הגלריה הלאומית

מצודת לונדון (Tower of London) ממוקמת על גדות נהר התמזה ונחשבת לאחד המבצרים המפורסמים ביותר בעולם. את המצודה בנה ויליאם הכובש בשנת 1066 והיא הפכה בימי הביניים לבית סוהר שבו נאסרו מתנגדי המלך, וברוב המקרים גם נערף ראשם. במצודה, המכונה גם מגדל לונדון, נכלאה בין היתר המלכה אליזבת הראשונה, אלא שבניגוד לאמה, אן בולין, היא יצאה מהמקום כשראשה על כתפיה. כיום זהו אתר מורשת עולמי ומוצגים בו תכשיטי הכתר עוצרי הנשימה, סמל רב עוצמה של המלוכה הבריטית, שמוחזקים תחת שמירה כבדה בחדר התכשיטים במגדל. האוסף המדהים של יותר מ-23,000 אבני חן משמשים עד היום בטקסים לאומיים. בכניסה לחצר המצודה נמצא מגדל הדמים (Bloody Tower), שבו, כנראה, נרצחו המלך הצעיר אדוארד החמישי ואחיו, הדוכס מיורק. לידו מגדל וייקפילד (Wakefield Tower) העגול שבו נשמרו בעבר תכשיטי הכתר. בבניין ממול, הנקרא ג'ול האוס (Jewel House), מוצגת תערוכה של תכשיטי הכתר. בקומת הכניסה יש תצוגה של סמלי האצולה והאבירות ובגדי השריון של טקסי ההכתרה, ובקומת המרתף מוצגים התכשיטים וכתרי המלכות. המבנה הבהיר והדומיננטי שבאמצע החצר הוא המגדל הלבן (White Tower) המפורסם. בתוכו נמצאת הקפלה של סיינט ג'ון (Chapel of St. John) - הדוגמה הבולטת ביותר של אדריכלות נורמנית בלונדון. במגדל מוצג גם אוסף כלי מלחמה ושריוֹנים מימי הביניים, מהמרשימים בעולם, שלבשו הנרי השמיני, צ'ארלס הראשון וג'יימס השני. לקראת סוף התערוכה תבחינו בשלט קטן המציין את המקום שבו בוּצע ב-1974 פיגוע תופת שפגע במבקרים רבים. הסתובבו בקפלה הייחודית של סיינט ג'ון האוונגליסט, חקרו את הסיפורים מאחורי מגדל הדמים הידוע לשמצה וגלו איך שרדו כאן כמה אסירים מפורסמים מאוד. אל תחמיצו את ההזדמנות לראות את העורבים המפורסמים של מצודת לונדון במקומות הלינה שלהם על המדשאה הדרומית - אומרים שהמגדל והממלכה ייפלו אם כל ששת העורבים יעזבו את המבצר המפורסם, טענה שראשיתה בימים של צ'ארלס השני. בביקורכם במצודה תראו בכל פינה לפחות אחד מ-39 שומרי המצודה, הלבושים בחליפות שרד אדומות מתקופת בית טיודור ומכונים יאומן וורדרס (Yeomen Warders). מדי ערב, ב-21:40, מקיימים השומרים את "טקס המפתחות", שבו ננעלים שערי המצודה. הטקס נערך ברציפות במשך 700 שנה ולא נפסק אפילו בימי הבליץ שבתקופת מלחמת העולם השנייה.

בואו לחוות את ריג'נט סטריט (Regent Street), הרחוב הייחודי של לונדון שמציע אופנה, אוכל, בריאות וסגנון חיים. הרחוב, שנקרא על שם הנסיך יורש העצר, נבנה בשנת 1819 בניצוחו של האדריכל ג'ון נאש, והחזיתות שלו מייצגות את האדריכלות הנחשבת ביותר בלונדון. ריג'נט סטריט מצטלב עם רחוב אוקספורד (Oxford Street) וכיכר פיקדילי (Piccadilly Circus). כאשר נבנה, נחשב לרחוב הקניות המקורי של הבירה הבריטית והפך ליעד בעל שם עולמי שמציע חוויות בלתי נשכחות לאורך כל השנה. תוכנית האירועים ברחוב זוכה להכרה עולמית וכוללת פעילויות קיץ מהנות והדלקת אורות חג המולד האייקוניים בנובמבר. בנייני ריג'נט סטריט מהווים כיום בית לחנויות דגל ברמה עולמית, בעוד שברחובות הצדדיים הסמוכים של ריג'נט סטריט תמצאו מסעדות עטורי פרסים. מומלץ להתעדכן באתר על כל הפעילויות הייחודיות המתקיימות מדי יום.

המוזיאון הבריטי (British Museum) הוא אחד המוזיאונים המוכרים והמתויירים בעולם – הוא בחינם ופתוח לכולם. בשנת 1753, הפרלמנט הבריטי העביר חוק שיצר את המוזיאון החינמי, הלאומי והציבורי הראשון בעולם, והוא נפתח ל'כל החפצים והסקרנים' בשנת 1759. בתחילה, המבקרים הגישו בקשה כדי לראות את אוספי המוזיאון בשעות ביקור מוגבלות. בעקבות כך, הכניסה הוגבלה למבקרים בעלי קשרים טובים שקיבלו סיורים אישיים באוספים על ידי נאמני המוזיאון ואוצריו. משנות ה-30 ואילך שונו התקנות ושעות הפתיחה הורחבו. בהדרגה, המוזיאון הפך להיות פתוח ונגיש לכולם, וכעת המוזיאון מקבל בברכה יותר משישה מיליון מבקרים מקומיים ובינלאומיים מדי שנה. במהלך השנים גדלו האוספים רחבי ההיקף של המוזיאון לכדי שמונה מיליון חפצים המכסים שני מיליון שנות היסטוריה אנושית. חלק מהחפצים הללו נלקחו, נרכשו או נתרמו באזורים שהיו אז תחת שלטון קולוניאלי בריטי, בעוד שאחרים הגיעו בעקבות מכירות ועיזבונות. במוזיאון הבריטי אוספים מהמאות ה-18 וה-19, ממצאים ארכיאולוגיים ומסמכים עתיקים ובין מוצגיו הידועים ציורים והדפסים של אלברכט דירר, מומיות מצריות ואבן הרוזטה ששימשה כמפתח לפענוח כתב ההירוגליפים (כתב החרטומים המצרי). חצר המוזיאון, בעלת תקרת הזכוכית המיוחדת, היא החצר המקורה הגדולה ביותר באירופה. מפאת גודלו של המוזיאון ועושר האוספים, רצוי לתכנן היטב ומראש את הביקור בו ומומלץ להצטייד במדריך הקולי שיסייע להתמצא ויספק הסברים. משפחות עם ילדים ישמחו לדעת שישנה מפה המיועדת לילדים וערכות יצירה מחולקות חינם בכניסה. ערכה אינטראקטיבית לילדים בעלות סמלית.

קתדרלת סנט פול (St. Paul's Cathedral) היא מקום מושבו של הבישוף של לונדון. היא הגדולה, המרשימה והמפורסמת בכנסיות שבעיר. הקתדרלה נבנתה בשנים 1710-1675 לאחר שהשריפה הגדולה כילתה את קודמתה. זו הקתדרלה הרביעית שהוקמה במקום: הקתדרלה הראשונה שכנה כאן כבר בשנת 604 והיתה מוקדשת לשליחו של ישו, פאולוס הקדוש (סיינט פול). הגרסה הראשונה של הקתדרלה היתה מעץ, ולאחר שנשרפה במאה ה-11 בנו תחתיה הנורמנים קתדרלה שנייה, מאבן. ב-1315 נוספו לגרסתה השלישית, הגותית, מגדל וצריח בגובה 149 מטר - הגבוה ביותר מבין הצריחים שנבנו אי פעם לקתדרלה - אך גובהו היה לו לרועץ וב-1561 הוא נשרף כליל ממכת ברק. 100 שנים מאוחר יותר אחזו הלהבות של "השריפה הגדולה" בקתדרלה כולה, ועל גל החורבות תכנן האדריכל כריסטופר רן את קתדרלת הענק בגרסתה הנוכחית, כדי שזו תהווה סמל לבירת הממלכה. בזמן הפצצות האוויר הגרמניות בחורף 1940 הוצמדה למבנה חוליית כבאים, וכך ניצלה הקתדרלה מהרס. תמונת הכיפה המיתמרת מעל לענני האש והעשן של הבליץ הפכה סמל לגבורתם של תושבי העיר. לפני שנכנסים לתוך החלל האדיר של הקתדרלה, מומלץ לשים לב לחזית המערבית: במגדל הפעמונים הימני מבין השניים קבועים שעון ופעמון ענקיים במשקל 17 טונות. צלצול הפעמון מהדהד מדי יום ב-13:00. בקריפטה (חדר אבן המשמש לרוב כחלל קבורה) שבקתדרלה קבורים רבים מעמודי התווך של התרבות הבריטית, ובהם האדריכל כריסטופר רן, הציירים ויליאם טרנר וויליאם בלייק, האדמירל נלסון והאחות הרחמנייה פלורנס נייטינגייל. גרם מדרגות מוביל מקומת הכניסה אל גלריית הלחישות (The Whispering Gallery), שנמצאת בצד הדרומי של הכיפה. טיפוס של 259 מדרגות מוביל לגלריה, המקיפה את חלקה הפנימי של הכיפה. שמה של הגלריה ניתן לה בשל האקוסטיקה שלה, המאפשרת לשמוע כל לחישה שנאמרת בה בצדה השני. מהגלריה ניתן לבחון מקרוב את ציורי הקיר המרשימים שעל הכיפה, המתארים את חיי שליחו של ישו, פאולוס הקדוש. עלייה של 119 מדרגות נוספות מובילה לגלריית האבן (Stone Gallery) המקיפה את הכיפה. מעליה נמצאת הגלריה המוזהבת (The Golden Gallery), הקטנה מכולן, שמקיפה את הכיפה בנקודה הגבוהה ביותר. אמנם כדי להגיע אליה יש לטפס עוד 152 מדרגות, אבל הנוף הפנורמי המרהיב שנשקף ממנה מצדיק את המאמץ.