מקדש הפיריון

וואט טראימיט, השוכן בסמוך לצ'יינה טאון בלב גן ירוק ונעים, לא נחשב לאחד המקדשים הגדולים או המרהיבים בבנגקוק. הסיבה העיקרית, אם לא היחידה, לביקור בו טמונה בפסל הבודהא שניצב בו, העשוי כולו מזהב טהור. גובהו של הפסל היפהפה, היושב בתנוחת לוטוס, הוא שלושה מטרים והוא שוקל כחמש טונות וחצי. גילו המשוער נע בין 700 ל-800 שנה. הפסל הוסתר בתוך פסל גדול יותר מגבס, כדי להצילו מביזה בעת המלחמה עם הבורמזים באמצע המאה ה-18, ורק כשהועבר לבניין חדש בוואט טראימיט בשנת 1955, נסדק הפסל והתגלה האוצר שבפנים. שימו לב: הכניסה לצפות בפסל, כמו גם למוזיאון במתחם, כרוכה בתשלום.

ארמון המלך (Phra Borom Maha Ratcha Wang), שנבנה בשנת 1782 בידי המלך ראמה הראשון, היה בעבר מקום מושבם של מלכי תאילנד, וכיום הוא אחד מהאתרים החשובים והפופולריים ביותר במדינה. מתחם הארמון מוקף בחומה גבוהה באורך של כשני קילומטרים ועמוס במבנים ארכיטקטוניים מרשימים, ביניהם מוזיאון הנשק המלכותי, המאוזוליאום המלכותי, הדגם המיניאטורי של מקדש אנגקור ומקדש פרה קאו (Wat Prah Kaeo), המפורסם כמשכנו של אחד מהאוצרות המוערכים בתאילנד, פסל בודהא מאזמרגד, שלמרות שמו, עשוי דווקא מאבן ירקן. כיום הארמון משמש לטקסים בלבד, ואילו המלך מתגורר בארמון הנמצא בצפון בנגקוק, וסגור למבקרים. לתשומת לבכם - התאים מקדשים את מוסד המלוכה וכל הקשור אליו. הכניסה לארמון היא בלבוש צנוע בלבד, הנבדק בקפידה בעת הכניסה לארמון, ולכן הימנעו מלבוש חשוף וסנדלים. הסיור במתחם הארמון מתחיל בשער הכניסה, עובר דרך מקדש בודהא מאיזמרגד וממשיך אל ארמון המלך עצמו. המסלול בתוך הארמון הוא חד כיווני - לאחר שתעברו ממקדש האיזמרגד אל הארמון, לא תוכלו לחזור בדרך בה הגעתם. כמו כן, במקדש האזמרגד אסור לצלם ויש לחלוץ נעליים לפני הכניסה.

מקדש האזמרגד הינו חלק מן הארמון המלכותי, והוא נחשב למקום המקודש ביותר בתאילנד. המקדש בנוי מכ- 100 מבנים צבועים בצבעים בוהקים, פסיפסים וגגות מצופי זהב, וליבו הוא פסל קטן (בסך הכל כ-60-70 ס"מ בגובהה) של בודהה הקרוי הבודהה מאיזמרגד (Emerald Budha) אף כי אינו עשוי מאיזמרגד, אלא מאבן ירקן (Jade). הדמות מוצבת בתוך קופסת זכוכית על מזבח גבוה מעל ראשי המאמינים והמבקרים, והמוני מתפללים מגיעים בכדי לראותה ולהתפלל במחיצתה מאחר והיא מייצגת עבור העם התאילנדי את כוחו המאגי של המלך. הפסל הוא בעל חשיבות לאומית ודתית רבה ביותר בעיני המקומיים והמלך עצמו הוא זה שמחליף את החלוק בו מולבש הפסל שלוש פעמים בשנה בתחילת כל עונה (החמה, הקרה והגשומה). הפסל התגלה לראשונה בשנת 1464, ועד שהגיע למשכנו הנוכחי חולל מספר מלחמות: דמות הבודהה הועברה ללאוס בשנת 1551, ואז נתפסה מחדש והוחזרה אל תאילנד (שאז נקראה סיאם) בשנת 1778. על קיר מקדש האזמרגד מצוירים סיפורי הג'אקאטה המתארים את גלגולי חייו הקודמים של בודהה. צבעו הלבן של המקדש וצורת המסדרונות ההולכים ומתכנסים שבה הוא בנוי, מסמלים על פי האמונה הבודהיסטית את מרכז העולם - המקום הקדוש ביותר. הכניסה למקדש דורשת חליצת נעליים. הצילום בתוך המקדש עצמו אסור.

המקדש, שנבנה בימיה העתיקים של ממלכת איותאיה, שוכן על גדתו המערבית של נהר צ'או פראיה ובמרכזו פראנג (Prnag, פגודה בסגנון קמרי) בגובה 104 מטר, המעוטרת בחתיכות קטנות של פורצלן. כדאי לטפס במדרגות החיצוניות התלולות של הפגודה כדי להשקיף על אזור הנהר. סביבת המקדש שקטה ונעימה להליכה. המקדש נקרא במקור וואט מאקוק; המלך טקסין שינה את שמו לוואט צ'נג, ואילו במאה ה-19 שינה המלך ראמה השני את שמו בשלישית, לוואט ארונראטצ'אתרם. את שמו הנוכחי, וואט ארון (מקדש השחר), העניק למקדש המלך ראמה הרביעי, בהקדישו אותו לאל הזריחה ההודי (ארונה).