Wales you never knew: A truly magical trip

לאן נוסעים ישראלים באי הבריטי? לקרוע את לונדון כמובן, לסיבוב מזקקות בסקוטלנד, לצפות במשחק במנצ'סטר ולטיול בין טירות באירלנד. כאילו אף אחד לא אמר להם שרק שעתיים מלונדון נמצאת וויילס המהממת.

קודם כל, מהי בכלל וויילס? מדובר באחת מארבע האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת. מבחינה אתנית, תרבותית ופוליטית ויילס היא אומה קלטית, בדיוק כמו הסקוטים. היא ממוקמת באזור הדרום-מערבי של האי הבריטי וגובלת באנגליה ממזרח, בתעלת בריסטול מדרום ובים האירי ממערב ומצפון. השפה הרשמית היא וולשית והיא נשמעת כמו אנגלית מעורבת עם האות ח'. בדומה לסקוטלנד ואירלנד, באזור הכפרי שולטת השפה המקומית וקצת קשה להבין את האנגלית שלהם, אבל מתרגלים במהירות. לוויילס יש את הדגל הכי מגניב בעולם: במרכזו דרקון גדול ואדום, הישר מסיפורי העם הקלטים. מה עושים בוויילס?

אטרקציות מרכזיות

קארדיף (או בוולשית  Caerdydd) היא עיר הבירה של וויילס, ואחת מהערים המקסימות באירופה. אפשר להגיע אליה בקלות באוטובוס מלונדון (כשלוש שעות נסיעה) או ברכבת (שעתיים).

זו עיר בירה פשוט חמודה: היא לא עמוסה כמו אדינבורו או דאבלין ואפילו ברחוב הראשי שלה אין יותר משני מסלולי נסיעה. זוהי עיר ציורית ובמרכזה פארק עצום, בו תוכלו לטייל, לשחק פריזבי עם המקומיים (הם אוהבים לשתף) או סתם לפרוש שמיכה ולהתענג על השמש שמתחבאת מלונדון. באותו הפארק, ממש בלב העיר, נמצאת גם טירה עתיקה בת יותר מ-2,000 שנה, טירת קארדיף. בטירה עשרות חדרים, כל אחד בעיצוב שונה, המשקפים תקופות שונות בהיסטוריה של המקום - הגותית, הוויקטוריאנית והרומית.  

כשני קילומטרים ממרכז העיר נמצא מפרץ המים היפיפה קארדיף ביי (Cardiff Bay) הצופה אל הים הקלטי. בשנים האחרונות עבר המקום שיפוץ מאסיבי והפך למתחם אופנתי המשלב תרבות עכשווית עם אלמנטים מסורתיים.

בחודשי הקיץ מתקיימים כאן פסטיבלי אוכל ושיט המושכים אליהם תיירים מכל קצוות הממלכה, ובחודשי הסתיו נעים לשוטט לצד המים הקרירים. צמוד לנמל נמצאת הכנסייה הנורווגית (Norwegian Church), מבנה מרשים ממנו נשקף נוף מדהים של הנמל ובו מוצגות תערוכות ציור, פיסול, פרחים וכדומה. אם הגעתם לאזור תתקשו לפספס את המילניום סנטר (Millennium Centre), מבנה עצום עשוי כולו נחושת שעליה חרוטות בענק המילים:Creu Gwir Fel Gwydr O Ffwrnais Awen (ובתרגום חופשי באלו האבנים האופק שר).

זוהי ללא ספק יצירת מופת ארכיטקטונית והיא משמשת כבית למופעי אומנות כמו בלט, אופרה, ריקוד ואפילו קומדיה. כדאי להתעדכן באתר על ההצגות השבועיות וללכת אפילו רק כדי לראות את האולמות מבפנים.

שופינג

אם באתם לעשות קצת קניות, עשו זאת בדרך המקומית - בחנויות הצדקה (Charity Shops). בניגוד לתפיסה הישראלית, חנויות הצדקה בוויילס, ובבריטניה בכלל, הן ממש לא מה שאתם רגילים אליו מהארץ. אומנם תמצאו שם ביגוד וחפצי יד שנייה, אבל כל פריט נבחר בקפידה, גוהץ היטב ועבר ניקוי יבש. המוצרים מונחים על המדפים בסדר מופתי והבגדים ממוינים לפי מידה וצבע. המחירים זולים בצורה שקשה להאמין שאתם באנגליה; מספר גדול של חנויות כאלה, כמו Oxfam, PDSA ו-British Hart Foundation, תמצאו ברחוב Albany Road, כ-10 דקות הליכה ממרכז העיר.

ב- Albany Rd יש גם כמה מסעדות עממיות שמגישות אוכל בריטי אמיתי, אז אם יש לכם קיבה חזקה, נסו את ארוחת הבוקר המקומית הכוללת ביצים, נקניקיות, בייקון, שעועית ובשביל הבריאות - עגבנייה מטוגנת.

אחרי ששבעתם מאוכל אך לא מקניות, שימו פעמיכם ל-Queen St, שדרת החנויות של העיר, שם תמצאו חנויות אופנה מוכרות כמוTOP SHOP , ZARA  ו-HM לצד חנות מוזיקה וסרטים בת שלוש קומות וקניון ענק. כאן כבר תמצאו מחירים שדומים למחירים באנגליה, אבל בהחלט יש מציאות, במיוחד לקראת חילופי העונות. בימים בהירים, הרחוב יהיה מלא במופעים של קוסמים, ליצנים, להטוטנים ופסלים אנושיים שינעימו את זמנכם בתמורה לכמה פני.

אקשן וחיי לילה

מרכז חיי הלילה של קארדיף הוא הרחוב הראשי, St. Mary street ובו עשרות פאבים, ברים ומועדונים, כמו הפלרס שמתמחה בקוקטלים, מוסיקת שנות ה-90 ואנשים הזויים במיוחד אם הגעתם מוקדם, המחירים יהיו זולים מאוד ותוכלו לרכוש פיינט גינס או קוקטיל בכ-2.5 פאונד. אם בחרתם להישאר בפאב עד הלילה, צפויה לכם חוויה אנתרופולוגית מרתקת, במיוחד בסופ"ש כשרוב העיר יוצאת לבלות באותו הרחוב ואליהם מצטרפים המוני כפריים מן הצפון הרחוק.

אם לא נבהלתם מההמולה, הישארו עד לשעות הקטנות, או אז מכריזים הברמנים על Last Call (קריאה אחרונה להזמין משקה) שאליה נענה הוולשי המצוי כאל קריאת חיזור. התוצאה היא הזמנה של 4-3 משקאות בבת אחת, אותם אין סיכוי לגמור עד שיסגרו דלתות הפאב. אין סיכוי כמובן, אלא אם אתה וולשי.

לאחר דחיסת המשקאות, נשפכים השיכורים החוצה ומתחילים לחגוג ברחוב עצמו. שום דבר לא מרתיע את הוולשים, וגם בשלג תראו את הבנות מדדות בחצאיות מינימליות וחולצות שקופות ואת הגברים נשרכים לידן בגופיות ומכנסיים קצרים. לאחר שפיזז ברחובות מרגיש הוולשי כי הוא זקוק לאנרגיה נוספת ומיד נדחס הוא ל-Kabab Shop (הלא היא שווארמה) ומבקש מנת צ'יפס עצומה עם מיונז ורוטב שום שאותה יזלול על המדרכה לצד הכביש. לעיתים תוכלו למצוא אותו שם גם בבוקר שלמחרת, מנמנם לו באחת מתחנות האוטובוס.

אופציה רגועה יותר לקרחנות שלעיל אפשר למצוא באחד מהפאבים המתמחים ב-Open Mic, כלומר כאלה המאפשרים למוזיקאים חובבים לעלות לנגן. זה אולי נשמע נורא, אבל הוולשים לוקחים את המוזיקה שלהם מאוד ברצינות ומי שמגיע לערבים הללו הם מוזיקאים בכל רמ"ח איבריהם. זהו ערב אקוסטי לרוב, שבו עולים לבמה אנשי העיר עם גיטרה, לשיר יצירות שהם כתבו בעצמם. אחד מהמקומות הטובים הוא O'Neill's שברוב הימים תמצאו בו הופעות חיות, אך הוא ידוע גם בערבי Open Mic מוצלחים. מקום חמוד נוסף הוא ה- Y Fuwch Goch ובתרגום מוולשית: הפרה האדומה, בו מופיעות להקות מקומיות והיין הוא המשקה המועדף.

טבע ונופים

כאן מתעלה וויילס על שכנותיה המפורסמות: קו החוף הוולשי מרהיב ביופיו, ואפשר פשוט לקחת רכב ולנסוע צפונה בין כפרי דייגים מתוקים. בפנים הארץ גבעות ירוקות ושמורות טבע מקסימות, שמושכות צפרים רבים.

עוד דרך להתפנק מנופי וויילס היא לעשות זאת על גב סוס: אפשר לקפוץ לחוות שב-Pembrey Park ממערב לקארדיף, או לשמורת Brecon Beacon  המהממת שמצפון ובה חוות כ-Trans Wales Trails ו-Ellesmere Riding וליהנות מהמרחבים והיערות כמו אבירים בימי קדם.