הרובע הגותי (Barri Gòtic)

פואבלה אספניול (Poble espanyol), המכונה "הכפר הספרדי", הוא מוזיאון אדריכלי באוויר הפתוח, הממוקם כ-400 מטרים מהמזרקות המפורסמות של מונז'ואיק (Magic Funtain of Montjuic). המוזיאון, שנבנה עבור התערוכה הבינלאומית EXPO שהתקיימה בברצלונה בשנת 1929, מורכב מ-117 העתקים בגודל מלא של מבנים מרחבי ספרד החוברים יחד כדי ליצור כפר קטן המשחזר אווירה עירונית של מקומות שונים במדינה, כל אחד והארכיטקטורה הייחודית לו (יוצרי המוזיאון ביקרו ב-1600 ערים, עיירות וכפרים ברחבי ספרד בכדי לבחור בקפידה את המבנים שייוצגו בו). תוכלו להתחיל את הביקור במעבר דרך חומותיה של העיר אווילה (Muralla de Ávila), דרך שער סן ויסנטה (Puerta de San Vicente) במדריד, להמשיך בשיטוט ברחוב אנדלוסי טיפוסי ולטבול באורח החיים הספרדי האותנטי, ומשם לעבור דרך רחוב באסקי או קטלוני, כשהנופים הארכיטקטוניים משתנים סביבכם בכל רגע לעיצובים האופייניים לאזורים השונים בספרד. הכפר, השוכן על שטח של כ-49,000 מ"ר בלב ברצלונה, מציע גם מתחמי קניות, מסעדות, מתחם ייעודי לילדים וגם סדנאות אומנים שונות, כמו יצירה בחרס, בעור, בזכוכית, ועוד. מוזיאון פראן דאורל (Fran Daurel), אטרקציה מרכזית בכפר, מציג כ-300 יצירות של אמנים עכשוויים מרכזיים, כולל פיקאסו, דאלי ומירו, והכניסה אליו כלולה בכרטיס לכפר. בנוסף, במתחם שוכן גם גן פסלים נחמד, שמחזק את החיבור הייחודי שהכפר מציע - אמנות וטבע החובקים זה את זה. הודות לאקוסטיקה המיוחדת של הכפר, מתקיימים בו גם קונצרטים ופעילויות מוזיקליות מגוונות, ומומלץ לבדוק באתר המוזיאון את תוכניית הפעילויות לפני הביקור. בסיום ימי התערוכה המוזיאון היה אמור להיהרס, אבל הודות להצלחתו ובשל מחאת המקומיים, הוא נשאר במקומו עד ימנו.

השוק המפורסם ביותר בברצלונה ואחת האטרקציות המרכזיות של העיר, שוק לה בוקריה הוא אזור מקורה שהועבר לשדרת לה רמבלה המפורסמת באמצע המאה ה-19. עד שנת 1842 ניצב במקום מנזר הכרמליתיות היחפניות, אך המנזר נשרף במהומות שפרצו ברחבי קטלוניה במחאה על דרישת הכנסייה מהאיכרים, שעיבדו את חלקותיהם בסמוך למנזרים, לשלם לה מס על הקרקע, ואם תתבוננו היטב תוכלו עדיין להבחין בשורת העמודים שהקיפה את חצר המנזר. האזכור הראשון של שוק הבוקריה הוא מתחילת המאה ה-13, שם מתואר השוק כמתחם לממכר בשרים ליד שערי העיר העתיקה, ומאז עבר השוק הנודע גלגולים רבים עד שהגיע לתקן האיכות שהוא מהווה היום, מרכז אמיתי של תרבותית קטלאנית אותנטית. לאורך השבוע (מלבד ימי א') אפשר למצוא בשוק דוכנים לממכר פירות וירקות, בשר על סוגיו וחלקיו השונים וכן דוכנים לפירות ים ודגים טריים, בהם סרטנים, קלמארי ושלל מיני צדפות. יש בשוק גם דוכנים לתבלינים, לזיתים ואפילו דוכנים מיוחדים לביצים בלבד, שבהם ניתן למצוא ביצים מכל סוג ובכל גודל. פזורים כאן גם דוכני טאפאס שונים המציעים סחורה טרייה במיוחד ועמוסים תמיד באנשים, והביקור בשוק, גם אם רק למטרות שיטוט בין הדוכנים, מבטיח חוויה ברצלונאית ייחודית.

פארק גואל (שבטעות נקרא כך, ובקטלאנית נהגה שמו "גואיי") הוא מרחב קסום פרי יצירתו של אנטוני גאודי, אחד הארכיטקטים והאמנים הנודעים ביותר בברצלונה ובעולם כולו, בו משולבים העקרונות הארכיטקטוניים הייחודיים של גאודי בתוך פנינת נוף, והתוצאה מרשימה מאוד. ייעודו המקורי של הפרויקט היה בניית בתי מגורים יוקרתיים מחוץ לעיר עבור משפחות קטלאניות בורגניות, אולם תושבי ברצלונה לא התלהבו מהרעיון ורק שתיים מתוך 60 החלקות שהוצעו למכירה מצאו קונה. בשל קשיי השיווק של הפרויקט, התגורר גאודי בעצמו בבית שהוקם כבית-לדוגמה במשך 19 שנה, וכיום משמש הבית מוזיאון המציג את חפציו של האמן המבריק. במהלך הסיור תרגישו שהגעתם לארץ מהאגדות בסגנון עליסה בארץ הפלאות. מרבית המבנים בגן מעוטרים בשברי קרמיקה צבעוניים שנקראים טרנקדיס (Trencadis) היוצרים מעין פסיפס מופשט, וציפוי פיסות הקרמיקה זורם לאורך המשטחים המתעגלים, מה שמעניק לגן יופי ייחודי. משער הכניסה מטפס גרם מדרגות מפואר שבמרכזו דרקון מיתולוגי והוא מוביל לאולם עתיר עמודים שנועד במקור לשמש כשוק השכונתי. 86 העמודים תומכים ברחבת אבן גדולה שממנה נשקפת ברצלונה כולה, כאילו מונחת על כף היד. המרפסת רחבת הידיים תחומה על ידי ספסל מעקה המתפתל כנחש שיוצר גומחות ושטחים במרקם ססגוני של צבע ותנועה.

מוזיאון פיקאסו שברובע אל רבאל (El Raval) הוא המוזיאון הפופולרי ביותר בברצלונה, המתפרש על פני חמישה בתי מגורים של אצילי העיר מימי הביניים (באחוזה שהארכיטקטורה שלה לבדה מצדיקה ביקור במקום), ומלווה את התפתחות יצירתו של האמן הנודע. יש בו תערוכות קבועות של אלפי ציורים ורישומים של פיקאסו, ולצדן תערוכות מתחלפות מעניינות, והביקור מומלץ מאוד גם עבור אלה שאינם חובבי אמנות. לפיקאסו היה חיבור חזק לעיר ברצלונה, בה הוא חי ולמד, בעיקר בשכונת וולה (Ciutat Vella) בין השנים 1895-1904, חיבור שבא לידי ביטוי ברבות מיצירותיו המפורסמות. המוזיאון אינפורמטיבי מאוד ומעניק מידע מעניין על חייו והתפתחות סגנון הציור הייחודי של פיקאסו, ומחולק לפי התקופות הידועות בקריירה הארוכה שלו, החל מהדיוקנאות העצמיים והשרטוטים המוקדמים ביותר, דרך התקופה הכחולה העגמומית ועד לוואריאציות השונות שלו על ה"לס מנינס" (Las Meninas) של דייגו ולסקז. שימו לב: המוזיאון סגור למבקרים בימי שני.