הרשמו עכשיו אפליקציית שיחור לסמארטפון - לאייפון ולאנדרואיד

''90 הדקות הראשונות הכי חשובות'' – 10 אצטדיוני כדורגל מומלצים

לכבוד פתיחת עונת הכדורגל קיבצנו את עשרת האצטדיונים הכי שווים בעולם: קבוצות גדולות, כר דשא שראה כמה משחקים גדולים ובעיקר אוהדים שרופים שהופכים כל משחק לחוויה יוצאת דופן
כמה-כמה: כ-100,000 מקומות (האצטדיון הגדול באירופה והשלישי בעולם כולו).
על הדשא: אצטדיון הבית של קבוצת ברצלונה (FC Barcelona), גאוות קטלוניה ואחת הקבוצות האהודות על הקהל הישראלי. למעשה אמונה מקומית טוענת שבזמן הסופר-קאפ יש יותר ישראלים בקהל של קאמפ נואו מאשר במהלך דרבי תל אביבי. תושבי ברצלונה, קטלונים גאים, מעריצים את הקבוצה שלהם בצורה יוצאת דופן, הם מגלים בקיאות מדהימה בהיסטוריה העתיקה והעכשווית של המועדון ונוהרים אל האצטדיון בכל משחק בית. בבארסה שיחקו כמה מאגדות הכדורגל הגדולות כמו מראדונה (שעבר אליה ב-1982 עבור סכום שיא של 5 מיליון יורו), גארי ליניקר, יוהאן קרויף, לואיס פיגו, רונאלדיניו וכמובן הסגל הנוכחי שמונה את צ'אבי, פברגאס, פויול ומסי. 
כניסה למוזיאון הכדורגל שנמצא כאן תקנה לכם גם גישה לאצטדיון, אבל למרבה הצער לא תוכלו ממש לדרוך על הדשא או להיכנס לחדרי ההלבשה של הקבוצה (בתואנה שהשחקנים שומרים שם חפצים אישיים).  
רגעי שיא: הפרידה המרגשת מגווארדיולה; מחזור 26 בעונת 2006/2007, סופר קלאסיקו דרמטי שמסתיים ב-3-3 מענג; מסי כובש רביעייה מול ארסנל ברבע גמר ליגת האלופות של 10' (וארסן ונגר מכנה אותו בסיום "פלייסטיישן") וגם גמר ליגת האלופות של 99' בין מנצ'סטר יונייטד לבאיירן מינכן.
רביעייה של מסי - כך זה נראה
 
כמה-כמה: כ-80,000 מקומות.
על הדשא: סן סירו משמש כאצטדיון הביתי של שתי הקבוצות המקומיות מילאן (AC Milan) ואינטר (Inter). המקומיים מכנים אותו בחיבה "סקאלה" על שם בית האופרה המפורסם. הוא נבנה אך ורק למטרות כדורגל ולכן אין מסביב למגרש מסלול אתלטיקה והוא נחשב לאחד האצטדיונים היחידים בעולם בו הראות מושלמת מכל פינה ומושב. מהצד האינטרי בעטו כאן: רונאלדו, לואיס פיגו, סמואל אטו ולותר מתאוס, במילאן ענו להם זלאטן, חוליט, ואן באסטן ומלדיני. 
סיור באצטדיון יקנה לכם גישה לחדרי ההלבשה, מתחמי ה-VIP ואם אתם לא סובלים מקוצר נשימה, גם אפשרות לטפס אל מגדל מס' 8, ממנו נשקף נוף מרשים של מילאנו. כדאי במיוחד להגיע לכאן לצפות בדרבי המילאנזי.
רגעי שיא: משחק הפתיחה ב-1926- דרבי בין אינטר למילאן כמובן; הולנד פוגשת את מערב גרמניה במונדיאל 90'; מילאן מביסה את ריאל מדריד 0-5 בחצי גמר ליגת האלופות של 89' בתצוגת תכלית הולנדית-איטלקית מרשימה. 
מילאן מביסה את ריאל עם קצת עזרה מהולנד

מרקנה – ריו דה ז'נרו - Maracana
כמה-כמה: 125,000 מקומות (השני בגודלו בעולם)
על הדשא: ארבע קבוצות מקומיות מבקרות כאן: פלאמנגו, בוטפוגו, וסקו דה גמה ופלומיננזה. עד שנסגר לשיפוצים נחשב לאחד האצטדיונים הפחות נוחים לצופים (יצא לו גם שם של אצטדיון ריחני במיוחד בשל הנטייה של האוהדים לוותר על ביקור בשירותים ולהסתפק ברווח שבין המושבים), אבל גם כמי שאירח כמה מהמשחקים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל. שיחקו כאן כל כך הרבה שחקנים ברזילאים צעירים שנחטפו לקבוצות אירופאיות שקצרה היריעה מלהזכירם וגם הגדול מכולם – פלה. 
רגעי שיא: גמר המונדיאל ב-1950 בין ברזיל לאורוגואי, במהלכו נדחסו לאצטדיון 200 אלף צופים (ובנס גם יצאו בחיים); פלה, כך טוענים, הבקיע כאן את הגול האלף שלו (בשנת 1969) וכנראה שצפויים גם כמה רגעים עתידיים במונדיאל 2014 ובאולימפיאדת 2016. 

משחק טיפוסי במרקנה - אוהדי כדורגל עולים לכאן לרגל
 
אצטקה – מקסיקו סיטי - Azteca
כמה-כמה: 105,000 מקומות
על הדשא: קלאב אמריקה ונבחרת מקסיקו. לאוהדים המקומיים יצא שם מפחיד במיוחד וקבוצות חוששות להתארח כאן. אם אתם מחליטים להגיע למשחק, כדאי מאד שתימנעו מללבוש את מדי הקבוצה האורחת, רוב הסיכויים שאפילו לא תצליחו להיכנס בשערי האצטדיון לפני שהמון זועם יתנפל עליכם. זהו האצטדיון היחיד בעולם שאירח שני משחקי גמר במונדיאל ונרשמו בו כנראה יותר רגעים היסטוריים בכדורגל העולמי מאשר בכל מקום אחר.
רגעי שיא: היו הרבה כאלה, אבל שווה לציין את גמר מונדיאל 70' בו פלה הוביל את ברזיל לניצחון 1-4 על איטליה; את רבע הגמר של 86' (אנגליה-ארגנטינה) בו הובקעו שניים מהשערים המפורסמים בהיסטוריה: יד האלוהים ושער המאה, שניהם על ידי מארדונה וגם הגמר של אותה שנה בו ארגנטינה ניצחה את גרמניה. 
 שער המאה כבר בן 26, עדיין מרשים כמו בפעם הראשונה
 
אולד טראפורד (תאטרון החלומות) - מנצ'סטר - Old Trafford
כמה-כמה: 76,000 מקומות
על הדשא: מנצ'סטר יונייטד. לשדים האדומים בסיס האוהדים הגדול ביותר באנגליה, מה שהופך קניית כרטיס למשחק למשימה כמעט בלתי אפשרית, מה גם שרק 3,000 מושבים באצטדיון שמורים לאוהדי הקבוצה היריבה. היציע המערבי מכונה בחיבה רבה Stretford End  והוא מעוזם של האוהדים השרופים והקולניים ביותר, מכתירי המלכים של מנצ'סטר. אל תוותרו על סיור במוזיאון הקבוצה ועל ביקור במסעדת הבית ה- Red Café, פעם הייתם יכולים להיתקל כאן בשחקנים יושבים על פיינט אחרי משחק, אבל היום הסיכוי שרוני יישב בשולחן הסמוך לשלכם שקול לסיכוי שפרגסון יחליט לעלות בלי שוער. את המדים האדומים לבשו בין השאר ג'ורג' בסט, אריק קנטונה, בובי צ'רלטון, ריאן גיגס, פול סקולס ודויד בקהאם.  
רגעי שיא: הפצצת האצטדיון במהלך מלחמת העולם השנייה (1941); הדרבי של 1973 בו דניס לואו הבקיע עבור הסיטי ואוהדי יונייטד פוצצו את המשחק; הדרבי של 2011, בו הסיטי הביסה והשפילה את יונייטד 1-6, הניצחון 2-8 על ארסנל באוגוסט 2011. 
אוהדי יונייטד מפגינים אהבה אדומה
 
אנפילד רואד – ליברפול – Anfield Road
כמה-רמה: כ-45,000 מקומות
על הדשא: הקבוצה שלעולם לא צועדת לבד – ליברפול. הקבוצה משחקת באצטדיון מאז הוקמה ב-1892, למעשה היא הוקמה על ידי ג'ון הולדינג  כשאברטון עזבה והשאירה אותו עם אצטדיון ריק. ליברפול מתגאה באחת מקבוצות האוהדים הנאמנות באירופה ואחוזי הנוכחות במשחקיה הם מהגבוהים ביבשת. אותם האוהדים גם ידעו שתיים מהטרגדיות הגדולות והעצובות בכדורגל – אסון הייזל ב-1985, שהסתיים במותם של 33 אוהדי יובנטוס ושישה אוהדי ליברפול, ואסון הילסבורו ב-1989, בו נרמסו למוות 96 אוהדים ובעקבותיו חוקקו תקנות חדשות שאוסרות את קיומם של אזורי עמידה באצטדיונים בריטיים. את המדים האדומים המפורסמים לבשו בין היתר איאן ראש, קני דלגליש, קווין קיגן, סטיבן ג'רארד (סטיבי ג'י) וכמובן הגאווה הישראלית – רוזנטל ובניון. 
רגעי שיא: הנצחון על ארסנל בשנת 1964, שהקנה לביל שאנקלי את האליפות הראשונה שלו עם הקבוצה; מסיבת העתונאים של 1974, בה האוהדים הופתעו לשמוע ששאנקלי עוזב את המועדון לאחר 15 שנים מדהימות; הזכייה בגביע אופ"א ב-1976 והמהפך שעשה בוב פייזלי מול ברוז', עונת האליפות האחרונה ב-1990, שהייתה גם תקופת השיא של רוזנטל במועדון.

 דרך הרוח, דרך הגשם - לעולם לא תצעדי לבד
 
כמה-כמה: כ-70,000 מקומות
על הדשא: באיירן מינכן ומינכן 1860, שתיהן שיחקו באצטדיון האולימפי של מינכן עד שנת 2006. מכיוון שמדובר באחד האצטדיונים החדשים ברשימה, האליאנץ טרם צבר רגעי שיא וקילומטרז' היסטורי מרשים (מלבד גמר ליגת האלופות האחרון, שכנראה ייזכר כאחד הקונטרוברסליים בהיסטוריה של המפעל). בשל צורתו החיצונית המעניינת הוא קיבל את הכינוי "כרית גומי" (Schlauchboot). סיור באנגלית מתקיים פעם ביום (בדרך כלל בשעה 13:00, אבל כדאי לוודא) ולא ניתן להזמין אליו מקומות מראש. על כר הדשא שלו בעטו בין השאר אוליבר קאן, פיליפ לאם, פרנק ריברי ומירוסלב קלוזה. 
רגעי שיא: חצי גמר המונדיאל של 2006, בו צרפת עם זידאן ניצחה את פורטוגל; 19 במאי 2012 -  גמר ליגת האלופות בו גברה צ'לסי על באיירן בדו-קרב פנדלים וגרמה לאלפי אוהדי כדורגל לשברון לב.  
 
הנצחון ההיסטורי של צ'לסי, שחקני באיירן מתפרקים
 
כמה-כמה: כ-85,000 מקומות
על הדשא: ריאל מדריד. כמו הקבוצה שמשחקת בו, גם האצטדיון מתגאה בהיסטוריה מפוארת ובאירוח של כמה משחקי גמר חשובים (4 מתוכם של ליגת האלופות). הוא קרוי על שם "הסנדק", דון סנטיאגו ברנבאו ששימש כשחקן, מאמן, מנהל ונשיא המועדון ונחשב לאחד הסמלים הגדולים בכדורגל העולמי. קחו בחשבון שאם תגיעו לכאן למשחק תוכלו להיכנס לאצטדיון רק שעה לפני שריקת הפתיחה, וגם שאוהדי ריאל רגילים לראות משחק כשהם רטובים, שכן האצטדיון לא מקורה. הסגל של הקבוצה העשירה בעולם מכונה (בחיבה ובשנאה כאחד) הגלקטיקוס – שכן הוא מורכב מהשחקנים היקרים והידועים ביותר בעולם, חלקם הצדיקו את תו המחיר האסטרונומי שהודבק להם וחלקם התגלו כאכזבה מרה והפכו מושא ללא מעט בדיחות כדורגל. למרות ההצלחה על כר הדשא, ריאל ומאמנה, ז'וזה מוריניו הפורטוגלי, זוכים גם ללא מעט ביקורת על הכדורגל שהם מציגים, במיוחד מאוהדי קבוצת בארסה שמסרבים להרפות משנים של יריבות פוליטית וחברתית רק עקב שתי אליפויות עולם וזכייה לאומית ביורו. באמת שקצרה היריעה מלפרט את שמות הגלקטיקוס ואביהם הרוחניים, ובכל זאת נציין שבריאל שיחקו ומשחקים פושקש, ראול, רונאלדו, בוטרגניו, די סטפנו, וכמובן קסיאס. 
רגעי שיא: גם כאן קצת קשה לבחור, נזכיר את הגמר של מונדיאל 82' בו ניצחה נבחרת איטליה את מערב גרמניה; את גמר ליגת האלופות של 2010, שהקנה לאינטר טרבל ראשון בתולדותיה; כמובן שכל-סופר קלאסיקו הוא אירוע מכונן, בין אלה שהתרחשו בסנטיאגו שווה להזכיר את הניצחון של ברצלונה ב-19 בנובמבר 2005 (ואת הצמד של רונאלדו, שזיכה אותו בקימת כבוד מאוהדי ריאל, השנייה בהיסטוריה עבור שחקן של ברצלונה) ואת הניצחון 1-4, בעונת 08' בה ריאל הבטיחה את האליפות עוד לפני המשחק ושחקני ברצלונה אולצו למחוא כף בעת ששחקני האלופה עלו למגרש. 
 הקונצרט הלבן, ערב שחור לברצלונה
 
הבונבוניירה -  בואנוס איירס - La Bombonera
כמה-כמה: 61,000 מקומות
על הדשא: בוקה ג'וניורס. את הכינוי הטעים קיבל האצטדיון בשל צורתו הייחודית (שלוש פאות מעוגלות ואחת ישרה), אבל הוא ידוע בעיקר בשל האוהדים השרופים של הקבוצה שהקפיצות המתואמות שלהם גורמות לכולו "לפעום", או כפי שגורס המשפט הידוע: "הבונבוניירה לא רועד, הוא פועם". בכלל, האווירה באצטדיון נחשבת לחוויה שכל אוהד כדורגל, בין אם הוא מעריץ שרוף של בוקה או לא, רוצה לסמן עליה וי לפחות פעם אחת, מה גם ששכונת לה-בוקה עצמה הפכה בשנים האחרונות לאטרקציה תיירותית בפני עצמה. לבוקה ג'וניורס 18 תארים בינלאומיים באמתחתה, מה שהופך אותה לאחת הקבוצות המעוטרות בעולם, יחד עם מילאן. השחקן הידוע ביותר של בוקה ג'וניורס הוא כמובן מארדונה, אבל שיחקו בשורותיה גם מרטין פלארמו, ריקלמה, חואן קרלוס לורנצו וקרלוס טבס שגדל במועדון. 
רגעי שיא: למרות שכל משחק מספק מעל 90 דקות של תצוגת עידוד יוצאת דופן, שכוללת שירה ללא הפסקה, קפיצות מתואמות, קונפטי וזיקוקים, משחקים מול היריבה המרה ריבר פלייט מוציאים מאוהדי שתי הקבוצות תצוגת תכלית מרהיבה, ומסתיימים לא אחת בקרבות אלימים ביניהם לבין המשטרה. 
ככה רואים משחק
 
האולימפיקו – רומא - Olimpico
כמה-כמה: 72,000 מקומות
על הדשא: לאציו, רומא וגם אצטדיון הבית של הנבחרת האיטלקית המפוארת. למרות שהראות בו מפוקפקת, לאולימפיקו היסטוריה מפוארת והוא אירח כמה מהמפגשים הידועים והמרגשים בתולדות הכדורגל. היריבות ההיסטורית בין שתי הקבוצות המקומיות אחראית לכמה ממשחקי הדרבי  הטעונים ביותר בהיסטוריה והעובדה שרומא מזוהה עם תושביה היהודים של העיר, בעוד שללאציו היסטוריה אנטישמית, מספקת זווית קצת אחרת עבור הצופה הישראלי. הבונוס הוא שכרטיסים למשחקים ניתן להשיג די בקלות, אפילו כמה שעות לפני משחק. ברומא שיחקו באטיסטוטה, וולטר סמואל ופרנצ'סקו טוטי, בלאציו התמודדו מולם הרנן קרספו, פאבל נדבד ומרסלו סלאס. 
רגעי שיא: גמר היורו של 68' בו ניצחה איטליה את יוגוסלביה; הגמר של מונדיאל 90' בו ניצחה מערב גרמניה את ארגנטינה, גמר ליגת האלופות ב-96' בו הגיעו יובנטוס ואייאקס לדו-קרב פנדלים, שבסופו ניצחו האיטלקים; גמר ליגת האלופות של 2009 שעימת בן מסי (ברצלונה) לרונאלדו (אז במנצ'סטר יונייטד), ברצלונה, אגב, זכתה והשלימה טרבל. 
רומא לוקחת דרבי, לאציו סופגת חמישייה 

הוסף תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של שיחור לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון בוטה.