הרשמו עכשיו אפליקציית שיחור לסמארטפון - לאייפון ולאנדרואיד

ימים לבנים - מסלול סובב מון בלאן

פסגות מרשימות עד לאן שהעין משגת, עמקים ירוקים וכפרים אירופאיים פסטורליים מספקים חוויה בלתי נשכחת ומצדיקים את השבחים, כאשר פסגת המון בלאן הלבנה נמצאת ברקע כמעט לכל אורך הדרך
מאת: , 9.10.2012
ה"מון בלאן" (ההר הלבן) הוא ההר הגבוה ביותר (4,810 מטר) באלפים האירופאים. ה"מון בלאן" הוא גם האטרקציה העיקרית בטרק ששמו, כמה מפתיע, "סובב מון בלאן" (Tour du Mont Blanc). הטרק, שנמתח לאורך 175 קילומטר ועובר בצרפת, באיטליה ובשווייץ, הוא אחד הטרקים המתוירים והמוכרים בעולם, ובצדק. 
התחלה
העונה המומלצת לטרק היא החל מאמצע-סוף יוני ועד אמצע ספטמבר. לאחר מכן מזג האוויר נעשה בעייתי והטיפוסים ל"פסים" השונים עלולים להיות מסוכנים לחסרי ניסיון בטיפוס ולמי שאין ברשותו ציוד מיוחד. מקומות הלינה גם הם נסגרים ברובם באמצע ספטמבר ונפתחים שוב רק בחודש יוני שלאחריו. 
 
כיוון שהטרק מעגלי ניתן לבחור בכל נקודה בה תחפצו כנקודת התחלה. נקודות ההתחלה הפופולריות הן שאמוני (Chamonix) שבצרפת וקורמיור (Courmayeur) שבאיטליה. לבוחרים להגיע לשאמוני מומלץ לטוס לז'נבה שבשווייץ ומשם להזמין הסעה לשאמוני. חברות ההסעה עדיפות עשרות מונים על פני התחבורה הציבורית הרגילה, מקצרות את זמן ההתניידות ובמפתיע, גם זולות יותר. הנסיעה נמשכת שעה קלה וההיצע הגדול של החברות מביא למחירים אטרקטיביים. אפשר להגיע באמצעות חברות ההסעה גם ללה זוש (Les Houches), עיירה קטנטנה ומתוקה הממוקמת במרחק נסיעה בת כמה דקות משאמוני, הקרובה יותר לתחילת המסלול. לקורמיור קל יותר להגיע מנמל התעופה של מילאנו, משם מצפה לכם נסיעת אוטובוס של שלוש-ארבע שעות לעיירה. לנחיתה רכה, כדאי להזמין מקומות לינה מראש לפחות ללילה הראשון. 
 

מי יכול להשתתף בכיף?
ברמת העיקרון, אין חוקים. אחד היתרונות הגדולים של המסלול הוא בגמישות שהוא מציע. אין הגבלת גיל, אך מומלץ כמובן להפעיל שיקול דעת. יש להביא בחשבון כי המסלול כמעט ואינו כולל הליכה במישור. רובו מורכב מעלייה ל"פס" (מעבר הרים), ירידה לעמק וחוזר חלילה. צפו לעליות ולירידות של קילומטר ביום, כמות לא מבוטלת כלל המהווה מעמסה לא פשוטה על הברכיים. לאורך כל המסלול, תעלו ותרדו במצטבר מעל לעשרה קילומטרים. לשם השוואה, גובהו של הר האוורסט הוא 8,848 מטר. עם זאת, אל תתנו למספרים להבהיל אתכם. אומנם כדאי להתחיל בהכנות ובאימונים מבעוד מועד כדי ליהנות כמה שיותר, אך עם הכנה נכונה, ההסתגלות מהירה מאוד. לאחר יום-יומיים ראשונים קשים, הגוף מסתגל במהרה ובהחלט תזכו לתגמול על המאמץ (ובטפיחה על השכם). 
 
את הטרק נהוג לבצע ב-12-8 יום, בהתאם לדרגת הכושר ולאילוצי הזמן. כיוון שעוברים בכמה עיירות לאורך המסלול, ניתן גם לבצע מקטעים מהמסלול ולא את כל הטרק בשלמותו. כך או כך, כדאי להביא בחשבון כמה ימים נוספים לבלת"מים, למנוחה או למקרה שמזג האוויר יחליט להיות הפכפך במיוחד, מה שבהחלט יכול לקרות באלפים. בחלק מהמקטעים ישנם גם מסלולים חלופיים, המכונים וריאנטים, שמציעים נוף מעט שונה מהמסלול המקורי. שימו לב, במרבית הווריאנטים אין ללכת בזמן תנאי מזג אוויר קשים או ראות נמוכה.
 
רוב המטיילים בוחרים לבצע את המסלול בניגוד לכיוון השעון. למה? איש לא יודע. אין לכך סיבה קונקרטית, מדובר במעין מנהג שהשתרש עם השנים. באופן מפתיע, דווקא כך תיתקלו בפחות אנשים לאורך הדרך ותוכלו לעתים להרגיש לבד על המסלול. בבקתות לרוב תמצאו שוב ושוב את אותם המטיילים, שיילכו בצמוד אליכם בכל ימי הטרק. הליכה עם כיוון השעון תפגיש אתכם עם מטיילים לכל אורכה של הדרך, ובכל ערב בבקתות תפגשו אנשים חדשים.
 

מי שלא בטוח כיצד לתכנן את הטיול ומעדיף לחסוך את כאב הראש יוכל להסתייע בחברות טיולים המציעות טיולים מודרכים במקום, אלה ידאגו במקומכם לכל ההכנות וההחלטות. מעדיפים לחסוך גם את המשקל? אין בעיה, רבות מהחברות תצענה לכם חמור משא שיילך בעקבותיכם לאורך כל הדרך.
 
קח מקל, קח תרמיל
לינה:
באירופה כמו באירופה, החוויה יוקרתית ולעומת טרקים מסורתיים, תופתעו לגלות כמה טרק יכול להרגיש כמו נופש. המסלול כולו מרושת ברפיוג'ים, בקתות אלפיניות מצוידות המציעות לינה, ארוחות ומקלחות (לעתים חמות, לעתים לא). בכל יומיים-שלושה עובר המסלול בעיירה ציורית זו או אחרת בהן ניתן גם לישון, לסעוד ולהצטייד. רוב המטיילים ישנים בדורמיטורי – כלומר, בחדרים משותפים. אלו שאוהבים את הפרטיות שלהם יכולים להירגע: ישנם גם חדרים פרטיים, אך מכיוון שהם מעטים כדאי להזמין מקום מראש. הרוב המוחץ של המטיילים לן בבקתות על בסיס חצי פנסיון, כשהלינה כוללת ארוחת בוקר וארוחת ערב. ארוחות הבוקר לרוב די בסיסיות - לחם וחמאה בלי הפתעות. ארוחות הערב משתנות באיכותן ובגיוונן, אך לרוב כוללות ארוחת שלוש מנות לתפארת. תענוג שכזה יעלה בדרך כלל 45-35 יורו ללילה, כשהמחירים צפויים אף להאמיר בצד השווייצרי היקר להחריד. 
 
החסכנים מביניכם יוכלו לקצץ בעלויות הטיול באמצעות שינה באתרי קמפינג ובישול עצמי. מדובר באופציה פחות פופולרית אך בהחלט אפשרית ומהנה. אפשרות זו אומנם תצמצם את עלויות הטיול בכמחצית (במצטבר לא מעט), אך בהחלט תכביד בפן אחר, הלא הוא המשקל שעל גבכם. מטיילים שבוחרים באופציה זו יאלצו לסחוב עמם בנוסף לרשימת הציוד הרגילה גם אוהל, שק שינה טוב ומזרן, כמו גם ציוד בישול לרבות גזייה, בלון גז, סיר, כלי אוכל, וכמובן – אוכל. לעתים תיאלצו לסחוב כמות אוכל ליומיים ואף לשלושה עד להגעה ולהצטיידות בעיירה הבאה במסלולכם.
 
ציוד:
לעומת טרקים אחרים, תשמחו לגלות (אלו מביניכם שיבחרו לישון בבקתות) שרשימת הציוד אינה ארוכה במיוחד ואין צורך להניח עשרות קילוגרמים על הכתפיים הצנומות. תוכלו בהחלט להסתפק בתרמיל בנפח 50-40 ליטר, בעוד שמטיילים שישנים באוהלים יימצאו את תיקי ה-70-60 ליטר נוחים יותר. 
מזג האוויר באלפים עלול להשתנות בן רגע, ולכן יש להיערך לכל מצב. מעיל גשם ושכבה מבודדת דוגמת פליז הם פריטי חובה, אפשר וכדאי גם להצטייד בחם-צוואר או בכובע מחמם. לימים החמים יותר, הצטיידו בחולצה מנדפת זיעה, בקרם הגנה ובמשקפי שמש. עוד בגזרת הביגוד, גרבי טיולים - אומנם הן נשמעות מיותרות אך משפרות פלאים את חווית ההליכה. 
כמו כן, כדאי לקחת מדריך או מפה של האזור, שפתון נגד יובש וערכת עזרה ראשונה. מי שרגיש לנחירות ולשאר רעשים מלבבים יכול להצטייד בנוסף גם באטמי אוזניים. מקלות הליכה אומנם אינם פופולריים במיוחד בישראל, אך באירופה לא תראו כמעט אף מטייל בלעדיהם. מדהים כמה הם מסייעים בהליכה ומורידים עומס מהברכיים ומהרגליים הדואבות. מומלץ בחום.
כאמור, אוכל כמעט ואין צורך לסחוב אלא אם בכוונתכם לבשל בעצמכם. במרבית הבקתות אפשר לקנות צידה לדרך לארוחת הצהריים. בכל הנוגע למים – כאן זה לא ישראל, מים נמצאים בשפע לכל אורך הטיול ואין צורך להצטייד ביותר מ-1.5 ליטר ליום. אין צורך ממשי גם בטבליות לטיהור מים, שכן גם בנקודות המרוחקות ביותר בטיול, תתקלו בכל שעתיים-שלושה בבקתה או בבית קפה בהם תוכלו להצטייד.
 

 
הצעות, טיפים ושאר ירקות
הקפידו להתעדכן בכל יום במקום הלינה על מזג האוויר הצפוי לפני היציאה לדרך. התחזיות מדויקות להפליא, ואין להתייחס בקלות ראש לתחזיות של מזג אוויר גרוע. בעיירות תוכלו לבקש עדכון תחזית גם במשרדי התיירות. אם יש לכם ספקות אם כדאי לצאת או לא, התייעצו עם העובדים במקום הלינה, הם מנוסים ומכירים היטב את השטח.
הכינו יורו לצרפת ולאיטליה, ופרנקים לשווייץ. אומנם בשווייץ מקבלים יורו, אך עמלות ההמרה שייגבו מכם במקומות השונים יהיו מגוחכות עד מטורפות, ועדיף בהחלט לבוא מוכנים מראש ומצוידים בפרנקים.
שינון כמה מילות מפתח בצרפתית לא יזיק. האנגלית של המקומיים נעה בין סבירה מינוס במקרים הטובים, ללא קיימת בשאר המקרים. הדבר יועיל לכם הן בצרפת והן בצד השווייצרי, שגם בו השפה המדוברת היא צרפתית. בצד האיטלקי מדברים אומנם איטלקית, אך לפחות ברפיוג'ים רוב העובדים יידעו לתקשר גם בצרפתית. אנגלית, לעומת זאת, לא בטוח שיידעו.
באופן כללי, מומלץ לכל המטיילים להזמין מקום מראש, לפחות בחודשי יולי-אוגוסט, שהם שיא העונה. אפשר לבקש בכל ערב מהעובדים ברפיוג'י בו אתם לנים להזמין לכם מקום לרפיוג'י הבא. כך תחסכו בעלויות ולא תצטרכו לנהל שיחה שוברת שיניים.
אופי הטיול שתבחרו הוא שייקבע את התקציב. מי שמתכנן לישון בעיקר בחדרים פרטיים ועל בסיס חצי פנסיון, לאכול בחוץ וליהנות מבירה מזדמנת פה ושם צפוי להוציא בערך 1,000 יורו על הטיול (להוציא כרטיסי טיסה והסעה לנקודת ההתחלה וממנה). אם, לעומת זאת, תכננתם לישון הרבה באוהל ולבשל לעצמכם, צפו לתקציב של 400-250 יורו לאדם. מרבית המטיילים נופלים איפשהו בין שני קצוות הסקאלה.
 
אגמים צלולים, הרים מושלגים, גבעות מוריקות, ובין לבין פסיפס של בתים ציוריים ועיירות פסטורליות, הנוף הבתולי הכה סמוך לציוויליזציה - סובב המון בלאן מציע חוויה ייחודית וחד-פעמית של נופים דרמטיים בנוחיות מפתיעה. אל תפספסו.

הוסף תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של שיחור לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון בוטה.