המדרגות הספרדיות

המוזיאונים של קריית הוותיקן הם מהגדולים והמרשימים ביותר בעולם. הם הוקמו במאה ה-16 על ידי האפיפיור יוליוס השני ומוצגים בהם אוספי הכנסייה הקתולית. מדובר באוצר בלום של יצירות אמנות וממצאים ארכיאולוגיים ממצרים העתיקה, מהתקופה האטרוסקית, מהתקופה הרומית העתיקה ומהרנסנס. גודלם ומורכבותם של אוצרות התרבות והאמנות של הוותיקן מחייבים לתכנן את הסיור מראש ולהחליט מה לראות ועל מה לוותר (קחו בחשבון עמידה בתורים ארוכים). בכניסה תראו כמה הצעות למסלולים, המסומנות באותיות ובצבעים שונים. לאחר שתבחרו באחת האפשרויות תוכלו לעקוב אחר הסימון הצבעוני ברחבי המוזיאון. קחו בחשבון: מדובר באחד האתרים המתוירים ביותר בעולם וזמינות כרטיסי הכניסה היא מועטה, הזמינו כרטיסים עד כמה שניתן מראש. בזיליקת פטרוס הקדוש (St. Peter's Basilica), המבנה המרכזי של קריית הוותיקן והכנסייה הגדולה בעולם, נחשבת לאחד האתרים הקדושים ביותר של הכנסייה הקתולית, ולמוקד חשוב לעלייה לרגל. הבזיליקה עוצרת הנשימה אומנם אינה נחשבת לחלק מהמוזיאונים, אך היא מהווה מופת של ארכיטקטורה ואומנות נוצרית לאורך הדורות, ולבנייתה ועיצובה תרמו מיטב האומנים של התקופה, וביניהם בלדסארה פרוצי (Peruzzi), אנטוניו דה סאנגאלו (De Sangallo), ומיכלאנג'לו. בבזיליקה תוכלו לראות, בין היתר, את חופת הברונזה המרשימה שעוצבה ע"י הפסל והאדריכל ג'ובאני לורנצו ברניני (Giovanni Lorenzo Bernini), את פסל הפייטה (Pietà) המופלא של מיכלאנג'לו ועוד. אחד החלקים המרשימים ביותר של הבזיליקה הוא הכיפה המדהימה שלה. על עיצוב הכיפה היה אמון מיכלאנג'לו ובהמשך ג'אקומו דלה פורטה (Giacomo Della Porta). האדריכל קרלו מאדרנו (Carlo Maderno) סיים את הכיפה ב-1614. הכיפה שימשה השראה עבור קתדרלות ומבנים רבים אחרים, ביניהם הקפיטול בוושינגטון וקתדרלת סנט פול בלונדון. כדאי לדעת: הביקור בבזיליקה לא כרוך בתשלום, אך יש לצפות לתורים ארוכים (לעיתים אף נדרשת המתנה של כשעתיים). הקפלה הסיסטינית (Cappella Sistina) - גולת הכותרת של הביקור במוזיאונים ואולי בוותיקן כולו. זהו חדר התפילה הפרטי של האפיפיור והמקום שבו בוחרת מועצת הקרדינלים את יורשו של האפיפיור לאחר פטירתו. תקרת הקפלה צוירה על ידי מיכלאנג'לו ומתארת את בריאת העולם ואת תולדות המין האנושי, והיא אחת מיצירות המופת המפורסמות והחשובות ביותר בהיסטוריה של האומנות. ב-1506 הורה האפיפיור יוליוס השני לצייר והפסל הידוע לצייר על התקרה את בריאת העולם ואת תולדות המין האנושי. 23 שנה לאחר שמיכלאנג'לו סיים את ציור תקרת הקפלה הסיסטינית, ובה, בין השאר, הפרסקאות המפורסמות שלו "בריאת האדם" ו"הגירוש מגן עדן", הטיל עליו האפיפיור פאולוס השלישי לצייר את "יום הדין האחרון" על קיר המזבח, בקיר שמול הכניסה. מיכלאנג'לו צייר את עצמו לימינו של ישו, בדמותו המיוסרת של ברתולומיאו הקדוש. הבגדים, שצוירו מאוחר יותר כדי לכסות על מערומיהן של הדמויות, נוספו בידי דניאל דה וולטרה, כדי לשכך את ביקורתה של הכמורה המזועזעת בתקופת האינקוויזיציה. מלבד הקפלה, אלו הם החשובים שבמוזיאוני הוותיקן: חדרי רפאל (Stanze di Raffaello) - ארבעה חדרים המוקדשים ליצירות המופת של הצייר והאדריכל רפאל סנציו. אוסף האמנות הדתית בת זמננו (Collezione Arte Religiosa Moderna) – מהאוספים החשובים ביותר בעולם של אומנות מודרנית (המאות ה-19 וה-20), ובו יצירות מאת גדולי הציירים של הדורות המדוברים, ביניהם פיקאסו, שאגאל, ואן גוך ועוד, הפזורות לאורך עשרות חדרים בארמון האפיפיור. גלריית הציורים (Pinacoteca Vaticana) - הגלריה כוללת 17 חדרים המחולקים כרונולוגית לפי המאות (המאה ה-12 עד המאה ה-19) ומכילים ציורים דתיים של כמה מהאומנים הגדולים בהיסטוריה. מוזיאון פיו קלמנטינו (Museo Pio Clementino) - מוזיאון הכולל 12 חדרים שבהם אוספים חשובים מתקופת יוון ורומא העתיקה. גלריית שטיחי הקיר (Galleria degli Arazzi) - גלריה מרהיבה ובה שטיחים המתארים את חייו של ישו. השטיחים תוכננו על ידי תלמידיו של רפאל ונארגו בבריסל בשנים 1534-1523. מוזיאון גרגוריאנו אג'יציו (Museo Gregoriano Egizio) – לחובבי מצרים העתיקה שבינינו, מוזיאון גרגוריאנו אג'יציו מציג שלל עתיקות ממצרים הקדומה וביניהם מומיות וטקסטים של לחשים עתיקים בשפת ההירוגליפים, כתובים על גבי ניירות פפירוס. חשוב לדעת: יש להצטייד בתעודה מזהה כדי לאשרר את הכרטיס בכניסה למתחם.

מצודת סנטאנג'לו (Castel Sant'Angelo) העצומה נבנתה בפקודת הקיסר אדריאנוס במאה השנייה לספירה כמוזוליאום עבורו ועבור בני משפחתו, מרחק קצר מקרית הותיקן. מאוחר יותר הומר המבנה למצודה בשל היתרון האסטרטגי של מיקומו ואופן בנייתו ושימש כמקלט פוטנציאלי עבור אפיפיורים וחפצי יוקרה מהותיקן, אך במסגרת גלגוליו הרבים של המבנה הוא שימש גם ככנסייה, בית פרטי ובית כלא. המצודה מחוברת לכיכר העיר בעזרת גשר סנטאנג'לו היפהפה העובר מעל נהר הטיבר המפורסם. הגשר מעוטר משני צדדיו בפסלי מלאכים האוחזים בידיהם פריטים שונים הקשורים לדרכו האחרונה של ישו, אותם בנו תלמידיו של אומן הבארוק הדגול ברניני. היום המבצר מהווה מוזיאון והוא מחולק לחמש קומות. מדרגות לולייניות מובילות את המבקרים ל"חדר האפר" בו השתמרו, עד לפני אלף שנה, שרידיהם של קיסרים רבים, כמו גם לתאים השונים בהם הוחזקו אסירים מתקופתו של המבנה כבית-סוהר. בראש המצודה אפשר לבקר בחדרים ששימשו כמשכני האפיפיורים, מקושטים באומנות שהשתמרה באופן מושלם עוד מתקופת הרנסנס, כמו גם בחדרים ובהם אוספים של כלי נשק עתיקים. המבצר מקושר לבזיליקת פטרוס הקדוש המפורסמת דרך מעבר בורגו (Passetto di Borgo) שנבנה בהוראתו של האפיפיור ניקולאס השלישי, מסדרון צר בן 800 מטרים. שימו לב: המצודה סגורה למבקרים בימי שני.

כיכר קמפידוליו ממוקמת בראש גבעת הקפיטולין, עליה שכן בעבר המרכז הדתי של רומא, היא אחד ממרכזי התיירות הגדולים ברומא, ומושכת אליה מליוני תיירים מדי שנה. במאה ה-16 תכנן לא אחר מאשר מיכלאנג'לו את המראה העכשווי של הכיכר, המעוצבת כטרפז ששלושה בניינים מקיפים אותו באיזון מושלם, ופאתו הרביעית נפתחת למדרגות מדהימות בשם הקורדונאטה (La Cordonata). משני צדיו של ראש גרם המדרגות המפורסם ניצבים שני פסלי הענק של האחים התאומים קסטור ופולוקס, בניו של של יופיטר, אל השמיים והרעם ומלך האלים במיתולוגיה הרומית. בכיכר שלושה ארמונות ובהם מצויים המוזיאונים הקפיטוליניים (Musei Capitolini) - המוזיאונים הציבוריים העתיקים ביותר בעולם, ובהם פסלי שיש רבים מהתרבות ההלניסטית והרומית, וכן אוסף גדול של ציורים מתקופות הרנסנס והבארוק. המוצג המפורסם ביותר במוזיאונים הוא כנראה "הזאבה הקפיטולינית", סמלה האגדי של האימפריה הרומית. במרכזה של הכיכר עומד פסל ברונזה של הקיסר הרומי מרקוס אורליוס. הפסל הוא העתק משוחזר, והמקור משנת 176 לספירה נמצא בתוך המוזיאון. זהו הפסל השלם היחיד של רוכב ששרד מהתקופה ההיא, ולפי האגדות הסיבה לכך שהוא לא נהרס בידי הנוצרים הייתה מפני שהם חשבו בטעות שזהו פסל של קונסטנטינוס, הקיסר הנוצרי הראשון. הארמון השלישי בכיכר הוא ארמון הסנטוריו (Palazzo Senatorio), שכיום משמש כבניין העירייה של העיר רומא. מיכלאנג'לו מת בטרם הושלמה הבנייה, אך בשניים מן הארמונות שמרו ממשיכי דרכו על עיצובו המקורי. שימו לב לריצוף המיוחד של רחבת הכיכר - גם זו בעיצובו של מיכלאנג'לו.

בזיליקת פטרוס הקדוש (Basilica Papale di San Pietro) המרהיבה היא המבנה המרכזי של קריית הותיקן, הכנסייה הגדולה ביותר בעולם והקדושה ביותר לקתולים ומוקד העלייה לרגל החשוב ביותר לדת הנוצרית. הבזיליקה עוצרת הנשימה מהווה מופת של ארכיטקטורה ואומנות נוצרית לאורך הדורות, ומרכזת בה וסביבה כמה מהיצירות הבולטות בהיסטוריה האנושית. הכנסייה נבנתה במשך 120 שנה ולבנייתה ועיצובה תרמו מיטב האומנים של התקופה, וביניהם בלדסארה פרוצי (Peruzzi), אנטוניו דה סאנגאלו (De Sangallo), רפאל ומיכלאנג'לו. צרה היריעה מלהכיל את כל האוצרות שתוכלו לגלות בבזיליקה ובסביבתה, אבל רשימה חלקית תכיל ודאי את כיכר פטרוס הקדוש, כנראה הכיכר המפורסמת בעולם, ובמרכזה, בגובה של כעשרים וחמישה מטרים ובמשקל של 330 טונות, ניצב האובליסק רב ההדר שבנה פרעה אמנמחת השני לפני קרוב לארבעת אלפים שנה. האנדרטה הועברה לותיקן ממצרים במאה הראשונה לספירה, בהוראת הקיסר קליגולה; כס המלכות של פטר הקדוש, יצירת מופת מרגשת עשויה ברונזה, מוקפת פסלים ועיטורים, ומעליה חלון המאיר אותה באור אלוהי; תקרת הכנסייה, עשויה אבן וזהב, שנבנתה על-ידי אומנים רבים לאורך המאה ה-16; העמודים העצומים המחזיקים את כיפת הכנסייה, אותם התחיל דונאטו ברמנטה (Donato Bramante) וסיים לא אחר מאשר מיכאלאנג'לו בכבודו ובעצמו; ציור הפסיפס לה נביצ'לה (La Navicella) משנת 1300 של אומן הרנסנס הידוע ג'יוטו די בורדונה (Giotto di Bordone); הפייטה ("רחמים") של מיכלאנג'לו שנבנתה בשנים 1497-1499, עשויה כולה שיש לבן ומתארת את מריה הקדושה, אמו של ישו, האוחזת את בנה בזרועותיה לאחר שהורד מן הצלב עליו מצא את מותו; קברו של אינוקנטיוס ה-11, מהאפיפיורים החשובים בתולדות הנצרות, אשר גופתו משומרת במלואה ומוצגת לראווה מתחת לציורו המרגש של רפאל, "ההשתנות" (Transfiguration); פסלו הנודע של פיטר הקדוש, שעל אף חשיבותו הדתית הגבוהה והמסורות הרבות המשויכות אליו, איש אינו יודע בוודאות מתי בדיוק נבנה או על-ידי מי; מזרקות השיש הלבן המפוארות משני צדיו של כיכר פיטר הקדוש; כיפת הכנסיה העצומה בגודלה, אותה עיצב מיכאלנג'לו בגיל 72 (!) בהשראת כיפת הפנתאון, והיא הכיפה הגבוהה בעולם, ממרומה נשקפת רומא כולה. אם תרצו לבקר שם (ואנחנו בהחלט ממליצים לכם לעשות את זה) שימו לב לשעות הפתיחה של הכיפה. שימו לב: הכניסה לבזיליקה עצמה לא כרוכה בתשלום, אך על מנת לטפס לכיפה נדרש תשלום. בשל העובדה כי התורים בוותיקן ידועים באורכם מומלץ למצוא סיור שמדלג על התורים.