התחילו את היום בתחנת הרכבת התחתית צ'רינג קרוס (Charing Cross), מקום שבו עמד הכפר Charing (באנגלית עתיקה Cerr פירושו עיקול בנהר). כדי להספיק להגיע לטקס חילופי המשמר בארמון בקינגהם (Buckingham Palace), שמתחיל ב-11:30 בדיוק, כדאי להתייצב בתחנה ב-10:00. אפשר להגיע אליה בקווי האנדרגראונד Bakerloo (החום) ו-Northern (השחור). צאו מתחנת הרכבת לכיכר טרפלגר (Trafalgar Square), הסואנת והמרכזית שבכיכרות לונדון.

דרך הקשתות שבקשת האדמירליות תוכלו לעבור לשדרת המול (The Mall), המובילה מכיכר טרפלגר לארמון בקינגהם. השדרה החלה להיבנות בסוף המאה ה-19 ויועדה לתהלוכות ממלכתיות. במקור היא נסללה וגודרה עבור הילד שלימים יהפוך למלך צ'רלס השני, כדי שיוכל להשתעשע במשחק כדור הנקרא Paille

Maille, ומכאן שמה. בלכתכם, תראו מימין את עמוד הדוכס מיורק (Duke of York Column) שנבנה ב–1834. העמוד קרוי על שמו של פרדריק הדוכס מיורק, שהיה בנו השני של המלך ג'ורג' השלישי. הדוכס, שפיקד על הצבא הבריטי בתקופת המהפכה הצרפתית ומלחמותיה, הסתבך מאוחר יותר בשערורייה כשהתגלה שהוא ופילגשו קיבלו שוחד תמורת מכירת משֹרות צבאיות לכל המרבה במחיר. כשנפטר ב-1827, כשהוא מותיר אחריו חובות אדירים, נדרשו כל חיילי הצבא הבריטי לוותר על שכר של יום עבודה אחד, ובכסף שנחסך נבנה עמוד הדוכס מיורק.

בקצה השדרה, בכיכר קטנה, מתבלטת אנדרטת ויקטוריה (Victoria Memorial), ובה פסל גדול של המלכה ויקטוריה. פסלונים קטנים בעלי אופי ימי סובבים את האנדרטה ומסמלים את עוצמתה הימית של האימפריה הבריטית. בראש האנדרטה פסל של אלת הניצחון. מול אנדרטת ויקטוריה תתגלה לכם חזיתו של ארמון בקינגהם - מקום מגוריה של משפחת המלוכה הבריטית ואחד מארמונות המלוכה הפעילים האחרונים שנותרו בעולם.

כאן תמתינו יחד עם שאר בני אומות העולם לאחד הטקסים המפורסמים בתבל - טקס חילופי המשמר (Changing the Guard) - שבו צופים כשני מיליון איש בשנה. כיום ארמון בקינגהם משמש כמשרדה וכמעונה הרשמי בלונדון של המלכה אליזבת השנייה (דגל המלכוּת המתנופף על התורן מעיד על נוכחותה בארמון), וכן כמפקדה המינהלתית הראשית של מוסד המלוכה. אף שמדובר בארמון פעיל, חדרי האירוח הרשמיים שלו וכן חלק מהגנים פתוחים למבקרים בחודשי הקיץ (אוגוסט-ספטמבר) בשעות פתיחה משתנות.

מלבד חדרי האירוח והגנים אפשר לבקר גם בגלריית המלכה (Queen's Gallery), שבה תערוכות מתחלפות מאוספי בית המלוכה, ובאורוות המלכותיות (Royal Mews), שבהן מוצגים הכרכרות והרכבים המלכותיים. לאחר היציאה מהארמון היכנסו ל סנט ג'יימס פארק (St. James's Park), מפינות החמד של לונדון והגן העתיק ביותר בעיר. כאן תוכלו לשבת מול האגם ולצפות בבעלי הכנף. באביב תמצאו בפארק פריחה סוערת, ובקיץ מופיעה פה לעתים תזמורת בשעות הצהריים. ביום שמשי תוכלו לעצור כאן לפיקניק, ואם יתמזל מזלכם תזכו לצפות בלהקת השקנאים היפהפיים השוכנת בפארק. לתיירים אסור להאכילם, אך ניתן לצפות איך מאכילים אותם מדי יום ב-14:30 ולצלם.

שווה לבקר במסעדת Inn the Park ‏השוכנת על גדות האגם. סנט ג'יימס פארק וארמון סנט ג'יימס הסמוך קרויים על שם אחד משנים-עשר שליחיו של ישו, ששמו במקור יעקב בן חלפי. שני הכינויים שלו זכה היו "יעקב הקטן" ו"ג'יימס הקדוש". את החג לכבודו חוגגת הכנסייה הקתולית ב-1 במאי. ארמון סנט ג'יימס, העתיק והציורי שבארמונות המלוכה ששרדו בלונדון, עדיין נחשב מעונם הרשמי של מלכי אנגליה. את הארמון הקים הנרי השמיני באתר ששימש כבית חולים למצורעות על שם סנט ג'יימס, עבור מלכתו, אן בולין, עוד בטרם האשימה בבגידה ושילחה לגרדום.

מצדו הדרומי של סנט ג'יימס פארק משתרע מאזור אנדרטת ויקטוריה ועד קצה הגן הדרום–מזרחי רחוב בירדקייג' ווק (Birdcage Walk). לאחר שתספגו את אווירתו הקסומה של הפארק צאו לרחוב זה והמשיכו ממנו שמאלה להורס גארדס רואוד (Horse Guards Road).

בפינת הרחובות הקרובה מצד ימין, שבה מצטלב הורס גארדס רואוד עם רחוב קינג צ'רלס (King Charles), תגלו את מוזיאון צ'רצ'יל וחדרי המלחמה של הקבינט (Churchill Museum and Cabinet War Rooms). המוזיאון ממוקם במפקדה התת-קרקעית הסודית שהקים וינסטון צ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השנייה, ושממנה פיקד על הצבא וניהל את המלחמה נגד הנאצים. 19 חדרים שנחפרו ובוצרו עבור צ'רצ'יל ושימשו אותו במלחמה נשארו כשהיו, ובהם חדר השינה שלו, חדר הישיבות, חדר המפות ואפילו מרכזת הטלפונים הטרנס-אטלנטית שהתחברה היישר לבית הלבן. בסיור שאורך כשעה וחצי ומלווה בהדרכה קולית חינמית במגוון שפות, לרבות עברית, נחשפים המבקרים במוזיאון להיסטוריה המרתקת של לונדון בימי המלחמה.

דגש מיוחד מושם על חייו ופועלו של הגיבור הראשי - וינסטון צ'רצ'יל. צ'רצ'יל (1965-1874), מגדולי המדינאים במאה ה-20, היה צאצא של דוכס מרלבורו הראשון ובילה את ילדותו בפנימיות. בשל ציוניו הגרועים בחר בקריירה צבאית, ובחלק משירותו הצבאי אף תפקד כעיתונאי. גם כסופר זכה להערכה רבה, עד כדי כך שב–1953 זכה בפרס נובל לספרות. ב-1900 נבחר לראשונה לפרלמנט מטעם המפלגה השמרנית. ב–1940, עם פלישתו של היטלר לארצות השפלה, מונה צ'רצ'יל לראש הממשלה. בשל נחישותו והחלטותיו בזמן מלחמת העולם השנייה הוכר כאחד מאדריכלי הניצחון על הנאצים. ואולם, מפלגתו הובסה בבחירות של 1945, ורק ב–1951 חזר צ'רצ'יל לתפקיד ראש הממשלה, עד שפרש ב–1955 בשל בריאותו הלקויה.

ביציאה מהמוזיאון המשיכו ימינה לכיוון צפון על הורס גארדס רואוד. בהמשך הרחוב מימינכם תראו רחבה גדולה ומבנה עשוי אבן עם חזית נאה ובראשה מגדל שעון - זהו בית משמר הסוסים המלכותי (The Royal Horse Guards). הבית, ששימש מפקדה לחיילי הצבא הבריטי, נבנה באמצע המאה ה–18 במקום שבו שכן משמר הסוסים המלכותי של ארמון וייטהול ‏ (Palace of Whitehall). היכנסו לחצר הארמון. זוהי רחבת המצעדים של משמר הסוסים (Horse Guards Parade). במקום ניצבים מדי יום שני שומרים רכובים על סוסים, ושני שומרים נוספים מפטרלים ברגל.

השומרים שייכים למשמר המלכותי של המלכה. שלוש או ארבע פעמים בחודש יוני נערך כאן בשעות הערב מצעד חגיגי לצלילי מוזיקת לכת שנקרא Beating Retreat. באחת השבתות של חודש יוני נערך טקס נוסף, Trooping the Colour, לכבוד יום הולדתה הרשמי של המלכה; אפשר לברר את מועדם המדויק של הטקסים ולהזמין כרטיסים. אם השער הענק הממוקם מול הכניסה פתוח, תוכלו לצאת לרחוב ווייטהול (Whitehall) ולהמשיך עד שמימינכם תבחינו ברחוב דאונינג (Downing). אם השער סגור, בצעו מעקף קטן: חִזרו, ונסו לעבור לרחוב ווייטהול דרך רחוב קינג צ'רלס. אם גם כאן השער סגור, המשיכו למטה עד לרחוב בירדקייג' ווק ובו פנו שמאלה ושוב שמאלה.

ברחוב ווייטהול המשיכו ללכת עד שתראו מצד שמאל את רחוב דאונינג. ברחוב דאונינג 10 שוכן מ–1737 המעון הרשמי של ראש ממשלת בריטניה. המשך רחוב ווייטהול הופך לרחוב פרלמנט (Parliament) - לכו בו ופנו שמאלה ברחוב ברידג' (Bridge), כשמימינכם מזדקר מגדל השעון המפורסם- הביג–בן. הביג בן הוא למעשה כינויו של הפעמון הגדול של השעון, ולא שמו של המגדל עצמו. מקור השם כנראה בשמו של בנג'מין הול עב הבשר, שהיה הממונה על עבודת התקנת השעון ב–1859. בלילות שבהם הפרלמנט מתכנס לצִדו, דולקת נוּרה בראש המגדל. העלייה למגדל השעון מותרת לאזרחי הממלכה המאוחדת בלבד. המשיכו ללכת על רחוב ברידג' כשמגדל השעון מימינכם, עד שתראו את גשר ווסטמינסטר (Westminster Bridge).

לפני שתמשיכו בסיור הקלאסי, תוכלו לחצות את גשר ווסטמינסטר ולהשקיף על לונדון ממרומיו של המונומנט המודרני לונדון איי (London Eye). אומנם אפשר לעמוד בתור האימתני ולרכוש כרטיס במקום, אך כדאי לחסוך זמן ולהזמין את הכרטיסים מראש. שימו לב, הכרטיסים תקפים ליום ולשעה מסוימים, שהמסלול צריך להתחשב בהם. בכל שלב ומקום שאתם נמצאים בו תוכלו לסטות מהמסלול כדי להעפיל מעלה, ולהמשיך בצעדה לאחר שתרדו מהגלגל. מי שהזמין כרטיס מראש צריך להתייצב במקום כחצי שעה לפני המועד הנקוב בו.

כעת, כשאתם נמצאים בעברו השני של גשר ווסטמינסטר, המשיכו ללכת לאורך הגדה כשהנהר משמאלכם. מימין תראו את בניין המחוז (County Hall) הסמוך, שהכניסה אליו היא מווסטמיניסטר ברידג' רואוד (Westminster Bridge Road). הבניין שימש בעבר כמושבה של מועצת מחוז לונדון, ובהמשך היה למקום מושבה של מועצת לונדון רבתי. כיום זהו מרכז עסקים, בידור ופנאי.

בבניין המחוז ממוקמים ה-London Dungeon, מעין מוזיאון אשר מציג פרקים מצמררים מההיסטוריה המקומית באמצעות המחשות נוטפות דם (הדאנג'ן עבר למבנה לא מזמן, לאחר ששכן בעבר ליד לונדון ברידג') וכן הלונדון סי לייף אקווריום (London Sea Life Aquarium), שבו האוסף הגדול באירופה של בעלי חיים ימיים. בהמשך הדרך, לאורך גדת התמזה, תגיעו תוך דקות אחדות לקומפלקס התרבות סאות'בנק סנטר (Southbank Centre) - מרכז רב-תחומי שבו מוצגות תערוכות ומתקיימים אירועים, הופעות וקונצרטים בסגנונות אמנותיים מגוונים. המתחם כולל בין השאר את קווין אליזבת' הול (Queen Elizabeth Hall) ואת רויאל פסטיבל הול (Royal Festival Hall). במתחם סאות'בנק סנטר תוכלו למצוא גם מבחר בתי קפה ומסעדות, חלקם צופים אל התמזה.

מתחת לגשר ווטרלו (Waterloo Bridge) הסמוך, הקרוי על שם הקרב המפורסם שבו הביסו הבריטים את נפוליאון, מתקיים מדי יום שוק הספרים שבדוכניו נמכרים מאות ספרים יד שנייה. בסאות'בנק סנטר נערכים מדי שנה שני פסטיבלים שיגרמו לאוהבי התרבות ללקק את האצבעות. ה-Ether Festival, שנערך במהלך אפריל, הוא פסטיבל מוזיקה ואמנויות משובח ואילו ביוני מתקיים פסטיבל Meltdown היוקרתי, שבו מופיעים הקרם דה לה קרם של המוזיקאים האנגלים.

לאחר שתמצו את האטרקציות באזור, חִזרו לגדה השנייה של התמזה, דרך גשר ווסטמינסטר שהופך לרחוב ברידג'. לכו ישר עד שתגיעו לכיכר הפרלמנט (Parliament Square). הכיכר הוקמה על פי תכנונו של האדריכל צ'רלס ברי ב–1868, במטרה ליצור שטח פתוח סביב ארמון ווסטמינסטר. במרכזה ניצבים כמה פסלים. בבולט שבהם, שהוצב כאן ב–1973, משתקפת דמותו המסיבית והכפופה מעט של צ'רצ'יל. אם תעמדו כשגבכם מופנה אל הנהר, תראו משמאלכם בקצה הכיכר את כנסיית סנט מרגרט (Church of St. Margaret) - הכנסייה הקהילתית של הפרלמנט. במקור נבנתה הכנסייה בסוף המאה ה–15, ומאז עברה אינספור שינויים ושיפוצים. כתליה היו עדים לטקסי נישואים אופנתיים רבים ולטקסי אשכבה של חברי פרלמנט רבים אף יותר.

מאחורי כנסיית סנט מרגרט בולטת אחת מהחשובות שבכנסיות אנגליה - כנסיית ווסטמינסטר (Westminster Abbey). מיד עם כניסתכם לכנסייה, מהיפות שבכנסיות הגותיות, תוכלו לקבל ללא תשלום מפת התמצאות שבה מסומנות נקודות הציון העיקריות שבהן כדאי לבקר. בכנסיית ווסטמינסטר נערכים סיורים מודרכים בתשלום, הכוללים ביקור בבתי התפילה המלכותיים, בגן העתיק ובאגפים השונים. פרטים באתר הכנסייה. בתחומי הכנסייה קבורים רבים ממלכי אנגליה לדורותיהם, וכן מיוחסים ומפורסמים כאבי תורת האבולוציה צ'רלס דרווין, מנסח חוקי הגרוויטציה סר אייזק ניוטון, הסופר צ'רלס דיקנס, המשורר ג'וזף רודיארד קיפלינג והשחקן סר לורנס אוליביה.

כשתצאו מהכנסייה, חצו את הכביש לכיוון בתי הפרלמנט והביג-בן (Houses of Parliament) הנמצאים בארמון ווסטמינסטר (Palace of Westminster). לונדון, שבמשך מאות שנים שילבה בין מלוכה לפרלמנטריזם, משכנת במבנה הארמון את שני בתי הפרלמנט הבריטיים - בית הלורדים (House of Lords), הבית העליון של הפרלמנט, ובית הנבחרים (House of Commons), הבית התחתון. לצד בית המלוכה הבריטי, שני הבתים מהווים את הרשות המחוקקת של הממלכה המאוחדת.

המלך הראשון שהתגורר במקום היה אדוארד "המוודה", שב–1065 סיים לבנות את ארמונו במתחם. מאז היה הארמון למעונם העיקרי של מלכי אנגליה. הנרי השמיני היה המלך האחרון שגר בארמון - הוא העתיק את מגוריו לארמון ווייטהול ב–1512 לאחר שפרצה במקום שריפה. בשריפה אחרת, שפרצה ב–1834, נשרף ארמון ווסטמינסטר כמעט לחלוטין. לאחר שכּוּבּוּ הלהבות החלו בבנייה מחדש שהסתיימה רק ב–1870, אז הושלם הארמון שניצב כאן היום. ב–1987 הוכרז הארמון, יחד עם כנסיית ווסטמינסטר, אתר מורשת עולמי על ידי ארגון אונסק"ו.

החלק הקדמי של מבנה הארמון ובתי הפרלמנט, שלפניו משתרך בדרך כלל תור ארוך, הוא אולם ווסטמינסטר (Westminster Hall) העתיק, אחד מאגפיו הבודדים של הארמון ששרדו בשריפה מ–1834. קירותיו נבנו ב–1097, ובעבר הוא שימש בית משפט. מאחוריו מסתתר אולם בית הנבחרים. בימי הפעילות של הפרלמנט אפשר להיכנס אל יציע האורחים של בית הנבחרים ולצפות ממנו בדיונים (בפגרת הקיץ אפשר להצטרף לסיור מאורגן בתשלום באגפי הבית). בחזית, לפני אולם בית הנבחרים, ניצב פסל מ–1899 של המצביא והמדינאי אוליבר קרומוול, שהיה אחראי להדחתו ולהוצאתו להורג של המלך צ'רלס הראשון והכריז על הרפובליקה הבריטית. בחלק הימני של הבניין נמצא בית הלורדים ולפניו עומד פסל יפה של המלך ריצ'רד לב הארי.

מעליו, בקצה הדרומי של המתחם, מתבלט מגדל ויקטוריה (Victoria Tower), שממנו נשקפת תצפית מרהיבה על העיר. המגדל מכיל מאות אלפי מסמכים וקובצי החלטות של הפרלמנט. כשהמלכה מבקרת בפרלמנט מתנוסס על מגדל ויקטוריה נס המלכה, וכשהפרלמנט מתכנס מונף כאן דגל היוניון ג'ק (Union Jack), דגלה של בריטניה.

בהמשך, מול פסלו של ריצ'רד לב הארי ניצב פסלו של ג'ורג' החמישי. אם תמשיכו כ-50 מ' אחריו כשגבכם מופנה אל הביג–בן, תוכלו לראות מימינכם מבנה לבנים לא גדול המוקף בשרידי תעלה עתיקים. זהו הג'ול טאוור (Jewel Tower) - אחד משני השרידים שנותרו מארמון ווסטמינסטר המקורי (האחר הוא, כאמור, אולם ווסטמינסטר). המבנה הוקם ב-1365 כדי לאחסן את אוצרות המלך אדוארד השלישי, ובהמשך שימש לאחסון מסמכי הפרלמנט.

משטר המונרכיה החוקתית באנגליה, שניצניו נזרעו בחתימתו של המלך ג'ון על המגנה כרטה, המסמך המגן על חירויות העם מפני המונרך, מאחד בין שלושה גופים נפרדים: המלוכה, בית הלורדים - שבו מיוצגים רק אנשים שירשו או קיבלו תוארי אצולה, ובית הנבחרים - המורכב מנציגי סיעות שנבחרו בבחירות חופשיות. השליטה העליונה של הממלכה המאוחדת היא אומנם המלכה, העומדת גם בראש הכנסייה האנגליקנית, אך מאז שכונס הפרלמנט הראשון ב–1265 על ידי סימון דה–מונפורט, ונכפה למעשה על המלך הנרי השלישי, את חוקי המדינה קובעים נציגי העם שבפרלמנט.

צאו מבתי הפרלמנט וחצו את רחוב מילבָּנק (Millbank). בצד השני של הרחוב נמצאים גני מגדל ויקטוריה ( Victoria Tower Gardens). גני הפארק נבנו ב–1870 והוצבו בהם פסלים רבים. אם עדיין נותר לכם כוח תוכלו להמשיך מכאן לגלריית אולד טייט (Tate Britain), מהמוזיאונים החשובים בלונדון. צאו מהפארק והמשיכו שמאלה ברחוב מילבנק עד שתראו מימינכם את הגלריה. המוזיאון הוקם ב–1897 והוא מכונה גם אולד טייט (Old Tate), כדי להבדילו מהטייט מודרן (Tate Modern) שבבנקסייד.

בגלריית טייט פועל שירות בתשלום המאפשר לשוט בספינה לטייט מודרן. הספינות יוצאות בכל יום מדי 40 דקות בשעות 16:50-10:10. גלריית טייט מציגה אמנות בריטית מהמאה ה–16 עד המאה ה–20. תוכלו להתרשם כאן מיצירותיהם של גדולי האמנים הבריטים, ובהם תומס גיינסבורו, ג'ון קונסטבל, ויליאם הוגארת', ויליאם בלייק, הנרי מור ולוסיאן פרויד. גם מבנה המוזיאון עצמו מעניין ומרשים, ואווירה מיוחדת שוררת בתוך אולמותיו הגדולים.

את היום העמוס אפשר לסיים בנימה קלילה בשכונת פּימליקו (Pimlico) הסמוכה, שבה שפע של מסעדות קטנות וברים. כדי להגיע לאזור זה עליכם לצאת מגלריית טייט, לחזור לרחוב מילבנק ולפנות בו ימינה. המשיכו מעט עד שתגיעו לצומת גדול. פנו ימינה בווקסהול ברידג' רואוד (Vauxhall Bridge Road), ואז שמאלה בהצטלבות עם ווארוויק ווי (Warwick Way). כעת, כל שנותר לכם לעשות הוא לבחור במסעדה המועדפת עליכם.