ארמון ביילרביי (Beylerbeyi Sarayi)

Beylerbeyi, Beylerbeyi Kavşağı, Üsküdar, Istanbul
pois:book-now

pois:about

ארמון ביילרביי הממוקם על חופי הבוספורוס, בגדה האסייתית של איסטנבול, היה מעון קיץ של הסולטנים העות'מאניים ושימש כבית הארחה עבור ראשי מדינות זרים. הסולטאן עבדול עזיז הורה על בניית הארמון ב-1863 והארמון נפתח רשמית שנתיים לאחר מכן. במהלך השנים אירחו הסולטנים בארמון מבקרים כמו הקיסרית יוג'יני מצרפת, הקיסר יוזף מאוסטריה-הונגריה, יורש העצר אוסקר משבדיה ונסיראדין, השאה של איראן. כמו כן שימש הארמון כמקום השבי האחרון של הסולטן עבדול חמיד השני המודח, שחי שם עד יום מותו ב-1918. ארמון האבן בן שתי הקומות מו...

pois:also-like

חומות איסטנבול (חומות קונסטנטינופול)

חומות איסטנבול (חומות קונסטנטינופול), שבנייתן החלה בשנת 324, הן חומות אבן גדולות שחוזקו על ידי מגדלים במרווחים שווים, הקיפו את העיר החדשה והגנו עליה ממתקפה בים או ביבשה. עם התרחבות העיר, בנה הקיסר תאודוסיוס השני בתחילת המאה ה-5 חומות חדשות כ-2 ק"מ מערבית לחומות המקוריות. החומה היתה מורכבת מקירות פנימיים וחיצוניים העשויים מגושי אבן גיר. עובי החומה הפנימית היה לפחות 5 מטרים וגובהה 12 מטרים, ואילו החומה החיצונית היתה ברוחב 2 מטרים וגובה 8-9 מטרים. עם הזמן הקירות נפגעו באופן משמעותי מרעידות אדמה ושיטפונות, ולאחר הכיבוש הלטיני בתחילת המאה ה-13 נהרסו.

אובליסק תאודוסיוס (Dikilitaş)

האובליסק המצרי הידוע גם בתור האובליסק של תאודוסיוס או האובליסק של תחותמס השלישי, נבנה במאה ה- 15 לפניה"ס בהוראת פרעה המצרי תחותמס השלישי במקדש קרנק, ליד לוקסור של ימינו. בשנת 357 הועבר האובליסק במעלה נהר הנילוס לאלכסנדריה על ידי הקיסר הרומי קונסטנטיוס השני לציון שנתו ה-20 בשלטון. עד שנת 390 נשאר האובליסק באלכסנדריה, ולאחר מכן הועבר על ידי הקיסר הביזנטי תיאודוסיוס לאיסטנבול, שם הוצב במקום שהיה ידוע אז כהיפודרום של קונסטנטינופול. האובליסק המצרי, שנבנה במקביל לאובליסק הלטראנו הניצב ברומא, בנוי מגוש מגרניט אדום שהובא מאסואן ועליו היו חרוטים הירוגליפים מצריים המתארים קרב. האובליסק התנשא לגובה 30 מ' אך עקב פגיעה בבסיסו במהלך ההובלה, כיום הוא מתנשא לגובה של קצת פחות מ-20 מ', לא כולל הכן.

באלאט (Balat)

באלאט היא שכונה יהודית עתיקה השוכנת על חוף לשון הים קרן הזהב. אוכלוסיה יהודית משמעותית התקיימה באזור מאז התקופה הביזנטית, אך היא גדלה באופן משמעותי עם גרוש יהודי ספרד ב-1492. האטרקציה החשובה ביותר בשכונה הצבעונית היא כנסיית קורה, הידועה כיום כמוזיאון קיריה (Kariye Müzesi). הכנסייה בעלת פסיפסים וציורי קיר מרשימים מהתקופה הביזנטית, והיא מהווה אתר חובה למבקרים באזור. כדאי גם לבקר בחורבות ארמון קונסטנטין הביזנטי, שנבנה בתוך חומות העיר העתיקה. הארמון מתוארך לסוף המאה ה-12 או לתחילת המאה ה-13, והוא נבנה עבור הקיסר קונסטנטינוס פורפירוגנטוס. עם הזמן שימש הארמון כגן חיות, בית בושת, בית מלאכה לקדרות ובית מחסה. כרגע הארמון סגור, אך ניתן להתבונן בו מבחוץ.

הארמון השקוע (Yerebatan Saray)

הארמון השקוע ירבאטאן או "בזיליקת בור המים" הוא מבנה תת-קרקעי עתיק ומפואר, ממוקדי העליה לרגל הפופולריים ביותר באיסטנבול. ההליכה במרחבים העצומים של המבנה מספקת חוויה מסתורית ומשונה, ובהחלט ייחודית. המים מטפטפים לאיטם מתקרת המערה המלאכותית, עושים את דרכם במורד 336 עמודי האבן המעוטרים ויוצרים אדוות במים מתחתיהם, שם שוחות להקות של קרפיונים. אל תחמיצו את שני ראשי המדוזה המפוסלים על שניים מעמודי התמיכה של המבנה, פסלים שעד היום איש אינו יודע מי פיסל אותם או מהיכן הובאו אל בור המים, והם מתוארכים לתקופה הרומית העתיקה. בור המים האדיר, מימדיו 140 מטרים לאורך ו-70 מטרים לרוחב והוא חולש על כמעט 10,000 מטרים רבועים, נבנה בשנת 532 לספירה בהוראת קיסר האימפריה הביזנטית יוסטיניאנוס כדי לשמש כמאגר מים ראשי עבור הארמון הגדול של קונסטנטינופול, בית המלוכה הביזנטי, ויכול להכיל עד כ-80,000 מטרים מעוקבים של מים שהגיעו אליו מאמות מים בנות עשרים קילומטרים באזור הים השחור. הארמון השקוע נזנח לאחר מעבר בית המלוכה מהארמון הקדוש ונשכח למשך מאות שנים. בשנת 1985 ניקתה עיריית איסטנבול את המבנה ושיפצה אותו, ובשנת 1987 הוא נפתח לציבור הרחב. אם ירבאטאן נראה לכם מוכר, אולי זה מהופעתו בסרט "מרוסיה באהבה" של ג'יימס בונד (1956) או מהספר (והסרט) "התופת" של דן בראון. הבזיליקה משמשת כיום גם כמוזיאון ומארחת שלל אירועי תרבות לאומיים ובינלאומיים ומבקרים בה למעלה משני מליון תיירים מדי שנה.
pois:referrer-text
create a trip