כיכר ביאליק

ביציאה מיפו העתיקה לרחוב יפת, מעבר לכביש, נמצא שוק הפשפשים, המציע מכל הבא ליד - מרהיטים עתיקים ונדירים, דרך מנורות ישנות, תכשיטים, שטיחים, פריטי נוי, בגדים יד שנייה ומציאות. השוק שוכן במתחם הרחובות עמיעד, עולי ציון, יהודה מרגוזה ורחוב בית אשל ביפו. השוק הומה אדם בכל ימות השנה, והוא מוקד משיכה למבקרים, לתיירים ולחובבי מציאות וחפצי יד שנייה. החנויות והדוכנים קבועים בדרך כלל, אך ניתן גם למצוא בו דוכנים של כאלה המציעים באופן עצמאי את מרכולתם - עודפי סחורות ישנות וחדשות, חפצים עתיקים, פריטי נוסטלגיה ועוד. השוק פועל כאן כבר מהמאה ה-19, תקופה בה נמל יפו שגשג והעיר המתה מבקרים, תיירים ועולי רגל. בשנים האחרונות עלו ופרחו מיני פרוייקטים לשימור, שיחזור ושיפוץ האזור בכלל והשוק בפרט. אלה, כמו גם טרנד עולמי מתמשך סביב רכישת מוצרי יד שנייה, הביאו לפריחה מחודשת של השוק ולפתיחה של גלריות וחנויות בוטיק במתחם. עיריית תל אביב מארגנת פעילויות והפנינג באזור לעתים קרובות, פרטים ניתן למצוא באתר האינטרנט.

הקניון המונומנטלי של תל אביב, ששלושת בנייניו הפכו לחלק בלתי נפרד מקו הרקיע של גוש דן. המתחם הענק מכיל סניפים של (כמעט) כל רשת אופנה ישראלית ובינלאומית. אם אתם מעוניינים לרכוש מלתחה שלמה באחר צהריים אחד, זה ללא ספק המקום בשבילכם. אם, לעומת זאת, המולה, עומס וחבורות של ילדים בני 12, אינם כוס התה שלכם, סביר להניח שתתקשו לבלות כאן יותר מחצי שעה רצופה. כבר נאמר על עזריאלי שתל אביבים אמיתיים מדירים את רגליהם ממנו, מצד שני כאן שוכנים סניפי הדגל של H&M ו-Forever 21, כך שביקור חד-עונתי הוא בגדר חובה אופנתית.

נווה צדק היא השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו, שנוסדה בשנת 1887 (כשני עשורים לפני ייסודה של תל אביב) על ידי יהודים שרצו לצאת מיפו הדחוסה. השכונה הוקמה בסיועו של אהרון שלוש, בעל קרקעות על גבול יפו שחזה מראש כי אם ימכור את מגרשיו לצורך בניית שכונה יהודית חדשה, יעלה ערך אדמותיו ולכן מכר את הקרקע במחיר נמוך ובתנאים נוחים. שלוש התנה את המכירה בכך שכבר בתחילת התשלום יתחילו בבניית השכונה. השטח חולק ל-48 חלקות בגודל של 300 אמה כל אחד וכך החלה בנייתה של נווה צדק. הבתים החד-קומתיים באזור שמרו על אותנטיות ביחס לתקופה שבה נבנו, כך שניתן להתרשם מצורת המגורים של סוף המאה ה-19 מחוץ לחומות יפו. שימו לב שהבתים נבנו בצורה מאורכת. נווה צדק החלה להתנוון לאחר קום המדינה - תושבים עזבו אותה, מבניה הלכו וקמלו, בתי הספר התרוקנו מתלמידים וננטשו, והעירייה תכננה להרוס את השכונה לחלוטין (כפי שעשתה בשכונת מנשייה). אלא שבשנות ה-80' התחולל מהפך בתוכניות פיתוח השכונה, ונווה צדק זכתה לתוכנית שימור מקיפה. כיום, בעקבות תוכניות השימור והשיקום הפכה השכונה להיות אחת השכונות הטרנדיות בעיר, שוקקת חיים, בעלת בתי קפה נעימים, מסעדות משובחות וחנויות מעוצבות. בין המבנים ההיסטוריים הממוקמים בשכונה - מוזיאון נחום גוטמן, בית אהרון שלוש, בית רחמים גורל, בית שמעון רוקח, בית אבולעפיה, קולנוע עדן, מרכז סוזן דלל ועוד.

יותר מחצי מיליון מבקרים פוקדים את המוזיאון, שנחשב החשוב והמרכזי בישראל לאמנות מודרנית. לצד האוספים הקבועים מציג המוזיאון מדי שנה כ-25 תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית ובינלאומית בתחומים שונים: ציור, פיסול, רישום והדפס, וידיאו וצילום, עיצוב ואדריכלות וגם ספריות, חדרי עיון וארכיונים לחקר האמנות. בנוסף מתקיימת במוזיאון פעילות תרבותית הכוללת קונצרטים קלאסיים לצד ג'אז ומוזיקת עולם, סרטי איכות, סדרות הרצאות, הצגות לילדים ואירועים מיוחדים. ראשיתו של מוזיאון תל אביב בשנות ה-30', כשמאיר דיזנגוף, ראש העיר המיתולוגי של תל אביב, החליט לתרום את ביתו שבשדרות רוטשילד לטובת הקמתו של מוזיאון עירוני לאמנות. ברבות השנים ביתו נהיה צר מלהכיל את כל יצירות האמנות שנאספו, ובשנת 1971 נחנך מקום משכנו הנוכחי של המוזיאון. בשנת 2011 נחנך האגף החדש של המוזיאון הקרוי על שם התורמים שמואל והרטה עמיר. אגף זה הכפיל את גודלו של המוזיאון, ונחשב ליצירת אמנות בפני עצמו בזכות ההתגברות על התנאים המאתגרים בהם נבנה - השטח שיועד לבנייתו תוכנן בצורת משולש, הנוגד את הנטייה הטבעית של גלריות לחללים מרובעים. כמו כן, לא היה ניתן לבנות את האגף החדש לגובה שיעפיל על המבנה הקיים של המוזיאון, אך גם בנייה מתחת לפני הקרקע מציבה קושי, משום שאינה מאפשרת חדירה של אור טבעי הנחוץ כל כך להתבוננות ביצירות אמנות. אדריכל המבנה הצליח ליצור מפל של אור מהמפלסים העליונים למפלסים התת-קרקעיים.