הפלישה הצבאית הרוסית ממיטה על האוקראינים אסון הומניטרי, ומוציאה את רוסיה ממשפחת העמים.

פוטין כשל להבין שאנחנו חיים בעידן חדש, ונוקט בשיטות צבאיות בזויות שאבד עליהן הכלח. ללא קשר לתוצאות קצרות הטווח של המלחמה הזו, חושפת הפלישה את ערוותה של רוסיה גם בהיבט הצבאי, ותביא לסתימת הגולל על מעמדה כ״מעצמה״. לכל ברור עכשיו שללא הנשק הגרעיני, רוסיה של פוטין איננה אלא עוד מדינת עולם שלישי בינונית בגודלה ועלובה ביכולותיה הכלכליות.

ולדימיר פוטין הבטיח לעצמו מקום של כבוד בשורת צוררים שאפיינה זמנים אחרים, והפך את עצמו למצורע מבחירה, אדם שאין מקומו בין הבריות.

לנו, היהודים, חשבון היסטורי עם האוקראינים, שהיו בהם שסייעו (חלקם אפילו בהתלהבות) לנאצים במלאכת הרצח של בני עמנו. ואולם, הדורות שקמו מאז אימצו ערכים אחרים, ליברליים והומניטריים, כפי שניתן לראות אפילו בדרך בה הם מגיבים לפלישה הרוסית, כשהם נלחמים נגדה בעוז - ובמידתיות. ולכן צריך לראות את האוקראינים כפי שהם כיום, עם חרוץ ושוחר קידמה ושלום, ולהתייצב לימינם בצורה בהירה וללא היסוס.

יש לי הערכה עצומה וחיבה עמוקה לרוסיה, לתרבותה, למוזיקה ולאמנות הרוסית שהשפיעו מטובן על העולם. ליבי יוצא אל הרוסים שנלקחו כבני ערובה בידי מנהיגות משולחת רסן, ולאמהות הרוסיות שבניהן מוקרבים על מזבח המגלומניה הפוטינית. וכך, כמעט מבלי משים, פוטין ממיט חורבן ואסון גם על עמו שלו.

לפני כ-150 שנה נכתב האינטרנציונל, שהפך לימים להמנון של רוסיה הקומוניסטית. שורות הפתיחה שלו (במובנן ההומניסטי וללא קשר להיבט החברתי כלכלי כמובן), קוראות להתקוממות ולהחרבת הסדר הקיים לטובת צדק וחירות - ורלוונטיות, לצערי, ברוסיה גם בימים אלו, כקריאה מלאת תקווה להתעוררות ולהתקוממות מבית כנגד השלטון במוסקבה - קריאה לחיילים ולאזרחים כאחת:

קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה
עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב
אֵשׁ הַנְּקָמוֹת הַלֵּב לִחֵכָה
לִקְרַאת אוֹיֵב הִכּוֹן לַקְּרָב.

עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְלוּם אֶתְמוֹל,
מָחָר – הַכֹּל.

זֶה יִהְיֶה קְרָב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל יֵעוֹר, יִשְׂגַּב אָדָם!

(בתרגומו של שלונסקי)

כל שנותר כעת הוא לקוות שהטרגדיה תיעצר במהירות, ושלקחיה יהיו כה חד משמעיים כך שאכן יהיה זה הקרב האחרון. בכלל.

מיכאל שיחור