Basiliskenhaus

Schönlaterngasse 7, Vienna
בקרו באתר

אודות

ה-Basiliskenhaus נקרא גם הבית עם הצלב האדום, והוא אחד הבתים העתיקים ביותר בוינה, יש האומרים משנת 1212. המקום נפגע בהפצצות מלחמת העולם השנייה בשנת 1944, ושופץ בסגנון האדריכלי של המאה ה-16. באחת מגומחות קירות המבנה מסתתרת דמות נחש אפעה מאבן, וכל הילדים הוינאים מכירים את האגדה עליו: כל מי שהסתכל לתוך עיניו של האפעה, חצי תרנגול וחצי קרפדה, הפך מיד לאבן, ורק תלמיד חכם הציב ראח מול הייצור, שהסתכל בבבואתו והפך לאבן בעצמו. הכניסה למבנה ללא תשלום.

אתרים נוספים בסביבה

שדרת הרינג

ה"רינג" (טבעת)- השדרה הרחבה שהחליפה את ביצוריה של העיר מהמאה ה-19, מקיפה את העיר העתיקה ועמוסה בבניינים מונומנטלים; מוזיאונים, כנסיות, בית העירייה, בית הנבחרים, התיאטרון הלאומי ועוד. אורך השדרה כארבעה ק"מ והיא תוחמת את מרכז העיר. הבנייה של השדרה התבצעה ביוזמת הקיסר פרנץ יוזף הראשון בדצמבר 1857. אם תעלו על קו הטראם שמקיף את השדרה, תוכלו לצפות במסכי וידאו שמציגים מידע על האטרקציות השונות, כמו גם לעלות ולרדת בכל אחת מהתחנות במהלך היום. ראו פירוט באתר האינטרנט.

קארלסקירכה

כנסיית Karlskirche היא אחד ממבני הכנסייה הבארוקיים הידועים והגדולים ביותר מצפון להרי האלפים. קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, נשבע לבנות את הכנסייה לאחר פריצת מגפת הדבר, אם תפילותיו ייענו והמגפה לא תגבה קורבנות רבים. הכנסייה, שהארכיטקטורה שלה נחשבה חדשנית אפילו לזמנה ואשר נועדה לפאר את האימפריה ההבסבורגית, נבנתה לבסוף בין השנים 1737-1715 על ידי האדריכל האוסטרי Johann Fischer von Erlach. לאחר הסיור בכנסייה ניתן לנוח לצד ברכת המים שבמרכז הרחבה שמול הכנסייה ולהשקיף על Hill Arches, עבודתו של הנרי מור, אחד הפסלים החשובים ביותר של המאה ה-20.

כיכר היהודים

Judenplatz ,כיכר היהודים היתה לב הגטו היהודי בין המאות 15-13 וכיום מרכזת ציוני דרך חשובים בהיסטוריה של יהודי וינה. הראשון שבהם הוא אנדרטה לזכר 65,000 יהודי אוסטריה שנרצחו בשואה. מבנה הקוביה הלבן שבמרכז הכיכר תוכנן על-ידי האמנית הבריטית רייצ'ל ווייטריד, ועליו מובאות מדפי ספריה המסמלים את המסורת הרוחנית של מלומדי "עם הספר". במוזיאון היהודי בכיכר, שהכניסה אליו בתשלום, ניתן גם לראות את הממצאים הארכיאולוגיים של בית הכנסת מימי הביניים, שהתגלו במקרה כאשר בוצעו במקום עבודות לבניית חניון תת-קרקעי. בית הכנסת, שהיה אחד מבתי הכנסת הגדולים של ימי הביניים, נהרס באופן שיטתי לאחר הפוגרום בשנת 1420 ו-1421 ורק יסודותיו ורצפתו נותרו שלמים.

קתדרלת סן-סטפן

מקום מושבו של הארכיבישוף הקתולי של וינה הוא סמלה הדתי הבולט ביותר של העיר ואתר מורשת בינלאומי ידוע, ולו רק בשל גג הרעפים עתיר הקישוטים הצבעוניים, שמזוהה עם האדריכלות הגרמנית-גותית. גג הרעפים הססגוני מורכב מרבע מיליון רעפים - חלקם יוצרים את דמות הנשר הדו ראשי הקיסרי - ומנצנץ באור השמש ביום בהיר. בנייתה של הקתדרלה החלה בשנת 1147 אך במהלך השנים קיבלה הרבה תוספות ושינויים. בניית המבנה הגותי שאנחנו רואים כיום החלה במאה ה-14. בשנת 1469 הצליח הקיסר פרידריך השלישי להשיג מהאפיפיור מעמד של בישופות לעיר וינה, דבר שהעלה את מעמדה של סן סטפן מכנסייה לקתדרלה. את השינוי הגדול האחרון עבר המבנה בעקבות מלחמת העולם השנייה, כאשר אש שפרצה כתוצאה מהפצצות בנות הברית כילתה את פנים הקתדרלה. הפעמון הענק שלה, שנוצק משרידי תותחים שננטשו ב-1683 על ידי הצבא הטורקי הנסוג, קרס מהמגדל הצפוני. אולם עד שנת 1952 שופצה הקתדרלה, בעיקר הודות לתרומות שהרים העם האוסטרי לצורך מימון העבודה. הפעמון הישן הוחלף בחדש, שמשקלו 21 טון וקוטרו 4 מטרים. הפעמון מצלצל רק באירועים מיוחדים. צלצול הפעמון בערב ראש השנה האזרחית בחצות מציין את תחילת השנה החדשה, ועם הישמע הצלצול כולם מקבלים את השנה החדשה בריקוד ואלס. בסן סטפן מצויות קטקומבות (מערות קבורה) מפוארות של בישופים, וכן קברותיהם של הדוכס רודולף ושל 13 בני הבסבורג אחרים. 56 כדים מכילים חלקים מגופותיהם של שליטי הבסבורג, ששרידיהם האחרים קבורים במקום אחר בעיר. החלקים העתיקים ביותר של הקתדרלה הם הכניסה הראשית -"שער הענקים" \- ומגדלי התאומים, שניהם שרידים מהכנסייה הרומנסקית הקודמת, שנבנתה בשנים 1276-1230. שער הענקים זכה לשמו על שום עצם של יונק ענקי שהיה תלוי שם פעם ושיחסו אותו לענק. בפנים המבנה ניתן לסייר בין מזבחות, פסלי קודש, קפלות וקברים עתיקים. מומלץ, כמובן, לטפס את 343 המדרגות למגדל שומר הקתדרלה ולחזות בנוף עוצר נשימה של רחבי הבירה האוסטרית.