הרשמו עכשיו אפליקציית שיחור לסמארטפון - לאייפון ולאנדרואיד

לונדון של ויניל – מסע בעקבות חנויות התקליטים המיתולוגיות של לונדון

עבור כל חובב מוזיקה ממוצע, לונדון הייתה מאז ומתמיד גן עדן מוזיקלי, מקום קסום בו הכל נשמע יותר טוב – בין אם זה בגלל האפרוריות הרומנטית של מזג האוויר, ההקפדה הבריטית על סאונד משובח, או סתם בגלל שכל כך הרבה שירים נצחיים, מהביטלס ועד איימי ויינהאוס, נוצרו ונאצרו בעיר הבירה האנגלית
מאת: , 9.09.2012
טרום עידן האינטרנט, בימים בהם לא יכולת לערוך סיור וירטואלי במעבר החצייה של אולפני אבי רוד וכל בן תשחורת בטיוב התחבר דרך האוזניות למאגרי מוזיקה בלתי נדלים, לונדון נחשבה למכה של דת המוזיקה בזכות בתי המקדש שלה: חנויות התקליטים. בלתי נמנעת הייתה הצמרמורת שתקפה אותך לנוכח המבחר האינסופי, האיכות הבלתי מתפשרת, הידע העצום של המוכרים והתחושה של היותך גרגר כה קטן ביקום (את ההילה הזו שסביב חנות התקליטים היטיב לתאר במיוחד הסופר הלונדוני, ניק הורנבי, בספרו המפורסם "נאמנות גבוהה", שעובד גם לסרט אמריקאי מצליח). אם חזרת לארץ מלונדון בלי שביקרת באף חנות תקליטים ידועה היית מוקצה. ואם קנית ולו רק תקליט אחד, מיד הפכת מורם מן העם, כשהסברת לכל שומע על איכויות הדפסה ועל מהדורות מוגבלות כאילו היית יואב קוטנר בעצמו.
אך גם במציאות של שוק מוזיקה שמשתנה במהירות של חמישה מגה-בייט לשנייה, לונדון כמו לונדון בהחלט יודעת לשמור על נאמנות גבוהה למסורת. גם אם הן כבר לא נפוצות כבעבר, בלונדון יש עשרות חנויות תקליטים שעדיין חיות ובועטות. לפניכם מוצגות הטובות ביותר, כאלה שמהוות מוקד עלייה לרגל לרבבות חובבי מוזיקה מרחבי העולם וקנייה בהן היא עדיין חוויה מוזיקלית שאין כמותה. 
 
מהחנויות הידועות והוותיקות של אזור שוק פורטובלו, שגם כיום משמש כמעוז נכבד של חנויות תקליטים. החנות הוקמה בשנות השבעים על ידי ג'ון "הכנה", ועל אף שהחליפה ידיים לאורך השנים, שמרה על כנות וגישה ישירה. הרבה מהיוצרים האלקטרונים המובילים של היום נברו בתקליטיה כדי למצוא סמפולים נדירים, והיא אפילו אחראית לייסודו של הלייבל האלקטרוני האגדי  MOWAX, שהוקם על ידי ג'יימס לאוול בחדר האחורי של החנות. 
המוזיקה: מבחר נאה של מוזיקת סול, ג'אז, רגאיי, פולק ומוזיקת שורשים נדירה מכל רחבי העולם. כמו כן, מוזיקה אלקטרונית מעולה שמוציא הלייבל העצמאי של החנות
המוכרים: אנציקלופדיות מהלכות חביבות, ששמחים לתרום מהידע שלהם אם תתפסו אותם שלא בשעת עומס.
המחירים: לא זולים, אבל הוגנים בהתחשב באיכות המצוינת ובכך שרבים מהתקליטים נדירים ביותר
 
חנות שחובה לבקר בה. היהלום שבכתר של רחוב ברוויק (Berwick) בסוהו, שעדיין ידוע כרחוב התקליטים בה"א הידיעה, גם אם ידע ימים טובים יותר (אואזיס צילמו ברחוב זה את עטיפת אלבומם השני – What's the Story? Morning Glory). גן עדן לחובבי ויניל וגם למי שעוד קונה דיסקים או צובר מגזינים. בהחלט המקום המומלץ ביותר למי שרק התחיל עם התחביב ההרסני הזה.   
המוזיקה: הכל מהכל. יד שנייה וחדש, רוק קלאסי ומתקדם, טכנו והאוס, פאנק ו-Fאנק, להיטים מסחריים לצד פריטים נדירים וקשים להשגה 
המוכרים: מאוד חביבים לרוב, אך לא תמיד שולטים בהכל מפאת המבחר העצום. כמו בחיים האמיתיים, המבוגרים יותר לרוב גם בקיאים יותר
המחירים: טובים מאוד. אפשר לצאת מכאן עם לא מעט מציאות 
 

 Walking to the sound of my favorite tune

חנות שניחנת בטעם מוזיקלי ובסדר מופתי. החנות מחולקת לשתי קומות: קומת הקרקע מוקדשת לדיסקים והמרתף לתקליטים. הכל מאורגן ומקוטלג בפאנטיות (אפילו למוזיקת אינדי מניו-זילנד יש מדף משלה) והתקליטים שמורים ביותר. האווירה רגועה ונעימה, מה שמהווה יתרון עבור חלק וחסרון עבור אחרים.  
המוזיקה: רוק, ג'אז, סול וFאנק, גאראז', היפ-הופ ומבחר נאה ביותר של פסיכדליה משנות השישים
המוכרים: אדישים ועניינים. לא תזכו כאן ליחס מיוחד אך גם לא לציניות קרירה
המחירים: טיפה יקרים. אם כי אפשר למצוא מציאות מסוימות בתחום היד-שניה
 

 
עוד מוסד אייקוני של אזור שוק פורטובלו. חנות תקליטים לונדונית אמיתית ובוטה, הפועלת לפי חוקים וקצב משלה. החנות מקושטת בעצי במבוק ובמסכות אפריקאיות, ומציגה מבחר קפדני באיכות גבוהה.  
המוזיקה: מבחר נאה של מוזיקה משנות ה-60', מרגאיי ועד פופ, וכן הרבה מוזיקה אלטרנטיבית וניו-וייב משנות ה-70' ועד היום. מבחר נאה ביותר של פסקולי סרטים
המוכרים: דעתניים, מתנשאים ומאוד מצחיקים (מספיק להיכנס לתקנון החנות באתר בשביל להיווכח). השמועה אומרת שעליהם התבססו הדמויות ב"נאמנות" של ניק הורנבי 
המחירים: לא תמיד זולים כפי שנדמה לכם שהם צריכים להיות. אם תנסו להתמקח תזכו לקיטונות של ציניות
 
צריך לראות בשביל להאמין. החנות מעוצבת בשילוב מזעזע של סגול וירוק מבחוץ ומבולגנת בטירוף מבפנים. מבחר עצום של מאות על מאות של תקליטים דחוסים על מדפים, בקופסאות, מודבקים בניילוניות על הקיר וגם מפוזרים על הרצפה. פנו מראש קצת זמן לביקור כאן. לוקח שניה להתאפס מפאת הבלאגן, אבל לאחר מכן אפשר לצלול במשך שעות בחיפוש אחר אוצרות חבויים. 
המוזיקה: כל דבר שהודפס בתקליט עלול למצוא את דרכו לחנות – רוק, פופ, ג'אז, קלאסי, דאנס, אלקטרוני, מוזיקת עם בולגרית, צ'יל אאוט, סול ומה לא
המוכרים: לרוב נמצא שם הבעלים של החנות. אדם דקיק ומעט הזוי שאינו סובל מנחמדות יתר ולא מוכן להתנצל על הבלאגן או לסייע לכם במציאת דבר מה. אם אתם ברי מזל, תזכו לחזות בו מתפרץ על לקוח, ואם אתם חסרי מזל, אתם הלקוח הזה...
המחירים: זולים. זה המחיר של מלאכת החיפוש העצמית וזה היופי שבקניית תקליטים
 
חנות התקליטים שהפכה להיות לייבל מצליח ומהווה ללא ספק את הפנים של עולם המוזיקה הלונדוני המודרני מאוד. רבים מכוכבי עולם האינדי והאלטרנטיב של העשור האחרון עשו את צעדיהם הראשונים דרך החנות והחסות של ראף-טרייד. עיצוב היפסטרי וגישה צעירה הפכו את החנות למעין אתר חובה למעריצי מוזיקה צעירים, אך לא מעט מחובבי הוויניל מתייחסים אליה בחשדנות מה. ישנם שני סניפים, כאשר החדש מביניהם, זה שבשוק בריק-ליין, גדול יותר ובעל יותר מבחר (עם הרבה הופעות חיות חינמיות של להקות מעניינות בתחילת דרכן) ואילו זה של שוק פורטובלו שומר על גישה מחתרתית יותר, עיצובית ו מוזיקלית כאחד. 
המוזיקה: הרבה מאוד מוזיקת אינדי ואלטרנטיב, כמו גם מוזיקה אלקטרונית, היפ-הופ, טריפ-הופ וכל הופ אחר שיש בסביבה. כמובן שההוצאות של לייבל הבית מקודמות באגרסיביות
המוכרים: נחמדים להפליא יחסית לכמות הקעקועים שיש לחלקם
המחירים: יקרים, אם כי מדובר לרוב בהדפסות חדשות מן הניילון של מוזיקה עדכנית ולכן זה פחות או יותר הסטנדרט


 
לא מעוצבת באופן צעקני, לא בעלת שם מגניב ושוכנת אי שם באזור הדמדומים של תחנת הטיוב של מזרח פינצ'לי – חנות התקליטים והדיסקים של אלן היא פשוטה ולעניין ופשוט חנות מעולה, שמשמרת את רוח היד-שניה של לונדון של פעם. כלב רועים חמוד משגיח על הכניסה, כולם מחויכים, הכל מסודר יפה ומזמין, מה  שרק עושה חשק לנבור בכל הקטלוג של החנות. מומלץ ביותר. 
המוזיקה: מבחר מצוין מכל ז'אנר שתחפצו, עם למעלה מ-15 אלף תקליטים ומלאי שמתעדכן כל הזמן. יש מבחר לא קטן של דיסקים יד שניה וכן תקליטי 7 אינץ'
המוכרים: בדרך כלל אלן עצמו יהיה שם והוא מסביר פנים ותמיד שמח לעזור ולייעץ
המחירים: מאוד הוגנים ותמיד אפשר לארגן מחיר טוב על קניה גדולה יותר
 
אם חדוות הרגאיי זורמת בעורקיכם, אתם חייבים להגיע לחנות הזו. חנות תקליטים קטנה וקצת ישנה, שמהווה את אחד מהשרידים האותנטיים האחרונים של קהילת המהגרים הג'מאייקנית הענפה שהתגוררה בפורטובלו בשנות ה-60', עם אווירה מחויכת וקסומה (אולי גם קצת מעושנת) שלוקחת אתכם הרחק מלונדון והיישר אל קינגסטאון.  
המוזיקה: אוצר גלום של רגאיי, סקא, בלוז, ג'אנגל וכל דבר קאריבי אחר שמנענע את האגן
המוכרים: תמיד יהיה בחנות איזה ראסטפארי מחויך שלרוב יישב בפינה בשקט. אם תפגינו עניין כנה במוזיקה הוא לבטח יפטפט עמכם מעט. לפעמים הוא יסמוך עליכם עד כדי כך שהוא ישאיר אתכם לבד בחנות בעוד הוא הולך לדבר עם חבר בהמשך הרחוב
המחירים: טובים. המציאות לא מאד זולות

הוסף תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של שיחור לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון בוטה.