הקולוסיאום

Piazza del Colosseo
הזמינו עכשיו

אודות

האמפיתיאטרון הגדול ביותר בעולם נבנה בתקופת רומא העתיקה במטרה לארח מופעי בידור, כמו קרבות גלדיאטורים ותצוגת אוניות (מופעים שהתאפשרו באמצעות הצפת הזירה במים). שמו המקורי היה "האמפיתיאטרון הפלאבי" על שם שושלת הקיסרים שבנתה אותו, אך עוד בימי הביניים הוא קיבל את שמו העכשווי - הקולוסיאום - על שמו של פסל נירון, שנמצא בקרבתו וקרוי "הקולוסוס של נירון". כדי לחסוך את התור הארוך לקופות הקולוסיאום (שנמשך בין חצי שעה לשעה בממוצע), אפשר לקנות כרטיס לגבעת פלטין, ולהיכנס עמו גם לקולוסיאום ללא תור.

אתרים נוספים בסביבה

הפורום הרומאי

הפורום היה מרכז החיים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והדתיים של הרפובליקה הרומית. הפורום הרומאי, שהיה החשוב והעתיק ביותר באימפריה, שוכן בין גבעת קפיטולין (Campidoglio), מושב הממשל, לבין גבעת פלטין (Palatino), מושב האצולה, והתקיימו בו אסיפות עם ומשפטים פומביים.

הפנתיאון

משמעות המילה פנתיאון היא "מקדש כל האלים" והפנתיאון של רומא הוא הבניין המפורסם ביותר מסוג זה. הפנתיאון הרומי הוא המקרה הראשון בהיסטוריה בו הפך מקדש אלילים לכנסייה קתולית, והעובדה שהמבנה נחשב מקום קדוש לאורך כל הדורות תרמה לשימורו המלא. זהו מבנה מונומנטלי ובלתי נשכח, מהחשובים ביותר בהיסטוריה הארכיטקטונית העולמית. הפנתיאון נבנה בשנת 27 לפני הספירה, בידי מרקוס ויפסניוס אגריפס, מפקד בצבא רומא וקונסול בתקופת שלטונו של אוגוסטוס. המבנה נשרף, תוכנן ונבנה מחדש בשנת 125 לספירה בידי אדריאנוס, שכיבד את אגריפס בכך שכתב את שמו על המבנה. בשל הכתובת, הניחו במשך השנים שאגריפס הוא זה שבנה את המקדש, ורק במאה ה-19 התבררה הטעות. בשנת 608 הפך הפנתיאון לכנסייה, והיה למקרה הראשון בהיסטוריה שבו מקדש אלילי הפך למקום פולחן נוצרי. שמה של הכנסייה, סנטה מריה מרטירֵס (Santa Maria ad Martyres) - מריה הקדושה של המרטירים - גרם לשמועה (שאולי יש בה אמת) שביסודות הבניין נקברו עצמותיהם של קדושים מעונים, שהובאו לכאן לקבורה מחודשת מהקטקומבות. גם קברו של אמן הרנסנס רפאל סנציו נמצא כאן לצד קבריהם של מלכי איטליה ויטוריו עמנואלֶה השני ואומברטו הראשון. מבנה הלבנים הענק של הפנתיאון מעיד על הישג אדריכלי מרשים והוא מערב שני טיפוסים של בניין קלאסי: הבניין העגול עם הכיפה - דגם ארכיטקטוני נפוץ בבתי מרחץ - ואכסדרת העמודים של המבנה, הבנויה בסגנון יווני המאפיין מקדשים ובניינים ציבוריים.

המדרגות הספרדיות

גרם מדרגות בן 136 מדרגות שנבנה בשנים 1727-1723, על פי תכנונו של האדריכל פרנצ'סקו דה סאנקטיס, המקשר בין הפיאצה די ספניה (Piazza di Spagna) - הכיכר הספרדית, לפיאצה טריניטה דיי מונטי (Piazza Trinita dei). המדרגות המדהימות ביופיין, שקיבלו את שמן בשל קרבתן לשגרירות ספרד של הוותיקן, הן אחד מסמליה של רומא מתקופת הבארוק, וזכו לפרסום רב גם כשגרגורי פק ואודרי הפבורן חלפו על פניהן בסצנה מפורסמת בסרט "חופשה ברומא" (1953).

מזרקת טרווי

המזרקה המפורסמת ביותר ברומא, שאת בנייתה יזם האפיפיור קלמנס ה-12 ונחנכה בשנת 1762, היא שילוב מקסים של אדריכלות ופיסול, ונראה בה אֵל הים נפטון כשהוא רכוב על מרכבה בצורת צדף. במקור הובאו אל המקום מים ממעיין המרוחק 20 קילומטר מרומא, באמצעות אמת מים שבנה במיוחד למטרה זו המצביא אגריפס. אמת המים נקראה "מי הבתולה", על שמה של הבתולה הצעירה טרווי שהראתה לחיילים הרומים את המעיין. ב-1732 הוזמן הפסל ניקולה סאלבי (Niccolo Salvi) אל האפיפיור קלמנס ה-12, והוטל עליו ליצור את הפסל הבארוקי המרשים ולקשט בו את קצה אמת המים. בגומחה המרכזית נמצאת דמותו של נפטון, אל הים, רכוב על מרכבה בצורת צדף, שיצורים ימיים מושכים אותה בין סלעים ואשדי מים המתנקזים לבריכות. משני צדיו של נפטון שתי גומחות נוספות, באחת פסל של אל השפע ובשנייה של אל הבריאות המזרקה מוכרת מסרטו של פדריקו פליני "לה דולצ'ה ויטה"; לפי האגדה, מי שמשליך מטבע אחורנית, אל תוך המים, יזכה לשוב לרומא בעתיד. עשו זאת ביד ימין, כשגבכם מופנה אל המזרקה, וקוו שזה יעבוד.