כנסיית סנט שאפל (Sainte Chapelle)

10 boulevard du Palais, Parispois:visit-website

pois:about

סנט שאפל (Sainte-Chapelle) היא כנסייה בסגנון גותי שנבנתה במאה ה-13 ונמצאת במרכז פריז, באיל דה לה סיטה (Ile de la cite), אחד משני האיים הטבעיים בנהר הסיין, המהווה את הגרעין ההיסטורי ממנו התפתחה העיר. הכנסייה ממוקמת בחצר בית המשפט הצרפתי ובמבט ראשון היא די נסתרת. הכנסייה הוקמה על ידי לואי התשיעי, מלך צרפת, עבור הארמון המלכותי ששכן בסמוך. המטרה של לואי התשיעי הייתה להציב בכנסייה שרידים חשובים לנצרות, שהידועים בהם הם כתר הקוצים של ישו וחלק מהצלב המקורי עליו הוא נצלב. בזמן המפכה הצרפתית, ניזוק...

pois:also-like

מוזיאון הלובר (Musée du Louvre)

המוזיאון הגדול ביותר בפריז, ואחד הגדולים בעולם, נבנה במקור כדי לשמש ארמון למשפחת המלוכה. הוא הוסב למוזיאון בשנת 1793 ונפתח לקהל הרחב. אל תבהלו מהגודל העצום שלו; אם אתם מתעניינים בתרבות, באמנות ובהיסטוריה, המוזיאון הזה לגמרי צריך להיות ברשימה שלכם. במשך מאות שנים שימש ארמון הלובר מקום משכנם של רבים ממלכי צרפת. הוא נבנה בסוף המאה ה-12 על ידי המלך פיליפ אוגוסט כמבצר צבאי, ובמאה ה-14 הפך אותו המלך שארל החמישי למקום משכנו. הבנייה הושלמה סופית על ידי לואי ה-14. שתי ה"זרועות" המגיעות לגני טווילרי הם אגפיו החדשים של המוזיאון שנבנו במאה ה-19, בתקופת ימי שלטונו של נפוליאון השלישי. בלובר מוצגות לא פחות מרבע מיליון יצירות אמנות. גולת הכותרת היא אמנם "המונה ליזה" של לאונרדו דה וינצ'י, אך אל תפספסו גם את פסל הלבלר היושב, פסל "העובד המורד" של מיכלאנג'לו, "רפסודת המדוזה" של תאודור ז'ריקו ואת ה"אודליסק הגדולה" של ז'אן אוגוסט. כל אלו יושבות לצד יצירות נבחרות אחרות של סנדרו בוטיצ'לי, טיציאן, רפאל ורבים אחרים. בלובר שבעה אוספים של אמנות עתיקה ומודרנית: ציור, הדפס ורישום, עתיקות המזרח, פיסול, עתיקות מצרים, חפצי אמנות ועתיקות יוון, רומי והאטרוסקים. כמו כן, ישנם אולמות המוקדשים להיסטוריה של מבנה הלובר, כל זאת נוסף על התצוגות המתחלפות. אנחנו ממליצים לכם לקחת את הזמן ולא למהר, כי גם ככה אין סיכוי שתספיקו הכל; למעשה, אם תציצו על כל פריט אמנות במשך שלושים שניות, תבלו לא פחות ממאה ימים במוזיאון עד שתראו את כל היצירות! בשנות ה-80 הוציא הנשיא מיטראן לפועל את הפרויקט השאפתני "הלובר הגדול", שבמסגרתו עבר המוזיאון שינויים מהותיים. בכניסה למוזיאון הלובר, בחצר הראשית, תמצאו את פירמידת מוזיאון הלובר. זוהי פירמידת זכוכית בגובה 21 מטרים שנוספה לאדמות הלובר באותן השנים. הפירמידה הפכה לפריט אמנות אייקוני ומזוהה עם פריז. שימו לב לכניסה יוצאת הדופן ביופייה לתחנת המטרו פאלה רויאל מוזה דו לובר. התחנה עוצבה על ידי האמן ז'אן מישל אוטוניאל בשנת 2000, והיא עשויה מפניני זכוכית צבעוניות המוסיפות צבע ומודרניות לסגנון הקלאסי של האזור.

מגדל אייפל (La Tour Eiffel)

מגדל המתכת הענק, שהפך לסמל המפורסם ביותר של פריז, הוא אחד האתרים המרשימים בעיר. המגדל נבנה ב-1889 לפי תכנונו של גוסטב אייפל לכבוד היריד העולמי ולציון מאה שנה למהפכה הצרפתית. במשך ארבעה עשורים מגדל אייפל היה למגדל הגבוה בעולם, והחזיק בתואר הנחשק עד להגעתו של בניין קרייזלר בניו יורק, בשנת 1930. אבל לא כולם התלהבו מהגעת המגדל לקו האופק של פריז הנוצצת. היום אמנם מגדל אייפל נחשב לסמל של רומנטיקה, אבל העיצוב הרדיקלי שלו הביא להתנגדות רבה מצד אמנים פריזאים ואינלקטואלים אחרים. אלו חתמו על מניפסט בעיתון ובו טענו כי בתור "אוהבי יופי ואסתטיקה" הם מוחים נמרצות בשם הטעם הצרפתי והתרבות הצרפתית נגד המגדל "חסר התועלת" שבלב עיר הבירה. ישנם מספר מקומות מסביב למגדל החביבים על תיירים וצלמים שמחפשים את הנקודה המושלמת לתמונה ברקע האייפל. ביניהן תחנת המטרו פאסי, שאן דה מארס ופלאס דו טרוקדרו. משעות הערב מאירים הפנסים הצבעוניים שעל המגדל את הרחבה הגדולה. מי שמגיע למגדל אייפל בלילה, יזכה לראות אותו מנצנץ באורות במשך חמש הדקות הראשונות בכל שעה (מרדת החשיכה ועד השעה אחת בלילה בחורף ושתיים בלילה בעונת הקיץ). זוהי חוויה רומנטית ומרשימה, שבהחלט שווה את הטירחה. אם תרצו, תוכלו כמובן לעלות על המגדל. במגדל אייפל ישנן שלוש קומות המציעות תצפית ואטרקציות שונות. הקומה הראשונה נמצאת בגובה 57 מטר. ניתן לעלות אליה במדרגות, אולם הדבר אינו פשוט. בקומה הראשונה אפשר למצוא חנויות מזכרות, סטודיו לצילום, מיצג אורקולי (Cineifffel), מסעדה ומסעדת מזון מהיר. ב-Cineiffel אפשר לצפות בסרטים המספרים את תולדות המגדל ולראות את פריז דרך טלסקופ אלקטרוני. בקומה הראשונה מוצג גם חלק מגרם המדרגות הלולייני שבו טיפס המהנדס גוסטב אייפל לראש המגדל בעת חנוכתו. סניף הדואר שבקומה הראשונה מוכר בלעדית בולים עם התווית "Tour Eiffel Paris" (פתוח כל השבוע 19:30-10:30). בקומה השנייה, בגובה של 130 מטר מעל העיר, תמצאו חנויות מזכרות, גלריה ומסעדת גורמה. בקומה השלישית, בגובה 300 מטר לערך (אליה ניתן להגיע רק עם מעלית) יש תצפית פנורמית על פריז וסביבותיה, למרחק של עשרות קילומטרים. בקומה ניתן למצוא שולחנות המסייעים להתמצאות בשטח הנצפה וסימון מיקומן של הערים הראשיות בעולם ומרחקן מפריז. עלייה במעלית אל מרומי המגדל תעניק לכם תצפית עוצרת נשימה על פריז כולה. שימו לב כי עלייה למגדל כרוכה בתשלום. בקיץ המגדל פתוח בין השעות 9:00-23:45, ובשאר השנה בין השעות 9:30-22:45.

קתדרלת נוטרדאם (Notre-Dame de Paris)

בפינה הדרומית-מזרחית של איל דה לה סיטה ניצבת קתדרלת נוטרדאם, יצירת מופת של אדריכלות גותית, אחד האתרים האהובים ביותר בעיר וחלק בלתי נפרד מקו האופק המכשף שלה. במקור הקתדרלה בנויה מצמד מגדלים המתנשאים לגובה של 69 מטר, אבל בשנת 2019 פרצה בקתדרלה שריפה הרסנית, במהלכה קרס אחד המגדלים. המבנה המהמם ניצל ובימים אלה נמצא תחת שיפוצים; כיום לא ניתן להיכנס לקתדרלה, אך בהחלט אפשרי להציץ בה מבחוץ. אבן הפינה של קתדרלת נוטרדאם הונחה בשנת 1163, אבל רק מאה שנים מאוחר יותר הסתיימה בניית המגדלים, ועוד מאה שנים חלפו עד שהמבנה עמד לחלוטין, בשנת 1345. פעמוני הכנסייה (שלגדול בהם אפילו יש שם, עמנואל), מצלצלים מדי שעה ואלו גם צלצלו בזמן כמה מהאירועים ההיסטוריים ביותר שהתרחשו בפריז לאורך השנים. הקתדרלה שימשה השראה לאמנים ולסופרים רבים, והיצירה הידועה ביותר שנכתבה בהשראתה היא הספר "הגיבן מנוטרדאם" של ויקטור הוגו. בתוך הקתדרלה ישנם אוספים של אמנות נוצרית וחלונות ויטראז' מרהיבים. לפני הכניסה, מבט אל חזית הקתדרלה מגלה את "גלריית המלכים" - שורה של 28 פסלי אבן של מלכי יהודה וישראל. שלוש הקשתות שמעל דלת הכניסה מספרות באבן תמונות מספרי הקודש של הנצרות ומחיי הקדושים של הכנסייה. שטחה הפנימי של הקתדרלה הוא כ-5,500 מ"ר. בקפלה המזרחית הגדולה קבורים כמה מהארכיבישופים של פריז במאות האחרונות. במרכז הכותל הדרומי של האולם הגדול נמצא פתח לחדר האוצרות של נוטרדאם. שם, על פי האמונה הנוצרית, מאופסנים חלקים מהצלב המקורי של ישו ושאריות מכתר הקוצים שלו. מחוץ לקתדרלה, בפינה הצפון-מערבית, נמצאת הכניסה לגרם המדרגות המוליך אל מגדלי הכנסייה, מהם נשקף נופה המרהיב של העיר. באחת מפינותיה החיצוניות של הכנסייה ניצב פסלה של ז'אן ד'ארק, המצביאה שמייחסים לה חלק נכבד בשחרור צרפת מידי האנגלים במאה ה-15. בשנת 1920, כמעט 500 אחרי שהועלתה על המוקד, היא הוכרזה כקדושה על ידי הכנסייה הקתולית. חשוב לדעת, רחבת הכניסה והכנסייה עצמה הם אתרים מועדפים על כייסים, השגיחו על חפציכם. שימו לב - נכון לשנת 2022, הכנסייה נמצאת בשיפוצים בעקבות השריפה שהתרחשה בשנת 2019, ועדיין לא נפתחה למבקרים. הפתיחה המחודשת צפויה בשנת 2024, עד אז תוכלו ליהנות מהמבנה הגותי המרשים ולהצטלם ברחבת הכנסייה. מסביב לקתדרלה התחומה בגדר ניתן לבחון את גלריית הציורים מלאת הדמיון שצוירה על ידי ילדים מקומיים, שדמיינו מה הכנסייה תכיל בתוכה כשתפתח מחדש.

מרכז פומפידו

מרכז האמנות העכשווית על שם ז'ורז' פומפידו, מנשיאי צרפת בשנות ה-70 של המאה ה-20, הוא מגולות הכותרת של פריז המודרנית והמתחדשת. פתיחתו של המרכז בשנת 1977 לוותה בוויכוח ציבורי סוער בשל חזותו הלא שגרתית; יצירתם של האדריכלים ריצ'רד רוג'רס ורנצו פיאנו היא צירוף מדהים של צינורות צבועים ירוק, אדום וכחול. כל תשתית האוורור, הניקוז והחשמל, שבדרך כלל מוסתרת בחללים פנימיים, בנויה מחוץ לקירות הבניין - כאשר צינורות צבועים ירוק מסמלים צנרת, צינורות צבועים כחול נוגעים למיזוג אוויר, צינורות צבועים צהוב נוגעים לחשמל ואלקטרוניקה וצינורות צבועים אדום קשורים לבריאות וביטחון. אפילו המדרגות הנעות, המובילות לחמש קומותיו של הבניין, צמודות אליו מבחוץ, עובדה המותירה שטח פנוי גדול יותר בתוך המבנה. המדרגות נעות בתוך שרוולי זכוכית, כך שהעולים בהן יכולים להתרשם מהנוף שמסביב, ומהקומה האחרונה ניתן אף להשקיף על גגות פריז הציוריים. מרכז פומפידו הוא חלל ייחודי המעניק לציבור גישה לאמנות ותרבות. כמשכנו של המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית מכיל מרכז פומפידו כמה מהאוספים המעניינים והגדולים בעולם של אמנות בת זמננו, וניתן למצוא בו לא פחות מ-1300 יצירות עכשוויות של יוצרים מוערכים כמו פאבלו פיקאסו, ואסילי קנדינסקי, אנרי מאטיס ואנדי וורהול. לצד האמנות של המאה ה-20, המוזיאון מארח תערוכות מרתקות של אמנות עכשווית של אמנים כמו איב קליין, נאן גולדין וסופי קאל. מלבד אמנות, פריזאים אופנתיים ותיירים מכל העולם מגיעים ללובי הגדול כדי לבלות עם חברים, לאכול ארוחת צהריים במסעדות האופנתיות, לשתות קפה בבתי הקפה שבקומה העליונה, לבחון אוספי ספרים בספריה הגדולה שבה למעלה מ-500 אלף ספרים, או לרכוש מוצרי מעצבים בחנויות הבוטיק המיוחדות. במרכז יש גם בתי קולנוע מפוארים, כאשר גם המרכז עצמו הוא כוכב הוליוודי: חדר בקומה החמישית של המרכז הופיע בסרט הקולנוע "מונרייקר", חלק מסדרת סרטי ג'יימס בונד. אל תשכחו לקפוץ לקומה האחרונה של מרכז האמנות - בקומה הזו תחשפו לנוף מרהיב של גגות העיר, ומבעדו ניתן לראות את מגדל אייפל, את בזיליקת סקרה-קר ומבנים ומונומנטים אייקונים נוספים. כשאתם מסיימים את הביקור במרכז, בדקו אם קורה משהו בחוץ כי האמנות מחכה לכם גם שם - בכיכר שלמרגלות המרכז נאספים כמעט מדי יום קוסמים, נגנים ויורקי אש ומתקיימים בו מופעי רחוב.
pois:referrer-text
create a trip