מוזיאון פרנץ הופ לאומנות המזרח הרחוק

מוזיאון השואה נפתח ב-2004 בהוראת ממשלת הונגריה, והוא עומד במקום בו עמד בית הכנסת השני בגודלו בעיר. מיקומו נבחר גם בשל העובדה שהרחוב בו הוא ניצב אינו מזוהה עם השכונות שבהן הייתה מרוכזת הקהילה היהודית בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה, ובכך ביקשו מתכנניו להקנות לו את צביונו כאתר זיכרון בעל אופי לאומי. תוכלו להבחין בקלות בערבוב המוטיבים הארכיטקטוניים המאפיינים את המבנה, בהעדר הסימטריה ובמראה הפרגמנטי של הקירות החיצוניים - כל אלו נועדו באופן מכוון להדגים את תחושת השבר, את העדר היציבות והארעיות ששלטו בחיי היהודים בתקופת השואה. במקום תערוכת הקבע המציגה בהרחבה את בתהליך ההתדרדרות של זכויות האזרח של היהודים והצוענים, וההסלמה לכדי רצח עם. התהליך אינו מתואר באופן כרונולוגי אלא נסב סביב נושאים, כמו כבוד וחופש האדם, אחריות ודרכי התנגדות. המיצג המרשים ביותר כאן הוא קיר הזכוכית בגובה 8 מטרים, שעליו חרוטים שמות יהודי הונגריה שנספו בשואה. המקומות הריקים על הקיר מסמלים, כמובן, את הנספים ששמותיהם לא ידועים עד היום. בנוסף מוצב בחצר עמוד זכוכית, ועליו חרוטים שמותיהן של קהילות יהודי הונגריה שחדלו מלהתקיים.

באגף המרכזי ובאגף המערבי של ארמון המלך המשוחזר, הנמצא בחלק הדרומי של גבעת המצודה, שוכנת כיום הגלריה הלאומית. הגלריה נפתחה ב-1957 ועברה למיקומה הנוכחי ב-1975. תוכלו לראות כאן את עושרה של האומנות ההונגרית - שרידים מהתקופה הרומית, פסלים מימי הביניים ומתקופת הרנסנס ואף תערוכות מתחלפות של אמנות המאה ה-20. בקומה השנייה מוצגת כאן אומנות המאה ה-19. הבולטים מן האומנים כאן הם ברטלן סקלי, יולה בנצור ומונקאצ'י, שזוכה לאולם תצוגה המוקדש לו. למקום של כבוד זוכה כאן גם הצייר צ'ונטבארי. הקומה העליונה של המוזיאון מוקדשת לאומנות המאה ה-20. המבקרים בקומה זו יוכלו לראות בבירור את הבנייה המודרנית של שיפוץ ארמון המלך, לאחר שנהרס במלחמת העולם השנייה.

המוזיאון לתולדות בודפשט נוסד בשנת 1887, אך רק בשנת 1967 נמצא לו בית קבוע בארמון המלכותי (Buda Castle), שם מוצגות בו תערוכות קבועות ומתחלפות. מאז המעבר הוא מוכר גם כמוזיאון הטירה (Vármúzeum). תערוכת הקבע עוסקת בהיסטוריה של בודפשט מאז היווסדה ועד לימינו. באגפו הדרומי של ארמון המלך תוכלו לבקר במוזיאון לתולדות העיר, התצוגה הפותחת מציגה שרידים ניאוליתיים מהאלף הרביעי לפני הספירה, ומתקדמת בסדר כרונולוגי לקומות הבאות. התצוגה כוללת שרידים היסטוריים כשלטי רחובות, מכונת הדפוס הראשונה בעיר וחפצי יומיום, כגון כלי בית, מטבעות ואביזרי לבוש ה"מכסים" בצורה צבעונית את התפתחות העיר מהתקופה הפרהיסטורית ועד לכיבוש הסובייטי בשנת 1945. המוזיאון אף מכיל סדרה של חדרים של מלכי הונגריה לדורותיהם שנחשפו ושוחזרו במהלך בנייתה מחדש של טירת בודה ב- 1958.

מוזיאון החקלאות הגדול ביותר באירופה נמצא בתחומיה של טירת ויידהוניאד (Vajdahunyad), טירה "חדשה", שבנייתה הושלמה ב-1897. המבנה המקורי של המוזיאון היה ביתן מקרטון ומעץ, שנבנה עבור יריד המילניום שנערך כאן ב-1896, אך עיצובו זכה לתשבוחות רבות והביתן הרעוע הפך למבנה של קבע. כיום מוצגים כאן אוספים קבועים המתארים את חייהם של אנשי הכפר ברחבי הונגריה, אמצעי הפרנסה שלהם וכלי החלקאות והעבודה ששימשו אותם עם התפתחותה של המהפכה התעשייתית. תוכלו גם ללמוד כיצד בעלי חיים הפכו ממושא למרדפי צייד לחיות בית חביבות, על תעשיית היין המקומית, וכיצד איכות הסביבה נשמרת כאן באדיקות כיום.