המוזיאון להיסטוריה יהודית

בית אנה פרנק המפורסם הוא מוזיאון ואתר הנצחה היסטורי על גדת הפרינסחראכט ("תעלת הנסיך") שבאמסטרדם המוקדש לזכרה של אנה פרנק בפרט ויהודי הולנד בתקופת הכיבוש הנאצי בכלל ומאפשר גישה לביתה של אנה פרנק ולכל מקומות המחבוא בהם הסתתרה המשפחה. בבית זה כתבה אנה המתבגרת את יומנה הידוע, כיום אחד הספרים הנמכרים ביותר בעולם, בזמן שהסתתרה יחד עם שאר משפחתה הגרעינית בחלקו האחורי של הבית במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר שהוסגרו לידי הנאצים והושמדו בזה אחר זה כל בני המשפחה למעט אביה של פרנק, היומן שכתבה התגלה והפך את סיפורה של אנה לסנסציה כלל-עולמית שממשיכה לרתק מאות מליוני בני אדם עד עצם היום הזה. המבנה המשמש כיום כמוזיאון נבנה עוד בשנת 1635 על-די דירק ואן דלפט (Dirk van Delft) ועבר שינויים ושיפוצים רבים לאורך המאות: במקורו היה בית מגורים פרטי, מאוחר יותר הפך לבית עסק שבו אוחסנו סחורות למיניהן, ובתחילת המאה העשרים שימש כמפעל לייצור כלי בית ומאוחר יותר כמפעל לייצור חלקי פסנתרים. בשנת 1940 העביר אביה של אנה, אוטו פרנק, את משרדי החברה בה עבד אל המבנה, ושם גילה, בחלקו האחורי של המבנה, גם את שתי קומות המסתור שבו. חפציה האישיים של משפחת פרנק, וביניהם היומן המפורסם של אנה, ניצלו מהלאמה נאצית בזכות חסידות אומות העולם אלזיבת' "בפ" פוסקאול (Elisabeth "Bep" Voskuijl) ומיפ חיס (Miep Gies) אשר החביאו אותם. לאחר פרסומו של היומן בשנת 1947 הפך הבניין וקומות המסתור שבהן הסתתרה המשפחה למוקד עלייה לרגל לסקרנים רבים, וכשבשנת 1955 נמכר הבניין ליזם פרטי שהחליט להרוס אותו עד היסוד ולהקים במקומו מפעל, מחאה ציבורית נרחבת והפגנות הצליחו לבסוף למנוע מהמהלך לקרות, ובסופו של דבר נתרם הבניין על-ידי היזם לקרן אותה הקים אוטו פרנק ובסמוך לבניין נבנה המוזיאון שקיים עד היום לצדו. המוזיאון, שנבנה בשנת 1960, מציג את המבנה המשוחזר ובו חדרי המחבוא ששימשו את המשפחה, כמו גם תצוגות שונות של פריטים ויצירות אומנות הקשורות בשואה ובגבורה. נראה שמשנה לשנה מגיעים יותר ויותר תיירים למוזיאון, ובשנים האחרונות המוזיאון מארח למעלה ממליון תיירים מדי שנה.

בשנת 2002 פתח הרייקסמוזיאום שלוחה של המוזיאון בנמל התעופה סכיפהול, ובכך הפך למוזיאון הראשון שפועל בתוך נמל תעופה. במוזיאון - תערוכה קבועה הכוללת עשר עבודות שנעשו על ידי אמנים הולנדים מתקופת תור הזהב ותערוכה זמנית המתחלפת מספר פעמים בשנה. המוזיאון נמצא אחרי ביקורת הדרכונים בין לאונג'ים מספר 2 ו-3.

גן החיות, שנוסד עוד בשנת 1838, הוקם במטרה ליצור קשר בין הקהילה העירונית לבין הטבע, ולספק לבעלי החיים מכלאות המדמות ככל האפשר את בית גידולם הטבעי. בביקור בגן החיות תוכלו לפגוש באוסף משובח של ציפורים טרופיות, וחוות שבהן יכולים הילדים לשחק ולטפל בחיות. בארטיס גם גן זואולוגי, חממה עם 45 מיני פרפרים, פלנטריום שבו ניתן לראות הדמיה של המפץ הגדול, מוזיאון גיאולוגי שבו אפשר לפגוש דגמי דינוזאורים, וכן אקווריום עם 300 מיני דגים. החל משנת 2020 גן החיות קיבל הכרה רשמית כגן בוטני, זאת בגלל אוסף העצים המיוחד הכולל יותר מ-700 עצים, מלמעלה מ-200 מינים שונים. חלק מהעצים במתחם אפילו עתיקים יותר מגן החיות עצמו, כמו העץ העתיק ביותר באמסטרדם (Heimans Oak), שננטע בסוף המאה ה-18. עץ מיוחד נוסף בגן הוא "עץ אנה פרנק", ייחור של עץ הערמונים שגדל בחצרה של אנה פרנק ומוזכר מספר פעמים בספר "יומנה של אנה פרנק". בשנת 2010 קרס העץ המקורי, וייחורים רבים ממנו נשתלו במקומות שונים בעולם, ביניהם גם בגן החיות. נקודה יהודית מעניינת נוספת היא שבמהלך מלחמת העולם השנייה, כ-300 יהודים הסתתרו מפני הנאצים במחסנים מעל בתי החיות, ומצאו מקום מסתור בלופט מעל גלריית הטורפים, בית הזאבים וכלוב הציפורים העגול.

מוזיאון נמו (Nemo) הוא מוזיאון המדע הגדול בהולנד, הבנוי כספינת ענק ירוקה שעומדת לטבוע. נמו מציג תצוגות אינטראקטיביות בנושאי מדע וטכנולוגיה, והילדים מוזמנים להפעיל את המוצגים ולהשתעשע איתם. מגג המוזיאון, הנראה כאמפיתיאטרון, אפשר לצפות בנוף היפה של העיר גם דרך טלסקופ. המוזיאון מתאים במיוחד לילדים המתעניינים בשאלות הקשורות לתופעות טבע, לחשמל ולאלקטרוניקה, וגם להורים שיכולים לשבת בבית הקפה של המקום (Cafe Deck 5) המשקיף לנוף נפלא. טיפ חשוב: לנמו אפשר להביא אוכל מהבית, אבל אסור לאכול ליד התצוגות אלא רק במקומות המיועדים לכך. ושימו לב: המוזיאון סגור למבקרים בימי שני (פרט לחופשות בתי הספר המקומיים).