כיכר סטרומסצקה (Staromestské)

הגשר העתיק ביותר בפראג מפורסם בפסלי הבארוק המעטרים אותו. הנוף הנשקף ממנו מרהיב ביופיו, במיוחד בלילה, כאשר מצודת פראג זוהרת בשלל אורות. מהגשר ניתן לראות כמה נקודות אייקוניות של פראג, כמו את מצודת פראג, גבעת פטז'ין, קתדרלת ויטוס הקדוש ועוד. הגשר נבנה בחסותו של המלך קארל, ותוכנן בידי האדריכל הגותי החשוב ביותר בפראג, פיטר פארלר. במשך מאות שנים הגשר היה לחוליה חשובה שקישרה בין העיר העתיקה של פראג לבין ארמון פראג ורובע לסר (או "הרובע הקטן"). הגשר נועד להחליף את גשר יהודית, שנפגע קשות משיטפונות בשנת 1342. בניית הגשר החדש, שנקרא במקור גשר האבן או גשר פראג, החלה בשנת 1357 והסתיימה בשנת 1402. היום אין לגשר חשיבות תעבורתית (הוא אף סגור לכלי רכב) אך הוא אהוב מאוד על תיירים שנהנים מהתצפית הנשקפת ממנו ומהתמונות המרהיבות שניתן לצלם ממנו. הגשר מארח לא פחות מ-18 מליון תיירים מדי שנה. בשני קצותיו של הגשר מתנשאים מגדלים עתיקים שהיו חלק ממערך הביצורים של העיר. מגדל סטרומסצקה (Staroměstska Mostecka Věž) - מבנה גותי יפהפה, מקושט בפסלי נסיכים וקדושים, שכמו הגשר תוכנן אף הוא בידי פיטר פארלר. אפשר לטפס לראש המגדל וליהנות מתצפית מרהיבה על העיר. המגדל השני הוא מגדל מאלוסטרנסקה (Malostranské mostecké věže). על גשר קארל עצמו ניצבת שדרת פסלים השובה את העין. שליטיה של פראג הוסיפו עוד ועוד פסלים לגשר עד תחילת המאה הקודמת, כאשר מספר הפסלים הגיע ל-30. רבים מהפסלים המקוריים ניזוקו מפגעי מזג האוויר, ובעשורים האחרונים הוצבו במקומם העתקים. הפסל שמושך במיוחד את תשומת לבם של קוראי השפה העברית הוא פסל ישו שעליו חקוקה כתובת בעברית (הפסל השלישי מצד ימין כשצועדים מכיוון העיר העתיקה למאלה סטראנה). הפסל הראשון שהוצב על הגשר, בשנת 1683, הוא האנדרטה לזכרו של יאן הקדוש מנפומוק (sv. Jana Nepomuckeho) זהו הקדוש האהוב של תקופת התחייה הקתולית, שהושלך מהגשר אל הנהר ב- 1391 משום שסירב לחשוף את וידוייה של המלכה. שימו לב לתבליט הברונזה בבסיס הפסל, המסמל את מות הקדושים שלו. הדמות הזעירה של יאן הקדוש עצמו בוהקת בלבן, לאחר שאלפי ידיים נגעו בה ועשו לה "פוליש". האמונה הרווחת היא שמי שיגע בדמות הקדוש יזכה להתגשמות משאלותיו (זהו הפסל השמיני מצד שמאל בלכתכם מכיוון העיר העתיקה למאלה סטראנה).

המצודה העתיקה בעולם ואחת הגדולות בו, ממלאת במלוא הדרה את קו הרקיע של פראג. היא נחשבת לערש הולדתה של העיר, ושזורה בהיסטוריה שלה לאורך מאות שנים. כיום היא משמשת מעונם הרשמי של נשיאי צ'כיה, ומקום מושבה של הממשלה. מצודת פראג שוכנת על גבעה, וההגעה אליה כרוכה במאמץ קל. הכניסה הראשית למתחם המצודה היא דרך שער ברזל מרשים שמשני עבריו ניצבים חיילי משמר הכבוד של המצודה. מדי שעה עגולה מתבצעת החלפת משמרות, ופעם אחת ביום, בשעה 12:00 בצהריים, מתקיים טקס מורחב הכולל תרועת חצוצרות והנפת דגלים. המצודה שימשה מאז ומתמיד מקום מושבם המסורתי של שליטי בוהמיה. יש בה מבנים ששרדו מתחילת התקופה הרומנסקית, אך צורתה עוצבה בחלקה הגדול בשתי התקופות שבהן היתה פראג הבירה המלכותית: תחילה בזמן הקיסרות הרומית הקדושה, תחת שלטונו של המלך קארל (1378-1346), ומאוחר יותר בזמן הקיסרות ההאבסבורגית האוסטרית, תחת שלטונו של רודולף השני (1612-1576). במאה ה-18 ערכה בה קיסרית האבסבורג, מריה תרזה, מסע שיפוצים מקיף שזכה למטחי ביקורת. מצודת פראג היא קומפלקס ענק שמכיל מוזיאונים, כנסיות, ארמונות וגינות. המבנים נבנו במגוון סגנונות בנייה, מסגנון רומנסקי ועד גותי. הסיבה היא שהמצודה נחשבה לסמל שלטוני, וכל שליט בעיר הקפיד להוסיף בניין נוסף למצודה שינציח את שלטונו. כיוון וכל שליט שלט בתוקפה אחרת, המצודה מקושטת במגוון מפתיע של סגנונות אדריכליים. בין המקומות הפופולריים ביותר לביקור אפשר למצוא את קתדרלת ויטוס הקדוש המרשימה, שמעוצבת בסגנון גותי ושולטת על קו הרקיע של העיר. מקום פופולרי נוסף הוא הגלריה הלאומית ובה יצירות אמנות בארוקיות. בנוסף תוכלו למצוא את מוזיאון הצעצועים, תערוכה קבועה להיסטוריה של צ'כיה, גלריית תמונות היסטוריות וכן גינות יפות. מדי קיץ מתקיים בארמון בורגרב פסטיבל הקיץ של שייקספיר. מומלץ מאוד לא להחמיץ את הביקור במצודה. הגיעו אליה אפילו רק לשם שיטוט בין המבנים וצילום תמונות. הכניסה לקומפלקס היא בחינם, בעוד חלק מהמבנים והמוזיאונים כרוכים בתשלום. שימו לב כי לכל חלק במצודה יש שעות פתיחה משלו וכדאי לבדוק את הזמנים לפני שאתם מגיעים לביקור.

בית הקברות היהודי (Starý židovský hřbitov) ממוקם ברובע היהודי בפראג. בבית הקברות תמצאו לא פחות מ-12,000 קברים גלויים לעין לצד רבים נסתרים, וההערכה היא כי מתחת לפני האדמה מצויים כ-100,000 קברים. זהו בית קברות מהעתיקים ביותר באירופה; הוא נוסד במאה ה-15, כאשר המצבה העתיקה ביותר שנמצאה במקום מתוארכת לשנת 1439. בית הקברות היהודי נחשב לאחד מבתי הקברות היהודיים העתיקים ביותר בעולם ששרדו עד היום, והוא אחד האתרים היהודיים החשובים בפראג. שם בית הקברות בעברית הוא "בית חיים", וניתן למצוא בו מצבות מכל מיני תקופות וסגנונות - בארוק, רנסנס וגותי. סביר להניח כי במהלך הסיור בבית הקברות תבחינו במצבות חופפות וצפופות; הסיבה היא מחסור במקום. על אף שבית הקברות הורחב כמה פעמים לאורך המאות, הוא עדיין לא היה מספיק גדול כדי לעמוד בצורך של הקהילה. לכן, קברים נערמו זה על גבי זה, ומשערים שבבית הקברות יש 12 שכבות של קברים. הקבורה האחרונה בבית הקברות היהודי בפראג נערכה בשנת 1787, 348 שנים אחרי הקמת בית הקברות. האווירה בצל העצים העתיקים מסתורית ומיוחדת. כשתשוטטו בבית הקברות, תוכלו לראות פיסות נייר שיושבות על הקברים ומוחזקות באבנים. האגדה מספרת כי המתים יכולים להגשים משאלות הנכתבות על פיסות הנייר האלו - אך האבנים שמחזיקות את הנייר חייבות להיות ממקום המגורים של מבקש המשאלה (אז אל תשכחו להביא אתכם אבנים מישראל!). הקבר שזוכה לביקורים רבים, להדלקת נרות ולהשארת פתקי בקשות הוא קבר המהר"ל - יוצר הגולם מפראג - רבי יהודה בן בצלאל ליווא. אנשים חשובים נוספים הקבורים בבית הקברות הם המשורר אביגדור קרא, מייסד בית הכנסת פינקס אהרון משולם הורוביץ, ראש קהילת יהודי פראג מרדכי מייזל, חוקר הרנסנס והמתמטיקאי דיוויד גאנס וכן אספן הספרים היהודיים הרב דוד אופנהיים. בתקופות מסוימות בהיסטוריה, אנטישמים טענו כי בית הקברות הוא מקום מפגשם הסודי של זקני ציון, ובו הם רוקמים את תכניותיהם להשתלטות על העולם. הטענה הזו הוזכרה ברומן הגרמני Biarritz ובהמשך גם הופצה ברוסיה. הכרטיס הרשמי לבית הקברות מקנה גם כניסה לבית הכנסת פינקס, לבית הכנסת קלאוזן, לבית הכנסת הספרדי ולבית הכנסת מייזל.

האלטנוישול - בית הכנסת "הישן-חדש" - הוא בית הכנסת הפעיל העתיק והמפורסם ביותר באירופה. בית הכנסת יושב בלב הרובע היהודי של פראג והוא נמצא בפעילות במשך למעלה מ-700 שנה, מלבד הפסקה בתקופת הכיבוש הנאצי בין השנים 1942-5. היום הוא נחשב לבית הכנסת המרכזי בפראג. סביבו פרחה קהילת פראג המפוארת ובו התפלל ופעל המהר"ל. האגדה מספרת כי שרידיו של הגולם מפראג, שיצר המהר"ל, קבורים עד היום בעליית הגג של בית הכנסת. בית הכנסת נבנה בסוף המאה ה-13, בשנת 1270, בסגנון גותי. הוא נבנה על ידי סתתי בית המלאכה המלכותי שעבדו בבניית מנזר בקירבת מקום והיווה עדות למעמדה המכובד של הקהילה היהודית בפראג של אותה התקופה. בית הכנסת בעל עיצוב פשוט מבפנים, עם אולם תפילה אחד. על קירות בית הכנסת תמצאו כתובות שונות (דלמא"ע, גה"א, ימ"ה). כמו כן, זהו בית הכנסת הראשון שהשתמש במגן דוד כסמל יהודי. זאת אחרי שקארל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית, הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת, מה שלא היה מקובל עד אותה תקופה. שמו המקורי של בית הכנסת הוא "בית הכנסת החדש" או "בית הכנסת הגדול", אך בסוף המאה ה-16 החלו להיבנות בתי כנסת נוספים באזור, ולכן שמו הפך ל"בית הכנסת הישן -חדש". יש הגורסים כי משמעות השם אלטנוישול היא דווקא אחרת, ומבוססת על הביטוי "על תנאי שול" - כלומר, הבניה של בית הכנסת היא "על תנאי", עד אשר יבוא המשיח והאבנים מהם נבנה בית הכנסת יוחזרו למקומן במקדש. בית הכנסת הישן-חדש נחשב לבית כנסת מפורסם לא רק בפראג אלא בקהילות היהודיות בכל רחבי העולם. כרוכות בו לא מעט אגדות וסיפורי עם, כאשר באחת האגדות סופר כי בית הכנסת ניצל מפני שריפה על ידי כנפי מלאכים אשר שינו את צורתם ליונים; כך הוא נותר על תילו כמעט ללא פגע, עד ימינו. הכניסה לבית הכנסת בתשלום. אם אתם רוצים להצטרף לתפילות, תוכלו לקבל אישור כניסה מהקהילה היהודית ולהיכנס בחינם. בניין הקהילה היהודית נמצא ממש בסמוך לבית הכנסת - תזהו אותו לפי השעון המיוחד, שעושה שימוש בספרות עבריות ואף נע מימין לשמאל. ולסיום, פריט טריוויה מעניין - ספרו של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד", נקרא כך בהשראת בית הכנסת אלטנוישול.