המדרגות הספרדיות

הקולוסיאום העתיק, מהמבנים היפים והמפורסמים בעולם כולו, הוא אמפיתאטרון שנבנה בשנת שבעים לספירה על-ידי הקיסר אספסיאנוס, הידוע בעיקר בקרבות הגלדיאטורים שנערכו בו במשך מאות בשנים, כמו גם במופעי ציד חיות הבר ושחזורי הקרבות הימיים ההיסטוריים שנעשו בו. למבנה ארבע קומות עיקריות, גודלו 189 על 156 מטרים והוא מכיל עד כ-50,000 צופים, והוא נבנה על-ידי עבדים יהודים מממלכת יהודה לאחר ביזת ירושלים על-ידי טיטוס. רחבת הקולוסיאום, או זירת הקרבות, היא משטח חול רחב יריעה ובו 36 דלתות נסתרות מהן שוחררו שלל חיות טרף אל הזירה להפתעתו של הקהל המשולהב. כיום מוצג חלק קטן מהרחבה בצורתו המקורית ושאר שטחה של הזירה הוסר כדי לחשוף את מערכת המנהרות שעוברת תחתיה, אשר ממנה יצאו לוחמים וחיות פרא הישר אל תוך הזירה הנוראה מעליהם. הרחבה והמנהרות תחתיה נחשבות לאזור מוגבל וניתן לגשת אליהן רק במסגרת סיורים מאורגנים. "שער המוות" הידוע בקולוסיאום הוא השער דרכו הוצאו המתים מזירת הקרב העקובה מדם, ואפשר לעבור דרכו גם היום בהזמנת כרטיסים מראש לאזורים המוגבלים של הקולוסיאום. בשנת 2000 הוצב בקולוסיאום צלב המבקש להנציח את כל הקדושים המעונים הנוצרים שנרצחו בין כתלי הקולוסיאום. בכיכר הקולוסיאום, בסמוך למבנה עצמו, ניצבת קשת קונסטנטינוס האדירה, שער נצחון יפהפה שנבנה בשנת 315 לספירה כחגיגת נצחונו של קונסטנטינוס, הקיסר הרומי הנוצרי הראשון, בקרב חשוב. זהו שער הנצחון הגדול ביותר ברומא. מחוץ למבנה האדיר תוכלו למצוא גם את שרידיו הארכאולוגיים של הלודוס מגנוס (Ludus Magnus), בית הספר הגדול להכשרת גלדיאטורים, כמו גם את מזרקת הקולוסיאום המעוטרת פסלי מלאכים וראש אריה. לא רחוק מהקולוסאום תמצאו את בזיליקת סן מרטינו אי מונטי (San Martino ai Monti), כנסייה קתולית מרהיבה ביופיה מהמאה ה-3, עטירת ציורי קיר, קישוטי זהב ויצירות אומנות למיניהן.

הפורום הרומאי היה המרכז הגיאוגרפי, הרוחני, התרבותי, הדתי והחברתי של האימפריה המפורסמת ביותר בהיסטוריה האנושית, ושרידיו מהווים את אחת האטרקציות התיירותיות החשובות בעולם. הפורום הגדול ריכז בו וסביבו אינספור נכסי צאן ברזל של האימפריה העתיקה, רובם עדיין עומדים על תלם בדרגות שונות של שימור. רשימה חלקית בהחלט של כמה מהאתרים המעניינים ביותר בפורום מכילה את המקדש הגדול לאלה ונוס; בית הסנאט, או ה"קוריה הוסטיליה" המפורסם, ששימש כמרכז בו התאסף הסנאט הרומי והשתמר לאורך המאות באופן מופתי; קברו של יוליוס קיסר, הידוע גם כ"מקדש הקיסר", מבנה שהיה לגולת הכותרת של הפורום כולו ונבנה לכבודו של אחד השליטים החזקים בהיסטוריה של המין האנושי; ויה סקארה (הדרך הקדושה), דרכה עברו מצעדי הנצחון הרומים הגדולים בקרבות ובמלחמות. הקיסר ומיטב הגנרלים שלו, גוררים מאחוריהם את מפקדי האויב השבויים, חצו את הדרך הקדושה בכרכרותיהם המפוארות כשמשני צדם עומד ההמון הרומי וחוגג את הישגיהם; המקדש לאלה וסטה, בו שמרו הבתולות הווסטיליות הידועות על אש התמיד של רומא; שער ספטימוס סוורוס, מהגדולים שבשערי רומא; מקדש סטורנוס, ממנו נותרו שמונה עמודי ענק מגרניט ושיש ומשטח עליו עמד המקדש עצמו, המוקדש לאל סאטורן; בזיליקת קונסטנטינוס, ממנה שרדו שלושה שערים (קשתות) גדולים; מקדש רומולוס הקטן שהשתמר לעילא; המקדש לאנטונינוס ופאוסטינה, המשמש כיום ככנסייה לכל דבר; שער טיטוס היפהפה, שנבנה כמחווה לנצחונו האכזרי של הקיסר טיטוס בירושלים ודיכוי המרד היהודי נגד השלטון הרומי במאה הראשונה לספירה. טיטוס חזר לרומא עם כל השַלל שבזז מירושלים ועשרות אלפי העבדים שלקח לו בתום המצור הארוך, כיבוש העיר והטבח שעשה בתושביה, ואת תהלוכת הנצחון שלו עשה כשהוא עובר דרך השאר המפורסם במורד הויה סקארה, שנבנה לשם הנצחת ההישג; ועוד אינספור אתרים ארכאולוגיים חשובים שהיוו לפני מאות בשנים כמה ממוקדי העלייה לרגל העיקריים של הרפובליקה הרומית האדירה. כרטיס הכניסה לקולוסיאום כולל גם כניסה לפורום ולגבעת פלטין (Colle Palatino).

הפנתאון בן האלפיים שברומא הוא אחד המבנים העתיקים ביותר בעולם שהשתמרו בצורה מושלמת כל-כך. העובדה הזאת, יחד עם יופיו וחשיבותו ההיסטורית, הופכת את הפנתאון לאחד מיעדי התיירות המבוקשים ברומא. בחזיתו של הפנתאון, בכיכר דלה רוטונדה (Piazza della Rotonda) בה הוא ממוקם, לא תוכלו להחמיץ את אחת המזרקות היפות בעולם, הפונטנה דל פנתאון (Fontana del Pantheon), מזרקת שיש משנת 1575, מעוטרת בפסלים של בני אדם ודולפינים, ובמרכזה אובליסק בן שישה מטרים. פנים הפנתאון עוצר נשימה לא פחות, ואפילו יותר, מאשר חיצוניותו. כיפת המבנה היא מהכיפות הגדולות בעולם, והחור הגדול במרכזה מהווה את מקור האור היחידי של המבנה כולו. מרפסת הפנתאון שזורה ב-16 עמודי גרניט ומעליה חרוטה כתובת המציינת את העובדה שהמבנה נבנה על-ידי מרקוס אגריפה, בנו של לוסיוס, קונסול בפעם השלישית. דלתות הברונזה המובילות אל תוך המבנה שוקלות 20 טון כל אחת. בפנתאון קבורים שני מלכים ומלכה איטלקים, כמו גם אומן הרנסנס הדגול רפאל ואומנים נוספים בעלי שיעור-קומה. הפנתאון נבנה על-ידי חתנו של הקיסר אוגוסטוס, מרקוס אגריפה, כמקדש לקדושים שבאלים. בשנת 80 לספירה המבנה ניזוק בשריפה ונבנה מחדש, ומאוחר יותר הפך המקדש לכנסייה המוקדשת למריה הבתולה ולקדושים המעונים של הנצרות. אחרי שתסיימו להתרשם מגודלו והדרו של הפנתיאון, מומלץ לגלות גם את האתרים הנפלאים הפזורים סביבו: כנסיית מריה מדלנה הקדושה (Santa Maria Maddalena) המרהיבה ביופיה שבנייתה הושלמה בשלהי המאה ה-17 בסגנון הבארוק; מקדש אדריאנוס המפואר המשמש היום את לשכת המסחר האיטלקית; הכנסייה הגותית סופרה מינרבה (Sopra Minerva) ובה פסלו הנודע של מיכלאנג'לו, "ישו הגואל", ומולה פסל הפיל והאובליסק מאת הפַסַל הדגול לורנזו ברניני. חשוב לציין שעל אף העובדה שהכניסה לפנתאון היא בחינם, בימי שבת וראשון ובחגים ישנה חובה להזמין מראש מקום דרך אתר האינטרנט הרשמי, לפחות יום אחד לפני הביקור עצמו.

מזרקת טרווי, המזרקה המפורסמת ביותר ברומא ואולי היפה ביותר בעולם כולו, שאת בנייתה יזם האפיפיור קלמנס ה-12 ונחנכה בשנת 1762, היא שילוב עוצר נשימה של אדריכלות ופיסול, במרכזה ניצב אֵל הים נפטון כשהוא רכוב על מרכבה בצורת צדף. במקור הובאו אל המקום מים ממעיין המרוחק כ-20 קילומטר מרומא, באמצעות אמת מים שבנה במיוחד למטרה זו המצביא אגריפס. אמת המים נקראה "מי הבתולה", על שמה של הבתולה הצעירה טרווי שהראתה לחיילים הרומים את המעיין. ב-1732 הוזמן הפסל ניקולה סאלבי (Niccolo Salvi) אל האפיפיור קלמנס ה-12, והוטל עליו ליצור את הפסל הבארוקי המרשים ולקשט בו את קצה אמת המים. בגומחה המרכזית נמצאת דמותו של נפטון, אל הים, רכוב על מרכבה בצורת צדף, שיצורים ימיים מושכים אותה בין סלעים ואשדי מים המתנקזים לבריכות. משני צדיו של נפטון שתי גומחות נוספות, באחת פסל של אל השפע ובשנייה של אל הבריאות. המזרקה מוכרת בין השאר מסרטו של פדריקו פליני "לה דולצ'ה ויטה"; לפי האגדה, מי שמשליך ביד ימין מטבע אחורנית אל תוך המים, יזכה לשוב לרומא בעתיד. כ-3,500 יורו בממוצע ביום נזרקים אל המזרקה ונאספים בלילה על-ידי העירייה כדי להיתרם לצדקה. בסביבת המזרקה תוכלו לעשות שופינג ברחוב ויה דל קורסו (Via del Corso) המרכזי, למצוא את גני קירינלה (Giardini del Quirinale) היפים והשקטים, את בזיליקת סנט אנדראה דלה פראטה (Basilica Sant'Andrea delle Fratte) העתיקה והמדהימה ביופיה, את עמוד הנצחון רב ההדר של מרקוס אורליוס ואת ארמון ברבריני (Palazzo Barberini) המפואר, המשמש כיום כגלרייה הלאומית המרכזית לאוספי ציורים ישנים.