מצודת שפנדאו (Zitadelle Spandau)

הרובע נחשב למתחם העירוני העתיק ביותר בברלין, אך רוב סמטאותיו ובנייניו, הנראים כמעין תפאורה במחזה, אינם אותנטיים ושוחזרו בתקופת המשטר הקומוניסטי במזרח העיר ובהשראתו. זוהי מעין מובלעת המנותקת מהמטרופולין שסביבה, המשרה אווירה של חזרה במנהרת הזמן לעידן אחר המתנהל בקצב ובאסתטיות משלו, או של כפר ציורי (ויש שיוסיפו מעט קיטשי) מהאגדות. במהלך חודש נובמבר מתרחש כאן פסטיבל אגדות קסום שישמח כל ילד.

בתקופת המלחמה הקרה שימשה התחנה מעבר גבול בין מזרח למערב: דרך התחנה עברו מערב- ברלינאים שביקרו את משפחותיהם במזרח, לצד מזרח- ברלינאים בני מזל שהשיגו במאמץ אשרות לביקור במערב. בזכות תפקודו כזירת פגישות נרגשות במיוחד כונה בניין ביקורת הגבולות הצמוד לתחנה "ארמון הדמעות". ביציאה מהתחנה תוכלו לראות פסל שיצר האמן הישראלי פרנק מייזלר, המנציח את ה"קינדר טרנספורט" - מבצע להצלת אלפי ילדים יהודים שנשלחו ב־1939-1938 לבריטניה ולקנדה, בין היתר מתחנה זו.

הקתדרלה הגרמנית (Deutscher Dom) הוקמה ב- 1708 על ידי המלך פרידריך הראשון, שחלם להפוך את ברלין לאחוזה מלכותית בסגנון ורסאי. מאז 1992 מוקדשת הקתדרלה למוזיאון העוסק בהיסטוריה של הפרלמנטריזם הגרמני בעזרת צילומים וסרטים. הביקור בקתדרלה הוא ללא עלות, ובמקום מתקיימים גם סיורים מודרכים.

ב-20 בינואר 1942 התכנסו בווילה ואנזה (האוס דר ואנזה קונפרנץ), לגדות האגם בנוף פסטורלי ירוק ושקט, 15 נציגים נאצים רמי דרג לצורך תיאום וייעול תוכנית השילוחים ורצח יהודי אירופה שכונתה "הפיתרון הסופי". הווילה היתה שייכת לתעשיין גרמני מתומכי היטלר, שנידב אותה עוד ב-1923 למנהיגו הנערץ שבימים ההם תכנן שם עם אנשיו פּוּטש להחלפת המשטר בבאווריה. לאחר עליית הנאצים לשלטון נקלע האיש לחובות כספיים, וכדי להיחלץ מהם מכר את הווילה למשרד הראשי לביטחון הרייך. הבית השתמר בשלמותו, והחדר שבו נערכה אותה ישיבה מפורסמת פתוח למבקרים. פרט לו מפעיל כיום אתר וילה ואנזה מרכז של מידע חינוכי בנושא, תערוכה וספרייה. בפארק הסמוך ניצב אתר זיכרון והביקור בוילה הוא ללא עלות.