המוזיאון לאמנות מודרנית - MoMA

פסל החירות (The Statue of Liberty), או בשמו המקורי "חירות מאירה את העולם" (Liberty Enlightening the World), ניצב באי החירות (Liberty Island), בדרום מנהטן, והוא יעד חובה לכל מי שמבקר בניו יורק. הפסל, שניתן לאמריקאים על ידי הצרפתים בשנת 1866, מציג את אלת החירות הרומית ליברטאס, כשידה הימנית מורמת והיא אוחזת לפיד המאיר את דרכם של הבאים לארצות הברית, ובידה השמאלית היא אוחזת לוח עליו חרוט בספרות רומיות התאריך ה-4.7.1776 - תאריך הכרזת העצמאות האמריקאית. דמותה של ליברטאס, המכונה על ידי המקומיים "ליידי חירות", עוטה לראשה נזר בעל שבעה חודים, המזדקרים כקרני שמש לכל הכיוונים, ומייצגים את הקרנת החירות לשבע יבשות תבל. לרגליה שלשלאות שבורות, אשר מסמלות את ביטול העבדות בארצות הברית. על גבי בסיסו של הפסל מונצח שיר אשר מזמין אליו את מהגרי העולם אשר מעוניינים בחופש. שיר שאנשים רבים אשר כמהים לחופש מגיעים לחזות בהנצחתו. הפסל מעוצב בסגנון נאו-קלאסי, עשוי ברונזה, גובהו 46 מטרים, והוא ניצב על מעמד אבן אדיר, כך שגובהו הכולל מהקרקע הוא 93 מטרים. למעשה, צבעו של הפסל כיום הוא ירוק, אך במקור צבעו היה צבע ברונזה. לאחר חניכתו, הפסל הפך לאחד מסמליה המובהקים של ארצות הברית בכלל ושל העיר ניו יורק בפרט. ניתן למצוא אותו על מזכרות למכירה בכל רחבי העיר, החל במחזיקי מפתחות, חולצות ועד פסלים וכדורי שלג. הפסל נתפס כסמל לחופש ועצמאות, חירות ושוויון עבור כל המהגרים אל העיר מרחבי העולם. מדובר בסמל כה אייקוני שקיימים עשרות שחזורים שלו ברחבי העולם. בשנת 1984 הפסל אף הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, בזכות העבודה כי הוא מייצג ערכים של חופש, שיח ודמוקרטיה. על מנת להגיע לאי עצמו, יש צורך בהזמנת כרטיסי מעבורות מראש. באי החירות יש מוזיאון, בו תוכלו ללמוד על הפסל ומשמעותו, לראות את הלפיד המקורי ועוד. רוב המעבורות המורשות עוברות גם דרך האי אליס, אשר גם בו תוכלו למצוא מוזיאון מרשים ונוף עוצר נשימה של האזור. הסיור באיים, בפסל ובמוזיאונים לרוב לוקח כחמש עד שש שעות. שימו לב: ילדים בכל הגילאים יכולים לסייר במוזיאונים, בפארקים ובבמת הפסל. אולם, חשוב לשים לב כי על מנת לבקר בכתר ישנה מגבלת גובה של 1.2 מטר לפחות. מומלץ לבקר את האיים והפסל בתקופת הסתיו, אך זהו גם הזמן הכי פופולרי לתיירות באזור. לחילופין, אם תבחרו לנסוע בקיץ, יוני נחשב לחודש עם מזג אוויר טוב וכמות נמוכה יחסית של תיירים בעיר.

השדרה החמישית, או ליתר דיוק החלק שבין רחוב 34 עד רחוב 59, היא אזור הקניות היוקרתי של ניו יורק. כאן תמצאו את סאקס פיפת' אבניו, טיפאני'ס וחנות הדגל של חברת אפל, לצד חנויות מעצבים של ורסצ'ה, ארמני, גוצ'י ועוד. שדרה מפורסמת זו, שעליה מצלים גורדי שחקים משני עבריה, משמשת גם מסלול למצעדים ולהפגנות. היא מתפרשת על פני עשרה קילומטרים. השדרה החמישית הופיעה לראשונה על מפת ניו יורק בשנת 1811. היא התחילה בתור דרך כפרית לעיירה יורקוויל, אבל במהרה הפכה ל"שדרה גדולה", ואף לעמוד השדרה החברתי של ניו יורק. בשנת 1907, סוחרים ותושבים באזור פחדו שיקימו מפעלים בשדרה. הם הקימו את "אגודת השדרה החמישית" כדי למנוע את הפיתוח התעשייתי של השדרה, ואולי הצילו את שדרת הקניות של ניו יורק. על השדרה תוכלו לבקר בכמה נקודות ציון אייקוניות של העיר ניו יורק: בניין האמפייר סטייט הוא גורד שחקים בעל 102 קומות ובו תצפית מרהיבה על העיר; הספרייה הציבורית של ניו יורק היא מבנה מרהיב שידוע בזכות המדרגות המובילות אל הכניסה, המעוטרות בפסלי אריות מלכותיים; קתדרלת סנט פטריק היא אחת הכנסיות המפורסמות בארצות הברית, שמושכת אליה מיליוני מבקרים מדי שנה; מוזיאון המטרופולין ("מט") מהמוזיאונים הידועים והנחשבים בניו יורק, ובו פריטים ממצרים העתיקה וציורים של מונה; בניין "פלאטאיירון", מבנה בצורת משולש בעל 22 קומות; וכן מרכז רוקפלר, מרכז תרבותי ומסחרי בלב מנהטן. החלק של השדרה שמקביל לסנטרל פארק (מרחוב 59 עד רחוב 96) יחד עם הרחובות הסמוכים לו ממזרח, ידוע כמעוזם של עשירי ניו יורק והוא זכה לאזכורים רבים בתרבות הפופולרית, מספריה של אדית וורתון, לסרט המקסים "ארוחת בוקר בטיפאני'ס", לסדרת הטלוויזיה "אחת שיודעת". קטע השדרה שבין הרחובות 82 ו-105, גם הוא לאורך הסנטרל פארק, נקרא מייל המוזיאונים (Museum Mile) בשל כמות המוזיאונים הגדולה שבו. אזור הקניות של השדרה בדרך כלל עמוס בתיירים והשיטוט בו עלול להיות מתיש. עם זאת, אל תוותרו על ביקור קצר ותזכרו שתמיד אפשר לחתוך לרוקפלר סנטר הסמוך או למצוא מפלט במדשאות הירוקות של סנטרל פארק.

בלב ניו יורק, במידטאון מנהטן, בפינת רחוב 34 והשדרה החמישית, שוכן בניין האמפייר סטייט. המקום, שקרוי על שם העיר עצמה, נחשב על ידי רבים למבנה הארכיטקטורה האהוב באמריקה. המבנה מכיל בעיקר משרדים ומתנשא לגובה של 102 קומות. יחד עם האנטנה האייקונית שלו, הוא מגיע לגובה כולל של 443 מטרים. בקומות העליונות של הבניין יש מספר רב של נקודות תצפית מרהיבות, שמאפשרות למליוני התיירים שמגיעים אליו בכל שנה לראות את הנוף הניו יורקי למרחקים. למעשה, ביום טוב אפשר לראות שש מדינות מהתצפית: ניו יורק, ניו ג'רזי, פנסילבניה, קונטיקט,מסצ'וסטס ודאלוור. את הנוף עוצר הנשימה תוכלו לראות משתי תצפיות מרכזיות. הראשונה נמצאת בקומה ה-86, באוויר הפתוח. היא תספק לכם נוף של 360 מעלות על העיר, כולל סנטרל פארק ופסל החירות. התצפית השניה שוכנת גבוה עוד יותר, בקומה ה102 של הבניין. תצפית זו מכוסה כולה בחלונות מהרצפה לתקרה, על מנת שהמבקרים בה יזכו ליהנות מהנוף למרחקים. הבניין נועד להיות הראשון בהיסטוריה שגובהו יותר מ100 קומות. הבניין, בסגנון הארט דקו, תוכנן על ידי הארכיטקט וויליאם לאמב ונחנך בשנת 1931. הבניין האייקוני כיכב באין ספור סרטים, מקומדיות רומנטיות ("נדודי שינה בסיאטל"), לדרמות סוחטות דמעות (An Affair to Remember) ולאקשן ("קינג קונג"), והפך במהרה לאתר תיירות מהחשובים באמריקה. כבר בשנת 1976 ציינו במצפה שלו את המבקר החמישים מיליון. כיום, מבקרים במקום מדי שנה 4 מיליון מבקרים. משנת 1978 ועד ימינו מארח הבניין מירוץ שנתי. המשתתפים במירוץ מטפסים יותר מ-1500 מדרגות אל הפסגה. אם ברצונכם להשתתף גם, יש צורך ברישום מוקדם ומומלץ להתכונן למשימה מראש. השיא, אגב, הוא 9 וחצי דקות. בניין האמפייר סטייט מציע סיורים במגוון מחירים אשר מכילים שלל אפשרויות, החל בסיור מודרך וכלה בסיור VIP בבניין עם מלווה אישי ושמפנייה. לרומנטיקנים, ניתן אפילו להזמין חבילת הצעת נישואין (מומלץ לוודא זמינות ומחיר באתר). לשמחת מאות ואלפי התיירים שמגיעים בכל יום, בניין האמפייר סטייט פתוח 365 ימים בשנה, שלג או שרב ופתוח רוב שעות היום. שימו לב כי השעות משתנות ולכן חשוב מאוד לוודא את שעות הפתיחה ליום בו תרצו לבקר. מומלץ להוריד במקום את מדריך הסיור הקולי של האתר בעזרת האינטרנט החופשי שמספק הבניין. לנוחות המבקרים עומדים מספר מסעדות, בתי קפה וחנות מבקרים בה תוכלו למצוא כל מזכרת שרק תרצו מהבניין והעיר. על מנת לבקר בתצפיות ולהנות מהנוף המרשים יש להזמין כרטיס מראש ולהגיע בדיוק בזמן.

כיכר טיימס (טיימס סקוור), הקרויה על שם בניין עיתון הניו יורק טיימס הממוקם ברחוב 43 בקרבת הכיכר, ממוקמת בצומת שבו נפגשות שדרת ברודוויי והשדרה השביעית. הכיכר, שהפכה סמל לקצבה ולחיוניותה של העיר כולה, זוהרת בשעות החשכה באורות ניאון רבים. נמצאים בה האולפנים השקופים של MTV, הארד רוק קפה והתיאטראות המפורסמים של ברודוויי. אף תייר שמגיע לעיר לא מוותר על ביקור בכיכר המפורסמת, מה שהקנה לה את התואר "האטרקציה התיירותית המובילה בעולם" עם מעל ל-39 מיליון מבקרים מידי שנה. ב-1904 עבר בניין העיתון ניו-יורק טיימס לכיכר ושלושה שבועות אחר כך נדלק כאן שלט ניאון הראשון. מאז, כמו שאומרים, הכל היסטוריה. כבר בתחילת המאה ה-20 בילו כאן כוכבים גדולים כמו צ'רלי צ'פלין ופרד אסטר ונבנו כאן תיאטראות, מסעדות ומקומות בילוי. אך הפריחה התרבותית הביאה לאזור גם מבלים מזן מפוקפק יותר והמתחם קנה לו שם גם אצל חובבי הימורים ופושעים. "ניקוי הרחובות" שהנהיג ג'וליאני לא פסח על הטיימס סקוור, ומאז שנות ה-90' זהו ללא ספק אזור בילוי לכל המשפחה. ובהחלט, ילדים יהנו מטיימס סקוור מאוד - על כך יעידו עשרות חנויות הקונספט ומסעדות המזון המהיר העצומות ששוכנות כאן. ילדים ישמחו במיוחד לבקר בחנויות הממתקים הענקיות של M&M ו-הרשיז (וכנראה ייצאו מהן עם הרעלת סוכר קלה), להצטלם עם האנשים המחופשים לגיבורי על ולדמויות מסדרות טלוויזיה פופולריות וכן לשבת על המדרגות האדומות האייקוניות של הכיכר. טיימס סקוור היא למעשה לב-לבו של אזור התיאטראות המפורסם: ברודווי (Broadway). כל התיאטראות המסחריים של ברודווי - וגם רבים הנחשבים ל"אוף ברודוויי" - נמצאים כאן. התיאטראות השייכים לברודוויי מעלים בדרך כלל את הלהיטים, ההצגות הגדולות. תיאטראות "אוף ברודווי" ו"אוף-אוף ברודוויי" מרוחקים מברודוויי ברוחם ובמהותם כאחד. המחזות המועלים בהם הם לרוב נסיוניים, והכרטיסים יקרים פחות. מאחר שהעלאת מחזה חדש כרוכה בהשקעות ובסיכונים רבים, המפיקים לוקחים מחזות מצליחים מ"אוף ברודוויי" ומעבירים אותם לברודוויי, וכש"אוף ברודוויי" הופך לאמת המידה להצלחה במחזות ברודווי, מיטשטש קו הגבול המפריד ביניהם. יש שני דוכני כרטיסים מוזלים לתיאטראות ברודוויי (TKTS) בניו יורק: האחד נמצא בטיימס סקוור (תחת המדרגות האדומות שבכיכר בפינת ברודוויי ורחוב 47), והשני בנמל ברחוב סאות' (פיר 17). ב-TKTS תוכלו לרכוש כרטיסים בהנחה של עד 50 אחוז להצגות בברודוויי ובאוף-ברודוויי, ולאירועי אמנות המתקיימים באותו היום.