תחנת הרכבת המרכזית (Centraal Station)

בית אנה פרנק המפורסם הוא מוזיאון ואתר הנצחה היסטורי על גדת הפרינסחראכט ("תעלת הנסיך") שבאמסטרדם המוקדש לזכרה של אנה פרנק בפרט ויהודי הולנד בתקופת הכיבוש הנאצי בכלל ומאפשר גישה לביתה של אנה פרנק ולכל מקומות המחבוא בהם הסתתרה המשפחה. בבית זה כתבה אנה המתבגרת את יומנה הידוע, כיום אחד הספרים הנמכרים ביותר בעולם, בזמן שהסתתרה יחד עם שאר משפחתה הגרעינית בחלקו האחורי של הבית במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר שהוסגרו לידי הנאצים והושמדו בזה אחר זה כל בני המשפחה למעט אביה של פרנק, היומן שכתבה התגלה והפך את סיפורה של אנה לסנסציה כלל-עולמית שממשיכה לרתק מאות מליוני בני אדם עד עצם היום הזה. המבנה המשמש כיום כמוזיאון נבנה עוד בשנת 1635 על-די דירק ואן דלפט (Dirk van Delft) ועבר שינויים ושיפוצים רבים לאורך המאות: במקורו היה בית מגורים פרטי, מאוחר יותר הפך לבית עסק שבו אוחסנו סחורות למיניהן, ובתחילת המאה העשרים שימש כמפעל לייצור כלי בית ומאוחר יותר כמפעל לייצור חלקי פסנתרים. בשנת 1940 העביר אביה של אנה, אוטו פרנק, את משרדי החברה בה עבד אל המבנה, ושם גילה, בחלקו האחורי של המבנה, גם את שתי קומות המסתור שבו. חפציה האישיים של משפחת פרנק, וביניהם היומן המפורסם של אנה, ניצלו מהלאמה נאצית בזכות חסידות אומות העולם אלזיבת' "בפ" פוסקאול (Elisabeth "Bep" Voskuijl) ומיפ חיס (Miep Gies) אשר החביאו אותם. לאחר פרסומו של היומן בשנת 1947 הפך הבניין וקומות המסתור שבהן הסתתרה המשפחה למוקד עלייה לרגל לסקרנים רבים, וכשבשנת 1955 נמכר הבניין ליזם פרטי שהחליט להרוס אותו עד היסוד ולהקים במקומו מפעל, מחאה ציבורית נרחבת והפגנות הצליחו לבסוף למנוע מהמהלך לקרות, ובסופו של דבר נתרם הבניין על-ידי היזם לקרן אותה הקים אוטו פרנק ובסמוך לבניין נבנה המוזיאון שקיים עד היום לצדו. המוזיאון, שנבנה בשנת 1960, מציג את המבנה המשוחזר ובו חדרי המחבוא ששימשו את המשפחה, כמו גם תצוגות שונות של פריטים ויצירות אומנות הקשורות בשואה ובגבורה. נראה שמשנה לשנה מגיעים יותר ויותר תיירים למוזיאון, ובשנים האחרונות המוזיאון מארח למעלה ממליון תיירים מדי שנה.

מתחם קטן ומקסים בו שוכן מנזר בחיין - מפלט אידיאלי של שלווה בלב העיר ההומה. למעשה זוהי חצר מגורים ירוקה ועתיקה, שאליה נכנסים דרך פתח מקושת עשוי עץ אלון. החצר מוקפת בתים אלגנטיים, שאחדים מהם נבנו עוד במאה ה-15. הכניסה לחצר המנזר ללא תשלום, אך לאחר השעה 13:00 יהיה קשה יותר להתקבל בשערו שכן הדבר ייחשב להפרעה למנוחת הנשים השוכנות בו. החצר נוסדה ב-1346 למען ה-Beguines, חברות אחוות נשים שאומנם לא נדרו את שבועת הנזירות, אך חיו בבתים נפרדים, שמרו על פרטיותן והקדישו את חייהן לחולים ולנזקקים. עם מהפכת הדת ב-1578 החרימו הפרוטסטנטים את הכנסייה שבקצה החצר. הנשים הוכרחו, כשאר הקתולים, להמשיך את הפולחן שלהן בסתר, בבתי תפילה מאולתרים, כמו זה שבבית הנמצא בדיוק מול פתח הכניסה (בית מספר 34). מבנה עץ זה, שהוקם במאה ה-15, הוא הבית העתיק ביותר באמסטרדם.

אחד משלושת הארמונות שנמצאים בשימוש רשמי של משפחת המלוכה. בארמון אוצרות של יצירות אמנות מעשה ידי האמנים המפורסמים ביותר של אמסטרדם במאה ה- 17. מתכנן הבניין, שנבנה במקור כבניין העירייה העניק לו מראה חיצוני שגרתי ומראה פנימי מפואר, עתיר קישוטים, תבליטים ופסלי שיש. בקומת הקרקע מצוי החדר של "חבר השופטים העשויים שיש", ובו ניצבות דמויות מפוסלות לפרטי-פרטים המסמלות את המורשעים בדין. מעל המקום שבו ישבו השופטים קבועים שלושה תבליטים המתארים סיפורי משלים מהתנ"ך ומהמיתולוגיה הקלאסית, שנושאיהם הם הצדק, החוכמה והחוק. החדר נשמר כפי שהיה בעבר והאסירים המורשעים הובלו ממנו לחדר אחר וממנו הוצאו דרך חלון היישר אל הכניסה הראשית לבניין שבו ניצב הגרדום, אל מול ההמונים שנאספו בככר. במעלה המדרגות נמצא אולם העירייה הגדול, טבורה המקושט של כל המערכת הארכיטקטונית הזאת. את האולם הראשי מקיפים חדרים קטנים יותר, שכל אחד מהם הוקדש לפונקציה מינהלית או משפטית. כל חדר מקושט בציורים או בפסלים המייצגים את תפקידי המחלקה שמושבה נקבע בו. יצירות אחרות מתארות תמונות מהמיתולוגיה ומהתנ"ך ומכריזות על כך שאמסטרדם היא ממשיכת הדרך של התרבויות הקלאסיות. התמונות והפסלים הזהירו מפני שוחד ונפוטיזם והדגישו את הצדק. בקומת הקרקע מוצגים מפת תבליט של אמסטרדם בראשיתה ומופע שקופיות גדוש מידע, הנמשך עשר דקות. סיורים מודרכים באנגלית (ובשפות נוספות) לקבוצות של עד עשרים איש מתקיימים כל יום בשעות 16:00-12:00. אורכם שעה, ויש להזמין מקום שבועיים מראש לפחות. לעיתים נערכים בחדרי הארמון קונצרטים. בדקו את מועדיהם בתוכנייה ובחוברות ההדרכה שבאולם העירייה. שימו לב לפסלו של אטלס התומך בכדור הארץ ולמפות העולם המשורטטות על הרצפה. אלה מרמזים על התפקיד החשוב שמילאה אמסטרדם בעולם, כפי שהצטייר בעיני אבות העיר.

כנסיית ניואה קרק פירושה "הכנסייה החדשה". "החדשה" הוא מושג יחסי, מאחר שהכנסייה נבנתה במאה ה-15 והיא חדשה רק לעומת "הכנסייה העתיקה" (Oude Kerk), שנבנתה מאה שנה קודם לכן. לניואה קרק כבר אין קהילה פעילה. היא משמשת אנדרטה היסטורית של המדינה ונערכים בה קונצרטים, תערוכות וטקסים רבי-משתתפים, ובהם הטקסים המשפחתיים של בית המלוכה. כאן הוכתרו מלכי הולנד מאז 1914, וב-1980 הוכתרה כאן גם המלכה ביאטריקס. הכנסייה פתוחה למבקרים בכל ימות השבוע, פרט למספר ימים במהלך חודש מאי. ממולץ להתעדכן מראש באתר הרשמי.