דף הבית יעדים מילאנומסלולים במילאנו מפיאצה דואומו ועד רובע נאבילי

מפיאצה דואומו ועד רובע נאבילי

מילאנו, איטליה
1

קתדרלת מילאנו - הדואומו (Duomo)

אתרי חובה ⋅ אתרי דת והיסטוריה
הדואומו היא קתדרלה יפהפיה בסגנון גותי-איטלקי, שנחשבת לאחת הנקודות האייקוניות ביותר במילאנו. הקמתו של המבנה החלה במהלך המחצית השנייה של המאה ה-14, נמשכה מאות שנים והושלמה סופית רק בשנת 1958, עם בנייתו של האחרון מבין 135 הצריחים המעטרים את גג הכנסייה. הקתדרלה עומדת במרכזה של כיכר רחבת ידיים שתוכננה בשנת 1895 על ידי האדריכל ג'וזפה מנגוני (Giuseppe Mengoni) וניצבת על חורבות כנסיית סן ג'ובאני אלה פונטי, שהוקמה בשלהי המאה הרביעית ונהרסה בשריפה. הדואמו של מילאנו מספרת סיפור של אמונה ואמנות המתפרש על פני 600 שנים. כיוון והקתדרלה נבנתה במשך מאות שנים ועירבה רצף ארוך של אדריכלים ומהנדסים, לא ניתן לתת את כל הקרדיט לאדם אחד. בסוף המאה ה-15 ניסו גדולי האדריכלים והאמנים של אותה תקופה, כולל לאונרדו דה וינצ'י, לבצע את המשימה הקשה של עיצוב הטיבריום, מגדל משובץ חלונות שמאפשר לאור להיכנס. הקתדרלה מקושטת ביותר מ-3400 פסלים. בראש הצריח המרכזי עומד פסל מוזהב של המדונה, הנקרא מדונינה. פרנצ'סקו קרוצ'ה הוזמן לבנות את הצריח הגדול בשנת 1762, והוא זה שהציע לקשט אותו בפסל של הבתולה מריה שהובאה לגן העדן על ידי המלאכים. את הפסל פיסל ג'וספה פרגו, והוא מצופה זהב טהור. באוגוסט 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, המדונינה כוסתה בבד אפור-ירוק וכך נשארה במשך חמש שנים, כדי לא להוות מטרה קלה למפציצים. הסרת הבד התקיימה ב-6 במאי 1945 בטקס חגיגי בראשות הקרדינל שוסטר, הארכיבישוף של מילאנו דאז. לאחר שעצרתם להתפעל מחזית הדואומו כדאי להיכנס פנימה, למרות התור הארוך שיש לרוב בכניסה. כשתכנסו פנימה ייקח לכם רגע לעכל את כל מה שאתם רואים - אווירה מוארת בנרות ומקושטת במזבחות ומעברים. כאן תוכלו להתרשם ממידות הכנסייה: 148 מטר אורכה ו-108.5 מטר גובהה, נתונים שהופכים אותה לכנסייה הקתולית השנייה בגודלה בעולם, שיכולה לאכלס כ-40,000 מתפללים. בחדרי התצוגות תמצאו פסלים ויצירות אמנות עתיקות, חלונות ויטראז' מהמאה ה-15 ואילך ואולם אוצרות, בו שמורות עשרות עבודות אמנות נוצריות מהמאה הרביעית ועד המאה ה-12. חמש הדלתות המפוארות של הכנסייה הן מלאכת מחשבת בפני עצמה ובמוזיאון שבמקום מוצגים גם שרטוטים וציורים המתעדים את תהליך בניית הקתדרלה לאורך השנים. אחד משיאי הביקור בקתדרלה הוא הנוף של העיר היפיפייה וסביבותיה הנשקף מנקודת התצפית ברחבת הצריחון העליון (הטרסות). ביום בהיר ניתן לראות את האלפים האיטלקיים. העלייה למרפסת התצפית אפשרית במדרגות או במעלית (בתשלום נוסף). הירידה היא באמצעות המדרגות. מתחת לחלל שמסביב לקתדרלה ניתן למצוא שרידים של כמה מבני פולחן מהתקופה שבין האימפריה הרומית לימי הביניים, שנהרסו כדי לפנות מקום לבניית הקתדרלה החדשה. ממצאים ארכיאולוגיים אלה מספרים את סיפורה של "הכיכר" שלפני הדואומו, שבה ניצבו שתי בזיליקות: סנטה מריה מג'ורה (שראשיתה במאה ה-9) הידועה גם כבזיליקת ג'מאליס וסנטה טקלה שהייתה בשימוש במהלך המאה ה-9 (הכניסה לאזור הארכיאולוגי כרוכה בתשלום נוסף). כדאי לדעת: לא הרבה יודעים שמתחת למזבח הגבוה נמצאת קריפטה עשויה שיש מפוארת ומרהיבה. הקריפטה, שנקראה רשמית קפלת הג'מאל של הדואומו (Jemale Chapel of the Duomo), תוכננה במאה ה-16 על ידי פלגרינו טיבאלדי, האמן האהוב על סנט צ'ארלס בורומיאו (הכניסה לקריפטה כרוכה בתשלום נוסף). שימו לב: יש מספר סוגים של כרטיסים לאזורים השונים. כרטיס הכניסה המשולב כולל גישה לקתדרלה, למרפסת התצפית במעלית (הירידה במדרגות), לאזור הארכיאולוגי ולקריפטה, וכן למוזיאון הקתדרלה השוכן בסמוך ולכנסיית סן גוטרדו בקורטה ברחוב Via Francesco Pecorari 2 (כ-5 דקות הליכה מהקדתרלה). את הכרטיס ניתן לממש 3 ימים מיום הביקור.
קתדרלת מילאנו - הדואומו (Duomo)
2

גלריית ויטוריו אמנואלה השני

מרכזי קניות גדולים ⋅ אתרי חובה
שופוהוליות ושופוהוליים, פנו מקום במזוודות, כי הגעתם לקניון העתיק ביותר בעולם - גלריית ויטוריו אמנואלה השני, הנקרא על שם המלך הראשון של איטליה. הקניון העתיק תוכנן בידי הארכיטקט הנודע ג'וזפה מנגוני (Giuseppe Mengoni), והוא מבנה ניאו-קלאסי אלגנטי ומרשים. הוא נפתח בשנת 1877, ומנגוני נהרג זמן קצר לאחר מכן, אחרי שנפל מאחד הפיגומים בגלריה. במשך עשורים נחשבה הגלריה ל"סלון הפתוח" של מילאנו, בו נפגשו כל המי ומי של העיר. מרכז הקניות המפואר מהמאה ה-19 בנוי בצורת צלב מואר, בעל גג מעוגל ומצופה זכוכית. הרצפה מעוצבת באריחי פסיפס שיש. קניונים רבים ברחבי העולם ניסו להעתיק את הסטייל והיוקרה הנוטפים של המבנה, לרוב ללא הצלחה. הכניסה אל המבנה המקורה והיפהפה נמצאת מול קתדרלת מילאנו, הדואומו. הקניון נמשך עד הפיאצה דלה סקאלה (Piazza della Scala), בה נמצאים תיאטרון לה סקאלה ופלאצו מרינו. בקניון תמצאו חנויות יוקרה של מותגים כמו פראדה, שאנל וגוצ'י, חנויות תכשיטים, ספרים, גלריות אמנות וכמובן בתי קפה ומסעדות. החנויות היוקרתיות נשקפות מבעד לחלונות זכוכית גדולים, ויושבות לצד כמה מבתי הקפה המהוללים של מילאנו, כמו Biffi ו-Zucca's Bar. חנויות הבוטיק ובתי הקפה מעוצבים בצורה כה מדויקת ואלגנטית, עד כי אפילו סניף המקדונלדס בקניון מעוטר בעיטורי זהב ובעמודים שחורים, כך שתוכלו לנשנש צ'יפס באווירה בוטיקית של המאה ה-19. גם אם אין בכוונתכם לקנות כאן, כדאי לעבור במקום (שפתוח 24/7) ולהתרשם מעיצובו הייחודי, מתקרת הזכוכית הגבוהה, רצפת המוזאיקה, ציורי הקיר המרהיבים וכמובן מחלונות הראווה של אחד ממרכזי האופנה החשובים באיטליה. בכיפה המרכזית תמצאו פסיפס מהמם המייצג את יבשות אסיה, אפריקה, אירופה ואמריקה. כמו כן, ישנו פסיפס עם בעלי חיים שונים המייצגים את כמה מהערים החשובות ביותר באיטליה. לפי האגדה, אם תדרכו ברגל ימין על סמל השור ותסתובבו ב-360 מעלות עם עיניים עצומות, יהיה לכם מזל טוב - ואם תדרכו על השור בדיוק ב-31 בדצמבר בשעת חצות, יהיה לכם מזל טוב במשך שנה שלמה. שווה, לא? שימו לב, אם תרצו לשוטט בין החנויות, כדאי לבדוק את שעות הפתיחה. לרוב, החנויות והמסעדות פתוחות עד השעה 20:00-21:00.
גלריית ויטוריו אמנואלה השני
3

תיאטרון לה סקאלה והמוזיאון (Teatro alla Scala)

אתרי חובה ⋅ תיאטרון ומחול
תיאטרון לה סקאלה (Teatro alla Scala) הוא כפי הנראה בית האופרה המפורסם ביותר בעולם ופסגת השאיפות של כל זמר, זמרת, רקדן, או מנצח היא להופיע שם לפחות פעם אחת. הקהל ב"לה סקאלה" ידוע בכך שהוא מקדם במחיאות כפיים נלהבות אמנים המוצאים חן בעיניו ומגרש מהבמה בקריאות בוז רמות אמנים שמכעיסים אותו. התיאטרון המהודר נבנה בשנת 1776 בסגנון ניאו-קלאסי, על ידי האדריכל ג'וזפה פיירמריני (Giuseppe Piermarini), לאחר שהתיאטרון הקודם ששימש את תושבי העיר (תאטרון רג'ו דוקאלה Teatro Regio Ducale) נשרף. שמו של התיאטרון נגזר מהעובדה שהתיאטרון נבנה במקום בו עמדו המדרגות של כנסיית סנטה מריה ("סקאלה" משמעו גרם מדרגות). בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, התיאטרון ניזוק קשות מההפצצות. הוא שוחזר שלוש שנים לאחר מכן. התיאטרון הזה ראה פרמיירות של כמה אופרות אהובות במיוחד של רוסיני, פוצ'יני וורדי, ביניהן "נבוקו" ו"מאדם בטרפליי". במהלך שנותיו הראשונות של התיאטרון, המלחין ג'וזפה ורדי לא רצה שיצירתו תהיה מוצגת בתיאטרון כיוון והיה משוכנע שהתזמורת שינתה את יצירותיו. בסופו של דבר ורדי ובית האופרה השלימו, ויצירתו האחרונה, Falstaff, זכתה לפרימיירה שלה בלה סקאלה. האולם המרכזי, בעל התקרה הגבוהה, מקושט בצבעי אדום וזהב ויש בו 2,000 מקומות ישיבה ויציעים עליונים מפוארים בהם תוכלו לבקר. במקור, התיאטרון היה מואר באלפי נרות שקישטו את האודיטוריום והבמה והוסיפו קסם נוצץ לאווירת הערב. היום הבמה מוארת על ידי נברשת קריסטל בוהמית ענקית עם 383 נורות. לצד האולם תמצאו אולמות פאר, המשמשים לעריכת נשפים וערבי תרבות נוצצים. במקום נמצא גם מוזיאון מרשים, שמציג את ההיסטוריה של בית האופרה העתיק, בובות עטויות פריטי לבוש מהצגות מפורסמות, כרזות עתיקות, אביזרי במה, ציורים, רישומים ופסלים. הביקור במוזיאון כולל ביקור במבואה המפוארת של התיאטרון, שהיא אולם אלגנטי ומעוצב. לאחר מכן תוכלו לעבור למושבי התאים המרופדים סאטן אדום, שם החברה הגבוהה נהנתה (ועדיין נהנית) מהאופרות והבלטים. כרטיס הכניסה הסטנדרטי למוזיאון מאפשר גם מבט על התיאטרון מהתאים של הרמה השלישית, אך רק כאשר חזרות, הצגות או אירועים הפתוחים לקהל אינם בעיצומם. תוכלו גם לרכוש כרטיסים לאופרות או להצטרף לסיור מודרך בתשלום.
תיאטרון לה סקאלה והמוזיאון (Teatro alla Scala)
4

Armani Megastore

אופנה ואקססוריז ⋅ אחר
ארמאני הוא הלב הפועל של עולם העולם של מילאנו ואכן חנות הדגל של ארמני במילנו היא פסגת החלומות של חובבי מותגים באשר הם. הבוטיק היוקרתי הזה מאכלס את מיטב האופנה העילית של ארמני בנוסף לקו עיצוב הבית שלו ואקססוריז נוספים כמו ספרים, פריטי אומנות, בית קפה וסושי בר, כך שבין אם באתם לרוקן את הארנק על תיק או חליפה ובין אם באתם לפנטז מובטח לכם שתמצאו את מקומכם.
Armani Megastore
5

הגנים הציבוריים

פארקים וגני שעשועים ⋅ פארקים
פארק ציבורי יפהפה וגדול, שהוקם במאה ה-18 על ידי האדריכל הנודע Piermarini, שאחראי גם על תיאטרון לה סקלה. במרכז הפארק אגם בו שטים ברבורים וברווזים ולכל אורכו שבילי הליכה ואופניים, שולחנות פיקניק, מזרקות, פסלים מעשה ידיהם של אמנים מקומיים, שפע מגרשי משחקים ומתקנים לילדים כמו רכבת היוצאת מהכניסה לפארק וחולפת לכל אורכו, בתי קפה ועוד. המקום מצוין בעיקר עבור משפחות עם ילדים, שייהנו מאוד מגני השעשועים ויוכלו גם לטייל בו על גבי עגלה רתומה לסוס. בסמוך לפארק נמצאות אטרקציות מרכזיות רבות ובהן הפלנטריום ומוזיאון המדע.
הגנים הציבוריים
6

מוזיאון ההיסטוריה של הטבע

מוזיאונים וגלריות
מוזיאון ההיסטוריה של הטבע (Museo di Storia Naturale) הוא אחד המוזיאונים הגדולים מסוגו באיטליה, והוא כולל כ-100 דיורמות (מודלים תלת-ממדים) המציגות סצנות של חי וצומח בנופי פארקים ושמורות טבע מרחבי העולם. בין היתר תוכלו לראות פוחלצים, מאובנים ומינרלים, שלדים וגולגלות של חיות מכל רחבי העולם (אפילו שלד של לוויתן באורך חמישה מטרים), כמו גם אולם שלם המוקדש לדינוזאורים ובו דגמים (בגודל כמעט טבעי) של החיות המלכותיות ששלטו פעם בכדור הארץ. הפריסה הייחודית שבה מוצגים האבולוציה של החיים על פני כדור הארץ והיחסים בין אורגניזמים לסביבה תאפשר לכם לחוות את ההרפתקה הנפלאה של גילוי ההיסטוריה של הטבע באופן נהדר. שימו לב: המוזיאון סגור למבקרים בימי שני.
מוזיאון ההיסטוריה של הטבע
7

פלנטריום אולריקו הפלי

אחר
הפלנטריום הגדול והחשוב באיטליה, השוכן במבנה ניאו-קלאסי מרשים, הוקם בשנת 1930 ומכיל 300 מושבים. במקום מבקרים מעל 100 אלף איש בשנה ויש בו שפע של פעילויות מיוחדות לילדים ומשפחות, אשר כוללות מופעים אורקוליים צבעוניים, משולבי אנימציה, אשר מסבירים באופן קליל ומרתק על הכוכבים וגרמי השמיים. ניתן להתעדכן על המופעים השונים דרך אתר האינטרנט או בטלפון. בסופי השבוע המקום עמוס במבקרים וכדאי להזמין כרטיסים מראש.
פלנטריום אולריקו הפלי
8

טירת ספורצסקו (Castello Sforzesco)

אתרי חובה ⋅ מוזיאונים וגלריות
טירת או קסטלו ספורצסקו (Castello Sforzesco) המרשימה שוכנת בקצה המערבי של מרכז מילאנו ומוקפת בגנים מפוארים. במקור, המבצר הרנסנסי הגדול נבנה בשנת 1300 על ידי שושלת ויסקונטי. מאוחר יותר הוא נהרס, נבנה מחדש מספר פעמים, ושוחזר כולו על ידי דוכס מילאנו פרנצ'סקו ספורצה (Francesco I Sforza) בשנת 1450. מגדל השעון היפהפה שלה הופך את המצודה לקלה לזיהוי בקו הרקיע של מילאנו, והיא תוכננה במקור על ידי האדריכל אנטוניו אברלינו (Antonio Averlino), המוכר בשם פילרטה (Filarete). בעבר שימש המבצר כמשכנם של שליטי האזור. כיום משמשת המצודה משכן ללא פחות מ-38 אולמות מוזיאון מהחשובים באיטליה. גולות הכותרת של המצודה הן ללא ספק העבודה האחרונה והלא גמורה של מיכאלאנג'לו, הפסל "הפייטה של רונדניני"(Rondanini Pietà), המציג את דמותה של מריה האוחזת בגוויית ישו שהורדה מן הצלב ו"אולם הלוחות", ה"סלה דלה אס (Sala delle Asse), שקיבל את שמו מלוחות העץ שלכאורה ציפו פעם את הקירות. לאונרדו דה וינצ'י הוזמן לצייר את הקירות והתקרה של האולם בעיטור המדמה פרגולה של עצי תות כמחווה ללודוביקו ספורצה, בנו של הדוכס (ובהמשך גם דוכס בעצמו) ופטרונו של דה וינצ'י. לאורך השנים העיטור נשתמר ושוחזר שוב ושוב בעידן המודרני. נוסף לאלו, תוכלו לבקר בגלריה לאמנות (Pinacoteca) המציגה אוסף אמנות מרשים; במוזיאון לאמנות עתיקה (Museo d'Arte Antica) הכולל אוסף גדול של פסלים מתקופת ימי הביניים והרנסנס המאוחרים, תצוגת כלי נשק ושריון ושטיחי קיר עתיקים; במוזיאון כלי הנגינה (Museo degli Strumenti Musicali) המציג למעלה מ-700 כלי נגינה מהמאה ה-15 עד המאה ה-20; במוזיאון המצרי (Museo Egizio) השופך אור על ההיבטים השונים של התרבות העשירה והמורכבת; באוספים הפרהיסטוריים והפרוטו היסטוריים, מעין סניף של המוזיאון הארכיאולוגי; במוזיאון לאמנויות דקורטיביות (Museo delle Arti Decorative) המציג אוספי תכשיטים, שנהבים, כלי חרס ואמנות זכוכית; במוזיאון הרהיטים ופסלי עץ (Museo dei Mobili e delle Sculture lignee) המציג אוסף גדול של רהיטים עם תשומת לב מיוחדת להיסטוריה של הרהיטים הלומברדיים לצד סדרת פסלי עץ וחפצי אמנות דקורטיביים; ובאוסף הדפסי אקילה ברטרלי (Achille Bertarelli) המשמר יותר ממיליון יצירות, כולל כ-15,000 הדפסים אמנותיים, מההגהות הראשונות של חיתוכי עץ מהמאה ה-15 ועד לגרפיקה עכשווית. לאחר השיטוט במוזיאונים, מומלץ לצאת ולשאוף אוויר צח בחצרות הפנימיות או בפארק הגדול שמקיף את המצודה. ניתן להסתובב במתחם ולהיכנס מבעד לחומות העבות (כ-4 מטרים עובי), ולצפות במגדלים, בגשרים ובחפירים. הגן שמסביב גם הוא נגיש באופן חופשי. כרטיס הכניסה המשולב מאפשר גישה לכל המוזיאונים בטירה, אך קחו בחשבון שייתכן וחלקם יהיו סגורים בשל שיפוצים. שימו לב: המתחם סגור למבקרים בימי שני.
טירת ספורצסקו (Castello Sforzesco)
9

פארק סמפיונה

פארקים וגני שעשועים ⋅ פארקים
הפארק הגדול ביותר בעיר משתרע על שטח של 386,000 מטר מרובע ונמצא מצפון-מערב לדואומו. בעבר היו אלה גני ארמון משפחת ויסקונטי שנזנחו ובסוף המאה ה-19 הם תוכננו מחדש על ידי אדריכל הגנים Almegna והפארק נפתח לציבור ב-1888. בפארק היפהפה יש אגמים, מזרקות, גשרים, מסלולים להליכה, ריצה ורכיבה על אופניים, גני שעשועים ומתקנים לילדים, גנים לכלבים, מגרשי כדורסל וכדורעף רבים, איזורים לפיקניק ואמפיתיאטרון קטן בו נערכות הופעות פתוחות בחודשי הקיץ. בפאתי הפארק נמצאים מוזיאון טריאנלה לעיצוב ושער השלום (Arco della Pace).
פארק סמפיונה
10

הסעודה האחרונה (כנסיית סנטה מריה דלה גרציה)

אתרי חובה ⋅ אתרי דת והיסטוריה
בביקורכם בעיר אל תפספסו את ההזדמנות לחזות מקרוב באחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם - "הסעודה האחרונה", אותה צייר לאונרדו דה וינצ'י על קיר חדר האוכל של מנזר הדומיניקנים, השייך לכנסיית סנטה מריה דלה גרציה. הציור, שנעשה בשנים 1494-1498, מתאר את הסעודה האחרונה של ישו עם 12 השליחים באופן ריאליסטי, מלא הבעה ומרשים, למרות פגעי הזמן הניכרים. בתקופה בה עבד על הציור, בעשור האחרון של המאה ה-15, דה וינצ'י היה עסוק בין היתר במחקרי אור, צליל, תנועה ורגשות אנושיים והבעתם. תוצאות מחקריו משתקפים בבירור בציור הסעודה האחרונה, שבה, אולי יותר מכל עבודה אחרת של דה וינצ'י, הוא הפגין את מה שכינה "תנועות הנשמה" באמצעות תנוחות, מחוות והבעות. כשתצאו מחדר האוכל תוכלו להיכנס למוזיאון צ'נקולו וינצ'יאנו. זוהי תערוכה המספקת מידע נוסף על "הסעודה האחרונה" ועבודתו של דה וינצ'י על היצירה. בשל גילו וכן הטרגדיות שפקדו את ציור הקיר הזה, בוצעו בסך הכל שבעה שחזורים, כאשר האחרון הושלם ב-1999. במוזיאון תוכלו לראות תמונות מפורטות של "לפני" ו"אחרי". למרבה האירוניה, נעשו כל כך הרבה שחזורים, עד שהציור שרואים היום כמעט לא צויר בידו של דה וינצ'י. שימור הציור העדין הזה הוא אתגר יומיומי למשחזרים, שמטפלים בו ומשתמשים במיטב הטכנולוגיות כדי להבטיח שיצירת המופת תישמר ותועבר לדורות הבאים. הכנסייה עצמה היא מתחם יפהפה וייחודי מתקופת הרנסנס, אשר ניזוק קשות בתקופת מלחמת העולם השנייה ושופץ מאז. הכנסייה נבנתה בסגנון גותי ורומנסקי על ידי דוכס ספורצה בשנת 1490, ומאמינים כי תוכננה בחלקה על ידי ברמנטה. החלק החיצוני כולל קלויסטר מקסים ודוגמאות גאומטריות. מאז ספטמבר 1980 הסעודה האחרונה, יחד עם הכנסייה והמנזר הדומיניקני של סנטה מריה דלה גרציה, הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ותוארו כ"הישג אמנותי ייחודי, בעל ערך אוניברסלי יוצא דופן". עוד נטען כי "הסעודה האחרונה" השפיעה לא מעט על גורל תחום הציור ופתחה עידן חדש בתולדות האמנות. בשל המגבלה על מספר המבקרים יש להזמין כרטיסים לביקור בכנסייה מראש, אך קחו בחשבון שהזמינות דלה מאוד ויש לבדוק באופן קבוע את הזמינות באתר הרשמי. במידה ולא הצלחתם למצוא כרטיסים מראש, תוכלו בכל זאת לראות את הציור, במידה ותרשמו לסיור מאורגן של אחת מחברות הסיורים הפרטיות הפועלות במילאנו, הכולל גם ביקור בכנסייה. שימו לב: יש להגיע למשרד הכרטיסים 30 דקות לפני מועד הביקור, אחרת תסתכנו באובדן זכות הגישה למוזיאון. יש להציג תעודה מזהה כדי לקבל את הכרטיס ולגשת למוזיאון.
הסעודה האחרונה (כנסיית סנטה מריה דלה גרציה)
11

המוזיאון הלאומי למדע ולטכנולוגיה ע"ש לאונרדו דה וינצ'י

מוזיאונים וגלריות
המוזיאון הלאומי למדע ולטכנולוגיה ע"ש לאונרדו דה וינצ'י, שנוסד בשנת 1953, הוא אחד ממוזיאוני המדע והטכנולוגיה הגדולים באירופה והוא שוכן במבנה יפהפה מתקופת הרנסנס ששימש בעבר כמנזר. גולת הכותרת של המוזיאון, המשתרע על פני כ-50,000 מ"ר, היא תערוכת הקבע הגדולה בעולם המוקדשת לצייר, המהנדס, הממציא, והמדען לאונרדו דה וינצ'י, שעל שמו גם נקרא המוזיאון. התערוכה מציעה מסע מרהיב בין 170 דגמים היסטוריים, יצירות אמנות, כתבים עתיקים ומיצבים סוחפים לגילוי חייו ויצירותיו של דה וינצ'י. בנוסף, תוכלו גם לראות תערוכות ומיצבים דיגיטליים ואינטראקטיבים בנושאי אסטרונומיה וחלל, אנרגיה, תחבורה, מדעי המזון, גנטיקה, ביוטכנולוגיה, פיזיקה ועוד. אל תחמיצו את רכבות הקיטור, את סירת הקטמרן לונה רוסה (Luna Rossa), את הסיפון של ספינה הטרנס-אטלנטית קונטה (רוזן) ביאנקמנו (Conte Biancamano), את הצוללת טוטי (Toti), את משגר הלוויינים וגה (Vega), את המסוק הניסיוני של המהנדס האיטלקי אנריקו פורלניני (Enrico Forlanini) ואת מטוס הנוסעים הייחודי ברדה 15 (15 Breda) משנות ה-30. כדאי לדעת: במקום נערכות גם פעילויות וסדנאות לילדים, אך ההדרכות נערכות בשפה האיטלקית. שימו לב: המוזיאון סגור למבקרים בימי שני.
המוזיאון הלאומי למדע ולטכנולוגיה ע"ש לאונרדו דה וינצ'י
12

בזיליקת סנט אמברוג'ו

אתרי דת והיסטוריה
בזיליקה שנבנתה בין השנים 379-386 ונקראת על שם סנט אמברוג'ו, בישוף כריזמטי שאחרי מותו הפך להיות הקדוש הפטרון של מילנו. בצידה הימני של הכנסייה ניצב מגדל פעמונים שהוקם במאה השמינית והאטריום שבכניסה נוסף במאה התשיעית, על מנת שהכנסייה תוכל לשמש כמקלט לתושבי האיזור ולשכן אותם בשעת מצוקה. בחלל הפנימי של הכנסייה יצירות אמנות רבות שמציגות אירועים תנ"כיים וסמלים נוצריים שמציגים את המאבק הנצחי בין טוב לרע. במרכזה עומד מזבח זהב מן המאה ה-12, שחזיתו מעוטרת בסצנות מהברית החדשה וחלקו האחורי מעוטר בתמונות של סן אמברוז. מימין למזבח הראשי מוזיאון קטן ובו פרסקאות וריהוט עתיק ונדיר, ציורים, פסלים וגם תערוכות מתחלפות.
בזיליקת סנט אמברוג'ו
13

הגלריה והספרייה האמברוזיאנית

מוזיאונים וגלריות
בארמון אמברוזיאנה (Ambrosiana), הסמוך לכיכר הדואומו, שוכנת אחת הספריות העתיקות והחשובות בעולם ולצידה גלריית אמנות (Pinacoteca) ובה אלפי יצירות אמנות. הגלריה נוסדה בשנת 1618 על ידי קרדינל מילאנו פדריקו בורומיאו (Federico Borromeo) שתרם את אוסף הציורים, הפסלים והרישומים שלו לספרייה האמברוזיאנית (Biblioteca Ambrosiana) שכבר הוקמה בשנת 1607 ושמאז פתיחתה ריכזה ספרים וכתבי יד עתיקים מרחבי העולם. גולת הכותרת של אוספי הספרייה הוא הקודקס אטלנטיקוס (Codex Atlanticus) של לאונרדו דה וינצ'י - האוסף הנרחב והמרתק ביותר של השרטוטים והרשימות המקוריים שלו. עוד תמצאו בספרייה תנ"ך מאויר בעברית מהמאה ה-13, עותק של "הכוזרי" מאת יהודה הלוי, מהמאה ה-15 וכתב יד של רש"י. האוסף הנרחב של הגלריה כולל יצירות מופת יוצאות דופן כמו "סלסלת פירות" (Canestra di frutta) של קאראווג'ו (Caravaggio), ציור ההכנה המקורי של הפרסקו המהולל "אסכולת אתונה" (The School of Athens) של רפאל (היצירה עצמה מוצגת בוותיקן), "המדונה של הביתן" (Madonna del Padiglione) של בוטיצ'לי (Botticelli) ו"הערצת החכמים" (Adorazione dei Magi) של טיציאן (Titian). פרט מעניין: הגלריה משמרת גם מזכרת יוצאת דופן בתוך ויטרינה יקרת ערך: קווצת שיער זהוב שנגזר מלוקרציה בורג'ה (Lucrezia Borgia), הדוכסית מפרארה, שבמהלך המאה ה-19 הפך לחפץ פולחני כמעט עבור הרומנטיקנים. האגדה מספרת שבליל כל הנשמות מדי שנה גולשת רוחה של לוקרציה במסדרונות הגלריה בחיפוש אחר הוויטרינה המכילה את שערה. כשהיא מוצאת את המנעול, היא שוטפת ומסרקת אותו כפי שעשתה כשהיא בחיים. אולי זה מסביר מדוע הוא עדיין כל כך יפה, רך ומבריק. שימו לב: המתחם סגור למבקרים בימי רביעי.
הגלריה והספרייה האמברוזיאנית
14

רובע נאבילי

אחר
רובע התעלות נאבילי הוא אחד האיזורים היפים והטרנדיים בעיר. בלב הרובע יש שתי תעלות מים, שמקנות לו את אופיו הייחודי ולאורכן תמצאו שורה של בתי קפה, מסעדות, פאבים, מועדונים, בוטיקים וגלריות. בנוסף, תוכלו לשוט בתעלות באחת הסירות הניצבות לאורך הגדה, ובקיץ ליהנות מירידים, שווקים ואירועי תרבות פתוחים הנערכים בשכונה זו. בין האטרקציות ברובע ניתן למנות את כנסיית סן לורנצו מאג'יורה וכנסיית סן אסטורג'יו, שני אתרים היסטוריים מרשימים ביותר מבחינה אמנותית וארכיטקטונית.
רובע נאבילי

אודות

החלו את הביקור בקתדרלה העצומה, הדואומו של מילאנו (Duomo di Milano). הקתדרלה ממוקמת בפיאצה הנקראית על שמה - פיאצה דואומו (Piazza Duomo). חשיבותו של הדואומו בהיסטוריה של מילאנו עצומה והעבודה עליו נמשכה מאות שנים.

 

הקמתו החלה במחצית השניה של המאה ה- 14 ולקבלת פורפורציה: הנקודה הגבוהה ביותר במבנה הושלמה רק ב-1765 והושלמה סופית רק ב- 1958. עצרו להתרשם מיופי המבנה ולאחר מכן היכנסו לתוך הקתדרלה שיכולה לאכלס כ- 40,000 מאמינים.

 

בתום הביקור בדואומו צאו החוצה לרחבה ועלו לגג, לנקודת התצפית. 919 מדרגות מובילות אל הגג, שממנו נשקפת תצפית מרהיבה של העיר כולה, אך אל דאגה, ניתן לעלות גם במעלית. אם אתם רעבים, כדאי לעצור לאכול פנצורוטו ( Panzerotto) , כיסון בצק ממולא ומטוגן בשמן עמוק לוהט באחד המוסדות הידועים ביותר במילאנו, Luini Panzerotti ‏המגיש מזה כ-60 שנה פאנצרוטים מהבילים לתושבי העיר.

 

בצאתכם מהדואומו תראו מיד מימינכם את גלריה ויטוריו עמנואל (Galleria Vittorio Emanuele II) הידועה. הגלריה נקראת על שם המלך שהניח את אבן הפינה למבנה בשנת 1865. המבנה הניאו-קלאסי המרשים, המצליח לשמור על קסמו האלגנטי כמעט 150 שנה לאחר שהושלם, נחשב גם היום לנקודה מרכזית בעיר. העבודה שהושקעה בבנייתו הייתה עצומה. היא נמשכה כ-7000,000 יום ובוצעה על ידי כ-1,000 פועלים. התוצאה, כמובן, יפהפייה.

 

כיום המבנה משמש משכן מתאים לחנויות היוקרה הממלאות את המקום. חילפו בתוך הגלריה ושוטטו בין חנויות היוקרה השונות בתוכה. הגלריה שוכנת ברחוב קורסו ויטוריו עמנואלה (Corso Vittorio Emanuele II), הנחשב לאחד הרחובות המרכזיים בעיר לקניות, אז מי שרוצה להשתולל, זה הזמן.

 

המשיכו ללכת עד שתגיעו לתיאטרון לה סקאלה הידוע (Teatro alla Scala). גם היום, כ-230 שנה לאחר שנבנה, נחשב התיאטרון לאחד החשובים בעולם ולערבי פתיחת העונה (בדצמבר) מגיעים מיטב הפוליטיקאים ואנשי החברה באיטליה. הכניסה לתיאטרון כוללת ביקור במוזיאון, ובו אוסף של כלי מוזיקה עתיקים, תלבושות וחדרים מעוטרים להפליא המוקדשים לנושאים שונים (וביניהם הקומדיה דל'ארטה והדיוות הגדולות של האופרה כמו איזבלה קולברן (Isabella Colbran), זמרת אופרה ואישתו הראשונה של המלחין רוסיני (Rossini).

 

מי שלא שבע עדיין משופינג בעיר, ישמח לדעת שבמרחק חמש דקות הליכה מתאטרון לה סקאלה נמצאת חנות הדגל של ארמאני. החנות נקראת Palazzo Marino, ועל מנת להגיע אליה פשוט המשיכו ישר לאורך ויה מאנצוני. ביציאה מתאטרון לה סקאלה שימו לב לבניין המרשים שמולכם ה- Armani Megastore - פאלאצו מארינו, המשמש מאז שנת 1860 כמשכנם של משרדי עיריית מילאנו וראש העיר. בנייתו החלה באמצע המאה ה-16, עבור הבנקאי העשיר תומסו מרינו (Tommaso Marino) ובתכנונו של האדריכל גאלאצו אלסי (Galeazzo Alessi). בניין מפואר זה שימש גם כמשכנו הרשמי של נפוליאון, לאחר שכבש את צפון איטליה במאה ה-19.

 

אם תרצו לעצור בשלב זה להפסקת צהריים קצרה בחיק הטבע הגנים הציבוריים Giardini pubblici, הנמצאים כרבע שעה הליכה מתיאטרון לה סקאלה, יכולים לספק לכם מיקום מצויין. בנוסף לכרי הדשא הנרחבים ושלל האטרקציות לילדים נמצאים בסמוך לו שני מוזיאונים: מוזיאון הטבע "מוזיאון צ'יוויקו די סטוריה נאטורלאה" (Museo Civico di Storia Naturale) ופלנטריום אולריקו הפלי (Ulrico Hoepli). לחילופין, מתיאטרון לה סקאלה חצו את הכיכר (פיאצה דלה סקאלה Piazza della scala), שבמרכזה עומד פסל של לאונרדו מהמאה ה-19.

 

המשיכו ישר לאורך ויה קאזה רוטה (Via Case Rotte), ולאורך לארגו רפאלה מאטיולי (Largo Raffaele Mattioli) ופנו שמאלה לרחוב קטן בשם ויה דלי אומנוני (via degli Omenoni). בתחילת הרחוב תראו את אחד הבתים יוצאי הדופן ביותר במילאנו – קאזה דלי אומנוני (Casa degli Omenoni). הבית נבנה בשנת 1565 על ידי הפסל האיטלקי לאונה לאוני (Leone Leoni) והוא מעוטר בחלקו החיצוני ב-8 עמודים בצורת בני אדם שימצאו חן במיוחד בעיני ילדים.

 

מכאן, חיזרו אחורה לויה דלה קאזה רוטה והמשיכו ישר, עד שתגיעו לפיאצה בלג'ויוזו (Piazza Belgioioso). פנו שמאלה, חצו את הפיאצה לאורכה, המשיכו בקו ישר לאורך ויה ג'רולאמו מורונה (Gaerolamo Morone) עד שתגיעו לאחת הפנינים הפחות מוכרות של מילאנו, (Museo Poldi Pezzoli). זהו מוזיאון קטן בבעלות פרטית אך מתחבאים בו כמה אוצרות אמיתיים מיצירות המופת של הרנסנס האיטלקי, ובהן עבודות של פולאיאולו (Pollaiuolo - Ritratto di Donna), אנדראה מנטנייה (Andrea Mantegna) ו פיירו דלה פרנצ'סקה (Piero della Francesca. באולמות נוספים תמצאו מוצגים מזכוכית מורנו, מעשי רקמה, תכשיטים ועוד.

 

בתום הביקור במוזיאון פולדי פצולי חיזרו לאורך ויה אלסנדרו מאנצוני (Via Alessandro Manzoni) לכיוון תיאטרון לה סקאלה (Teatro La Scala), פנו ימינה לויה ג'וזפה ורדי (Via Giuseppe Verdi), המשיכו ישר ופנו שמאלה לויה דל אורסו (Via del Orso) והמשיכו בקו ישר עד שתגיעו לפיאצה קסטלו, בה נמצאת מצודת קסטלו ספורצסקו (Castello Sforzesco) המפורסמת.

 

המצודה רחבת הידיים שימשה במאה ה-14 ותחילת המאה ה-15 כמשכנה של אחת המשפחות החזקות במילאנו, משפחת ויסקונטי (Visconti). לאחר מותו של היורש האחרון במשפחה החליטו תושבי העיר להרוס את המצודה רק כדי שבשנת 1450 יחליט פרנצ'סקו ספורצה (Francesco Sforza), שהתחתן עם בתו הלא חוקית של ויסקונטי, לבנותה מחדש. הסיור במצודה כולל ביקור במוזיאונים השונים הנמצאים בו כיום, ובמיוחד במוזיאון לאמנות עתיקה, בו מוצג פסלו של מיכלאנג'לו משנת 1564.

 

במרחק כמה דקות הליכה מקסטלו ספורצסקו נמצא אחד הפארקים הציבוריים הפופולריים במילאנו, Parco Sempione. בפארק תמצאו אזור נרחב ובו מתקני שעשועים ונדנדות, מסלולי ריצה ואופניים ואפילו מגרש כרודגל וכדורסל ואגם קטן עם ברווזים שאפשר להאכיל. אחת האטרקציות העיקריות בפארק היא המגדל (La Torre), מבנה מתכת בגובה כ-109 מ' שממנו נשקפת תצפית מרשימה על מילאנו כולה.

 

מהפארק המשיכו בדרככם לביקור בכנסיית סנטה מריה דלה גראציה (Santa Maria delle Grazie) ובה נמצא אחד הציורים הידועים ביותר בעולם כולו - הסעודה האחרונה (l'ultima cena/ il cenacolo). לאונרדו דה וינצ'י עבד על הציור במשך כ-4 שנים, מ-1494 ועד 1498. כ-150 שנה לאחר שהושלם החל הציור להתפרק ובשנים האחרונות עבר סוף סוף תהליך שחזור קפדני שנמשך כ-22 שנה.

 

אל תדלגו על ביקור קצר גם בכנסייה עצמה, הנחשבת לאחד ממקומות התפילה היפים בעיר. הכנסייה נבנתה בין השנים 1464 עד 1482 ואף הייתה אמורה לשמש כמקום קבורתו של שליט מילאנו, לודוביקו איל מורו (Ludovico il Moro) ובני משפחתו, משפחת ספורצה (Sforza). זוהי למעשה הסיבה שבגללה הוזמנו דה וינצ'י (שהיה ביחסים קרובים על השליט) ואחרים לפאר את הכנסייה בציוריהם - על מנת להכשיר אותה לשמש כמשכנו האחרון של האציל רם המעלה.

 

אם טרם שבעתם מגאונותו של דה וינצ'י, תוכלו להמשיך לעוד מוזיאון מרשים - Museo Nazionale della Scienza e della Tecnologia. זהו אחד המוזיאונים הפופולריים במילאנו, מוזיאון דה וינצ'י למדע וטכנולוגיה, שמתאים במיוחד לילדים ובני נוער. במוזיאון תצוגות פעילות המאפשרות למבקרים להתנסות בעצמם בניסויים שונים. בין המוצגים המעניינים מעין שעון אסטרונומי, המתעד את מיקומם של הכוכבים בכל רגע נתון, שנבנה על ידי הרופא והאסטרונום ג'ובאני דונדי (Giovanni Dondi). המשיכו לביקור בבזיליקה הידועה ביותר בעיר, הנחשבת למונומנט הדתי השני בחשיבותו רק לדואומו - בליזיקת סנט אמברוג'ו (Basilica di Sant’Ambrogio), הנמצאת במרחק כ-20 דקות הליכה.

 

מהכנסייה חיזרו אחורה לכיוון ויה ג'ובאני בוקאצ'ו (Via Giovanni Boccaccio), פנו ימינה לויה קארדאסו (Via Cardasso) ואז שמאלה לקורסו מאג'נטה (Corso Magenta), ימינה לויה מאג'נטה (via Magenta) והמשיכו ישר עד שתגיעו לפיאצה סנט'אמברוג'ו (Piazza Sant’Ambrogio), בה שוכנת הבזיליקה. בזיליקת סנט אמברוג'ו היא אחת העתיקות בעיר, ונבנתה בין השנים 379-386 על ידי סנט'אמברוג'ו עצמו (Sant’Ambrogio) והוקדשה לו לאחר מותו. הביזליקה נבנתה מחדש והורחבה בין המאות ה-9 עד ה-11 בסגנון הרומנסקי, המאפיין אותה עד היום.

 

שימו לב לעמוד השיש מחוץ לבזיליקה (בצד שמאל). זהו עמוד השטן, קולונה דל דיאבולו (Colona del Diavolo) והוא נקרא כך בשל שני החורים שבמרכזו. האגדה מספרת שחורים אלה נוצרו כאשר השטן ניסה לשכנע את סנט אמברוג'ו שלא להפוך לבישוף העיר. השניים נאבקו, השטן עף באוויר וקרניו נתקעו בעמוד וחוררו אותו. השטן הצליח להשתחל החוצה ולברוח בחזרה לגיהנום, אך לדברי המקומיים עד היום ניתן להריח את ריחו, ריח של גופרית חריפה, ולשמוע את קולות הגיהנום אם מצמידים את האוזן לעמוד, וביום שלפני הפסחא, כך טוענים אחדים, חולפת כאן באישון לילה עגלת הנשמות האבודות המובלות לגיהנום.

 

בתום הביקור בכנסיית סנטה מריה דלה גראציה המשיכו (ברגל או באמצעות הרכבת התחתית, המטרו לתחנת Duomo.) ליעד האחרון למסלול זה, הפינקוטקה אמברוזיאנה (Pinacoteca Ambrosiana), בו מוצג אחד מאוספי האמנות היפים ביותר באיטליה. הפינקוטקה אמברוזיאנה נפתחה בשנת 1618, המבנה הוקם לצד הספרייה שהוקמה במקום כבר בשנת 1609, וייחודו היה בכך שהציע השכלה אמנותית לכל חוקר או תלמיד המתעניין בתחום ללא תשלום. בשנת 1621 החלה לפעול במקום אקדמיה נחשבת לאומנויות. תהילתה של הפינקוטקה יצאה בזכות כמה יצירות מרהיבות מתקופת הרנסנס פרי ידיהם של לאונרדו דה וינצ'י , סנדרו בוטיצ'לי, קרוואג'ו ועוד.

 

סיימו את המסלול במילאנו בביקור בתעלות העתיקות של העיר, במוזיאון וספריית אמברוזיאניה (I Navigli). כיום נחשב אזור הנאבילי לאזור בילוי שוקק חיים, ובלילות הקיץ הלוהטים זהו אחד המקומות המתאימים ביותר ליהנות מאפריטיבו, או מכוס יין מאוחרת, ולהתחכך באוכלוסייה המקומית. אזור הנאבילי הוא גם תחנת עצירה מושלמת לילדים, שכן מכאן יוצאות (בהתאם לעונה) סירות השטות לאורך התעלה הגדולה "נאביליו גראנדה" (Naviglio Grande).