טקס חילופי המשמר בארמון בקינגהאם

כנסיית ווסטמינסטר (Westminster Abbey) היא מסמליה המפורסמים ביותר של לונדון ושל הממלכה הבריטית כולה. בכנסייה זו, מהיפות שבכנסיות הגותיות, הוכתרו מאז שנת 1066 כל מלכי אנגליה פרט לשניים, נערכו בה חתונות מלכותיות (כולל החתונה של הנסיך וויליאם וקייט מידלטון) ובתחומיה קבורים לא מעט אישים מפורסמים. בשנת 2022 ארונה של המלכה אליזבת השנייה הוצב בכנסייה במשך שלושה ימים ומאות אלפי אנשים הגיעו למקום לחלוק לה כבוד אחרון, זאת לפני שנקברה בטירת וינדזור לצד בעלה. מיד עם כניסתכם לכנסייה, תוכלו לקבל ללא תשלום מפת התמצאות שבה מסומנות נקודות הציון העיקריות שבהן כדאי לבקר. הכנסייה עצומה בגודלה ויוצרת תחושה של קטנות האדם הנכנס לתוכה. היא ניצבת בשטח שבו שכן בעבר מנזר בנדיקטי, ועל פי האגדה, כשהאזור עוד היה אי קטן על התמזה, בנה המלך הנוצרי הראשון של הסקסונים את הכנסייה הראשונה ששכנה במקום, ואת בית התפילה שלה קידש בדרך נס שליחו של ישו, פטרוס הקדוש. באתר נבנתה תחילה כנסייה נורמנית ביוזמתו של המלך אדוארד, שנחנכה בשנת 1065, סמוך למותו. בשנת 1245 הורה הנרי השלישי להרוס את המבנה כמעט לחלוטין ולהקים את תשתית הכנסייה הנוכחית בסגנון גותי, שהושפע מהקתדרלות הצרפתיות של התקופה. בשנות ה-40 של המאה ה-16 הלאים הנרי השמיני את המנזר אך לא הרס אותו, בשל תפקידו המסורתי בהכתרת המלכים. בשנת 1560 ייסדה המלכה אליזבת הראשונה את הכנסייה מחדש ככנסיית סיינט פטר אין ווסטמינסטר (St. Peter in Westminster). החזית המערבית של הכנסייה, על מגדליה התאומים, שונתה במאה ה-18, והחזית הצפונית תוכננה מחדש במאה ה-19. במהלך מלחמת העולם השנייה נפגעה הכנסייה קשות, אך שוקמה עם סיום הקרבות. שימו לב, בימי ראשון ובחגים דתיים כגון חג הפסחא וחג המולד, המנזר פתוח לתפילה בלבד ואין אפשרות לסייר בקתדרלה. עם זאת, כולם מוזמנים להשתתף בתפילה ללא עלות. בנוסף, מתקיימים קונצרטים חינמיים - ניתן להתעדכן בפרטים באתר האינטרנט הרשמי של הכנסייה.

בתי הפרלמנט הבריטי (Houses of Parliament) שבארמון ווסטמינסטר ומגדל השעון המרשים, המכונה ביג-בן (Big Ben), הם מסמליה המפורסמים ביותר של העיר לונדון ושל הממלכה הבריטית. שני בתי הפרלמנט - בית הלורדים (House of Lords), הבית העליון של הפרלמנט, ובית הנבחרים (House of Commons), הבית התחתון - ממוקמים בארמון ווסמינסטר (Westminster), ומהווים את הרשות המחוקקת של הממלכה המאוחדת. החלק הקדמי של מבנה הארמון ובתי הפרלמנט, שלפניו משתרך בדרך כלל תור ארוך, הוא אולם ווסמינסטר (Westminster Hall), הבניין העתיק ביותר באחוזה הפרלמנטרית, בן יותר מ-900 שנה. מאחוריו מסתתר בית הנבחרים. בימי הפעילות של הפרלמנט אפשר להיכנס אל יציע האורחים של בית הנבחרים ולצפות ממנו בדיונים (בפגרת הקיץ אפשר להצטרך לסיור מאורגן בתשלום). לפרלמנט הבריטי יש היסטוריה ארוכה במיוחד, עם מושב הפרלמנט הראשון שהתקיים בקפלת סיינט סטפן (St Stephen) בשנת 1275. ארמון וסטמינסטר, לעומת זאת, הפך למושב הקבוע של הפרלמנט רק בשנת 1532, כאשר הנרי השמיני עבר לביתו החדש בוויטהול (Whitehall). הארמון הנוכחי הוא תערובת נפלאה של סגנונות, עם מגדלים וקשתות גותיות - בתוספת מגדל אליזבת (Elizabeth) המפורסם בעולם שבו שוכן הביג בן. בתי הפרלמנט תוכננו בשנת 1860 על ידי צ'ארלס בארי (בסיוע של אוגוסטוס פוגין) כדי להחליף את הבניין המקורי, שנהרס בשריפה בשנת 1834. כעת, המתחם מכיל למעלה מ-1,000 חדרים, 11 חצרות, שמונה ברים ושש מסעדות, פלוס קפיטריה קטנה למבקרים. ניתן להצטרף לסיורים מודרכים או לסייר באופן עצמאי ולצעוד דרך האולמות שבהם נוצרה היסטוריה. נקודת התצפית הטובה ביותר היא מגשר וסטמינסטר. אבל אם אתם רוצים צילום מרהיב באמת, עברו לגשר למבת' (Lambeth) או לגשרי גולדן ג'ובילי (Golden Jubilee) בגדה הדרומית לתצפית על הפרלמנט והלונדון איי (London Eye) ביחד. קחו בחשבון שגשר וסטמינסטר מחבר בין שתיים מהאטרקציות הפופולריות ביותר של העיר (לונדון איי והפרלמנט), וכתוצאה מכך הוא כמעט תמיד צפוף.

קתדרלת סנט פול (St. Paul's Cathedral) היא מקום מושבו של הבישוף של לונדון. היא הגדולה, המרשימה והמפורסמת בכנסיות שבעיר. הקתדרלה נבנתה בשנים 1710-1675 לאחר שהשריפה הגדולה כילתה את קודמתה. זו הקתדרלה הרביעית שהוקמה במקום: הקתדרלה הראשונה שכנה כאן כבר בשנת 604 והיתה מוקדשת לשליחו של ישו, פאולוס הקדוש (סיינט פול). הגרסה הראשונה של הקתדרלה היתה מעץ, ולאחר שנשרפה במאה ה-11 בנו תחתיה הנורמנים קתדרלה שנייה, מאבן. ב-1315 נוספו לגרסתה השלישית, הגותית, מגדל וצריח בגובה 149 מטר - הגבוה ביותר מבין הצריחים שנבנו אי פעם לקתדרלה - אך גובהו היה לו לרועץ וב-1561 הוא נשרף כליל ממכת ברק. 100 שנים מאוחר יותר אחזו הלהבות של "השריפה הגדולה" בקתדרלה כולה, ועל גל החורבות תכנן האדריכל כריסטופר רן את קתדרלת הענק בגרסתה הנוכחית, כדי שזו תהווה סמל לבירת הממלכה. בזמן הפצצות האוויר הגרמניות בחורף 1940 הוצמדה למבנה חוליית כבאים, וכך ניצלה הקתדרלה מהרס. תמונת הכיפה המיתמרת מעל לענני האש והעשן של הבליץ הפכה סמל לגבורתם של תושבי העיר. לפני שנכנסים לתוך החלל האדיר של הקתדרלה, מומלץ לשים לב לחזית המערבית: במגדל הפעמונים הימני מבין השניים קבועים שעון ופעמון ענקיים במשקל 17 טונות. צלצול הפעמון מהדהד מדי יום ב-13:00. בקריפטה (חדר אבן המשמש לרוב כחלל קבורה) שבקתדרלה קבורים רבים מעמודי התווך של התרבות הבריטית, ובהם האדריכל כריסטופר רן, הציירים ויליאם טרנר וויליאם בלייק, האדמירל נלסון והאחות הרחמנייה פלורנס נייטינגייל. גרם מדרגות מוביל מקומת הכניסה אל גלריית הלחישות (The Whispering Gallery), שנמצאת בצד הדרומי של הכיפה. טיפוס של 259 מדרגות מוביל לגלריה, המקיפה את חלקה הפנימי של הכיפה. שמה של הגלריה ניתן לה בשל האקוסטיקה שלה, המאפשרת לשמוע כל לחישה שנאמרת בה בצדה השני. מהגלריה ניתן לבחון מקרוב את ציורי הקיר המרשימים שעל הכיפה, המתארים את חיי שליחו של ישו, פאולוס הקדוש. עלייה של 119 מדרגות נוספות מובילה לגלריית האבן (Stone Gallery) המקיפה את הכיפה. מעליה נמצאת הגלריה המוזהבת (The Golden Gallery), הקטנה מכולן, שמקיפה את הכיפה בנקודה הגבוהה ביותר. אמנם כדי להגיע אליה יש לטפס עוד 152 מדרגות, אבל הנוף הפנורמי המרהיב שנשקף ממנה מצדיק את המאמץ. רגע לפני שמבקרים, מומלץ להתעדכן באתר הרשמי בשעות הסיורים בקתדרלה, כיוון שאלו עשויים להשתנות.

המוזיאון הבריטי (British Museum) הוא אחד המוזיאונים המוכרים והמתויירים בעולם – הוא בחינם ופתוח לכולם. בשנת 1753, הפרלמנט הבריטי העביר חוק שיצר את המוזיאון החינמי, הלאומי והציבורי הראשון בעולם, והוא נפתח ל'כל החפצים והסקרנים' בשנת 1759. בתחילה, המבקרים הגישו בקשה כדי לראות את אוספי המוזיאון בשעות ביקור מוגבלות. בעקבות כך, הכניסה הוגבלה למבקרים בעלי קשרים טובים שקיבלו סיורים אישיים באוספים על ידי נאמני המוזיאון ואוצריו. משנות ה-30 ואילך שונו התקנות ושעות הפתיחה הורחבו. בהדרגה, המוזיאון הפך להיות פתוח ונגיש לכולם, וכעת המוזיאון מקבל בברכה יותר משישה מיליון מבקרים מקומיים ובינלאומיים מדי שנה. במהלך השנים גדלו האוספים רחבי ההיקף של המוזיאון לכדי שמונה מיליון חפצים המכסים שני מיליון שנות היסטוריה אנושית. חלק מהחפצים הללו נלקחו, נרכשו או נתרמו באזורים שהיו אז תחת שלטון קולוניאלי בריטי, בעוד שאחרים הגיעו בעקבות מכירות ועיזבונות. במוזיאון הבריטי אוספים מהמאות ה-18 וה-19, ממצאים ארכיאולוגיים ומסמכים עתיקים ובין מוצגיו הידועים ציורים והדפסים של אלברכט דירר, מומיות מצריות ואבן הרוזטה ששימשה כמפתח לפענוח כתב ההירוגליפים (כתב החרטומים המצרי). חצר המוזיאון, בעלת תקרת הזכוכית המיוחדת, היא החצר המקורה הגדולה ביותר באירופה. מפאת גודלו של המוזיאון ועושר האוספים, רצוי לתכנן היטב ומראש את הביקור בו ומומלץ להצטייד במדריך הקולי שיסייע להתמצא ויספק הסברים. משפחות עם ילדים ישמחו לדעת שישנה מפה המיועדת לילדים וערכות יצירה מחולקות חינם בכניסה. ערכה אינטראקטיבית לילדים בעלות סמלית.