כנסיית סנטה מריה נובלה

קתדרלת סנטה מריה ידועה יותר בכינוי הדואומו. זוהי הכנסייה השלישית בגודלה בעולם (אחרי פטרוס הקדוש ברומא וסנט פול בלונדון), והייתה הכנסייה הגדולה ביותר באירופה כאשר הושלמה במאה ה-15. אורכה 153 מטר, רוחבה 90 מטר, וגובהה 90 מטר מהרצפה ועד לתחתית הנורה. תהליך בנייתה נמשך מסוף המאה ה-13 עד אמצע המאה ה-16. היא הוקמה על חורבות אתרה של כנסיית סנטה רפרטה (Santa Reparata). בנייתה ותיכנונה נעשו על ידי מספר אמנים ואדריכלים בהם ארנולפו די קמבוי, ג'וטו (שתכנן גם את מגדל הפעמונים הנמצא באותה הכיכר), וברונלסקי שתכנן את הכיפה. תהליך הבנייה הממושך משתקף בסגנונות הבנייה המשולבים זה בזה, שמעידים על הטעמים המשתנים לאורך פרק הזמן הארוך שחלף בין תחילת הבנייה ועד השלמתה. זוהי הקתדרלה השלישית והאחרונה של פירנצה והיא הוקדשה לסנטה מריה דל פיורה, בתולת הפרח, בשנת 1412. זהו רמז ברור לשושן, סמל העיר פירנצה. פנים הכנסייה מעוטר ומקושט ביצירות של מעצבים ואמנים מהמאות ה-15 וה-16, חלונות זכוכית צבעוניים, פסיפים על הקירות, רצפת שיש, פסלים ועוד. הכיפה עצומה וגובהה מגיע ל- 114 מטר. ציורי הקיר המרהיבים המעטרים אותה צוירו על-ידי ואזארי וצוקארי. ניתן לטפס במעלה 463 מדרגות המובילות למרפסת המכונה קופולה דה ברונלסקי ולצפות על העיר. בקריפטה ניתן לראות את שרידי כנסיית סאנטה רפראטה וחנות לממכר מזכרות וספרים. מגדל הפעמונים של ג'וטו הוא אחד מהמונומנטים העיקריים בפיאצה דל דואומו. הוא הוקם ב-1334, גובהו 84.7 מטרים ורוחבו 15 מטרים. המגדל הוא דוגמה מדהימה לארכיטקטורה גותית מהמאה ה-14 בפירנצה והוא מכוסה בשיש לבן, אדום וירוק כמו הקתדרלה הסמוכה. מגדל הפעמונים נחשב לקמפניל היפה ביותר באיטליה וככל הנראה תוכנן יותר למטרות דקורטיביות מאשר למטרות פונקציונליות. אם תקיפו את הקתדרלה מבחוץ תגלו את הדלת המרשימה פורטה דה מנדרולה (Porta della manderola) אשר נפתחת לאגף הצפוני ונבנתה בתחילת המאה ה-15. הדלת הזו היא הכניסה היפה ביותר של הקתדרלה. בצד הדרומי של הקתדרלה נח שער הכמורה, שנבנה באמצע המאה ה-14. לצד הכנסייה יושב מוזיאון האופרה של הדואומו. המוזיאון מתפרש על פני 6,000 מ"ר המחולקים ל-28 חדרים ושלוש קומות. המוזיאון נוסד בשנת 1891 אך בשנת 2015 הוא שופץ באופן מסיבי, וכיום הוא אחד המוזיאונים החשובים בעולם. כאן נשמרות יצירות המופת המקוריות של אמנים כמו מיכלאנג'לו, דונטלו, ברונלסקי, גיברטי ועוד אינספור אחרים.

כיכר הסיניורה עוצבה במאות ה- 13-14 והיתה מרכז החיים הפוליטיים בפירנצה במהלך המאה ה-14. בהתאם לכך הוצבו בה פסלים אלגוריים המייצגים חלק מהסמלים האהובים ביותר של פירנצה: דוד, העתק של פסלו של מיכלאנג'לו; משמאלו המרצוקו (Marzocco), האריה המפורסם של פירנצה; מזרקת נפטון מאת אמנטי (Ammannati); וקוזימו הראשון רכוב על סוס מאת ג'אמבולוניה (Giambologna). פיאצה דלה סיניוריה ממוקמת באמצע הדרך בין הדואומו לנהר הארנו ומייצגת, יחד עם הארמון, את לב החיים הפוליטיים של פירנצה. הכיכר היא בצורת L והיא תוצאה של התערבויות אדריכליות שונות. במרכז הכיכר מסומן מקום הוצאתו להורג של ג'ירולאמו סאבונארולה (Girolamo Savonarola). סאבונארולה (1498-1452) היה נזיר מטיף, שמרן דתי קיצוני, שיצא כנגד הסיאוב של האפיפיורות והכנסייה הנוצרית. הוא הוחרם על-ידי האפיפיור ונשפט על-ידי בתי המשפט האזרחיים של פירנצה למוות בשריפה ב- 23 במאי 1498. הארמון הגדול השולט על הכיכר עם מגדל הפעמונים האופייני הוא הפאלאצו וקיו (Palazzo Vecchio - "הארמון הישן"). זהו ארמון פשוט וקודר שבנוי בסגנון מבצר מתחילת המאה ה-14. הוא עוצב על-ידי ארנולפו די קאמביו (Arnolfo di Cambio) הגדול בהשראת הטירה שבפופי (Castello di Poppi). בארמון בן מאות השנים ישבו בעבר שליטי הרפובליקה הפלורנטינית, והיום הוא משמש כבית העירייה של העיר. לכן, בכיכר מתקיימות מחאות רבות. בכיכר יושבת גם גלריית אופיצי, המוזיאון הפופולרי והחשוב ביותר של פירנצה, שמכילה מספר מסחרר של יצירות אמנות ויצירות מופת. המוזיאון עוצב על ידי ג'ורג'יו וזארי וכולל יצירות מופת של מיכלאנג'לו, סנדרו בוטיצ'לי, ליאונרדו דה וינצ'י, רפאל, קאראווג'יו, ארטמיסיה ג'נטיליצ'י, טיציאנו ועוד רבים אחרים. בקצה הכיכר נמצא Loggia della Signoria, בניין אבן הצמוד לגלריה אופיצי, שנבנה במחצית השנייה של המאה ה-14 ושימש לאירוח פגישות וטקסים ציבוריים. כיום המבנה מתפקד כגלריית פסלים פתוחה. הוא תוכנן על-ידי Orcagna ב-1376 והוא בעל קשתות ועיצוב רנסנסי. הוא ביתם של כמה פסלי ברונזה ושיש כמו פרסאוס (של בנונוטו צ'ליני), אונס הנשים הסבין (של ג'אמבולוניה), אריות מדיצ'י (של פלמיניו ואקה וג'ובאני די שראנו) והאונס של פוליקסנה (של פיו פדי). הכיכר היא אחת מנקודות המפגש המרכזיות של העיר. אם תרצו לשבת ולנוח תוך שאתם סופגים את ההיסטוריה והאווירה המיוחדת בכיכר, מומלץ לשבת ב-Rivorie או ב-Cafe Perseus, שניים מבתי הקפה המפורסמים ביותר בפירנצה. המחירים אמנם גבוהים אבל המיקום הייחודי לצד השוקו החם עם הקצפת או הקפוצ'ינו האיטלקי המפנק שווים את המחיר.

שתי קומותיו של פאלאצו אופיצי, שנבנה על-ידי ג'ורג'יו ואזרי ובנייתו הושלמה בשנת 1560, מכילות את אוסף הציורים והפסלים העשיר והחשוב ביותר באיטליה, ואחד החשובים בעולם - גלריה אופיצי. האוסף עוקב אחר ההיסטוריה העשירה של האמנות הפלורנטינית, מתחילת המאה ה-11 ועד לבוטיצ'לי ופריחתה של אמנות הרנסנס. בליבה נמצא אוסף מדיצ'י הפרטי, שהמשפחה הורישה לעיר במאה ה-18. הקומה הראשונה מוקדשת לאוסף של 50,000 ציורים ו-60,000 רישומים, שמרביתם נאספו בידי בני משפחת מדיצ'י, פטרונית האמנות הידועה מתקופת הרנסנס. מסדרונות הקומה השנייה מקושטים בשטיחי קיר פלמיים ופלורנטיניים ומובילים אל שתי הגלריות העיקריות המציגות את הציורים. הגלריה המזרחית כוללת לא פחות מ-24 אולמות. שלושת האולמות הראשונים מכילים יצירות רנסנס מוקדמות של ציירים פלורנטיניים, כמו ג'וטו, דוצ'ו די בואונינסניה וסימונה מרטיני. באולמות הבאים תוכלו גם לראות יצירות של בוטיצ'ילי וליאונרדו, והאולמות האחרונים מכילים, לצד יצירות אחרות של הרנסנס האיטלקי, כמה ציורים מפורסמים של ציירים גדולים מאסכולות אחרות, כמו דירר, קראנק, אל גרקו ואחרים. הגלריה המערבית, על 20 אולמותיה, מכילה יצירות של מיכלאנג'לו, רפאל, טיציאן, רובנס, ואן דייק, רמברנדט ועוד. יש כמה יצירות שאסור לפספס כשמבקרים בגלריה. היצירה הראשונה היא "La Primavera" של בוטיצ'לי. הציור צויר בין 1477 ל-1482 והוא כולל שמונה דמויות בגן עם פרחים. הדמות האמצעית היא ונוס ואילו מרקורי עומד בצד השמאלי ביותר של היצירה, מפזר את העננים. ציור מפורסם נוסף של בוטיצ'לי שתמצאו בגלריה הוא "הולדת ונוס" - כנראה הציור הפופולרי ביותר של בוטיצ'לי. יצירת אמנות זו מציגה את האלה ונוס עומדת עירומה על קונכייה, על שפת הים, כשהרוחות מפזרות את שערה הארוך. בגלריה נמצא גם הציור "דוני טונדו" של מיכלאנג'לו. זהו ציור המציג את המשפחה הקדושה בצורה מעגלית ייחודית. הוא נוצר בשנת 1507. ציור "הבשורה" של ליאונרדו דה וינצ'י ואנדראה דל ורוקיו הוא מהיצירות המוקדמות ביותר של דה וינצ'י, המתארת את מריה הבתולה בזמן ביקורו של המלאך גבריאל. לבסוף, מומלץ לא להחמיץ גם את "מדוזה" של קאראווג'ו, ציור עגול של המדוזה המיתולוגית עם שיערה העשוי נחשים. מלבד הציורים, הגלריה מתהדרת באוסף שלא יסולא בפז של פסלים עתיקים שאספו משפחת מדיצ'י ומעטרים את המסדרונות. האוסף מורכב מהעתקים רומיים עתיקים של פסלים יווניים אבודים. "יצירת המופת" האחרונה, בסוף המסדרון של הקומה השנייה, היא הנוף היפה של הנהר ו"הגשר הישן" (Ponte Vecchio) כפי שהם נראים ממרפסת הלוג'ה.

פונטה וקיו הוא אתר שלא השתנה זה יותר משש מאות שנה. זהו גשר קשתות סגור מאבן המורכב משלוש קשתות ואורכו כשלושים מטרים. הוא מאופיין בשורות של חנויות תכשיטים ובנופים הנהדרים של שדרות הלונגארני על שפת הנהר ושל העיר כולה. אין יודעים הרבה על הקמתו וקיומו הקדום ביותר של הגשר. אולם, ידוע כי גשר חדש מעץ נבנה בשנת 972 והתקיים יותר משלוש מאות שנה, עד לשיטפון הגדול שאירע בשנת 1333. היו אלו שנים של עושר שאין דוגמתו בפירנצה. בשנת 1345 הוטל על נראי די פיורוונטה להקים מעל הנהר "גשם עצום שלא ניתן להזיזו, אשר ממנו יתפעלו כל הפלורנטינים ואורחיהם". פיורוונטה תכנן גשר בעל שלוש קשתות שהיה רחב דיו לשאת שורה של חנויות ציבוריות משני צדיו. התכנון אושר, הגשר נבנה והרשות להפעלת החנויות ניתנה תחילה לגילדת הקבצים החזקה, שהחזיקה ברישיון ההפעלה עד ימיו של קוזימו הראשון ממשפחת מדיצי'. קוזימו הורה לגרש את הקצבים ובמקומם הוכנסו צורפי זהב וכסף כמפעילי החנויות. החנויות הקטנות הפכו לסימן היכר של פירנצה עד ימינו אנו. אפילו הנאצים רחשו להן כבוד: בשנת 1944 הם פוצצו את כל גשריה של פירנצה מלבד פונטה וקיו. הגשר נשאר שלם, למעט נזקים לשתי שורות החנויות. הנאצים חסמו את הגישה לגשר על ידי הריסת המבנים מימי הביניים שמשני צידיו של הגשר. החלק העליון של פונטה וקיו הוא חלק מ"מסדרון וזארי" המפורסם, שנבנה על ידי הצייר והמעצב וזארי מתקופת הרנסנס. שביל ההליכה הפרטי והסגור מוביל ממוזיאון פאלאצו וקיו וגלריית אופיצי אל ארמון פיטי שבצד השני של הנהר. ב-4 בנובמבר 1966 נהר ארנו עלה על גדותיו וגרם לשיטפון אדיר. רק בנס הגשר החזיק את משקל המים והסחף. במרכז הגשר אתם תתקלו בפסל המציג פסל מפורסם, Benvenuto Cellini, שנולד בשנת 1900. פירנצה רצתה להנציח את הפסל החשוב, ולצורך המשימה נרתם הפסל הפלורנטיני רפאלו רומנלי ויצר פסל ברונזה של הפסל שהוצב על גבי המזרקה שעל הגשר. לאורך השנים זוגות אוהבים נעלו "מנעולי אהבה" סביב המעקות שמסביב לפסל. בין השנים 2005-2006 הוסרו מהמעקות כ-5,500 מנעולי אהבה, וכיום נאסר לנעול מנעולים סביב הפסל. הגשר הוא אחד המקומות הפופולריים ביותר בפירנצה לטיול או בילוי, שיטוט בין קומות החניות ודוכני השוק וכן צילום תמונות אייקוניות של פירנצה. ניתן להתפעל מהגשר גם דרך שייט בסירה תחת הגשר.