מוזיאון לגיון הכבוד

המוזיאון הגדול ביותר בפריז, ואחד הגדולים בעולם, נבנה במקור כדי לשמש ארמון למשפחת המלוכה. הוא הוסב למוזיאון בשנת 1793 ונפתח לקהל הרחב. אל תבהלו מהגודל העצום שלו; אם אתם מתעניינים בתרבות, באמנות ובהיסטוריה, המוזיאון הזה לגמרי צריך להיות ברשימה שלכם. במשך מאות שנים שימש ארמון הלובר מקום משכנם של רבים ממלכי צרפת. הוא נבנה בסוף המאה ה-12 על ידי המלך פיליפ אוגוסט כמבצר צבאי, ובמאה ה-14 הפך אותו המלך שארל החמישי למקום משכנו. הבנייה הושלמה סופית על ידי לואי ה-14. שתי ה"זרועות" המגיעות לגני טווילרי הם אגפיו החדשים של המוזיאון שנבנו במאה ה-19, בתקופת ימי שלטונו של נפוליאון השלישי. בלובר מוצגות לא פחות מרבע מיליון יצירות אמנות. גולת הכותרת היא אמנם "המונה ליזה" של לאונרדו דה וינצ'י, אך אל תפספסו גם את פסל הלבלר היושב, פסל "העובד המורד" של מיכלאנג'לו, "רפסודת המדוזה" של תאודור ז'ריקו ואת ה"אודליסק הגדולה" של ז'אן אוגוסט. כל אלו יושבות לצד יצירות נבחרות אחרות של סנדרו בוטיצ'לי, טיציאן, רפאל ורבים אחרים. בלובר שבעה אוספים של אמנות עתיקה ומודרנית: ציור, הדפס ורישום, עתיקות המזרח, פיסול, עתיקות מצרים, חפצי אמנות ועתיקות יוון, רומי והאטרוסקים. כמו כן, ישנם אולמות המוקדשים להיסטוריה של מבנה הלובר, כל זאת נוסף על התצוגות המתחלפות. אנחנו ממליצים לכם לקחת את הזמן ולא למהר, כי גם ככה אין סיכוי שתספיקו הכל; למעשה, אם תציצו על כל פריט אמנות במשך שלושים שניות, תבלו לא פחות ממאה ימים במוזיאון עד שתראו את כל היצירות! בשנות ה-80 הוציא הנשיא מיטראן לפועל את הפרויקט השאפתני "הלובר הגדול", שבמסגרתו עבר המוזיאון שינויים מהותיים. בכניסה למוזיאון הלובר, בחצר הראשית, תמצאו את פירמידת מוזיאון הלובר. זוהי פירמידת זכוכית בגובה 21 מטרים שנוספה לאדמות הלובר באותן השנים. הפירמידה הפכה לפריט אמנות אייקוני ומזוהה עם פריז. שימו לב לכניסה יוצאת הדופן ביופייה לתחנת המטרו פאלה רויאל מוזה דו לובר. התחנה עוצבה על ידי האמן ז'אן מישל אוטוניאל בשנת 2000, והיא עשויה מפניני זכוכית צבעוניות המוסיפות צבע ומודרניות לסגנון הקלאסי של האזור.

מרכז האמנות העכשווית על שם ז'ורז' פומפידו, מנשיאי צרפת בשנות ה-70 של המאה ה-20, הוא מגולות הכותרת של פריז המודרנית והמתחדשת. פתיחתו של המרכז בשנת 1977 לוותה בוויכוח ציבורי סוער בשל חזותו הלא שגרתית; יצירתם של האדריכלים ריצ'רד רוג'רס ורנצו פיאנו היא צירוף מדהים של צינורות צבועים ירוק, אדום וכחול. כל תשתית האוורור, הניקוז והחשמל, שבדרך כלל מוסתרת בחללים פנימיים, בנויה מחוץ לקירות הבניין - כאשר צינורות צבועים ירוק מסמלים צנרת, צינורות צבועים כחול נוגעים למיזוג אוויר, צינורות צבועים צהוב נוגעים לחשמל ואלקטרוניקה וצינורות צבועים אדום קשורים לבריאות וביטחון. אפילו המדרגות הנעות, המובילות לחמש קומותיו של הבניין, צמודות אליו מבחוץ, עובדה המותירה שטח פנוי גדול יותר בתוך המבנה. המדרגות נעות בתוך שרוולי זכוכית, כך שהעולים בהן יכולים להתרשם מהנוף שמסביב, ומהקומה האחרונה ניתן אף להשקיף על גגות פריז הציוריים. מרכז פומפידו הוא חלל ייחודי המעניק לציבור גישה לאמנות ותרבות. כמשכנו של המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית מכיל מרכז פומפידו כמה מהאוספים המעניינים והגדולים בעולם של אמנות בת זמננו, וניתן למצוא בו לא פחות מ-1300 יצירות עכשוויות של יוצרים מוערכים כמו פאבלו פיקאסו, ואסילי קנדינסקי, אנרי מאטיס ואנדי וורהול. לצד האמנות של המאה ה-20, המוזיאון מארח תערוכות מרתקות של אמנות עכשווית של אמנים כמו איב קליין, נאן גולדין וסופי קאל. מלבד אמנות, פריזאים אופנתיים ותיירים מכל העולם מגיעים ללובי הגדול כדי לבלות עם חברים, לאכול ארוחת צהריים במסעדות האופנתיות, לשתות קפה בבתי הקפה שבקומה העליונה, לבחון אוספי ספרים בספריה הגדולה שבה למעלה מ-500 אלף ספרים, או לרכוש מוצרי מעצבים בחנויות הבוטיק המיוחדות. במרכז יש גם בתי קולנוע מפוארים, כאשר גם המרכז עצמו הוא כוכב הוליוודי: חדר בקומה החמישית של המרכז הופיע בסרט הקולנוע "מונרייקר", חלק מסדרת סרטי ג'יימס בונד. אל תשכחו לקפוץ לקומה האחרונה של מרכז האמנות - בקומה הזו תחשפו לנוף מרהיב של גגות העיר, ומבעדו ניתן לראות את מגדל אייפל, את בזיליקת סקרה-קר ומבנים ומונומנטים אייקונים נוספים. כשאתם מסיימים את הביקור במרכז, בדקו אם קורה משהו בחוץ כי האמנות מחכה לכם גם שם - בכיכר שלמרגלות המרכז נאספים כמעט מדי יום קוסמים, נגנים ויורקי אש ומתקיימים בו מופעי רחוב.

מוזיאון האמנויות הדקורטיביות (MAD), הממוקם באגף הצפון-מערבי של מוזיאון הלובר, מספק תובנה על האמנויות הפונקצוניליות מימי הביניים ועד ימינו ויש בו אוסף קבוע ואקלקטי עשיר של כ-800,000 חפצים כולל רהיטים, טקסטיל, עיצוב אופנה, כלי שולחן, כלי זכוכית, קרמיקה, צורפות, תכשיטים, גרפיקה ופרסום. בביקור במוזיאון תוכלו לגלות חדר שינה מהמאה ה-15, להתפעל מיצירותיהם של מפעלי חרסינה רבים, ולצפות בהולדתו והתפתחותו של האר-נובו, עם הקימורים והמוטיבים הפרחוניים שלו. למרות שהמוזיאון מכיל את אחד האוספים החשובים בעולם של עיצוב ואומנויות דקורטיביות, הוא ידוע במיוחד בזכות אוסף האופנה שלו, המשתווה לזה של מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון (V&A) ומכון התלבושות במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק (Metropolitan Museum of Art). שימו לב: המוזיאון סגור למבקרים בימי שני. בימי חמישי המוזיאון פתוח עד השעה 21:00.

הפטיט פלה (Petit Palais), הארמון הקטן, הוא למעשה חלק ממתחם הגרנד פלה (Grand Palais), הארמון הגדול (שנכון לשנת 2022 סגור לרגל שיפוצים ופתיחתו המחודשת צפויה בשנת 2025). הבניין המרהיב, שנבנה לרגל התערוכה העולמית של פריז בשנת 1900 ע"י האדריכל שארל ז'ירו (Charles Girault) וממוקם בין הסיין והשאנז אליזה, הפך למוזיאון לאמנויות יפות בשנת 1902 כדי לשכן את האוספים העשירים של העיר. בארמון כונסו כמה אוספים מרשימים ובהם פיסול עתיק מצרי ויווני, אמנות הרנסנס בציור, בחרסינה ובריהוט, ספרים מימי הביניים ומיטב היצירות של אמני הציור ההולנדי והפלמי, לצד תערוכות מתחלפות. שימו לב: הכניסה לתערוכות הקבועות היא ללא תשלום. המוזיאון סגור למבקרים בימי שני.