מוזיאון הקוביזם (בית המדונה השחורה)

כיכר העיר העתיקה (Staroměstské náměstí), המרהיבה ביותר בכיכרות פראג (ויש האומרים באירופה כולה), יושבת בלב העיר העתיקה של פראג והיא זו הבולטת ברוב הציורים, הגלויות והתמונות של העיר. הכיכר הרחבה יוצאת מתוך מבוך של רחובות וסמטאות צפופים והיא מוקפת בשפע מהמם של יצירות אדריכליות שיגרמו לכם להרגיש כאילו חזרתם אחורה בזמן. ההיסטוריה של הכיכר הולכת אחורה עד המאה ה-10. בימי הביניים נערך במקום שוק מרכזי שהביא אליו סוחרים ממקומות שונים באירופה. גם בתקופות מאוחרות יותר הכיכר המשיכה להוות את הלב הפועם של העיר, והייתה המקום למחאות, חגיגות, אירועים פוליטיים ואפילו הוצאות להורג, חלקן מתועדות על מדרכת הכיכר באבני זיכרון המסמלות את ההוצאה להורג של 27 לורדים צ'כים ב-1621. הכיכר מוקפת במגוון פנינים ארכיטקטוניות. בין הפנינים האלו אפשר למצוא את כנסיית טין הגותית והמהממת ביופייה, שנבנתה במשך מאתיים שנים ומתהדרת במגדלים בגובה 80 מטרים ובחלל פנימי בסגנון בארוק. היום אפשר למצוא בה גלריה. כנסיה נוספת היא כנסיית ניקולאס הקדוש שנבנתה בשנת 1732 ובה פסלים יפהפיים. אתר נוסף הוא בית העירייה הישן, שנוסד בשנת 1338. החלק העתיק ביותר בקומפלקס נבנה בסגנון גותי ומורכב ממגדל יפיפיה עם שעון אסטרונומי מהמאה ה-15, שממגנט אליו את כל התיירים בעיר. ניתן לטפס לראש המגדל וכן גם לבקר מתחת לאדמה של בית העירייה. במרכזה של הכיכר בולטת האנדרטה של יאן הוס, רפורמטור צ'כי, שהעלאתו על המוקד בשנת 1415 הציתה את מלחמות ההוסיטים העקובות מדם. הפסל נבנה בשנת 1915 בסגנון האר-נובו על ידי לאדיסלב שאלון לציון 500 שנה למותו של הוס, והפך עד מהרה לאחד הסמלים רבי העוצמה של הלאומיות הצ'כית. יריד חג המולד המרכזי של פראג נערך בכיכר זו. הוא מתקיים מדי שנה מסוף נובמבר ועד השבוע הראשון של ינואר, והוא אירוע קסום של עצים צבעוניים, דוכני מזון ,יין חם ואווירה חגיגית. אם אתם נמצאים באזור בתקופה זו, אל תפספסו אותו. מרבית המבקרים מתרשמים מהכיכר, מצלמים כמה תמונות והולכים ללגום קפה באחד מבתי הקפה המקיפים אותה. אם אתם מעוניינים להיכנס קצת יותר לעומקה, תוכלו לבקר בכמה מהבניינים. חשוב לקחת בחשבון את שעות הפתיחה.

המצודה העתיקה בעולם ואחת הגדולות בו, ממלאת במלוא הדרה את קו הרקיע של פראג. היא נחשבת לערש הולדתה של העיר, ושזורה בהיסטוריה שלה לאורך מאות שנים. כיום היא משמשת מעונם הרשמי של נשיאי צ'כיה, ומקום מושבה של הממשלה. מצודת פראג שוכנת על גבעה, וההגעה אליה כרוכה במאמץ קל. הכניסה הראשית למתחם המצודה היא דרך שער ברזל מרשים שמשני עבריו ניצבים חיילי משמר הכבוד של המצודה. מדי שעה עגולה מתבצעת החלפת משמרות, ופעם אחת ביום, בשעה 12:00 בצהריים, מתקיים טקס מורחב הכולל תרועת חצוצרות והנפת דגלים. המצודה שימשה מאז ומתמיד מקום מושבם המסורתי של שליטי בוהמיה. יש בה מבנים ששרדו מתחילת התקופה הרומנסקית, אך צורתה עוצבה בחלקה הגדול בשתי התקופות שבהן היתה פראג הבירה המלכותית: תחילה בזמן הקיסרות הרומית הקדושה, תחת שלטונו של המלך קארל (1378-1346), ומאוחר יותר בזמן הקיסרות ההאבסבורגית האוסטרית, תחת שלטונו של רודולף השני (1612-1576). במאה ה-18 ערכה בה קיסרית האבסבורג, מריה תרזה, מסע שיפוצים מקיף שזכה למטחי ביקורת. מצודת פראג היא קומפלקס ענק שמכיל מוזיאונים, כנסיות, ארמונות וגינות. המבנים נבנו במגוון סגנונות בנייה, מסגנון רומנסקי ועד גותי. הסיבה היא שהמצודה נחשבה לסמל שלטוני, וכל שליט בעיר הקפיד להוסיף בניין נוסף למצודה שינציח את שלטונו. כיוון וכל שליט שלט בתוקפה אחרת, המצודה מקושטת במגוון מפתיע של סגנונות אדריכליים. בין המקומות הפופולריים ביותר לביקור אפשר למצוא את קתדרלת ויטוס הקדוש המרשימה, שמעוצבת בסגנון גותי ושולטת על קו הרקיע של העיר. מקום פופולרי נוסף הוא הגלריה הלאומית ובה יצירות אמנות בארוקיות. בנוסף תוכלו למצוא את מוזיאון הצעצועים, תערוכה קבועה להיסטוריה של צ'כיה, גלריית תמונות היסטוריות וכן גינות יפות. מדי קיץ מתקיים בארמון בורגרב פסטיבל הקיץ של שייקספיר. מומלץ מאוד לא להחמיץ את הביקור במצודה. הגיעו אליה אפילו רק לשם שיטוט בין המבנים וצילום תמונות. הכניסה לקומפלקס היא בחינם, בעוד חלק מהמבנים והמוזיאונים כרוכים בתשלום. שימו לב כי לכל חלק במצודה יש שעות פתיחה משלו וכדאי לבדוק את הזמנים לפני שאתם מגיעים לביקור.

בית הקברות היהודי (Starý židovský hřbitov) ממוקם ברובע היהודי בפראג. בבית הקברות תמצאו לא פחות מ-12,000 קברים גלויים לעין לצד רבים נסתרים, וההערכה היא כי מתחת לפני האדמה מצויים כ-100,000 קברים. זהו בית קברות מהעתיקים ביותר באירופה; הוא נוסד במאה ה-15, כאשר המצבה העתיקה ביותר שנמצאה במקום מתוארכת לשנת 1439. בית הקברות היהודי נחשב לאחד מבתי הקברות היהודיים העתיקים ביותר בעולם ששרדו עד היום, והוא אחד האתרים היהודיים החשובים בפראג. שם בית הקברות בעברית הוא "בית חיים", וניתן למצוא בו מצבות מכל מיני תקופות וסגנונות - בארוק, רנסנס וגותי. סביר להניח כי במהלך הסיור בבית הקברות תבחינו במצבות חופפות וצפופות; הסיבה היא מחסור במקום. על אף שבית הקברות הורחב כמה פעמים לאורך המאות, הוא עדיין לא היה מספיק גדול כדי לעמוד בצורך של הקהילה. לכן, קברים נערמו זה על גבי זה, ומשערים שבבית הקברות יש 12 שכבות של קברים. הקבורה האחרונה בבית הקברות היהודי בפראג נערכה בשנת 1787, 348 שנים אחרי הקמת בית הקברות. האווירה בצל העצים העתיקים מסתורית ומיוחדת. כשתשוטטו בבית הקברות, תוכלו לראות פיסות נייר שיושבות על הקברים ומוחזקות באבנים. האגדה מספרת כי המתים יכולים להגשים משאלות הנכתבות על פיסות הנייר האלו - אך האבנים שמחזיקות את הנייר חייבות להיות ממקום המגורים של מבקש המשאלה (אז אל תשכחו להביא אתכם אבנים מישראל!). הקבר שזוכה לביקורים רבים, להדלקת נרות ולהשארת פתקי בקשות הוא קבר המהר"ל - יוצר הגולם מפראג - רבי יהודה בן בצלאל ליווא. אנשים חשובים נוספים הקבורים בבית הקברות הם המשורר אביגדור קרא, מייסד בית הכנסת פינקס אהרון משולם הורוביץ, ראש קהילת יהודי פראג מרדכי מייזל, חוקר הרנסנס והמתמטיקאי דיוויד גאנס וכן אספן הספרים היהודיים הרב דוד אופנהיים. בתקופות מסוימות בהיסטוריה, אנטישמים טענו כי בית הקברות הוא מקום מפגשם הסודי של זקני ציון, ובו הם רוקמים את תכניותיהם להשתלטות על העולם. הטענה הזו הוזכרה ברומן הגרמני Biarritz ובהמשך גם הופצה ברוסיה. הכרטיס הרשמי לבית הקברות מקנה גם כניסה לבית הכנסת פינקס, לבית הכנסת קלאוזן, לבית הכנסת הספרדי ולבית הכנסת מייזל.

האלטנוישול - בית הכנסת "הישן-חדש" - הוא בית הכנסת הפעיל העתיק והמפורסם ביותר באירופה. בית הכנסת יושב בלב הרובע היהודי של פראג והוא נמצא בפעילות במשך למעלה מ-700 שנה, מלבד הפסקה בתקופת הכיבוש הנאצי בין השנים 1942-5. היום הוא נחשב לבית הכנסת המרכזי בפראג. סביבו פרחה קהילת פראג המפוארת ובו התפלל ופעל המהר"ל. האגדה מספרת כי שרידיו של הגולם מפראג, שיצר המהר"ל, קבורים עד היום בעליית הגג של בית הכנסת. בית הכנסת נבנה בסוף המאה ה-13, בשנת 1270, בסגנון גותי. הוא נבנה על ידי סתתי בית המלאכה המלכותי שעבדו בבניית מנזר בקירבת מקום והיווה עדות למעמדה המכובד של הקהילה היהודית בפראג של אותה התקופה. בית הכנסת בעל עיצוב פשוט מבפנים, עם אולם תפילה אחד. על קירות בית הכנסת תמצאו כתובות שונות (דלמא"ע, גה"א, ימ"ה). כמו כן, זהו בית הכנסת הראשון שהשתמש במגן דוד כסמל יהודי. זאת אחרי שקארל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית, הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת, מה שלא היה מקובל עד אותה תקופה. שמו המקורי של בית הכנסת הוא "בית הכנסת החדש" או "בית הכנסת הגדול", אך בסוף המאה ה-16 החלו להיבנות בתי כנסת נוספים באזור, ולכן שמו הפך ל"בית הכנסת הישן -חדש". יש הגורסים כי משמעות השם אלטנוישול היא דווקא אחרת, ומבוססת על הביטוי "על תנאי שול" - כלומר, הבניה של בית הכנסת היא "על תנאי", עד אשר יבוא המשיח והאבנים מהם נבנה בית הכנסת יוחזרו למקומן במקדש. בית הכנסת הישן-חדש נחשב לבית כנסת מפורסם לא רק בפראג אלא בקהילות היהודיות בכל רחבי העולם. כרוכות בו לא מעט אגדות וסיפורי עם, כאשר באחת האגדות סופר כי בית הכנסת ניצל מפני שריפה על ידי כנפי מלאכים אשר שינו את צורתם ליונים; כך הוא נותר על תילו כמעט ללא פגע, עד ימינו. הכניסה לבית הכנסת בתשלום. אם אתם רוצים להצטרף לתפילות, תוכלו לקבל אישור כניסה מהקהילה היהודית ולהיכנס בחינם. בניין הקהילה היהודית נמצא ממש בסמוך לבית הכנסת - תזהו אותו לפי השעון המיוחד, שעושה שימוש בספרות עבריות ואף נע מימין לשמאל. ולסיום, פריט טריוויה מעניין - ספרו של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד", נקרא כך בהשראת בית הכנסת אלטנוישול.