הרשמו עכשיו אפליקציית שיחור לסמארטפון - לאייפון ולאנדרואיד

היסטוריה

ראשיתה של העיר, על פי המיתולוגיה הרומית, היא בתאומים רמוס ורומולוס, נכדיו של המלך נומיטור, שמלך בעיר הלטינית אלבה לונגה והודח משלטונו, קודם ללידת התאומים, בידי אחיו אמוליוס. אמוליוס, שרצה להרוג את התאומים כדי שלנומיטור לא יהיו יורשים חוקיים, ציווה על אחד ממשרתיו לרצוח את התינוקות ולהשליכם לנהר הטיבר. המשרת לא היה מסוגל לבצע את הצו האכזרי ואיפשר לתאומים לצוף על הנהר. על פי האגדה, זאבה מצאה את התאומים, היניקה וגידלה אותם. כשגדלו החליטו השניים לבנות עיר, אך פרצה ביניהם מריבה שבסופה הרג רומולוס את אחיו, והעיר החדשה, שתאריך היווסדה הרשמי הוא 21 באפריל בשנת 753 לפני הספירה, נקראה רומא על שמו.
בפיהם של ההיסטוריונים, לעומת זאת, הסיפור מעט שונה: העיר נבנתה בידי הלטינים כמבצר מגן מפני שודדים ופולשים מהים התיכון. האתר שבחרו היה מאוכלס מימי תקופת הברונזה (1,500 לפני הספירה), וכבר במאה השמינית לפני הספירה היו כפרים על הגבעות אוונטין ופלטין ומסביבן.

בתקופת שלטונם של שבעת המלכים הרומים התפשטה רומא לגבעות הסמוכות והפכה להיות "עיר שבע הגבעות". בשנת 510 לפני הספירה מרדו אצילי רומא, הדיחו את אחרון המלכים מכיסאו וייסדו רפובליקה שבה שלטו נציגי העם. ב-500 השנים הבאות לחמה רומא מלחמות רבות נגד אויבים מבית. בהדרגה פשטה השפעתה של רומא על איטליה כולה, והיא הפכה למעצמה בעולם העתיק.
המשטר הרפובליקני הגיע לקצו ב-49 לפני הספירה, כשיוליוס קיסר, גדול מדינאיה ומצביאיה של רומא, תפס את השלטון וייסד את הקיסרות. יריבים פוליטיים רצחו אותו בשנת 44 לפני הספירה, וב-31 לפני הספירה, לאחר מאבקים פנימיים רבים, כבש את כס הקיסרות אחיינו אוקטביאנוס, שהסב את שמו לאוגוסטוס ("הנעלה"). הקיסר אוגוסטוס שם קץ למלחמות האזרחים של רומא, בנה מקדשים ועודד משוררים להלל את עברה של רומי.
בשנת 64 לספירה כילתה שריפה גדולה חלק מכריע מהעיר. בזמן בנייתה מחדש, הקים לעצמו הקיסר נירון ארמון זהב (Domus Aurea). הקיסר אדריאנוס הלך בעקבות נירון, בנה לעצמו מאוזוליאום (Castel Sant'Angelo), שיפץ את הפנתיאון ובנה את אחוזת טיבולי המרהיבה.
במאה השנייה לספירה הגיעה רומא לשיא גדולתה כאימפריה ולשיא זוהרה כעיר, אך זמן קצר לאחר מכן תקפו אותה הבֶּרברים, שניצלו לטובתם את מאבקי הכוח הפנימיים שהתחוללו בתוכה. מאבקים אלו העלו לשלטון 25 קיסרים בתוך 74 שנה. אסונות טבע החלו לאיים על כוחה של האימפריה הרומאית. מגיפות קטלו באוכלוסייתה ובשנת 283 לספירה כילתה שריפה את הפורום.
ב-312 התנצר הקיסר קונסטנטינוס. הוא הכריז על הנצרות כעל הדת הרשמית במדינה והעביר את מושבו לביזנטיון (איסטנבול של ימינו), שאת שמה שינה לקונסטנטינטפול. הקיסרות התפצלה לשניים: המזרחית - שבירתה קונסטנטינופול (נודעה בתור האימפריה הביזנטית), והמערבית - שבירתהּ רומא.
במשך 200 שנה הידרדר מצבה של האימפריה ותאריך נפילתה הרשמי נקבע כשנת 476 לספירה. אט-אט הפכה האפיפיורות - המנהיגות הנוצרית-קתולית שקמה בעיר - לכוח השולט באזור. האפיפיור לאו הראשון (הגדול, 461-440) והאפיפיור גרגוריוס הגדול (604-590) בנו כנסיות, מנזרים וארמונות ומילאו תפקיד היסטורי חשוב בתהליך שיקומה הארוך של רומא.
האפיפיורים היו פטרוני אמנות. הם העסיקו את האמנים המפורסמים של תקופתם כדי שיבנו כיכרות, מזרקות וארמונות, וייצרו ציורי קיר ופסלים. הרנסנס פרח בימי כהונתם של האפיפיורים ניקולאס החמישי (1477-1455) ויוליוס השני (1513-1503), שהחל בבניית בזיליקת סן פייטרו, והטיל על מיכלאנג'לו לצייר את תקרת הקפלה הסיסטינית בוותיקן.
בשנת 1527 שוב נשרפה העיר ונבזזה - הפעם בידי צבאו של קארל החמישי לבית הבסבורג. הכנסייה התגברה על האסון, והפכה את רומא שוב לעיר יפהפייה. בתקופת הבארוק, שבאה בעקבות הרנסנס, המשיכה רומא לפרוח. באמצע המאה ה-16 עלו תנועות הרפורמה בנצרות ברחבי אירופה, וברומא הוכרז על הקונטרה-רפורמציה: השלטונות החלו לרדוף את כל מי שהוכרז בעיר ככופר, ועל היהודים נגזר להצטופף בגטו.

שלטונם של האפיפיורים הגיע לקצו בעקבות המהפכה הצרפתית. צבאות נפוליאון הגיעו לרומא והקימו רפובליקה, ובשנת 1804 לא נותר לאפיפיור פיוס השביעי אלא להכתיר את המצביא הצרפתי לקיסר.

במאה ה-19 פרח הפטריוטיזם האיטלקי, ששאף להפוך את אוסף הנסיכויות הקטנות שהרכיבו את איטליה למונרכיה עצמאית אחת גדולה. ב-20 בספטמבר 1870 הופקעה רומא מרשות האפיפיור והפכה לבירת איטליה המאוחדת תחת שלטונו של המלך ויטוריו עמנואלה מסאבויה.
במלחמת העולם הראשונה לחמה איטליה לצד צרפת ובריטניה נגד אוסטריה וגרמניה. למרות הניצחון שרר במדינה תסכול לאומי בעקבות ריבוי הקורבנות, שחבר למשבר כלכלי חמור, והביא לעליית התנועה הפשיסטית הלאומנית. ב-1922 נבחר בניטו מוסוליני (Benito Mussolini) לתפקיד ראש הממשלה. בשנת 1925 הפכה המדינה לדיקטטורה בראשותו של מוסוליני, שכונה מעתה "הדוּצֶ'ה", ואילו המלך נשאר על כיסאו כסמל לאומי.
לפני מלחמת העולם הראשונה מנתה אוכלוסייתה של רומא יותר מחצי מיליון איש, ועד סוף שנות ה-20 של המאה הקודמת הוכפל מספר תושביה. בתקופת השלטון הפשיסטי נערכו בעיר חפירות ארכיאולוגיות נרחבות ונחשף עברה הקדום. מוסוליני הורה גם לסלול את הדרך המובילה לוותיקן - ויה דלה קוֹנְצִ'ילְיִיָצְיוֹנֵה (Via della Conciliazione) - ואת הרחוב המקשר בין פיאצה ונציה לקולוסיאום - וִיָה דיי פורי אימפֶּרְיַאלי (Via dei Fori Imperiali), כדי להנציח את שמו. עבודות הבנייה פגעו בשרידים אריכיאולוגיים רבים שהיו באזורים אלה.
בשנת 1929 חתם מוסוליני על "הברית הלטרנית": הסכם בין המדינה לכנסייה שיצר מדינה נפרדת וסמלית בתוך רומא - הוותיקן - שנתונה לריבונות האפיפיור. כמו כן הכריז על הדת הקתולית כדת הרשמית באיטליה. ב-1938 אימצה איטליה חוקים גזעניים נגד 57 אלף היהודים שחיו בה, רבים מהם ברומא.
כשותפתה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, סבלה איטליה מהרס שגרמו לה הן שותפיה הגרמנים והן צבאות בעלות הברית. ביוני 1943 נחתו בעלות הברית בסיציליה וב-4 ביוני 1944 רומא שוחררה.
ב-1946, בעקבות משאל עם, בוטלה המלוכה ואיטליה הפכה לרפובליקה דמוקרטית. רומא הפכה חוד החנית של תחיית הכלכלה האיטלקית. העיר נבנתה מחדש, עברה תהליך של מודרניזציה, ובשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היתה לעיר אופנתית ותוססת - תקופה שתועדה בהרחבה בסרטו הידוע של פדריקו פליני "לה דולצ'ה ויטה". בשנות ה-80 הגיע מספר תושביה של העיר לשיא של 2.8 מיליון ומאז, בשל מגמת הפרבור, נמצאת כמות התושבים במגמת ירידה איטית. לקראת המילניום השני ידעה העיר תנופת בנייה חסרת תקדים, שהותירה בה מאות מבנים חדשים ומשוחזרים.

 
 
אירועים קרובים
Festa di San Giovanni
חגיגות יום הולדתו של ג'יובאני הקדוש - ג'ון, מתקיימות...
Urban Superstar Show
תערוכות ומיצגים של אומנות מודרנית בגלריות שונות ברחבי...
 
טיפים
כאשר מציעים לכם מלון "במרכז רומא" קחו בחשבון שמדובר באזור גדול, ושמוטב...
שופינג ברומא משתלם במיוחד בעונת הסיילים. מכירת החורף מתחילה ב-6 בינואר...
מערכת התחבורה הציבורית ברומא אינה עושה חסד עם בלייני הלילה, ומרחקי ההליכה...