הרשמו עכשיו אפליקציית שיחור לסמארטפון - לאייפון ולאנדרואיד

GR20 - הטרק הקשה באירופה

אחד המסלולים הידועים והמפתיעים באירופה נמצא דווקא בקורסיקה. 180 ק״מ של תענוג צרוף ושרירים תפוסים!
מאת: , 8.11.2015
 קורסיקה הינה יעד כמעט ולא מוכר לתייר הישראלי. למעט עובדת הטריוויה הפופולארית כי מדובר במקום היוולדו של נפוליאון, מדובר במקום מופלא, עם שפה, תרבות ומנהגים ייחודיים לצד נופים מרהיבים וחופים לבנים.

אם אתם או מי בסביבתכם הקרובה חובבי הרפתקאות וטיולים לא שגרתיים, יתכן וכבר שמעתם על ה-GR20. אם המחשבה על חציית אי מרהיב ביופיו, דרך 180 ק״מ של רכסי הרים, לינה באוהל במשך שבועיים והשלמת מסלול ההליכה הקשה באירופה קוסמים לכם - המשיכו לקרוא. אם חשקה נפשכם בחופשת בטן-גב על חופים בתוליים, לצד אוכל טוב ובירה קרה, כדאי לשמור את קורסיקה על הראדר, אבל כתבה זו כנראה לא תעניין אתכם במיוחד.

ה-GR20 הוא מסלול קשה. אפילו קשה מאוד בחלקים מסויימים. הוא נמצא על הגבול בין טרק לאלפיניזם קל, ומביא מטיילים רגילים אל נחלתם של מטפסי ההרים. כל זאת ללא צורך בציוד מיוחד או יכולות טכניות מורכבות. למרות האזהרות, הוא מתאים לכל אדם בריא, בכושר גופני מצויין אשר בטוח בצעדיו.

בשורות הבאות אנסה לשפוך מעט אור על השביל ומה דרוש להשלמתו. אתייחס מעט לקורסיקה ולהכנות הלוגיסטיות המהוות חלק בלתי נפרד מטיול שכזה. את התוכנית הסופית תצטרכו לגבש בעצמכם.

צילום: דניאל שיחור
 


קצת על קורסיקה

האי ששטחו פחות מ-9,000 קמ״ר שוכן דרום-מזרחית לחופי צרפת ומערבית לחופי איטליה, עם אוכלוסיה שמונה קצת מעל 300,000 תושבים. מיקומו האסטרטגי בים התיכון הפך אותו למשאת נפשם של רבים ושונים. השליטה על קורסיקה עברה מהאימפריה הרומית בעת העתיקה, דרך כיבושים וונדאלים, אוסטרוגותים ולומברדים ועד לחילופי שלטון בין רפובליקת גנואה, מדינת האפיפיור וצרפת מהמאה ה-15 והילך. קורסיקה כולה מלאה בעדויות מרשימות למאבקים אשר התחוללו בשטחה, מחומות ומגדלי שמירה מימי הביניים המוקדמים, ביצורים כנגד התקפות פיראטים מצפון אפריקה מהמאה ה-16 ועד לאנדרטאות ממלחמות העולם. קורסיקה נאבקה לעצמאותה כנגד רפבוליקת גנואה, וזכתה לעצמאות למשך כמעט 15 שנים החל משנת 1755 תחת הנהגתו של פאסקל פאולי אשר נתפס כגיבור וסמל להתנגדות הקורסיקאית עד ימינו. רפובליקת קורסיקה העצמאית נכבשה על-ידי כוחות צרפתים ואלו נאלצו להמשיך ולהאבק בשארית הכוחות הגנואים שהתבצרו בכמה מערי הנמל. מוטשת מעשרות שנות לחימה, רפובליקת גנואה החליטה למכור לבסוף את האי לצרפת אשר מחזיקה בו עד היום. בעוד מקור התרבות הקורסיקאית הינו באיטליה, המצאת ספינות הקיטור קיצרה בפועל את המרחק בין קורסיקה לצרפת, ובמהלך המאה ה-19 השתרשה התרבות הצרפתית באי. כיום השפה המדוברת הרשמית הינה צרפתית, אך לצידה נמצאת הקורסיקאית (Corsu) שדומה לאיטלקית והייתה שפת האם של הילידים עד לרכישת האי ע״י צרפת. אנגלית כמעט ולא מדוברת ע״י המקומיים, כך שמומלץ להשתפשף בצרפתית, ולו בסיסית ביותר, טרם הביקור. 

 



קצת על ה-GR

מערכת שבילי ה-GR (בצרפתית: Grande Randoneé) הינה אוסף של שבילי הליכה ארוכים באירופה. עיקר השבילים נמצאים בצרפת, ספרד, פורטוגל, בלגיה והולנד, ומשתרעים על בערך 60,000 ק״מ. ה-GR20, שאורכו 180 ק״מ, נחשב לקשה מכולם. 

אינני זוכר את הפעם הראשונה בה שמעתי על השביל הזה, אך תנאי השטח הקשים הקנו לו מוניטין של שביל תובעני במיוחד, אשר מביס אנשים רבים בכל שנה כתוצאה מכושר לא מספק, חוסר מוכנות כללית, פציעה או מוות. ביוני 2015 נהרגו שבעה מטיילים כתוצאה מהתמוטטות חלק מהשביל. הקטע המדובר נסגר (בשלב זה לצמיתות) ובמקומו עושים שימוש באחד השבילים האלטרנטיבים, אשר מאתגר לא פחות. 

השביל חוצה את קורסיקה לאורכה, עובר דרך מרבית רכסי ההרים הגבוהים באי ומציע אפשרות לטפס על שלוש הפסגות הגבוהות בקורסיקה לצד כמה פסגות נמוכות יותר. המסלול המלא מחולק ל-16 מקטעים וניתן להשלימו בשבועיים. סטייה מהשביל לביקור באחד הכפרים הסמוכים או לטיפוס על אחת הפסגות עשוי להוסיף כמה ימים נוספים. בעת התכנון כדאי לקחת בחשבון את האפשרות לימים בהם מזג האוויר, תשישות או פציעה לא יאפשרו התקדמות.

חיילי ליגיון הזרים הצרפתי נוהגים להשלים את ה-GR20 בתוך שבוע. שיא המהירות למסלול עומד על 32 שעות ונקבע ע״י קיליאן ג׳ורנה. אילוצים כאלו ואחרים (להלן ״החיים עצמם״) איפשרו לי 14 ימי הליכה נטו, אך בפועל סיימתי את המסלול יומיים לפני הזמן כולל יום שביליתי תקוע באחת הבקתות בעקבות תנאי מזג אוויר קשים.

הגרסא הקלאסית לשביל מתחילה בכפר קלנזנה (Calenzana) שבצפון, ומסיימת בקונקה (Conca) שבדרום, אך ניתן גם להשלימו מדרום לצפון. מטיילים רבים מעדיפים לבצע רק חצי מהמסלול, כאשר הכפר וויזאוונה (Vizzavona) נחשב לנקודת האמצע. הכפר נגיש לאמצעי תחבורה וניתן לקבוע בו את נקודת ההתחלה או הסיום של המסע. במידה ומחליטים מראש לבצע חצי מהמסלול, הרוב יעדיפו את חלקו הצפוני של המסלול שנחשב להררי ומאתגר יותר מבחינה טכנית ומציע שלל נופים מרהיבים. ניתן להשלים את הקטע מקלנזנה לוויזאוונה בשמונה-תשעה ימים, כך שעדיין מדובר במסלול ארוך יחסית. כאמור, אורכו של המסלול הוא סביב 180 ק״מ, אך וואריאציות וטיפוסים יכולים להאריכו במעט. 

למרות שהמסלול לא דורש ציוד טיפוס מיוחד או שימוש בחבל, השטח הינו הררי ברובו ועשוי להיות קשה לחצייה. ישנן מספר נקודות בהן שרשראות עוגנו לסלע ע״מ לאפשר מעבר בבטחה, ולעיתים לא ניתן לחצות ללא היעזרות בהן (במיוחד בתנאים רטובים). חלקים רבים מהמסלול דורשים שימוש בידיים לצורך טיפוס מאפייני סלע (Scrambling), אך עדיין ללא צורך בשימוש בחבל.

 

מתי לנסוע ואיך להגיע

הזמן המומלץ לביצוע המסלול הוא בחודשי הקיץ - בין תחילת יולי לתחילת ספטמבר, אך ניתן לצאת כבר באמצע יוני ועד אמצע-סוף ספטמבר. החודשים העמוסים ביותר הם יולי ואוגוסט ומטיילים אשר חפצה נפשם בשקט יעדיפו להמנע מהם. יציאה מוקדמת עלולה לכלול התמודדות עם שלג במעברים הגבוהים של המסלול (לעיתים ברמה אשר מחייבת שימוש בגרזן קרח) בעוד היוצאים מאוחר בספטמבר יאלצו להתמודד עם קווי אוטובוס מצומצים, בקתות לא מאויישות ומחסור כללי בנותני שירות. 

התקופה האידאלית הינה סוף יוני או תחילת ספטמבר, כאשר השביל שקט יחסית אך תנאי מזג האוויר נוחים והבקתות מאויישות.

 

הגעה לקורסיקה אפשרית באמצעות טיסה לאחד משדות התעופה שבאי. בחודשי הקיץ ישנן מספר של טיסות יומיות ממקומות שונים בצרפת, אך גם מארצות שכנות. אלו המתכננים להתחיל את השביל בצפון יעדיפו את שדה התעופה של קאלבי (Calvi), בעוד המתחילים בדרום יעדיפו את שדה התעופה פיגארי (Figari). ישנו גם שדה תעופה באג׳קיו (Ajaccio) אשר נמצא קרוב לנקודת האמצע של המסלול. 

האפשרות השנייה הינה להגיע באמצעות מעבורת, מצרפת או איטליה, לאחת מערי החוף בקורסיקה. במקרה כזה יעדיפו המתחילים בצפון להפליג לנמל בבסטיה (Bastia), איל רוס (Île Rousse) או קאלבי, והמתחילים בדרום לפורטו ווקיו (Porto Vecchio). הפלגה מניס לצפון קורסיקה עורכת פחות מחמש שעות, בעוד ההפלגה מפורטו ווקיו למרסיי עורכת 14 שעות. 

נוסף על מספר מצומצם של קווי רכבת, באי פועלים גם אוטובוסים אשר מאפשרים התניידות בקלות יחסית. התחבורה הציבורית בקורסיקה ידועה לשמצה בחוסר דייקנותה, וישנו קושי רב בהשגת מידע אמין באינטרנט. נסיעות בין-עירוניות במונית פרטית אינן זולות, אך לעיתים הן האופציה היחידה לאלו אשר אין באפשרותם לבלות ימים בהתניידות באוטובוסים או רכבות. עם זאת, הנסיעה ברכבות מספקת נוף מצויין ונחשבת לאטרקציה בפני עצמה. הניסיונות לעצור טרמפים באי לרוב אינם צולחים.

בעת תכנון הטיול כדאי לחקור לעומק את דרכי ההגעה וההתניידות הרלוונטיות עבורכם על מנת למצוא את השילוב בין האופציה הזולה ביותר לזו הקצרה ביותר, ולקחת בחשבון כי תנועה בין מקומות שונים בקורסיקה תגזול זמן (או ממון) רב. 

 
איפה ישנים?

ה-GR20 נמצא בשטח המוגדר כשמורת טבע הלאומית של קורסיקה (Parc naturel régional de Corse), המכסה 40% מהאי כולו. בשמורה חל איסור על קמפינג במקומות לא מאושרים ואסור להדליק מדורות. גם הקמת מחסה ללילה אחד (״Bivouac״) אסורה באופן רשמי, אך לא נראה כי ישנה אכיפה אקטיבית של הנושא. מטיילים המחליטים בכל זאת לישון במקום לא מאושר עדיף כי יתרחקו מעט מן השביל, יקפידו על האיסור להדלקת מדורות ועל איסוף האשפה. 

הקמת אוהל מותרת בסמוך לבקתות המנוהלות ע״י רשות שמורת הטבע (PNRC) או בסמוך לחוות פרטיות (בצרפתית - Bergeries) המתירות זאת. הקמת האוהל לרוב דורשת תשלום סמלי עבור השימוש בשירותים הבסיסיים של הבקתה. במרבית הבקתות וחלק מהחוות ניתן לישון בחלל משותף (בצרפתית - Dortoir) תמורת תשלום. בשיא העונה הסיכויים למצוא מקום פנוי בבקתה נמוך, ובבקתות ה-PNRC חייבים להזמין מקום מראש באינטרנט. הזמנת מקומות מראש מחייבת היצמדות ללוח זמנים מוגדר ולא מאפשרת גמישות במהלך המסלול, כך שמומלץ להגיע עם ציוד מלא ללינה באוהל. גם במידה והחלטם מראש ללון בבקתות, עדיף לקחת אוהל או מחסה בסיסי למקרה של שינוי בתוכניות. חלק מהבקתות והחוות מציעות גם אפשרות לשכור אוהל ללילה ולהקימו עם יתר האוהלים, ובתנאי מזג אוויר קיצוניים יאפשרו גם לינה על הרצפה בחדר האוכל. במספר המצומצם של כפרים בהם עובר המסלול ישנן אפשרויות לינה מגוונות יותר, מאתרי קמפינג ועד לבתי מלון. 

הבקתות מציעות הזדמנות להצטייד במזון. לרוב מדובר במגוון מצומצם של מצרכים לבישול ומעט חטיפים, עוגיות ושוקולדים. החוות הפרטיות מציעות נקניקים וגבינה, חלקם בתוצרת עצמית. בירה ויין יש בשפע. במרבית הבקתות ישנה אפשרות לארוחת ערב חמה וארוחת בוקר, אך יש להזמינן מראש (בדרך כלל לפני השעה 17:00).  היות והבקתות מרוחקות מספר שעות הליכה מהסופרמרקט הקרוב הסחורה מגיעה לרוב על-גבי סוסים. המאמץ הלוגיסטי משוקלל במחיר הסופי לצרכן, והמוצרים יקרים יותר ממחירם בערים או בכפרים (אם כי לא באופן מופקע). הארוחות החמות יקרות יחסית, והדרך החסכונית ביותר לעבור את המסלול היא ע״י הצטיידות מראש באוכל למספר ימים בכפרים ובישול עצמאי. בחלק מהבקתות ישנו מטבח ייעודי (בד״כ גזייה או שתיים בסככה חיצונית, לא לוקיישן לעונה הבאה של מאסטר שף) והשימוש בו מותר למטיילים אשר שילמו עבור השהות. 

 
כסף

לכל אורכו של המסלול לא נמצא ולו כספומט אחד. כרטיסי אשראי לא מקבלים אפילו בכפרים בהם עובר המסלול, ובוודאי שלא בבקתות ובחוות השונות. סטייה מהמסלול אל הכספומט הקרוב יכולה לעלות ביותר מיום הליכה, כך שיש להצטייד מראש בסכום כסף רב מזה שאתם מתכננים להוציא במסלול. הסכום תלוי כמובן בהעדפות הלינה והאוכל שלכם. מטייל אשר לן באוהל משלו, סוחב אספקת מזון מגוונת ומבשל את כל ארוחותיו יוציא בוודאי פחות משליש של זה הישן בבקתה במסגרת חצי פנסיון. כדאי לשקלל מראש גם את עלויות ההתניידות אל נקודת ההתחלה ומנקודת הסיום. 

השורה התחתונה

רכסים שאינם נגמרים, פסגות מושלגות, יערות עבותים, אינספור הזמנות להרפתקאות ואקשן בלתי נגמר. הזדמנות להתרחק מהשאון של החיים המודרנים ולתקרב לעצמך. המאמץ הפיזי והנפשי, הבדידות, החשיפה, הטיפוס והירידות, לצד אלמנט הסכנה שכמעט ואינו נוכח בחיי היומיום מחזירים את האדם למקורותיו. ה-GR20 הוא הזדמנות לעשות בדיוק את זה, בצורה אותנטית יותר מאשר שבילים מפורסמים אחרים בעולם. תוסיפו לכך נוף לים ותקבלו את המתכון לחופשה המושלמת!

הוסף תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של שיחור לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון בוטה.