שוק יום ראשון ליבאדיה

המוזיאון הארכאולוגי פיירידס הוא מהחשובים שבמוזיאוני קפריסין והמוזיאון הפרטי הוותיק ביותר במדינה. המוזיאון מכיל אוסף גדול של פריטים המייצגים תקופות שונות בהיסטוריה הארוכה והעשירה של האי (לא פחות מ-9,000 שנה), מהעידן הניאוליטי ועד לימי הביניים המאוחרים, כולם ממוקמים בביתה לשעבר של משפחת פיירידס האמידה אשר התחילה את האוסף המפואר בתחילת המאה ה-19 וממשיכה לנהל את המוזיאון ולהגדיל את האוסף עד ימינו אנו. המוזיאון מכיל חמישה אולמות מרכזיים: הראשון מוקדש לממצאים פרהיסטוריים; השני לתקופה הארכאית והרומית; השלישי מוקדש לפריטים קרטוגרפיים, כגון מפות וטבלאות עתיקות מאזור קפריסין ומזרח הים התיכון; הרביעי לכלי זכוכית מהתקופה ההלניסטית והרומית; והחמישי לכלי חרס פרנקוניים. בחצר המוזיאון עומדים לראווה שלל פסלים יווניים וקפריסאיים מהעת המודרנית. לאחרונה החל המוזיאון להציג תערוכות עכשוויות לצד התצוגות העתיקות הקבועות שבו.

המוזיאון הארכיאולוגי של לרנקה, מציג אוסף נרחב מאזור לרנקה וסביבתה של כדים מכירוקיטיה (התקופה הניאוליתית) וקיטיון (תקופת הברונזה), כלי זהב ותכשיטים, פסלים מארסוסומקיטיון וממצאים נוספים. מהממצאים ניתן ללמוד על הקשרים המסחריים שהיו לקפריסין עם מדינות שונות בעת העתיקה. בנוסף לתערוכות המקומיות, המוזיאון מציג פריטים שנמצאו באזור לרנקה ממוצא פיניקי, אשורי, מצרי, פרסי ומקני שייתכן ויובאו לאזור.

האתר הארכאולוגי של העיר-ממלכה קיטיון (או כתיון) העתיקה, שהייתה בירתה של קפריסין בעבר הרחוק, הוא מרכז תיירותי מפורסם בלרנקה, וביתו לשעבר של מייסד האסכולה הסטואית, הפילוסוף הנודע זנון מכתיון. האתר הארכאולוגי מחולק לשני חלקים עיקריים - קתרי (Kathari), שם ממוקמות כמה מהראיות המרכזיות ביותר לקיומם של מגורים וטקסים דתיים בקיתיון מסוף המאה ה-13 לפניה"ס, ופמפולה (Pampoula), שמוכיח שהאזור כולו יוּשַב ברציפות משלהי העידן הגיאומטרי ועד לתקופה ההלניסטית. החורבות הידועות ביותר באתר הן ככל הנראה אלו של מקדש אפרודיטה-אסטרטה שנבנה במאה התשיעית לפני הספירה, שנבנה על-ידי אותם הבנאים הפיניקים שבנו את מקדש שלמה בירושלים, הרי הוא בית המקדש הראשון. בחפירות אינטנסיביות שנערכו בשנים האחרונות בארבעה אתרים שונים בלרנקה התברר שקיטיון, הממוקמת באזורה הצפוני של לרנקה, נוסדה כהיאחזות מיקנית במאה ה-13 לפנה"ס. לקראת סוף המאה נהרסה העיר, אך נבנתה מחדש בשנת 1200 לפנה"ס על ידי מתיישבים אגאים. במאה ה-9 לפנה"ס התיישבו בעיר הפיניקים ומשם השתלטו על אזורים נוספים. הפיניקים שלטו בעיר עד המאה ה-3 לפנה"ס, כאשר כבש תלמי הראשון את העיר והדיח את מלכם האחרון, פמיאתון. אתר זה הוא המרכזי מבין ארבעת אתרי החפירות בלרנקה. באתר זה התגלו חמישה מקדשים מהמאות ה-13 וה-12 לפנה"ס וכן נמצאו שרידי חנויות. בתקופה זו הוקמה גם כנראה חומת העיר מאבנים ענקיות.

המרינה של לרנקה ממוקמת בלב העיר, 270 קילומטרים מחופי ישראל, ויכולה לעגן עד כ-450 יאכטות בגדלים שונים. המרינה קרובה לחוף ים פופולרי ויוצאת אל טיילת הפיניקודס (Phinikoudes) המלאה בבתי קפה, פאבים ומסעדות, ומהווה נקודת יציאה לכל מי שרוצה לצאת לשיט ביאכטה או למסע צלילה הרפתקני. המרינה שוקקת חיים, ומלבד תיירים ומקומיים המטיילים על המזח ובטיילת תוכלו לראות גם דייגים חובבים המנסים את מזלם במים הרדודים של המעגן. המרינה קיימת כבר משנת 1973, ובשנת 2021 החל מתחם המרינה כולו לעבור שיפוץ כולל (בניהולם של האחים נקש הישראלים, שזכו במכרז עבור השיפוץ) בעלות מוערכת של לא פחות מ-1.2 מיליארד יורו (!), ובזמן שהמרינה חזרה לפעילות שוטפת, השיפוץ צפוי להיות מושלם בשנת 2033 ולהפוך את המעגן לאחד מהמפותחים והיפים בעולם.