הרשמו עכשיו אפליקציית שיחור לסמארטפון - לאייפון ולאנדרואיד

דרך המלח - סיור בלתי נשכח בסלאר

בין פסגות האנדים, על גבול בוליביה-צ'ילה, שוכן אחד מהאתרים המרהיבים ביותר בדרום אמריקה - סיור במדבר המלח הגדול ביותר בעולם, סלאר דה אויוני
מאת: , 2.08.2012
סלאר דה אויוני (Salar de Uyuni), מדבר המלח הגדול בעולם, הוא אחד מהאתרים המרשימים ביותר בדרום אמריקה. מישור המלח הענקי, השוכן בדרום-מערב בוליביה ומתפרש על פני שטח של 10,500 קמ"ר לערך, בין פסגות הרי האנדים, מושך אליו מדי שנה עשרות אלפי מבקרים מרחבי העולם. הנסיעה במרחביו האינסופיים של הסלאר, על הנופים המרהיבים הסובבים, היא חוויה בלתי נשכחת ונחשבת בעיני רבים לגולת הכותרת של הטיול בדרום אמריקה בכלל ובבוליביה בפרט. בגובה של 3,656 מטר מעל פני הים, העננים מעל נראים כמעטפת קרובה ומגוננת, כשהשקיעה והזריחה עוצרות הנשימה משלימות את החיזיון הייחודי. במהלך הסיור במדבר המלח אפשר להגיע לכמה וכמה נקודות חן, שבהן לגונות צבעוניות ותצורות סלעים מעניינות - ואלה רק מוסיפות לרושם העז שמותיר המקום.   




הסלאר נוצר לפני עשרות אלפי שנים כתוצאה מהתאיידות של כמה אגמי ענק פרה-היסטוריים אשר קרקעיתם, שהיא מדבר המלח העצום של היום, נשארה כעדות לפעילות גיאולוגית ייחודית זו. הודות לאקלים השורר באזור ומיעוט היישובים בסביבתו, המקום נותר כמעט ללא שינוי במשך אלפי שנים. 
 
קרקע הסלאר מכילה מלחים רבים שהחשוב שבהם הוא ליתיום. ליתיום משמש בעיקר לייצור סוללות למכשירי אלקטרוניקה ניידים, וצופים כי בעתיד השימוש בסוללות אלה רק יגדל. לפי ההערכות, כמחצית מעתודות הליתיום בעולם מצויות בבוליביה, רובן בקרקע הסלאר. לאחרונה מקדמת ממשלת בוליביה תוכניות לכריית המחצב היקר, דבר המעלה חשש לפגיעה בנוף מדבר המלח.
 
מתי לבוא
התקופה הטובה ביותר בשנה להגיע לסלאר היא דווקא בימי החורף האנדי, בחודשים אפריל-אוקטובר. זו אומנם התקופה הקרה ביותר, שבה נרשמות טמפרטורות של כ-15  מעלות צלזיוס בממוצע (שצונחות בלילות עד ל-9- מעלות), אך גם היבשה והבהירה יותר, עם סיכוי נמוך יחסית לגשם ולחסימת דרכים. 
רבים מהמבקרים בתקופה זו מגיעים למקום כחלק ממסלול תיירותי פופולרי, שנפתח עם הקרנבל השנתי בברזיל וממשיך דרומה אל פנים היבשת, עם עצירה בבוליביה ובמדבר המלח. בתקופת הקיץ מזג האוויר במקום משתנה משמעותית, עם טמפרטורות הנעות בין 22 מעלות ביום ל-4 מעלות בלילה, לצד עליה בכמות המשקעים. בכל ימות השנה מחייב הביקור במקום הצטיידות בבגדים חמים המתאימים לרוחות העזות וללילות הקרים
 
כל הדרכים מובילות לסלאר 
לסיורים בסלאר ניתן לצאת משלוש נקודות עיקריות. הפופולרית שבהן היא העיירה הקטנה אויוני (Uyuni) שבבוליביה, הקרובה מאוד למדבר המלח. בעיירה, המתפרנסת בעיקר מתיירות הקשורה לסלאר, ניתן למצוא סוכנויות טיולים רבות - יותר מבכל נקודת יציאה אחרת - רובן ממוקמות בסביבת הכיכר המרכזית פלאזה ארסה (Plaza Arce). למקרה שאתם מחפשים, סביר שתוכלו למצוא בעיירה גם פרטנרים לסיור. לאויוני ניתן להגיע מלה פאז (La Paz), בירת בוליביה, באמצעות אוטובוס לילה ישיר (משך הנסיעה 11-10 שעות) או בשני אוטובוסים, עם עצירת ביניים באורורו (Oruro) כעבור שלוש שעות נסיעה, וממנה בנסיעה הנמשכת שמונה שעות נוספות. מאורורו ניתן גם לקחת רכבת עד לאויוני (שבע שעות נסיעה). אפשרויות הגעה נוספות הן אוטובוס מעיר המכרות פוטוסי (Potosi) או מהעיירה טופיזה (Tupiza) באוטובוס (תשע שעות), ברכבת (שש שעות) או בג'יפ (8-7 שעות). 
 
טופיזה היא חלופה נוספת ליציאה לסלאר. העיירה המקסימה (הקרובה יחסית לגבול ארגנטינה) נמצאת באזור הררי יפהפה, ומהווה מוקד פופולרי לטיולי סוסים וג'יפים. יש בה כמה סוכנויות המציעות סיורים בני ארבעה ימים במישור המלח, המסתיימים באויוני או שחוזרים לטופיזה. חסרונה הגדול של נקודת יציאה זו הוא המרחק היחסית רב שלה מהאתר. יתרונה העיקרי, לצד היותה יעד תיירותי בזכות עצמה, הוא הנוף המדברי היפה המלווה את הנסיעה אל מישור המלח. 
 
סאן פדרו דה אטאקמה (San Pedro de Atacama) שבצ'ילה, נקודת היציאה השלישית לאתר, היא העיירה הסימפטית ביותר מבין השלוש. כאן קיימים מלונות ואכסניות ברמה טובה, מסעדות איכותיות ואפילו סצנת חיי לילה קטנה. חשוב לציין כי מחירי הסיורים היוצאים ממנה לסלאר גבוהים בכ-40 אחוז בממוצע מהמחירים בצד הבוליביאני. בנוסף, מכיוון שחל איסור על מדריכים שאינם בוליביאנים להדריך סיורים בסלאר, קיים לעתים מחסור במדריכים מורשים בסוכנויות המקומיות. היתרון ביציאה מהעיירה הוא בנסיעה נגד הכיוון של המסה הגדולה של התיירים המגיעים מאויוני ובהימנעות מצפיפות, שיכולה להיווצר בנקודות העצירה שלאורך המסלול. בסביבת העיירה ישנם מישורי מלח נוספים, קטנים יותר ופחות מרשימים מהסלאר דה אויוני, ולכן מומלץ לוודא כי יעדו של הסיור אליו הצטרפתם הוא סלאר. כדי להגיע מסנטיאגו (Santiago), בירת צ'ילה, לסאן פדרו דה אטאקמה תוכלו לקחת אוטובוס (משך הנסיעה 23 שעות) או לטוס כשעתיים לקלאמה (Calama), וממנה לקחת אוטובוס לסאן פדרו (נסיעה בת שעה בלבד). אפשרות נוספת היא הגעה באוטובוס מהעיר סלטה (Salta) שבארגנטינה (12 שעות). 
 
 
בין טיפות המלח
הסיור המקובל בסלאר אורך בין שלושה לארבעה ימים, וניתן לבחור במסלול מעגלי המסתיים בנקודת היציאה או לתכננו כך שיסתיים בעיר אחרת (למשל, יציאה מאיוני שבבוליביה וסיום בצד הצ'יליאני של המישור, בסאן-פדרו דה אטאקמה). הנסיעה היא בג'יפ 4X4 (המיועד לשבעה אנשים ונהג), והלינה היא בבקתות או בבתי המקומיים הפזורים ברחבי המישור. רצוי מאד לשכור שק שינה מתאים לתנאי הקור הצפויים בסלאר. בנוסף, לפני היציאה לסיור מומלץ לוודא את תקינות הג'יפ, את מידת מיומנותו של הנהג והיכרותו עם השטח (לרבות אופציות הלינה שיש בו), ואת הצטיידותו במזון שיספיק לכל ימי הסיור. מבחינה בטיחותית, כדאי לבחור במלווה שאינו מעמיס על הג'יפ בלוני גז לבישול, אלא שיעדיף להשתמש בגז הבישול בבתי המקומיים. 
 
יציאה עצמאית לסלאר אינה מומלצת ואף מסוכנת בשל תנאי האקלים הקשים והסיכונים הכרוכים בדרך. בנוסף, הלוגיסטיקה הכרוכה ביציאה למסע זה מסובכת למדי ודורשת תיאום מראש של שכירת רכב, תדלוק בשטח, תיאום הגעה לצורך לינה וארוחות בנקודות יישוב שבדרך ועוד. ישנן דוגמאות רבות למטיילים שניסו את מזלם ביציאה עצמאית לסלאר על אף האזהרות, וסיימו את הטיול באופן טרגי. 
 

במהלך הסיור עוצר הנשימה תבקשו ודאי להצטלם במרחבי מדבר המלח. בשל היות הסלאר מישור שטוח, עליכם לזכור שבתמונה שתצלמו תתבטל תחושת העומק. היתרון בכך הוא שעצמים הקרובים יותר למצלמה נראים גדולים יותר ביחס לעצמים רחוקים יותר, ובשל כך ניתן לצלם ברקע המישורי תמונות מתעתעות ומיוחדות במינן. ניתן לבקש מהנהג לעצור בכל מקום ברחבי מישור המלח לצורך תמונה מסוג זה.
 
אתרי החובה בסלאר
מעבר ליופיו של המרחב בכללותו, מציע מסלול הסיור בסלאר כמה אטרקציות מיוחדות במינן. שלושה קילומטרים מדרום לאויוני, בסמוך למסילת הרכבת לכיוון צ'ילה, נמצא סמנטאריו דה טרנס (Cementario de Trenes, בית הקברות לרכבות). זהו מתחם רפאים לרכבות ישנות, קרונות ושאר ציוד מכני בסגנון המערב הפרוע. הרכבות שימשו בעבר להובלת מינרלים מאזור הסלאר, והשימוש בהן הופסק בשנות ה-40 של המאה ה-20 (סיורים המגיעים לאזור אויוני עוצרים במקום). נקודת עצירה פופולרית לארוחת צהריים היא איסלה דל פסקאדו (Isla del Pescado, אי הדג). זהו אי של סלעים וקקטוסים המוקף במישורי מלח, שניתן לסייר בו ולערוך תצפית נאה על המרחב המרהיב. לפי אגדה מקומית, האי קיבל את שמו מכיוון שממרחק צורתו מזכירה צורת דג. תחנה ידועה אחרת, האהודה על נושאי המצלמות, היא ארבול דה פאדרה (Arbol de Piedra, עץ הסלע), שכשמו כן הוא - סלע שצורתו עץ כתוצאה משחיקה על ידי הרוח והמים.  
 
לגונה קולוראדה (Laguna Colorada, הלגונה האדומה), המקבלת את צבעה מהאצות שגדלות בה שווה גם היא ביקור (תוכלו לחזות בלהקות הפלמינגו הפוקדות את המקום). לגונה יפהפייה בצבע אחר היא לגונה ורדה (Laguna Verde, הלגונה הירוקה), שמקור צבעה הירוק-כחלחל המיוחד במתכות הכבדות השקועות במימיה. הר הגעש ליקנקבור (Licancabur, "ההר של האנשים") נמצא בסמוך, משתקף במימי הלגונה ויוצר תמונה מיוחדת ביופייה. באגן הגייזרים סול דה מאניינה (Sol de Mañana, שמש המחר), אזור של גייזר מתפרץ ובריכות גופרית, מומלץ לבקר מוקדם בבוקר - שעות ההתפרצות של הגייזר.  
 


נקודת עצירה מעניינת נוספת היא מלונות המלח (Hoteles de Sal) שנבנו ברחבי הסלאר. אחד מהם הוא מלון המלח פלאיה בלאנקה (Playa Blanca, החוף הלבן), הבנוי כולו מלבני מלח, אשר נמצא במרכז הסלאר. אף שאינו פעיל, ניתן להיכנס אל המלון ולהתרשם מעיצוב הפנים, הכיסאות, השולחנות, המיטות והמדפים העשויים כולם ממלח. כמה מלונות חדשים יותר העשויים ממלח נבנו בשולי הסלאר, לא רחוק מנקודות יישוב, והם פתוחים למבקרים ולאורחים. המומלצים הם פאלאסיו דה סאל (Palacio de Sal, ארמון המלח), הנמצא 25 קילומטר מדרום לאויוני, והוסטל דה סאל (Hostel de sal, הוסטל המלח) הממוקם שבעה קילומטרים מצפון לאויוני.
 
הסיור במדבר המלח הגדול בעולם הוא חוויה בלתי נשכחת. רצוי להגיע לסלאר בתקופת החורף האנדי, ולצאת לסיור מודרך בן כארבעה ימים מאחת מנקודות היציאה הפופולריות. במהלך הסיור תעברו דרך נוף מרהיב ביופיו, ולבטח תחזרו עם חוויות שייחרטו בזיכרונכם במשך זמן רב

הוסף תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של שיחור לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון בוטה.