Maison de Balzac

47 Rue Raynouard, Paris, Franceבקרו באתר

אודות

מוזיאון באלזאק מוקדש לסופר הצרפתי בן המאה ה-19 אונורה דה באלזאק. המוזיאון נמצא בבית, שבו התגורר הסופר בשנים 1847-1840, ותמצאו בו פריטים רבים המתארים את חייו במקום, כמו גם את תהליכי העבודה על יצירותיו הספרותיות, בעיקר על "הקומדיה האנושית". תוכלו להתרשם כאן משולחן הכתיבה שלו, מכתבים שכתב, מהדורות ראשונות של ספריו, דיוקנאות שלו ושל חוג מכריו ועוד. המוזיאון סגור עד ספטמבר 2012.

אתרים נוספים בסביבה

מוזיאון הלובר

המוזיאון הגדול ביותר בפריז, ואחד הגדולים בעולם, נבנה במקור כדי לשמש ארמון למשפחת המלוכה והוסב למוזיאון, שנפתח לקהל הרחב ב-1793. במשך מאות שנים שימש ארמון הלובר מקום משכנם של רבים ממלכי צרפת. הוא נבנה בסוף המאה ה-12 על ידי המלך פיליפ אוגוסט כמבצר צבאי, ובמאה ה-14 הפך אותו המלך שארל החמישי למקום משכנו. הבנייה הושלמה סופית על ידי לואי ה-14. שתי ה"זרועות" המגיעות לגני טווילרי הם אגפיו החדשים של המוזיאון שנבנו במאה ה-19, בתקופת ימי שלטונו של נפוליאון השלישי. מוזיאון הלובר נפתח לקהל בשנת 1793. בשנת 1981 הוציא הנשיא מיטראן לפועל את הפרויקט השאפתני "הלובר הגדול", שבמסגרתו עבר המוזיאון שינויים גדולים. בלובר מוצגות כרבע מיליון יצירות אמנות, שגולת הכותרת היא "המונה ליזה" של ליאונרדו דה וינצ'י, לצד יצירות של סנדרו בוטיצ'לי ורבים אחרים, וכן אוספי אמנות עתיקה ומודרנית. בלובר שבעה אוספים: ציור, הדפס ורישום, עתיקות המזרח, פיסול, עתיקות מצרים, חפצי אמנות ועתיקות יוון, רומי והאטרוסקים. כמו כן, ישנם אולמות המוקדשים להיסטוריה של מבנה הלובר, כל זאת נוסף על התצוגות המתחלפות. שימו לב לכניסה היוצאת דופן ביופייה לתחנת המטרו פאלה רויאל מוזה דו לובר. התחנה עוצבה על ידי האמן ז'אן מישל אוטוניאל בשנת 2000, והיא עשויה מפניני זכוכית צבעוניות המוסיפות צבע ומודרניות לסגנון הקלאסי של האזור.

מרכז פומפידו

מרכז האמנות העכשווית על שם ז'ורז' פומפידו, מנשיאי צרפת בשנות ה-70 של המאה ה-20, הוא מגולות הכותרת של פריז המודרנית המתחדשת והחדשנית. המבנה הייחודי משלב בחלקו החיצוני צינורות צבועים ירוק, אדום וכחול. פתיחתו של המרכז בשנת 1977 לוותה בוויכוח ציבורי סוער בשל חזותו הלא שגרתית. יצירתם של האדריכלים ריצ'רד רוג'רס ורנצו פיאנו היא צירוף מדהים של צינורות צבועים ירוק, אדום וכחול. כל צנרת האוורור, הניקוז והחשמל, שבדרך כלל מוסתרת בחללים פנימיים, בנויה מחוץ לקירות הבניין. אפילו המדרגות הנעות, המובילות לחמש קומותיו של הבניין, צמודות אליו מבחוץ, עובדה המותירה שטח פנוי גדול יותר בתוך המבנה. המדרגות נעות בתוך שרוולי זכוכית, כך שהעולים בהן יכולים להתרשם מהנוף שמסביב, ומהקומה האחרונה ניתן אף להשקיף על גגות פריז הציוריים. כמשכנו של המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית מכיל מרכז פומפידו כמה מהאוספים המעניינים ביותר של אמנות בת זמננו, מיצירותיו של פאבלו פיקאסו ועד עבודותיו של אנדי וורהול. בכיכר שלמרגלות המרכז נאספים כמעט מדי יום קוסמים, נגנים ויורקי אש ומתקיימים בו מופעי רחוב.

פטי פאלה והמוזיאון לאמנויות יפות

הארמון הקטן הוא מפגן נאה של אדריכלות, המאכסן כיום את המוזיאון לאמנויות יפות של פריז (Musee des Beaux-Arts de la Ville de Paris). בארמון כונסו כמה אוספים מרשימים ובהם פיסול עתיק מצרי ויווני, אמנות הרנסנס בציור, בחרסינה ובריהוט, ספרים מימי הביניים ומיטב היצירות של אמני הציור ההולנדי והפלמי, לצד תערוכות מתחלפות.

מוזיאון רודן

המוזיאון שוכן בארמון בירון (Hotel Biron), שנבנה בתחילת המאה ה-18. בגני הארמון ובאולמות התצוגה פזורות יצירות רבות של הפסל המהפכני לזמנו אוגוסט רודן, ובהן כאלה שהקנו לו תהילת עולם כמו "האדם החושב", "הבורגנים של קאלה" ועוד. לצד עבודותיו של רודן, מוצגות כאן גם יצירותיה של קמי קלודל, מי שהייתה תלמידתו ואהובתו ופסלת מחוננת בפני עצמה, ויצירות של אמנים נוספים, כמו ואן גוך, רנואר, מונה ומונק. חלק ניכר מן הפסלים מוצבים בגן הארמון המרהיב, ולכן מומלץ להגיע במזג אויר נעים כדי ליהנות מיופיו ועושרו של המקום.