גלו את מוסקבה

מוסקבה , בעבר קרקע פורייה למהפכות היסטוריות והבירה הבלתי מעורערת של המעצמה הסובייטית, היא כיום תפאורה לסרטים הוליוודיים על המלחמה הקרה וביתם של האוליגרכים של רוסיה. על אף שחלפו יותר מעשרים שנה מאז נפילת הקומוניזם, מוסקבה היא עדיין עיר שחיה בין עבר לבין הווה, כמו באמצע מנהרת זמן. רבים טוענים כי השלטון הרוסי כלל לא נפטר מסממניו הטוטליטריים, מבנים אפרוריים רבים ניצבים ברחבי העיר והבבושקות עודן מתמקחות בדוכני השוק.  

אולם היבטים רבים של תרבות המערב, בעיקר אלו של הקפיטליסטית השבעה, השתרשו כאן בזריזות מאז 1991. החסך והסגפנות של ימי האיסורים הנוקשים התחלפו בחיי לילה נוצצים ויקרים ובתרבות הימורים ענפה, הבוטיקים עמוסים בסחורות מנצנצות ואפילו סצנת הגייז, אף שלוודאי תיראה סגפנית ביחס לבירות אירופיות אחרות, נחשבת מהמתירניות ברוסיה.  

נהר מוסקבה חוצה את העיר מצפון-מערב לדרום-מזרח אולם המאפיין הגיאוגרפי הבולט ביותר של העיר הוא ארבעה כבישי טבעת סבוכים, המקיפים את העיר מטבורה כלפי חוץ, ופקקי התנועה המזדחלים לאורכם כל שעות היום. בלב הטבעת המרכזית ניצבים הכיכר האדומה והקרמלין ובטבעות הקרובות אליהם אתרים נוספים כמו הקונסרבטוריון של מוסקבה, מוזיאון המלחמה הקרה והמוזיאון הלאומי להיסטוריה. בטבעות הרחוקות יותר אתרים נוספים כמו תיאטרון הבולשוי. המרחקים בין האתרים הפזורים ברחבי הטבעות מכובדים ואם תגיעו לעיר בחודשי הכפור הגדול, תוכלו להיעזר במטרו של העיר. אולם אל תשכחו לשנן קודם לכן כמה אותיות קירליות, שייקלו על התנהלותכם במבוך התחנות, שבעומק האדמה.  

הכיכר האדומה היא פסגת הביקור בעיר ואם עומד לרשותכם זמן, לוודאי תחזרו לכאן שוב ושוב, גם ביום וגם בלילה (וגם בטמפרטורה לא אנושית של 20- מעלות). העמידה בכיכר העצומה וההתבוננות סביבכם אכן ראויות לתואר של אתר מורשת עולמי של אונסק"ו. דמיינו את חיילי הצבא האדום הצועדים בסך מול מבטם הנוקב של ראשי המפלגה הקומוניסטית, ותצליחו לעמוד על חשיבותה של הכיכר בהיסטוריה של האומה, שהייתה מהכוחות הפוליטיים והכלכליים המניעים של המאה ה-20.  

סביב הכיכר מקבץ עוצר נשימה של מבנים, המשקף בצורה הטובה ביותר את הדרך שעברה העיר משנותיה תחת הדיקטטורה של הצארים, דרך השלטון הקומוניסטי ועד היום. הקרמלין, מקום מושבם של הצארים של רוסיה ולאחריהם המנהיגים הקומוניסטים לנין וסטאלין, עודנו מעוז הממשל הרוסי וכיום הוא מאכלס את בניין הסנאט ומשרדו של הנשיא ולדימיר פוטין. בתוך הקרמלין נמצא גם מגדל הפעמונים של איוון הגדול, המתנשא לגובה של 81 מטרים ושלובים בו לא פחות מ-34 פעמונים. 

קתדרלת ואסילי הקדוש הניצבת סמוך לקרמלין מתהדרת בכיפות הבצל המיתולוגיות, שכה מזוהות עם העיר ואף עם רוסיה בכלל, ומסנוורות את עיני המתבונן בהן - לא רק בשל צבעיהן הבוהקים אלא מעצם יופיין המהפנט. לאורך חומות הקרמלין ניצב גם המוזוליאום של לנין ובו נשמרת מכל משמר גופתו החנוטה של "המנהיג האהוב", וסביבו כמה מבנים מוכרים וחשובים כמו אנדרטת מינין ופוז'ארסקי, לוסנויה מייסטו, שער התחייה, המוזיאון ההיסטורי של מוסקבה ובניין העירייה.  

מוסד נוסף, שניצב איתן כמרכז חיי התרבות לאורך תמורות המאה ה-20 מהיום בו הוקם בשנת 1776, הוא תיאטרון הבולשוי. ההיסטוריה של התיאטרון שזורה בגאוות הרוסים בחינוך הסובייטי הנוקשה לאהבת התרבות הגבוהה ולמקצועיות קפדנית, שהפכה את להקת הבלט למובילה בקרב להקות המחול הקלאסי והאופרה בכל העולם. כיום, זהו אחד ממוסדות התרבות הקלאסיים החשובים ביותר בעולם.  

בנוסף, רוסיה בכלל ומוסקבה בפרט ידועה כמקדש של תרבות גבוהה להמונים. העיר היא ביתם של לא פחות מ-50 מוזיאונים וגלריות עצומים וביניהם מוזיאון פושקין לאומנות, גלריית טרטיאקוב, מוזיאון איליה גלזונוב והגלריה הלאומית לאומנות.  

דרך מקורית לעמוד על עוצמתה התרבותית של העיר ועל היות האומה הרוסית כור מחצבתם של דורות על דורות של מלחינים, סופרים ומשוררים, ציירים ומיטב נגני המוזיקה הקלאסית והפרימות בלרינות היא לבקר באחוזות ובבתיהם של יוצרים, כמו בית דוסטוייבסקי.  

דרך תרבותית לא פחות להכיר את העיר, אך כזו שכלל לא תהיה כרוכה בכניסה (ובתשלום הון) לאף מוזיאון, היא שיטוט בין תחנות הרכבת התחתית של מוסקבה. התחנות הרבות הן מופת של הוד והדר, הרחוק שנות אור מהפונקציונליות והפשטות המודרניות של הרכבת התחתית בבירות כמו לונדון או ניו יורק. אולמות הנוסעים של תחנות כמו Mayakovskaya, העמוסים בנברשות נוצצות ובפסיפסים עשירים בצבעים ובפרטים, אינם נבדלים במראה שלהם מאולמות הנשפים הגדולים בעולם. תחנות הרכבת התחתית הן גם תזכורת חיה למגמות האדריכליות ששלטו בעיר לאורך השנים, אלו שחרגו מהצביון הקומוניסטי של רבים ממבני העיר.  

אחד מתוצרי הפנאי של ההתעשרות המואצת של (חלק) מהמקומיים הוא עשרות בתי הקזינו הפזורים ברחבי העיר, בהם הוודקה זורמת כמו מים (ובחינם!) ונערות צעירות בלבוש מזערי נתלות על כתפיהם של מהמרים כבדים. וכמובן, אין דבר שהמקומיים אוהבים יותר מלשתות ולרקוד, ולכן העיר מלאה במועדוני ריקודים שהליין המוזיקלי שלהם מתחיל מדיסקו של יוצרים מקומיים ומסתיים בטכנו והאוס המנוגנים בידי הדי. ג'ייז הטובים בעולם, המקבלים סכומי עתק על הגעתם לעיר. אחד המועדונים המומלצים הוא ה-City Space Bar עם נוף של 360 מעלות מגובה של 140 מטרים מעל העיר. גם ה-Propaganda וה- Fabrique נחשבים למקומות טובים להעביר בהם לילה של טירוף חושים.  

מסעדות העיר זכו לפריחה עם היוולדו של הדור החדש של המתעשרים, שלמד במסעדות העולם מהי תמורה ראויה עבור כספם. ארוחה רוסית מסורתית תמצאו ב-Cafe Pushkin, שמעוצבת בסגנון עתיק של קירות זהובים, ספות רקומות והרבה רומנים רוסיים על המדפים. כיאה למטבח המזרח אירופאי יש כאן הרבה מאכלים עם בשר, דגים ותפוחי אדמה, אך עם טוויסט מודרני. גם ב-CDL Restaurant העיצוב מתאפיין באלמנטים רוסים מן המאה ה-19 והמנה המומלצת היא ביף סטרוגונוף.  

גם חנויות העיר זכו לזריקת מרץ מאז תחילת שנות התשעים, ואת מקומם של המדפים הריקים והסחורות המוברחות תפסו בוטיקים מעוצבים, משופעים בקולקציות האופנה הטריות ביותר של בתי האופנה האיטלקים והצרפתיים ובהרבה זהב ויהלומים. גם שיטוט קל בין קומות מרכזי הקניות העצומים כמו GUM ו-TSUM, יבהיר במהרה לתייר בעל התקציב הסטנדרטי כי מוסקבה אינה יעד למסע שופינג חסר עכבות, אפילו לא של קוויאר. כמו כדי להוכיח כי העיר אכן נמצאת במנהרת זמן, עדיין ניצבים בה גם שווקים עממיים רבים. אל שווקים כמו שוק איזמאילובסקי מגיעים תיירים רבים כדי לרכוש פריטים המייצגים את "אמא רוסיה": עבודות יד מסורתיות, קופסאות תכשיטים מקושטות, דגמים מוקטנים מאוירים של הקרמלין ומטרושקות, כמובן.