הרשמו עכשיו אפליקציית שיחור לסמארטפון - לאייפון ולאנדרואיד

אנאפורנה - חלקת האלוהים הגדולה

שדות ירוקים, נהרות גועשים, הרים מכוסי שלג וטבע עוצר נשימה. את כל אלה תוכלו למצוא ברכס הרי האנאפורנה, שייקחו אתכם בין הרי ההימלאיה, הישר לחלקת האלוהים של נפאל
מאת: , 2.08.2012
שמורת האנאפורנה
שמורת האנאפורנה  (Annapurna Conservation Area Project) נחשבת לאחד מאזורי הטרקים היפים בעולם. השמורה הוקמה בשנת 1986  וכוללת בתוכה את כל רכס האנאפורנה, המתפרש על פני שטח של כ-7600 קמ"ר. אל השמורה ניתן להגיע מהעיירה פוקרה, שגם היא ציורית להפליא ומקום מקסים לטיול. 
הייחוד של שמורת האנאפורנה הוא המגוון העצום של תנאי האקלים, הצמחייה, הקרקע והנוף. באזורים הנמוכים מגדלים המקומיים שדות אורז לצד נהרות שופעי מים, קצת מעליהם שולטות חורשות יער ירוקות ומפלים מרשימים ומעל כולם, מתנשאים הרי ההימלאיה על פסגותיהם המושלגות.
 
משלושה יוצא אחד
את הטיול ברכס הרי האנאפורנה ניתן לעשות באחד משלושת הטרקים הבאים:
ג'ומסום (Jomsom)  - חמישה ימי הליכה בקצב של שבע שעות ביום. ג'ומסום נחשב לקל מבין השלושה מאחר שהוא נעשה בירידה. המסלול הוא החלק הסופי של הטרק המעגלי. בכדי להגיע לנקודת ההתחלה של המסלול יש לטוס לעיירה ג'ומסום שנמצאת בגובה  2713  מטרים. 
דרגת קושי: קל-בינוני.
אנאפורנה בייס קמפ (Annapurna Base Camp – ABC):  שמונה ימי הליכה בקצב של שבע שעות ביום. זהו מסלול המתחיל ב-Phedi הנמצאת כשעתיים נסיעה מפוקרה והוא אינו מעגלי. הנקודה הגבוהה ביותר שתגיעו אליה נמצאת ב-4130 מטרים. הטרק מאופיין בהרבה ירידות תלולות ועליות חדות, ולכן אינו מומלץ לבעלי ברכיים חלשות. דרגת קושי: בינוני.
אראונד אנאפורנה (Around Annapurna): כשמו כן הוא, סובב אנפורנה. מסלול מעגלי של 260 ק"מ, בין 17-14 ימים שכולל מעבר בין הרים (ה"פס" או בשפת המקומיים, ת'ורונג לה) בגובה של 5,416 מטרים. היום של הפס הוא קשה במיוחד וכולל עלייה וירידה של 12-10 שעות משום שאין מקומות עצירה בגבהים אלו. דרגת קושי: בינוני-קשה.
החודשים המומלצים לשלושת הטרקים הם מרץ-אפריל או אוקטובר-נובמבר. 



אני והסבתא טיילנו בצוותא  
אין הגבלת גיל, כמובן, למי שמבקש לעשות את המסלולים, ובדרך תיתקלו בוודאי בפנסיונרים ובמשפחות עם ילדים, שיעקפו אתכם בסיבוב. חשוב לדעת שכל אחד מהמסלולים אינו פשוט מבחינת תנאי השטח ותנאי מזג אוויר: תוואי הדרך הוא לא  משהו שיזכיר לכם את השבילים המסומנים של קק"ל, והקור הקיצוני הוא לא משהו שפגשתם בחרמון. כך, שגם אם תבחרו לעשות מסלול של 5 ימים ב-10 ימים, ולעשות עצירה של יומיים בכל מקום, קל זה לא יהיה. עם זאת, נכונות לכם חוויות מדהימות וגם כשתסבלו מקור, יובש וכאבי ברכיים – לא יהיה לכם צל של ספק שעשיתם את הבחירה הנכונה. 
 
ההכנות לדרך או זה לא המקום לחסוך ללימודים 
היציאה לשלושת הטרקים עוברת דרך העיר פוקרה ומאחר שאלו מסלולים פופולריים, העיירה תספק לכם את כל מבוקשכם, החל מסוכנויות תיירות של ישראלים (שי וסוויסה) ועד לציוד טיולים איכותי.
פורטר: עד לפני כמה שנים ניתן היה לעשות את הטרק באופן עצמאי וללא מדריך-סבל (פורטר). כיום, מאחר ומטיילים רבים הלכו לאיבוד ברחבי השמורה, הכניסה אליה מחויבת בליווי. הפורטר הוא לרוב יליד האזור, שעשה את הטרק עשרות פעמים ולכן מכיר את הדרך בעיניים עצומות ואת הסכנות שיש להימנע מהן. שימו לב כי הוא לא מדריך כמו זה של החברה להגנת הטבע ולכן, אין סיכוי שהוא יצביע לכם על ציפורים נודדות, וימנה בפניכם את שמותיהם של הפרחים הנדירים שבדרך. בקיצור, תגידו תודה שהוא יודע כמה מילים באנגלית. עם זאת, הוא זה שאחראי על סחיבת הציוד הגדול שלכם, כלומר, האוכל, הבגדים ושקי השינה , ואף על פי שיש לו 20 קילו יותר מכם על הגב, הוא ילך בקלילות כאילו הוא סוחב ילקוט פוקימון לכיתה א'. אם תשכרו את שירותי הפורטר דרך סוכנות, הוא יעלה יותר מאשר אם תמצאו אותו לבד, אבל תוכלו להיות בטוחים שהוא מהימן. אם בכל זאת פגשתם את הפורטר ברחוב, וודאו שהוא אכן מנוסה בדרכים. לרוב, הוא עצמו יראה לכם אלבום תמונות שלו עם מטיילים שונים כדי להוכיח את ניסיונו.  
ציוד לכל אחד מהמטיילים: מפה (ניתן לקנות בכל סוכנות), תיק גב במשקל 40-50 ליטר (תלוי כמה תתנו לפורטר לסחוב), כיסוי ניילון לתרמיל (הגנה מפני הגשם), שק שינה, טבליות טיהור מים וכדורים נגד מחלת גבהים, נייר טואלט (כמה שיותר כי לקנות בטיול עצמו זה יקר), נעליים סגורות ונוחות, סנדלים, מגבת וכלי רחצה, פלסטרים ותחבושות, פנס, מעט אבקת כביסה וקרם שיזוף. חשוב להביא אתכם גם וזלין לשפתיים ומשקפי שמש, כי מסתבר ששלג באמת מסנוור.
אל תזלזלו בחשיבותן של הנעליים הסגורות משום שזה פריט הציוד הכי חשוב שיהיה לכם, ואם חשבתם לקנות אותן יום לפני הטיול, חשבו שוב. נעלים חדשות הן מתכון בדוק לפצעים ושפשופים - מצב שאתם לא מעוניינים להתמודד אתו בעיצומו של היום החמישי של טרק בן שבועיים. אם בכל זאת בחרתם לקנות נעליים חדשות, תלכו איתן במשך לפחות שעה, הליכה שכוללת עליות וירידות, כדי לראות שהן לא משפשפות את העקב ולא לוחצות באצבעות. תרטיבו אותן קצת במים, כדי לראות שהן לא מתכווצות ובכל מקרה תביאו איתכם גרביים עבות מאוד כי זו הדרך הטובה ביותר לשמור על הרגליים. היתרון הגדול של מסלולי הראונד אנאפורנה והג'ומסום הוא שהם מסתיימים במעיינות חמים, שם הרגליים שלכם יקבלו פינוק אמיתי מהטבע. 
אוכל: בסובב אנאפורנה תגיעו למסקנה שמה שיותר רחוק יותר יקר. כלומר, ככל שתתקדמו בימים ובמרחק, האוכל והשתייה יעלו לכם יותר. מאחר שאין כבישים בשמורה, ספקי המזון צריכים לסחוב את שקי האורז מרחקים משמעותיים, ומחירי האוכל מאמירים בהתאמה ככל שמטפסים בגובה. לכן, כדאי לכם להצטייד מראש בחטיפי אנרגיה מלאי קלוריות, קופסאות שימורים וחטיפי בשר מיובשים. הם ממלאים את הבטן ועושים טוב על הלב.
ביגוד: במהלך היום, כדאי ללכת עם מכנסי שלושת-רבעי וחולצה קצרה. לקראת החשיכה מתחיל להתקרר, ואז מומלץ להחליף למכנס ארוך וללבוש סוודר ומעיל. ככל שתעלו, יתחיל להיות קר יותר ויותר אז אם ברשותכם גטקס מימי הצבא, רצוי להוציא אותו מהבוידם, עוד טרם היציאה מהארץ. גם חולצה תרמית תהיה פה לעזר. את אלה ועוד בגדים רבים וטובים תוכלו לקנות בפוקרה. בגד מומלץ במיוחד הוא מעין מיזע פליז, שמתחבר אליו מעיל, והוא מצוין להתלבשות בשיטת הבצל. אם אתם עושים את הסובב אנאפורנה, קחו בחשבון שביום שלפני ההגעה אל ה"פס", הולך להיות לכם מאוד קר, ולכן אפילו שקיות חימום אינן מילה גסה.




אנקת גבהים
חרדת כל המטיילים באזור של רכס האנאפורנה היא מחלת הגבהים. מחלת גבהים היא מחלה הנובעת ממחסור בחמצן, כתוצאה מירידה של ריכוז החמצן באוויר במקומות גבוהים. תופעות הלוואי של המחלה הן דפיקות לב מואצות, סחרחורות, כאב ראש, בחילות ובמצבים קיצוניים היא יכולה להיות גם קטלנית. הדרך הטובה ביותר להימנע ממחלת גבהים היא פשוט להתקדם לאט ככל שעולים בגובה. התחלתם להרגיש לא טוב? עצרו ונוחו עד שתתאוששו. העיירה מאנאנג, אליה מגיעים כמה ימים לפני האזור של ה"פס" (בגובה 5400 מטר, להזכירכם), היא מקום טוב לנוח בו יומיים. אם בחרתם להיעזר בכדורים (אותם תוכלו לרכוש בפוקרה לפני היציאה), עליכם לקחת אותם כאשר אתם מתחילים לעלות בגובה, אפילו אם אתם לא מרגישים ברע, אחרת אין בהם תועלת. התחלתם להרגיש לא טוב והעצירה לא עזרה? כמו במשחק מונופול - חיזרו אחורה במסלול, ונסו לנוח שם. 
 
ב' זה באקט, ג' זה גסטהאוס 
באנאפורנה לא ישנים בשטח, אלא בגסטהאוסים הפזורים לאורך הדרך, שבהם גם ניתן לקבל ארוחות. לעיתים תתקלו בעיירות קטנטנות, שבהן תוכלו לעצור ולשתות תה או מרק חם. החדרים בגסטהאוסים אינם מחוממים וככל שעולים בגובה, כך נהייה יותר קר וכדאי להביא בגדים חמים גם לשינה. החדרים נקיים למדי, וברוב המקרים תיתקלו במארחים חביבים מאוד, כך שאם החלטתם לא ללכת לישון מיד, שבו איתם מסביב למדורה במרכז המטבח, והם יספרו לכם איך זה לחיות בלי חשבון חשמל.
באם בניקיון בגדים חפצתם, דעו כי אין שירותי כביסה בכפרים, אז תביאו איתכם אבקת כביסה ותשפשפו את התחתונים במים קפואים, עד שימאס לכם ותעדיפו להישאר מלוכלכים. מקלחות תוכלו למצוא בתחילת הדרך, אך ככל שתעלו בגובה, המקלחות ייעלמו ובמקומן תקבלו "באקט". כשמו כן הוא - דלי עם מים חמים. את הבאקט תאלצו לערבב עם דלי מים קרים, ולנסות לנקות את עצמכם ולא לקפוא באותו הזמן. שוב, עד שימאס לכם ותישארו מלוכלכים. 
 
כמה זה עולה לנו?
לשמחת המטיילים התפרנים באשר הם, זהו אחד הטרקים הזולים ביותר במזרח. הכניסה לשמורת הטבע תעלה לכם כ-2000 רופי נפאלי (כ-22 דולר) וכדאי לשלם אותה מראש במשרדי השמורה בקטמנדו או בפוקרה (במקומות אחרים, תשלמו מחיר כפול). העלות של כל יום היא 4 דולר לערך לארוחות בוקר וערב, ועוד 3 דולר ללינה לאדם. הפורטר יעלה בערך 10-8 דולר ליום, ונהוג לתת לו טיפ בסופו של הטיול.
זכרו לקחת איתכם יותר כסף ממה שאתם מתכננים להוציא, למקרה שתרצו להישאר באותו מקום כמה ימים כדי להימנע ממחלת גבהים או שפתאום האוכל יעלה יותר ממה שחשבתם, ואז תישארו רעבים (אתם באמת לא רוצים ללכת 7 שעות ואז לגלות שיש לכם כסף רק למרק צח, מניסיון).
 


 שווה כל שניה של מחסור בנשימה
רכס האנאפורנה הוא אחד המקומות היפים ביותר שיש למזרח להציע לכם. זהו מקום המשלב את כל הצבעים שיש לטבע להציע: הירוק של היערות, הלבן של השלג, האפור של הסלעים העצומים, החום של ההר והכחול-כחול של הנהרות הקפואים שזורמים ממנו. אם אתם עוברים בנפאל, אל תחשבו פעמיים ולכו לעשות את אחד המסלולים שיש לאנאפורנה להציע לכם. את החוויה הזו לא תשכחו לעולם.
 

הוסף תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של שיחור לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון בוטה.