טירת בלוודיר (Belvedere Castle)

פסל החירות (The Statue of Liberty), או בשמו המקורי "חירות מאירה את העולם" (Liberty Enlightening the World), ניצב באי החירות (Liberty Island), בדרום מנהטן, והוא יעד חובה לכל מי שמבקר בניו יורק. הפסל, שניתן לאמריקאים על ידי הצרפתים בשנת 1866, מציג את אלת החירות הרומית ליברטאס, כשידה הימנית מורמת והיא אוחזת לפיד המאיר את דרכם של הבאים לארצות הברית, ובידה השמאלית היא אוחזת לוח עליו חרוט בספרות רומיות התאריך ה-4.7.1776 - תאריך הכרזת העצמאות האמריקאית. דמותה של ליברטאס, המכונה על ידי המקומיים "ליידי חירות", עוטה לראשה נזר בעל שבעה חודים, המזדקרים כקרני שמש לכל הכיוונים, ומייצגים את הקרנת החירות לשבע יבשות תבל. לרגליה שלשלאות שבורות, אשר מסמלות את ביטול העבדות בארצות הברית. על גבי בסיסו של הפסל מונצח שיר אשר מזמין אליו את מהגרי העולם אשר מעוניינים בחופש. שיר שאנשים רבים אשר כמהים לחופש מגיעים לחזות בהנצחתו. הפסל מעוצב בסגנון נאו-קלאסי, עשוי ברונזה, גובהו 46 מטרים, והוא ניצב על מעמד אבן אדיר, כך שגובהו הכולל מהקרקע הוא 93 מטרים. למעשה, צבעו של הפסל כיום הוא ירוק, אך במקור צבעו היה צבע ברונזה. הפסל נתפס כסמל לחופש ועצמאות, חירות ושוויון עבור כל המהגרים אל העיר מרחבי העולם. מדובר בסמל כה אייקוני שקיימים עשרות שחזורים שלו ברחבי העולם. בשנת 1984 הפסל אף הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, בזכות העבודה כי הוא מייצג ערכים של חופש, שיח ודמוקרטיה. בשיט המהיר (כ-50 דקות) תוכלו להתפעל מהפסל מהמים, לשמוע פרטים מרתקים עליו מהמדריך ולצלם כמה תמונות מקרוב עם נוף נהדר. נקודת היציאה: מזח 16 ברחוב 89 דרום (South). חפשו את דוכן הכרטיסים הכחול של חברת "Circle Line". יש להגיע למזח לפחות 30 דקות לפני מועד היציאה. תוכלו גם לרכוש כרטיס לסיור הכולל ביקור בפסל עצמו (ואפילו בכתר), כניסה למוזיאון הפסל, ביקור באי אליס (Ellis Island) ובמוזיאון ההגירה. חשוב לשים לב כי על מנת לבקר בכתר ישנה מגבלת גובה של 107 ס"מ לפחות.

בניין מנהטן מוניציפל (Manhattan Municipal Building), אחד מבנייני המשרדים הממשלתיים הגדולים בעולם, הוא מחזה מרשים המשלב סגנונות רומיים, רנסנס, קלאסיים ובוז-אר. את הבניין המרשים תכנן האדריכל וויליאם מ. קנדל (William M. Kendall) ממשרד האדריכלים מק'קים, מיד ווייט (McKim, Mead & White) - אחד המשרדים המשפיעים בתולדות האדריכלות האמריקאית, שהיו אחראים, בין היתר, על תכנון תחנת פן המקורית (Pennsylvania Station) ומוזיאון ברוקלין (Brooklyn Museum) היפהפה. הבניין נבנה כתוצאה מהצורך הגובר לשכן את משרדי העירייה תחת קורת גג אחת, על רקע הגידול האדיר באוכלוסיית העיר לאחר איחוד הרבעים בשנת 1898, ובנייתו הושלמה בשנת 1914. החל משנת 2015 הבניין נקרא על שם דייוויד דינקינס (David Dinkins), ראש העיר האפרו-אמריקאי הראשון של ניו יורק. לבניין הראשי 25 קומות ו-33 מעליות, ועוד 15 קומות במגדל המרכזי, והוא מאכלס עשרות משרדי עירייה - החל מרישום נישואין ועד תכנון אורבני. בצידו התחתון של הבניין ניצבת קשת מרשימה למעבר הולכי רגל שנבנתה בהשראת שערי ניצחון רומיים - יעד אהוב במיוחד על צלמים, ומתחתיו שוכנת תחנת הרכבת התחתית גשר ברוקלין-רחוב צ'יימברס (Chambers Street-Brooklyn Bridge), שנבנתה במיוחד עם גישה ישירה למבנה. אל תפספסו את פסל הזהב הנקרא "תהילה אזרחית" (Civic Fame), המוצב בגובה של כ־8 מטרים על כיפת הבניין. הפסל עוצב על ידי הפסל הגרמני-אמריקאי אדולף אלכסנדר ויינמן (Adolph Alexander Weinman), דומה בסגנונו לפסל החירות ונחשב לפסל הגדול ביותר במנהטן (אם לא מחשיבים את פסל החירות בגבולות מנהטן). כיום ניתן להיכנס למשרדים ציבוריים (כמו נישואין ורישום) והלובי הראשי פתוח לציבור הרחב, אך למרבה הצער אין גישה לתצפית מהגג או לקומות העליונות. בלובי תמצאו גם את הסיטי סטור (CityStore), החנות הרשמית של העיר ניו יורק, המוכרת ספרים, מתנות, פריטי אספנות ומזכרות של ניו יורק, כשכל ההכנסות מהמכירות שלה מושקעות חזרה בעיר. כדאי לדעת: ממש מעבר לכביש שוכן בניין עיריית ניו יורק (New York City Hall), מבנה קלאסי מהמאה ה-19 שמשמש כמקום מושבם של ראש העיר ומועצת העיר. בעוד שהעירייה עוסקת בניהול מדיניות ובמוסדות השלטון העירוני, בניין המוניציפל משמש בעיקר כמרכז שירותים לתושבים. יחד, הם יוצרים מתחם שלטוני ייחודי, שבו מתנהלת העיר שמכילה למעלה 8 מיליון תושבים.

קתדרלת סנט ג'ון הקדוש (St. John the Divine), או קתדרלת יוחנן הקדוש, הממוקמת בלב שכונת מורנינגסייד הייטס בצפון מנהטן, היא כנסיית האם של הדיוקסיה האפיסקופלית של ניו יורק והקתדרלה הניאו-גותית הגדולה ביותר בעולם, כלומר כנסייה המשמשת גם כמקום מושבו של הבישוף. הקתדרלה היא אחת מהפנינים הפחות מתויירות אך המרשימות ביותר בעיר ניו יורק, אורכה המלא הוא למעלה מ-183 מטר (היא גם הכנסייה הרביעית בגודלה בעולם מבחינת שטח), והיא הושלמה ונחנכה ב-30 בנובמבר 1941. שבוע לאחר מכן, ההתקפה של היפנים על פרל הארבור הכניסה את ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. החזית הגותית, עם פסלים דרמטיים וכניסה מעוטרת בפרטים מדויקים, מרשימה לא פחות מהאולם הפנימי - שם גובה התקרה והחלונות הוויטראז'יים יוצרים תחושת הוד עוצרת נשימה. יוחנן הקדוש זכה להכרה כמחבר ספר ההתגלות, המספר את חזונו על סוף העולם. המספר שבע הוא הסמל הבולט ביותר בהתגלות ולכן הוא מופיע בשפע בקתדרלה: בשבע הקפלות שלה, במפרצים הצדדיים הצפוניים והדרומיים, בשבעת המנורות שמעל המזבח העליון ועוד. הקתדרלה המרהיבה נבנתה בערך בשלושה שלבים, ממזרח למערב, אך למעשה, היא מוגדרת כ"לא גמורה", וזכתה לכינוי "הקתדרלה שלא נגמרת" (The Cathedral That Never Ends). האדריכלים הראשונים של הקתדרלה, ג'ורג' לואיס היינס (George Lewis Heins) וכריסטופר גרנט לה-פארג' (Christopher Grant LaFarge), תכננו מבנה בסגנון רומנסקי-ביזנטי, הנראה כיום במעבר, באפסיס ובשבע הקפלות. כל קפלה נבנתה בסגנון לאומי שונה ונקראת על שם קדושים ממוצא לאומי שונה. הקפלות מסודרות גם הן מבחינה גיאוגרפית, כאשר קפלת סנט ג'יימס (Saint James) בסגנון ספרדי נמצאת בצד הדרומי, עוברת דרך הקפלה האיטלקית, קפלת סנט אמברוזיוס (Saint Ambrose); הקפלה הצרפתית, קפלת סנט מרטינוס (Martin of Tours); הקפלה המזרח תיכונית, קפלת סנט סלוודור (Saint Saviour); הקפלה הבריטית, קפלה סנט קולומבה (Saint Columba); הקפלה הגרמנית, קפלת סנט בוניפציוס (Saint Boniface); ועד לקפלת סנט אנסגאר (Saint Ansgar) בסגנון סקנדינבי בצד הצפוני. מאפיינים רומנסקיים מרכזיים נוספים בעיצובם של היינס ולה-פארג' הם עמודי הגרניט המוצקים, המקיפים את המזבח העליון, כמו גם תקרות קמרון חביתי (חצי גליל אופקי) מרוצפות. מעבר החצר של הקתדרלה, בו מתקיימים בדרך כלל תפילות של יום ראשון, מספק נוף מצוין של קשתות הגרניט הענקיות התומכות בבניין, אשר במקומות אחרים מכוסות בשכבת אבן גיר דקורטיבית. הספינה (Nave) של הקתדרלה, פרי יצירתו של האדריכל האמריקאי ראלף אדמס קראם (Ralph Adams Cram) היא יצירת פאר של אדריכלות ניאו-גותית. הספינה כוללת קמרונות צלעות וקשתות מחודדות האופייניים לאדריכלות הגותית, כמו גם קשתות "מרחפות" (תמיכות דואות) וחלונות ויטראז' מרהיבים, שעוצבו והורכבו לפי טכניקות מימי הביניים. דימויי החלונות הם במכוון מימי הביניים בסגנון ובקומפוזיציה, אך הדמויות הן בני זמנן של אמנות אר-דקו, מודרנית ואפילו פוסטמודרנית - מדענים, מלחינים, סופרים ואפילו אסטרונאוטים (רוב החלונות עוצבו בשנות ה-20 של המאה ה-20, אך הייצור וההתקנה נמשכו עד שנות ה-50). חלון הרוזטה (Rose window) הגדול תופס מקום של כבוד על הקיר המערבי של הקתדרלה. בקוטר של למעלה מ-12 מטר, זהו חלון רוזטה השלישי בגודלו בעולם והוא עשוי מלמעלה מ-10,000 חתיכות זכוכית. במרכזו נמצא ישו, מוקף בנביאי הברית החדשה והישנה, ​​וכן שישה עשר מלאכים. מתחתיו נמצא חלון הרוזטה הקטן, בצורת כוכב בעל שבעה קצוות. במרכזו נמצא סמל כריסטוגרמה (Christogram). החלקים החדשים ביותר של הקתדרלה כוללים את מגדל הפעמונים הדרומי ואת הגילופים סביב הפורטל המרכזי שלו. אלה נבנו על ידי סתתים שהוכשרו בחצר האבן של הקתדרלה, שנפתחה בשנת 1979 כדי להכשיר ולהעסיק את תושבי השכונה. הפורטל המרכזי של הקתדרלה, הנקרא "פורטל גן העדן" (Portal of Paradise) הושלם על ידי הפסל וחצב האבן הבריטי הנודע סיימון וריטי (Simon Verity) בין השנים 1988 ו-1997. מגדל הפעמונים נוסף לפי תכנונו של קראם החל משנת 1982, אך המימון אזל בתחילת שנות ה-90. כתוצאה מכך, המגדל "נחתך באמצע", כשני שלישים מגובהו המיועד. דלתות הברונזה המרשימות בקצה המערבי, הידועות גם בשם "דלתות הזהב", הותקנו בשנת 1936 והן אחת מארבע קבוצות דלתות בלבד שיוצרו על ידי האדריכל והמעצב הבריטי הנרי וילסון (Henry Wilson). הדלתות מעוטרות בעשרות תבליטים, סמלים ואיקונוגרפיים נוצריים. מחוץ לקתדרלה ניצב פסל ברונזה מרהיב פרי יצירתו של הפסל האמריקאי, פסל הבית של הקתדרלה, גרג ווייט (Greg Wyatt) - "מזרקת השלום" (Peace Fountain). הפסל מתאר את המאבק בין הטוב לרע, כמו גם קרב בין המלאך מיכאל לשטן, ומכיל גם את השמש, הירח וכמה בעלי חיים (למרות שפסל מכונה מזרקה, כיום אין בו מים). המזרקה מוקפת בחיות ברונזה קטנות, שפוסלו על ידי תלמידי בית ספר בגילאים שונים, המכונות יחד "גן הפסלים לילדים". הקתדרלה מוקפת גם בגן מטופח ונעים, שבו שבילי הליכה, פסלים ותחושת שקט מפתיעה בלב מנהטן. זהו מקום נפלא להתנתק לרגע מההמולה של העיר ולהתבונן. ייתכן שתזכו גם למפגש עם החתולים של הכנסייה, שהפכו זה מכבר לסמל מקומי. טיפ למבקרים: הביקור בקתדרלה כרוך בתשלום. ניתן לבקר עצמאית בקדתרלה ולהוריד לטלפון הנייד את המדריך הדיגיטלי שלה, אותו ניתן למצוא באפליקציית האמנות והתרבות בלומברג קונקטס (Bloomberg Connects). המדריך זמין גם בעברית, רק אל תשכחו להביא איתכם אוזניות. הקתדרלה מציעה גם מספר סיורים מודרכים בתשלום, כמו סיור לראש המגדל, סיור בגנים וסיור לאורך נקודות השיא הרבות בהיסטוריה, בארכיטקטורה וביצירות האמנות של הקתדרלה. מידע ניתן למצוא באתר הרשמי. שימו לב שלא ניתן לטפס לראש המגדל של הקתדרלה באופן עצמאי - העלייה למגדל מותרת רק במסגרת סיור מודרך רשמי.

כנסיית השילוש הקדוש (Trinity Church) היא אחד מציוני הדרך המפורסמים ביותר בניו יורק והיא מילאה תפקיד מרכזי בהיסטוריה של ארה"ב ובייסוד הרובע הפיננסי. הכנסייה נוסדה בשנת 1696 כאשר קבוצה קטנה של חברים מהכנסייה האנגליקנית עתרה למושל המלכותי בנג'מין פלטשר (Benjamin Fletcher) בבקשה להעניק לכנסייה מעמד חוקי. פלטשר, בשם מלך אנגליה ויליאם השלישי, העניק את אישורו בשנת 1697 והכנסייה הראשונה הוקמה בראש וול סטריט, כשהיא פונה מערבה לכיוון נהר ההדסון. בשנת 1776 נשרפה הכנסייה במהלך השריפה הגדולה של ניו יורק. במקומה נפתחה הכנסייה השנייה בשנת 1790, כשזו פנתה לוול סטריט והייתה ארוכה ורחבה יותר מהראשונה, עם צריח שהתנשא לגובה של 60 מטר. אבל גם הכנסייה השנייה עמדה במקומה רק כמה עשורים: בשנת 1839, שלג כבד גרם לקורות התמיכה של הגג להתמוטט. האדריכל הבריטי ריצ'רד אפג'ון (Richard Upjohn) הובא לעזור בתיקונים, אך הוא המליץ ​​להרוס את המבנה ולבנות כנסייה חדשה, בהשראת כנסיות אנגליות מהמאה ה-14. בשנת 1846 נפתחה הכנסייה השלישית והיא זו שניצבת במקום היום. עם פתיחתה, בניין הכנסייה נחשב לבניין הגבוה ביותר בארצות הברית ועד היום הוא נחשב לאחת הדוגמאות הראשונות והטובות ביותר של אדריכלות ניאו-גותית במדינה, על צריחיו הגותיים והקשתות המחודדות. פנים הכנסייה מעוטר בויטראז'ים מקוריים מרהיבים ביופיים. שימו לב גם לררדוס (Reredos), מסך מגולף בשיש הניצב מאחורי המזבח. בחצר הכנסייה קבורים אישים מפורסמים רבים, כולל שניים מהאנשים המשפיעים ביותר בעיר ניו יורק, אלכסנדר המיליטון (Alexander Hamilton), האב המייסד של ארצות הברית, והמהנדס וממציא ספינת הקיטור רוברט פולטון (Robert Fulton). לכנסייה מקושרים עוד שני בתי קברות, בית הקברות והמוזוליאום בריברסייד דרייב (Riverside Drive) ובית הקברות בחצר הכנסייה של קפלת סנט פול (St. Paul's Chapel). פרט מעניין: בכניסה הראשית ניצב שלט המורה כי כל הזכויות והנכסים של הכנסייה יוענקו לה בתנאי שתשלם למלך אנגליה ויליאם השלישי ולכל אחד מיורשיו או ממשיכי דרכו דמי שכירות שנתיים על סך של "גרגיר פלפל אחד" (Peppercorn), כלומר תשלום קטן מאוד. כשמלכת בריטניה אליזבת השנייה ביקרה בכנסייה בשנת 1976, הוענקו לה 279 גרגירי פלפל ע"ח 279 שנות שכר דירה. במדרגות הקדמיות של הכנסייה מונח לוח המנציח את האירוע. חלקכם אולי תזהו את הכנסייה מהסרט "אוצר לאומי" (National Treasure) משנת 2004, שבו היסטוריון בגילומו של ניקולס קייג' מגלה אוצר נסתר מתחת לכנסייה. לא נוכל לאשר או להכחיש את קיומו של האוצר.