הרשמו עכשיו אפליקציית שיחור לסמארטפון - לאייפון ולאנדרואיד

היסטוריה

תל אביב, עיר של דיונות זהובות וים כחול, הוקמה ב- 1909 כחלק מהגשמת החזון הציוני והרצון לייסד עיר עברית ראשונה בארץ ישראל. יהודי יפו, שמספרם הלך וגדל לאור העלייה המתגברת, ביקשו לחיות חיים עבריים עצמאיים, ולמצוא מפלט מהצפיפות ותנאי המחייה הקשים שפשטו בעיר הישנה. בשנת 1906 עקיבא אריה וייס, אדריכל ומתכנן ערים, הציע ליהודים שרצו לשפר את תנאי מחייתם לקנות יחד אדמה ולבנות עליה עיר עברית מודרנית על פי הדגם המערב אירופאי של סוף המאה ה-19. יוזמה זו יצאה לפועל בשנת 1909 בהתאגדות שנקראה "אחוזת בית" וששמה שונה בסופו של דבר לתל אביב. באותה תקופה היו קיימות כבר 11 שכונות יהודיות מחוץ לחומות יפו, ביניהן נווה-צדק וכרם התימנים, אך הן לא נחשבו מודרניות לזמנן ולא נבנו לפי הדגם האירופאי המקובל. חלוקת המגרשים למשפחות המייסדות, שלימים זכתה לשם "הגרלת הצדפים", הייתה מחזה רומנטי במושגים של היום. ביום החלוקה התאספו 60 המשפחות המייסדות בחוף הים, 60 צדפים לבנים ו- 60 צדפים אפורים נאספו מהחוף, כשעל הצדפים הלבנים נרשמו מספרי המגרשים ועל הצדפים האפורים שמות המשפחות המייסדות. הצדפים הונחו בערימות נפרדות וכל נציג משפחה בחר צדף אחד מכל ערימה וכך צירפו בזה אחר זה את שמות המשפחה למספרי המגרשים. 
בתיה הראשונים של תל אביב היו נמוכי קומה ומוקפים עצי פרי. בשנים אלה הוקמו הגימנסיה הראשונה ובית הספר למוסיקה, ונכבשו בחולות רחובותיה המפורסמים הראשונים של העיר, רחוב הרצל ושדרות רוטשילד.  
ב- 17 לנובמבר 1917 נכבשה תל אביב על ידי הצבא הבריטי ומשנת 1921 העיר מתחילה לצמוח. באותה שנה סבלו יהודי יפו מפרעות קשות ורבים מהם עזבו את יפו ועברו לעיר החדשה שקמה בין החולות. בנוסף, גל העליות שהגיע לארץ באותן שנים נתן זריקת מרץ לעיר כשהעולים, בעיקר בורגנים בעלי הון שהעדיפו את ההתיישבות בעיר על זו החקלאית, הקימו מוסדות תרבות, כמו בתי קולנוע ובתי קפה, ויזמו אירועי תרבות כדוגמת יום הספר והעדליידע. ביאליק, המשורר הלאומי, שעבר להתגורר בתל אביב הנהיג בתיאטרון "אהל שם" את מסורת "עונג שבת"-  מפגשי תרבות של אמנים וסופרים, וכך תרם להפיכתה למרכז תרבות לאנשי רוח. כך, בין קפה לקפה וכשחוף הים הופך מרכזי בחיי הפנאי של התושבים, החלה תל אביב לקבל צביון של עיר חוף תרבותית בעלת ניחוח אירופאי, תדמית שבמידה רבה מזוהה עימה עד היום. 
התפתחותה המהירה של העיר הביאה עימה גם מצוקות לתושביה. גידול האוכלוסייה לא תאם את קצב התפתחות העיר, העיר סבלה ממשבר כלכלי כבד ומשאביה כמעט שלא עמדו לה. צמיחתה המהירה של האוכלוסייה מ-3,600 תושבים בשנת 1914 ל-34,000 בשנת 1925 הדגישה את הצורך בתכנון עירוני שיענה על הצרכים העתידיים של העיר המתפתחת. לשם כך גויס מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס שיצר את "תכנית גדס", תכנית המתאר הראשונה של תל אביב. התכנית התבססה על עקרונות "עיר הגנים", סגנון המבקש לשלב את רוח העיר עם רוח הכפר, קרי, מאבק בצפיפות האורבנית, שהייתה נחלת חיקם של ערי אירופה, תוך יצירת שטחים עירוניים המוקפים ריאות ירוקות וגינות ציבוריות. תכנית זו הקנתה לאזור מרכז תל אביב ולאזור המכונה היום "הצפון הישן" את מראם ואופיים הנוכחי.
בשנות השלושים תופי המלחמה מתחילים לרעום באירופה. המצב הכלכלי הרעוע ביבשת, ומצבם המידרדר במהירות של יהודי אירופה הביאו עימם גל עלייה המוני ובלתי צפוי של יהודים שביקשו לברוח ממציאות קשה. בין העולים היו סטודנטים ילידי הארץ שנסעו ללמוד באירופה וסיימו לימודי ארכיטקטורה בגרמניה, פולין ואוסטריה. הללו הגיעו לארץ כשהם נושאים עימם את הבשורה של התנועה המודרנית שהייתה מקובלת באירופה בשנות העשרים, וייסדו את סגנון הבנייה הבינלאומי (הלא הוא הבאוהאוס) שכולנו מכירים היום כ"עיר הלבנה". סגנון בניה זה התאפיין בפונקציונליות נטולת קישוטים, כזו שתאפשר בנייה להמונים – מצרך מבוקש בעיר שקצב גידול האוכלוסייה בה לא פסק לרגע, והביקוש לדיור גבר בה מרגע לרגע. הסגנון הבינלאומי עלה בקנה אחד עם החלום הציוני שדגל בבניית עולם חדש וטוב יותר, כזה המעניק שוויון זכויות חברתי, ועם המצב החברתי-כלכלי שדרש בנייה זולה, חסכונית ומהירה. בין 1937-1931, נבנו בעיר 2,700 בניינים בסגנון זה (מתוך כ-4000 הקיימים כיום בעיר), דבר שהוביל להכרזה על תל אביב אתר שימור היסטורי עולמי על ידי אונסק"ו ב- 2003.
לא עבר, אם כן, זמן רב ותל אביב הפכה לעיר מובילה בהתיישבות העברית: נפתחו בה בתי מסחר ותעשייה, נמל ימי ושדה תעופה, התפתחה בה תעשיית תיירות עם בנייתם של בתי מלון והיא אירחה את משחקי המכבייה. תל אביב ובתי הקפה שבה, כדוגמת "כסית" המיתולוגי, הפכו למוקד משיכה לבוהמה התל אביבית ואנשי רוח כדוגמת נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, חנה רובינא ואלכסנדר פן שישבו בהם תדיר.
ב- 1948 העיר מנתה 150,000 תושבים ולכן נבחרה למקם בו תכריז המדינה היהודית החדשה על עצמאותה, הכרזה שהתרחשה במוזיאון תל אביב הישן בשדרות רוטשילד, ששימש אז כביתו של ראש העיר מאיר דיזנגוף. בראשית שנות החמישים אוחדו יפו ותל אביב לעיר אחת שהפכה לעיר השנייה בחשיבותה (ויש שיטענו הראשונה) בארץ, אחרי ירושלים. העיר הונצחה באינספור יצירות של אמנים תושבי העיר, אם אלו חולות הזהב בציוריו של ראובן רובין, או רחובותיה של תל אביב הבתולית ב"שביל קליפות התפוזים" של נחום גוטמן. התפתחותה של העיר בשנים אלה מרשימה, אך לא פעם באה על חשבון רווחת תושביה שרבים מהם עוזבים לטובת מגורים בפרברים. שכונות ותיקות מדרדרות ונותרות עם אוכלוסייה מזדקנת ודומה שהעיר הקורנת מאבדת מזוהרה כשהירידה המתמשכת במספר תושבי העיר מגיעה לשיאה ב- 1963. כדי למנוע דעיכה נוספת, השקיעה העירייה מאמצים רבים במיתוגה של העיר כמתחם תרבות מוביל. בשנות השבעים והשמונים מוסדות תרבות נוספים נבנים כמו הסינמטק ובית אריאלה נבנים בתחומה , חוף הים עובר פיתוח מסיבי עם בניית שוברי הגלים והטיילת,  והיא זוכה לכינוי "עיר ללא הפסקה". מאמצים אלה משתלמים והאוכלוסייה שבעבר ברחה מן העיר חוזרת אליה והיא הופכת למוקד משיכה עבור רווקים ורווקות שנוהרים אליה מכל רחבי הארץ. בשנות התשעים עוברת על תל אביב תקופה קשה, כשטילי סקאד גורמים לה הרס במלחמת המפרץ, ובשנים שלאחר מכן היא  סובלת מאימת הפיגועים. למרות קשיים אלה תל אביב ממשיכה לצמוח, הנוף העירוני מתחיל להשתנות עם בנייתם של מגדלים ורבי קומות, בעיות החניה הולכות ומחמירות ורבים מתושבי העיר מתחילים להתנייד באופניים, דבר שמתאפשר הודות לתשתיות מתאימות שהוקמו במרכז העיר. 
כיום תל אביב היא כרך גדול ודינמי, מרכז תרבותי שוקק חיים, עיר בועטת ומסעירה עם קצב חיים שלא נופל מבירות אירופה הלוהטות ביותר, מוקד משיכה לתיירות עולמית ומקור לגאווה ישראלית (תרתי משמע).
 
 
טיפים
כדאי לדעת כי תיירים זכאים לפטור ממס ערך מוסף על הקניות שהם עורכים. לפרטים...
מלון בוטיק מקסים וקטן. למרות שהיינו בסוכות לא היו בכלל משפחות עם ילדים....
השירותים נמצאים במרכז תל-אביב, בקינג ג'ורג ובדיזינגוף סנטר. זו למעשה חנות...