מוזיאון המחווה למרכז הסחר העולמי

120 Liberty St, New York, NY 10006
בקרו באתר

אודות

זהו מרכז מבקרים שנפתח ב-2006 במטרה לאפשר מקום הנצחה מסודר לחללים מ"אסון התאומים". יוזמת הרעיון היא אגודת משפחות נפגעי "11 בספטמבר". שמקפידה להציג במקום תערוכות שונות ולערוך סיורים שמועברים בידי מתנדבים שחוו אישית את יום הפיגוע.

אתרים נוספים בסביבה

פסל החירות

פסל החירות (The Statue of Liberty), או בשמו המקורי "חירות מאירה את העולם" (Liberty Enlightening the World), ניצב ב"אי החירות" (Liberty Island), בדרום מנהטן, והוא יעד חובה לכל מי שמבקר בניו יורק. הפסל, שניתן לאמריקאים על ידי הצרפתים בשנת 1866, מציג את אלת החירות הרומית ליברטאס, כשידה הימנית מורמת והיא אוחזת לפיד, המאיר את דרכם של הבאים לארצות הברית, ובידה השמאלית היא אוחזת לוח עליו חרוט בספרות רומיות התאריך ה-4.7.1776 - תאריך הכרזת העצמאות האמריקאית. דמותה של ליברטאס, המכונה על ידי המקומיים "ליידי חירות", עוטה לראשה נזר בעל שבעה חודים, המזדקרים כקרני שמש לכל הכיוונים, ומייצגים את הקרנת החירות לשבע יבשות תבל. לרגליה שלשלאות שבורות, אשר מסמלות את ביטול העבדות בארצות הברית. על גבי בסיסו של הפסל מונצח שיר אשר מזמין אליו את מהגרי העולם אשר מעוניינים בחופש. שיר שאנשים רבים אשר כמהים לחופש מגיעים לחזות בהנצחתו. הפסל מעוצב בסגנון נאו-קלאסי, עשוי ברונזה, גובהו 46 מטרים, והוא ניצב על מעמד אבן אדיר, כך שגובהו הכולל מהקרקע הוא 93 מטרים. למעשה, צבעו של הפסל כיום הוא ירוק, אך במקור צבעו היה צבע ברונזה. לאחר חניכתו, הפסל הפך לאחד מסמליה המובהקים של ארצות הברית בכלל ושל העיר ניו יורק בפרט. ניתן למצוא אותו על מזכרות למכירה בכל רחבי העיר, החל במחזיקי מפתחות, חולצות ועד פסלים וכדורי שלג. הפסל נתפס כסמל לחופש' עצמאות, חירות ושוויון עבור כל המהגרים אל העיר מרחבי העולם. מדובר בסמל כה אייקוני שקיימים עשרות שחזורים שלו ברחבי העולם. בשנת 1984, הפסל אף הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, בזכות העבודה כי הוא מייצג ערכים של חופש, שיח ודמוקרטיה. על מנת להגיע לאי עצמו, יש צורך בהזמנת כרטיסי מעבורות מראש. באי החירות יש מוזיאון, בו תוכלו ללמוד על הפסל ומשמעותו, לראות את הלפיד המקורי, ועוד. רוב המעבורות המורשות עוברות גם דרך האי אליס, אשר גם בו תוכלו למצוא מוזיאון מרשים ונוף עוצר נשימה של האזור. הסיור באיים, בפסל ובמוזיאונים לרוב לוקח כחמש עד שש שעות. שימו לב: ילדים בכל הגילאים יכולים לסייר במוזיאונים, בפארקים ובבמת הפסל. אולם, חשוב לשים לב כי על מנת לבקר בכתר ישנה מגבלת גובה של 1.2 מטר לפחות. מומלץ לבקר את האיים והפסל בתקופת הסתיו, אך זהו גם הזמן הכי פופולרי לתיירות באזור. לחילופין, אם תבחרו לנסוע בקיץ, יוני נחשב לחודש עם מזג אוויר טוב וכמות נמוכה יחסית של תיירים בעיר.

מוזיאון הטבע האמריקאי

המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע, השוכן בסנטרל פארק ווסט 200, הוא מוזיאון עצום בגודלו, המציג תערוכות בנושא עולם החי והצומח וההיסטוריה האנושית.במוזיאון, המכיל למעלה מ-30 מיליון פרטים והנחשב לאחד ממוזיאוני הטבע הגדולים בעולם, קיימות למעלה מ-40 תצוגות קבועות ומתחלפות.התערוכות הקבועות כוללות תצוגה מרשימה של מאובנים פרה-היסטוריים (שלדי הדינוזאור העצומים הם גולת הכותרת), תצוגות של יונקים וציפורים בגודל טבעי, תרבויות קדומות ומוזרות ותערוכת חלל ומדע. כל התערוכות מותאמות לילדים, אך ירשימו את המבוגרים לא פחות. במתחם נמצא גם פלנטריום חדיש המציג מופע אורקולי מרהיב על היקום (בתשלום נפרד). אם הגעתם עם ילדים קטנים כדאי לבחור מראש באיזה תחום אתם מעוניינים להתמקד, שכן ייתכן שתגלו ששיטוט במוזיאון כולו יתיש אותם מידי. בנוסף, חלק מהמוצגים (במיוחד תערוכות המדע והאסטרונומיה) דורשים הסבר עבור מי שאינו בקיא בתחום. אם אתם דוברי אנגלית, תוכלו להצטרף לאחד הסיורים המודרכים שנערכים כאן פעם בשעה (פירוט לצד הקופות) ומספקים הסברים מעניינים על ההיסטוריה של המוזיאון ושימור המוצגים השונים. אבל, אם אתם מעדיפים להסתובב עצמאית, אבל אבל עדיין מעוניינים במדריך צמוד, המוזיאון מציע לרשותכם אפליקציה חדשה שתספק לכם הדרכה, מפה, הסברים ועוד! . ניתן להוריד אותה לכל המכשירים תחת השם AMNH explorer app. המוזיאון שוכן בשטחו של פארק גדול במיוחד (כמעט 70 דונמים!), הקרוי על שמו של תאודור רוזוולט, נשיאה ה-26 של ארה"ב, שהיה חלוץ בתחום שימור המוצגים ובנו של אחד ממייסדי המוזיאון. החל משנת 1940 הוצב בחזית הבניין פסל ברונזה גדול המציג את רוזוולט כשהוא רכוב על סוס ולצידו עומדים גבר אפריקאי-אמריקאי וגבר אמריקאי ילידי. בראשית שנת 2020, בעקבות גל מחאות במדינה וטענות כי הפסל פוגעני ומסמל פטריאכליה, עליונות לבנה, וקולוניאליזם – הפסל הוסר. המוזיאון, שנוסד בשנת 1869, מורכב למעשה מקומפלקס אדיר של 26 מבנים. בניין המוזיאון המקורי שכן במבנה הארסנל של סנטרל פארק, שהכיל מצבור נשק עבור המיליציה של מדינת ניו יורק במאה ה-19. בשנת 1874 החלה בניית המבנה הנוכחי של המוזיאון, שעוצב בסגנון גותי-ויקטוריאני מרשים, והוא נפתח לראשונה לציבור בשנת 1877. בהמשך נוספו למוזיאון מבנים נוספים, ובהם חזיתו הדרומית, שעוצבה בסגנון נאו-רומנסקי ועוטרה לבנים אדומות, שהפכו לסימן היכר של המוזיאון. בשנת 1936, עוצבה החזית הפונה לסנטרל פארק, בסגנון רומי, וזו מובילה לאולם הכניסה של המוזיאון, הבנוי בצורת בזיליקה רומית. אם אין בכוונתכם לצאת גם מכאן עם חור בארנק, כדאי שתוותרו על ביקור בחנות המוזיאון. היא החנות לא גדולה, אבל מבחר הבובות, המשחקים והספרים שלה יפתה כל ילד. לתשומת ליבכם - דמי הכניסה הם בגדר רשות, תוכלו לבחור לשלם סכום סמלי או לא לשלם כלל. בנוסף, חשוב לדעת כי עבור התערוכות הזמניות יש לרכוש כרטיס מראש דרך אתר המוזיאון.

מרכז האומות המאוחדות

מתחם האו"ם נמצא בשדרה הראשונה, בין רחוב 42 בדרום ורחוב 48 בצפון. זוהי טריטוריה בינלאומית שחוקי ארצות הברית אינם חלים עליה. הקרקע נרכשה על ידי הארגון הודות לתרומתו של ג'ון ד' רוקפלר הבן. את הבניין עיצב צוות של 11 אדריכלים בינלאומיים שבראשם עמד וולס ק' הריסון. הסיור כולל את חדר מועצת הביטחון, המועצה הכלכלית-חברתית, אולם העצרת הכללית, מספר תערוכות וכן הסברים מפורטים על ההיסטוריה של האו"ם ופעילויותיו בעולם. ניתן לבקר במקום במסגרת סיור מודרך.

המוזיאון לאמנות מודרנית - MoMA

ביקור במוזיאון לאמנות מודרנית (MOMA), האורים ותומים של שדה האמנות המודרנית, מומלץ גם למי שאמנות יפה אינה בראש מעייניו. השיטוט בין שש קומותיו של המוזיאון ועצם הביקור בחלל המואר והפתוח של המבנה, הוא קורס מבוא (חובה) מרתק באמנות המאות ה-20 וה-21. המאמצים להקמת המוזיאון החלו בשנות ה-20 של המאה הקודמת כאשר שלוש פטרוניות אמנות אמידות ביקשו להקים עבור תושבי ניו יורק את "המוזיאון לאמנות מודרנית האדיר ביותר בעולם". המוזיאון נפתח לבסוף ב-1929 ובמשך העשור הבא נדד בין מבנים שונים, שכן היקף יצירותיו וכמות מבקריו גדלו ללא הפסקה. ב-1939 עבר המוזיאון למשכנו הנוכחי, במרכז העיר, שנבנה בידי פיליפ גודווין ואדוארד דרל סטון, ושופץ בידי אדריכל העל פיליפ ג'ונסון, בשנות ה-50 וה-60. ג'ונסון גם היה אחראי על עיצוב גינת The Abby Aldrich Rockefeller Garden שבין מבני המוזיאון, גינת פסלים מקסימה בלב גורדי השחקים של המידטאון. ב-2002 נסגר המוזיאון ונפתח רק בנובמבר 2004, אחרי שנתיים של שיפוצים יקרים ומעוררי מחלוקת, בניצוחו של האדריכל היפני יושיו טנגוצ'י. במסגרת העיצוב מחדש, המוזיאון הכפיל את גודלו ושב וחיזק את מעמדו כסמן הימני של עולם האמנות המודרנית. אוספי המוזיאון הם אוצר של ממש בתחומי האדריכלות והעיצוב, ציור, רישום ופיסול, הדפסים וספרים מאוירים, צילום וסרטים. בין 150,000 היצירות שברשות המוזיאון כמה פניני חן מהיבשת האירופאית, התלויות על קירותיו באופן קבוע, כמו "חבצלות המים" של קלוד מונה, "ליל כוכבים" של ואן גוך, "הריקוד" של מאטיס ו"העלמות מאביניון" של פיקאסו. קומה שלמה במוזיאון גם מוקדשת לאמנים אמריקאיים פורצי דרך כמו ג'ספר ג'ונס, רוי ליכטנשטיין, ג'קסון פולוק, מארק רותקו ואנדי וורהול, חביב הקהל הנצחי. במוזיאון מוצגות תערוכות מתחלפות מקיפות, המוצגות כל פעם במשך כמה חודשים. ההכרזה על-ידי מבקרי אמנות נחשבים כי תערוכות אלו הם אירועי אמנות בלתי נשכחים כבר הפכה לדבר שבשגרה אחרי פתיחת כל תערוכה. כך קרה עם המיצג של האמנית הסרבית מרינה אברמוביץ ב-2010 ותערוכת הרטרוספקטיבה של וילם דה קונינג ב-2011. מומלץ להוריד את אפליקציית המוזיאון, בה הסברים ומידע על המוצגים. אם אתם שועלי מומה ותיקים - בחרו להתרכז בתערוכות המתחלפות בלבד. לפני תחילת הסיור אל תשכחו להרים את הראש אל ההליקופטר הירוק של ארתור יאנג, המרחף בחלל המוזיאון. אם אתם לא לחוצים בזמן ובאתם לכאן לסיור יסודי ומקיף, תוכלו להתרענן באחד מבתי הקפה שבמקום או במסעדת הגורמה שבבעלותה כוכב מישלן אחד, שהוקמו בידי השף הכוכב דני מאייר. אפשרות נוספת לרענון היא חנות הספרים והעיצוב של המוזיאון, מחלוצות ז'אנר חנויות המוזיאון המושקעות. אם לא תוכלו לרכוש עבודה מקורית של וורהול מאוסף המוזיאון, תוכלו להתנחם כאן בכרזה או בגלויה של היצירה.