרעה הבתוליות. בשנת 1823 שלטו המיסיונים על שישית משטחה של קליפורניה. 
הישגים טריטוריאלים אלה הושגו בחלקם הגדול על חשבון האינדיאנים, בני המקום. המרת הדת היתה מהירה והמונית. אינדיאנים רבים נמשכו אל המסיון ואל סגנון החיים החדש ועל אחרים הופעל לחץ כבד להצטרף לשורותיו, הדבר הביא למרד נגד המיסיון שגרר אחריו דיכוי וענישה. מצבם של האינדיאנים הלך והחמיר: שינוי דפוסי החיים הישנים והשהייה במחיצת החיילים האירופאים חשפו את האינדיאנים למגיפות. בתום שישים שנות כיבוש ספרדי הצטמצמה אוכלוסיית האינדיאנים באזור זה מ- 130,000 ל- 83,000 בקירוב.  
לאחר קבלת עצמאותה של מקסיקו מספרד במחצית הראשונה של המאה ה-19, היו המיסיונים בקליפורניה בשליטת ממשלת מקסיקו. הם עברו תהליך חילון ותפקידם היה להרחיב את ההתישבות בקליפורניה ולעבות אותה. ברבות השנים הם הידרדרדו ועם הזמן חלקם נהרס. בינתיים השתקעו בקליפורניה מלחים ומתיישבים אמריקנים רבים. באמצע שנות הארבעים של המאה ה-19  נשמעה במזרח דרישה לספח את קליפורניה לארה"ב ולהקים רפובליקה מחוף לחוף, זאת מול קבוצה של מתיישבים אמריקנים שדרשה שקליפורניה תוכרז כרפובליקה עצמאית.
בשנת 1846, ערב מלחמת ארצות הברית מקסיקו, נוסדה רפובליקת קליפורניה. רפובליקה זו נכבשה על ידי ארצות הברית, כאשר ג'ון סלואוט הפליג לתוך מפרץ סן פרנסיסקו והכריז על קליפורניה כעל שטח השייך לארצות הברית. בעקבות המלחמה חולקה קליפורניה בין מקסיקו (שקיבלה את באחה קליפורניה) לבין ארצות הברית.
עם גילוי הזהב במדינה החלה הבהלה לזהב בקליפורניה (1848- 1855). ב-24 בינואר 1848, נמצא זהב על ידי ג'יימס ו' מרשל בסאטרס מיל בקולומה, קליפורניה. הראשונים ששמעו את המידע על מציאת הזהב היו תושבי אורגון, הוואי ואמריקה הלטינית, והם היו הראשונים שהחלו לזרום למדינה בסוף 1848. כך החלה ההתיישבות הגדולה במדינה. האוכלוסיה גדלה ב- 1000% וקליפורניה הפכה למוקד המשיכה העיקרי של המתיישבים האמריקאים שחלמו על התעשרות מהירה. מהגרים שוחרי זהב ניצלו את האינדיאנים בני המקום לעבודת המכרות ורדו בהם קשות וכך מספרם של האינדיאנים בקליפורניה הלך ופחת. אדמותיהם נגזלו, הם קובצו בשמורות אשר הוקמו על אדמות גרועות ורק ב- 1963 זכו לפיצוי ממשלת קליפורניה על סך 27 מליון דולר. 
השפעות הבהלה לזהב היו משמעותיות. סן פרנסיסקו גדלה מיישוב קטן לעיר מתפתחת: כבישים נסללו, כנסיות ובתי ספר נבנו, וערים רבות נוסדו ברחבי קליפורניה. בשנת 1849 נכתבה חוקה למדינה, מושל ובית מחוקקים נבחרו, וקליפורניה הצטרפה בשנת 1850 כמדינה לארצות הברית כחלק מפשרת 1850. 
לאחר מלחמת האזרחים (1865-1861) פרחו הכלכלה והתעשייה הלאומית. המתיישבים גילו כי אקלים המדינה טוב במיוחד לחקלאות, והחלו לגדל מגוון רחב של פירות הדר (בעיקר תפוזים) וכרמי גפן. דרכי תחבורה חדשות פותחו וספינות קיטור החלו בשירות סדיר. בשנת 1869 הונחו פסי רכבת לאורך ארצות הברית וקליפורניה חוברה למזרח על ידי מסילת הברזל הטראנס יבשתית הראשונה. סלילתה של מסילת הרכבת הקלה על המעבר וההתיישבות בקליפורניה  ולוס אנג'לס בפרט צמחה במהירות. עד מהרה הפכה ליצרנית הנפט החשובה ביותר בארה"ב, כשהיא מייצאת כרבע מצריכת הנפט העולמית. בשל היותה צומת דרכים חשוב הוקמו בה מפעלי תעשייה רבים ואוכלוסיית העיר גדלה בקצב מסחרר. 
עם הקמת תעשיית הסרטים בהוליווד, הופיע בקליפורניה מקור עושר מסוג חדש והחלו לצוץ מיליונרים רבים שעשו את הונם במו ידם. נתגבשה "אצולה" נוצצת של כוכבי קולנוע, שבעקבותיה באו ללוס אנג'לס אלפי בעלי תקוות שחלמו (וחולמים עד היום) להיות הסופרסטארים הבאים. 
בשנות החמישים , בתקופת השגשוג שלאחר מלחמת העולם השנייה, גדל עוד יותר כוח המשיכה של קליפורניה. התעשייה האווירית שלה משכה אלפי עובדים והיא הפכה למרכז לאומי של תעשייה וטכנולוגיה, עד שהנחשול האחרון של תעשיית המיקרו-אלקטרוניקה התמקם בעמק הסיליקון בתחילת שנות השבעים וגרם למהפיכה טכנולוגית. 
כיום עמק הסיליקון (באזור סן חוזה כ- 60 ק"מ מסן פרנסיסקו) הוא עדיין ביתן של החברות הגדולות והחשובות בעולם. 
במהלך שנות קיומה אירחה לוס אנג'לס שתי אולימפיאדות: הראשונה ב- 1932, והשנייה ב- 1984, האחרונה הוחרמה על ידי מדינות הגוש הקומוניסטי, אך הייתה האולימפיאדה הרווחית ביותר בהיסטוריה. 
 
 
 
טיפים
אתר אינטרנט שמספק, תמורת תשלום, מידע לגבי אתרי צילום של סרטים וסדרות טלוויזיה...
 לאורך שדרת הכוכבים בלוס אנג'לס ממוקם מוזיאון השיאים של גינס, זו יכולה...
המרכז היהודי נמצא ב-1520 South Robertson Blvd, טל' 310-271-6193. לפרטים...