מצודת פראג (Pražský hrad)

כיכר העיר העתיקה (Staroměstské náměstí), המרהיבה ביותר בכיכרות פראג (ויש האומרים באירופה כולה), יושבת בלב העיר העתיקה של פראג והיא זו הבולטת ברוב הציורים, הגלויות והתמונות של העיר. הכיכר הרחבה יוצאת מתוך מבוך של רחובות וסמטאות צפופים והיא מוקפת בשפע מהמם של יצירות אדריכליות שיגרמו לכם להרגיש כאילו חזרתם אחורה בזמן. ההיסטוריה של הכיכר הולכת אחורה עד המאה ה-10. בימי הביניים נערך במקום שוק מרכזי שהביא אליו סוחרים ממקומות שונים באירופה. גם בתקופות מאוחרות יותר הכיכר המשיכה להוות את הלב הפועם של העיר, והייתה המקום למחאות, חגיגות, אירועים פוליטיים ואפילו הוצאות להורג, חלקן מתועדות על מדרכת הכיכר באבני זיכרון המסמלות את ההוצאה להורג של 27 לורדים צ'כים ב-1621. הכיכר מוקפת במגוון פנינים ארכיטקטוניות. בין הפנינים האלו אפשר למצוא את כנסיית טין הגותית והמהממת ביופייה, שנבנתה במשך מאתיים שנים ומתהדרת במגדלים בגובה 80 מטרים ובחלל פנימי בסגנון בארוק. היום אפשר למצוא בה גלריה. כנסיה נוספת היא כנסיית ניקולאס הקדוש שנבנתה בשנת 1732 ובה פסלים יפהפיים. אתר נוסף הוא בית העירייה הישן, שנוסד בשנת 1338. החלק העתיק ביותר בקומפלקס נבנה בסגנון גותי ומורכב ממגדל יפיפיה עם שעון אסטרונומי מהמאה ה-15, שממגנט אליו את כל התיירים בעיר. ניתן לטפס לראש המגדל וכן גם לבקר מתחת לאדמה של בית העירייה. במרכזה של הכיכר בולטת האנדרטה של יאן הוס, רפורמטור צ'כי, שהעלאתו על המוקד בשנת 1415 הציתה את מלחמות ההוסיטים העקובות מדם. הפסל נבנה בשנת 1915 בסגנון האר-נובו על ידי לאדיסלב שאלון לציון 500 שנה למותו של הוס, והפך עד מהרה לאחד הסמלים רבי העוצמה של הלאומיות הצ'כית. יריד חג המולד המרכזי של פראג נערך בכיכר זו. הוא מתקיים מדי שנה מסוף נובמבר ועד השבוע הראשון של ינואר, והוא אירוע קסום של עצים צבעוניים, דוכני מזון ,יין חם ואווירה חגיגית. אם אתם נמצאים באזור בתקופה זו, אל תפספסו אותו. מרבית המבקרים מתרשמים מהכיכר, מצלמים כמה תמונות והולכים ללגום קפה באחד מבתי הקפה המקיפים אותה. אם אתם מעוניינים להיכנס קצת יותר לעומקה, תוכלו לבקר בכמה מהבניינים. חשוב לקחת בחשבון את שעות הפתיחה.

הגשר העתיק ביותר בפראג מפורסם בפסלי הבארוק המעטרים אותו. הנוף הנשקף ממנו מרהיב ביופיו, במיוחד בלילה, כאשר מצודת פראג זוהרת בשלל אורות. מהגשר ניתן לראות כמה נקודות אייקוניות של פראג, כמו את מצודת פראג, גבעת פטז'ין, קתדרלת ויטוס הקדוש ועוד. הגשר נבנה בחסותו של המלך קארל, ותוכנן בידי האדריכל הגותי החשוב ביותר בפראג, פיטר פארלר. במשך מאות שנים הגשר היה לחוליה חשובה שקישרה בין העיר העתיקה של פראג לבין ארמון פראג ורובע לסר (או "הרובע הקטן"). הגשר נועד להחליף את גשר יהודית, שנפגע קשות משיטפונות בשנת 1342. בניית הגשר החדש, שנקרא במקור גשר האבן או גשר פראג, החלה בשנת 1357 והסתיימה בשנת 1402. היום אין לגשר חשיבות תעבורתית (הוא אף סגור לכלי רכב) אך הוא אהוב מאוד על תיירים שנהנים מהתצפית הנשקפת ממנו ומהתמונות המרהיבות שניתן לצלם ממנו. הגשר מארח לא פחות מ-18 מליון תיירים מדי שנה. בשני קצותיו של הגשר מתנשאים מגדלים עתיקים שהיו חלק ממערך הביצורים של העיר. מגדל סטרומסצקה (Staroměstska Mostecka Věž) - מבנה גותי יפהפה, מקושט בפסלי נסיכים וקדושים, שכמו הגשר תוכנן אף הוא בידי פיטר פארלר. אפשר לטפס לראש המגדל וליהנות מתצפית מרהיבה על העיר. המגדל השני הוא מגדל מאלוסטרנסקה (Malostranské mostecké věže). על גשר קארל עצמו ניצבת שדרת פסלים השובה את העין. שליטיה של פראג הוסיפו עוד ועוד פסלים לגשר עד תחילת המאה הקודמת, כאשר מספר הפסלים הגיע ל-30. רבים מהפסלים המקוריים ניזוקו מפגעי מזג האוויר, ובעשורים האחרונים הוצבו במקומם העתקים. הפסל שמושך במיוחד את תשומת לבם של קוראי השפה העברית הוא פסל ישו שעליו חקוקה כתובת בעברית (הפסל השלישי מצד ימין כשצועדים מכיוון העיר העתיקה למאלה סטראנה). הפסל הראשון שהוצב על הגשר, בשנת 1683, הוא האנדרטה לזכרו של יאן הקדוש מנפומוק (sv. Jana Nepomuckeho) זהו הקדוש האהוב של תקופת התחייה הקתולית, שהושלך מהגשר אל הנהר ב- 1391 משום שסירב לחשוף את וידוייה של המלכה. שימו לב לתבליט הברונזה בבסיס הפסל, המסמל את מות הקדושים שלו. הדמות הזעירה של יאן הקדוש עצמו בוהקת בלבן, לאחר שאלפי ידיים נגעו בה ועשו לה "פוליש". האמונה הרווחת היא שמי שיגע בדמות הקדוש יזכה להתגשמות משאלותיו (זהו הפסל השמיני מצד שמאל בלכתכם מכיוון העיר העתיקה למאלה סטראנה).

בית הקברות היהודי (Starý židovský hřbitov) ממוקם ברובע היהודי בפראג. בבית הקברות תמצאו לא פחות מ-12,000 קברים גלויים לעין לצד רבים נסתרים, וההערכה היא כי מתחת לפני האדמה מצויים כ-100,000 קברים. זהו בית קברות מהעתיקים ביותר באירופה; הוא נוסד במאה ה-15, כאשר המצבה העתיקה ביותר שנמצאה במקום מתוארכת לשנת 1439. בית הקברות היהודי נחשב לאחד מבתי הקברות היהודיים העתיקים ביותר בעולם ששרדו עד היום, והוא אחד האתרים היהודיים החשובים בפראג. שם בית הקברות בעברית הוא "בית חיים", וניתן למצוא בו מצבות מכל מיני תקופות וסגנונות - בארוק, רנסנס וגותי. סביר להניח כי במהלך הסיור בבית הקברות תבחינו במצבות חופפות וצפופות; הסיבה היא מחסור במקום. על אף שבית הקברות הורחב כמה פעמים לאורך המאות, הוא עדיין לא היה מספיק גדול כדי לעמוד בצורך של הקהילה. לכן, קברים נערמו זה על גבי זה, ומשערים שבבית הקברות יש 12 שכבות של קברים. הקבורה האחרונה בבית הקברות היהודי בפראג נערכה בשנת 1787, 348 שנים אחרי הקמת בית הקברות. האווירה בצל העצים העתיקים מסתורית ומיוחדת. כשתשוטטו בבית הקברות, תוכלו לראות פיסות נייר שיושבות על הקברים ומוחזקות באבנים. האגדה מספרת כי המתים יכולים להגשים משאלות הנכתבות על פיסות הנייר האלו - אך האבנים שמחזיקות את הנייר חייבות להיות ממקום המגורים של מבקש המשאלה (אז אל תשכחו להביא אתכם אבנים מישראל!). הקבר שזוכה לביקורים רבים, להדלקת נרות ולהשארת פתקי בקשות הוא קבר המהר"ל - יוצר הגולם מפראג - רבי יהודה בן בצלאל ליווא. אנשים חשובים נוספים הקבורים בבית הקברות הם המשורר אביגדור קרא, מייסד בית הכנסת פינקס אהרון משולם הורוביץ, ראש קהילת יהודי פראג מרדכי מייזל, חוקר הרנסנס והמתמטיקאי דיוויד גאנס וכן אספן הספרים היהודיים הרב דוד אופנהיים. בתקופות מסוימות בהיסטוריה, אנטישמים טענו כי בית הקברות הוא מקום מפגשם הסודי של זקני ציון, ובו הם רוקמים את תכניותיהם להשתלטות על העולם. הטענה הזו הוזכרה ברומן הגרמני Biarritz ובהמשך גם הופצה ברוסיה. הכרטיס הרשמי לבית הקברות מקנה גם כניסה לבית הכנסת פינקס, לבית הכנסת קלאוזן, לבית הכנסת הספרדי ולבית הכנסת מייזל.

האלטנוישול - בית הכנסת "הישן-חדש" - הוא בית הכנסת הפעיל העתיק והמפורסם ביותר באירופה. בית הכנסת יושב בלב הרובע היהודי של פראג והוא נמצא בפעילות במשך למעלה מ-700 שנה, מלבד הפסקה בתקופת הכיבוש הנאצי בין השנים 1942-5. היום הוא נחשב לבית הכנסת המרכזי בפראג. סביבו פרחה קהילת פראג המפוארת ובו התפלל ופעל המהר"ל. האגדה מספרת כי שרידיו של הגולם מפראג, שיצר המהר"ל, קבורים עד היום בעליית הגג של בית הכנסת. בית הכנסת נבנה בסוף המאה ה-13, בשנת 1270, בסגנון גותי. הוא נבנה על ידי סתתי בית המלאכה המלכותי שעבדו בבניית מנזר בקירבת מקום והיווה עדות למעמדה המכובד של הקהילה היהודית בפראג של אותה התקופה. בית הכנסת בעל עיצוב פשוט מבפנים, עם אולם תפילה אחד. על קירות בית הכנסת תמצאו כתובות שונות (דלמא"ע, גה"א, ימ"ה). כמו כן, זהו בית הכנסת הראשון שהשתמש במגן דוד כסמל יהודי. זאת אחרי שקארל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית, הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת, מה שלא היה מקובל עד אותה תקופה. שמו המקורי של בית הכנסת הוא "בית הכנסת החדש" או "בית הכנסת הגדול", אך בסוף המאה ה-16 החלו להיבנות בתי כנסת נוספים באזור, ולכן שמו הפך ל"בית הכנסת הישן -חדש". יש הגורסים כי משמעות השם אלטנוישול היא דווקא אחרת, ומבוססת על הביטוי "על תנאי שול" - כלומר, הבניה של בית הכנסת היא "על תנאי", עד אשר יבוא המשיח והאבנים מהם נבנה בית הכנסת יוחזרו למקומן במקדש. בית הכנסת הישן-חדש נחשב לבית כנסת מפורסם לא רק בפראג אלא בקהילות היהודיות בכל רחבי העולם. כרוכות בו לא מעט אגדות וסיפורי עם, כאשר באחת האגדות סופר כי בית הכנסת ניצל מפני שריפה על ידי כנפי מלאכים אשר שינו את צורתם ליונים; כך הוא נותר על תילו כמעט ללא פגע, עד ימינו. הכניסה לבית הכנסת בתשלום. אם אתם רוצים להצטרף לתפילות, תוכלו לקבל אישור כניסה מהקהילה היהודית ולהיכנס בחינם. בניין הקהילה היהודית נמצא ממש בסמוך לבית הכנסת - תזהו אותו לפי השעון המיוחד, שעושה שימוש בספרות עבריות ואף נע מימין לשמאל. ולסיום, פריט טריוויה מעניין - ספרו של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד", נקרא כך בהשראת בית הכנסת אלטנוישול.