הוותיקן - מדינה בתוך עיר
מוזיאוני הוותיקן והקפלה הסיסטינית

בזיליקת פטרוס הקדוש (Basilica di San Pietro)

מצודת סנטאנג'לו (Castel Sant'Angelo)

פיאצה נבונה (Piazza Navona)

אודות
יום זה יוקדש לביקור בקרית הוותיקן (Città del Vaticano), המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטח, אך הגדולה מאוד מבחינת חשיבותה לעולם הנוצרי. אין צורך להצטייד בוויזה או בדרכון כדי להיכנס אליה. עם זאת, חשוב לדעת שלא ניתן לטייל בצורה חופשית בכל השטח, וביקורי התיירים מוגבלים לאזורים מסוימים.
המוזיאונים של הוותיקן (Musei Vaticani) ובזיליקת סן פייטרו (Basilica di San Pietro) באתרים המתוירים ביותר בוותיקן, בהם אפשר לבקר ללא כל תיאום מראש. אזורים אחרים (בין היתר גני הוותיקן) מצריכים הזמנת תור וקבלת אישור. הוותיקן היא מקום מושבו של האפיפיור, המנהיג הרוחני של הקתולים בעולם. כשאינו מסייר ברחבי תבל או שוהה בבית הקיץ שלו מחוץ לרומא, הוא מתגורר במקום (מגוריו הפרטיים אינם פתוחים לקהל). לרוב הוא מתפלל בחדרי תפילה פרטיים, אך מקיים גם הופעות פומביות (Papal Audiences), בדרך כלל בימי ד’.
על אף היותה מדינה קטנה מאוד, הוותיקן נמנית עם המדינות העשירות בעולם. מספר תושבי הקבע המתגוררים בה קטן מאלף איש, היא משתרעת על שטח של כחצי קמ"ר, ומקיימת קשרים דיפלומטיים עם 177 ארצות. סמכותו של האפיפיור ברומא התמסדה ב-500 השנים הראשונות לספירה. בשנת 800 התחזקה האפיפיורות במערב אירופה ואדמות רבות היו בחזקתה. בשנת 1870 עברו נחלות האפיפיורות לידי הכוחות החילוניים של המדינה האיטלקית, אך ב-1929, בעקבות ההסכמים הלטרניים, זכה הכס הקדוש להבטחת מעמדה של קרית הוותיקן כמדינה ריבונית, ובתמורה ויתר על שטחי מדינת האפיפיור שאבדו לו.
חשוב לדעת: גם בימות הקיץ החמים הן גברים והן נשים מגיעים בלבוש צנוע לביקור בוותיקן, ובמיוחד בבזיליקת סן פייטרו. בנוסף, המחירים בקפיטריות שבמוזיאונים של הוותיקן גבוהים במיוחד - מוטב שתצטיידו מראש בכריכים ובשתייה. הכניסה למוזיאונים של הוותיקן היא מרחוב ויאלֶה דל ותיקנו (Viale del Vaticano). תוכלו להגיע לכאן באמצעות אוטובוס או באמצעות נסיעה ברכבת התחתית וירידה בתחנת אוטביאנו (Ottaviano).
גודלם ומורכבותם של אוצרות התרבות והאמנות של הוותיקן מחייבים אתכם לתכנן את סיורכם מראש, ולהחליט מה לראות ועל מה לוותר. יש לפחות ארבע אפשרויות המתפרסמות בכרזות שבכניסה. המסלולים מסומנים באותיות C, B, A ו-D, כל אות בצבע אחר. לאחר שבחרתם במסלול, הישארו צמודים לצבע האות המתאימה, וכך תמצאו את דרככם במבוך הזה.
הסיור הקצר ביותר נמשך כשעה וחצי, והארוך ביותר - כחמש שעות. עלון שתוכלו לקחת בכניסה יראה לכם את המערך הכללי של הגלריות. ההצעה המובאת כאן מורכבת מנקודות הפזורות על פני כמה מהמסלולים, והיא כוללת את האטרקציות המושכות ביותר שאסור להחמיצן. גלריית התמונות (Pinacoteca Vaticana) שמפארת את הוותיקן כוללת 17 חדרים המכילים ציורים דתיים מכל התקופות, החל בתקופה הגותית (המאה ה-13) ועד הבארוק (המאה ה-17). בחדר מספר 8, לדוגמה, תוכלו לראות את יצירתו של רפאל “הכתרת הבתולה", לצד ציורים על שטיחי קיר רקומים; בחדר מספר 9 מוצג ציורו של ליאונרדו דה וינצ’י “הירונימוס הקדוש"; ואילו בחדר מספר 12 מוצגת “הירידה מן הצלב" של קאראווג’ו.
במוזיאון פּיו כריסטיאנו (Museo Pio Cristiano) הסמוך לכניסה תמצאו, בין היתר, אוסף של כתובות עתיקות בעברית שהתגלו בבתי קברות ברומא. מוזיאון פּיו קלמנטינו (Museo Pio Clementino) כולל 12 חדרים שבהם אוספים חשובים מתקופת יוון ורומא העתיקה. תוכלו לראות בו, לצד פסלים מפורסמים אחרים, את פסל "הלאוקון ובניו" - קבוצת דמויות עשויות שיש הנאבקות בנחשים, שיצרו פסלים מרודוס במאה הראשונה לפני הספירה, ואת "אפולו בלוודר" (Apollo Belvedere) - העתק מוצלח של פסל ברונזה יווני ידוע מהמאה הרביעית לפני הספירה.
לכו במסדרון המוליך ממוזיאון פיו קלמנטינו לחדרי רַפַאֶל (Stanze di Raffaello). דרך החלונות תוכלו לראות את חצר האצטרובל (Cortile della Pigna), שבה אצטרובל עשוי ברונזה מהמאה השלישית, שעיטר את בית המרחץ של נירון. במסדרון נמצאת גלריית שטיחי הקיר (Galleria degli Arazzi) המרהיבה, שבה שטיחים המתארים את חייו של ישו. השטיחים תוכננו על ידי תלמידיו של רפאל, ונארגו בבריסל בשנים 1534-1523. מגלריית שטיחי הקיר המשיכו לגלריית המפות (Galleria delle Carte Geografiche). פה תוכלו לראות 40 מפות מרהיבות, המתארות בין השאר את נופי איטליה, שצוירו על פי כללי הקרטוגרפיה בידי אנטוניו דאנטי בשנים 1583-1580.
בגלריית המפות תוכלו למצוא גם את נקודת התצפית הטובה ביותר על החצר היפה של ספריית הוותיקן ועל גני הוותיקן, שכיפתה של בזיליקת סן פייטרו מתנשאת מעליהם. המשיכו לחדרי רַפַאֶל, המוקדשים ליצירות המופת של הצייר והאדריכל רפאל סנציו (Raffaello Sanzio). חדרי רפאל כוללים ארבעה חדרים: חדר אינצֶ’נְדְיוֹ די בּוֹרגוֹ (Stanza dell’Incendio di Borgo), חדר סֶנייטוּרָה (Stanza della Segnatura), חדר אֶלְיוֹדוֹרוֹ (Stanza di Eliodoro) וחדר קונסטנטינוס (Stanza di Constantino). רפאל תכנן את העבודה, אך את חלקה ביצעו תלמידיו על פי רישומיו. החדר הרביעי הושלם בידי תלמידיו לאחר מותו. רפאל גם עיצב את האכסדרה הנושאת את שמו - הלוג’ה די רפאלו (Loggia di Raffaello). זוהי אכסדרה המחופה בגג מקומר בעל 13 מפרצים, שעיצב האמן והשלימוּ תלמידיו ועמיתיו. על הגג אפשר לראות יותר מ-50 תמונות ובהן סצנות מהתנ"ך ומהברית החדשה.
גולת הכותרת של הביקור במוזיאונים של הוותיקן היא הקפלה הסיסטינית (Cappella Sistina), חדר התפילה הפרטי של האפיפיור והמקום שבו בוחרת מועצת הקרדינלים את יורשו של האפיפיור לאחר פטירתו. אם תרצו להפיק את המיטב מביקורכם בקפלה הסיסטינית, הביאו עמכם משקפת שדרכה תוכלו להביט בתקרה המצוירת. אפשר גם להביא מראה, שתחסוך מתיחה מיותרת של הצוואר. את המצלמה, לעומת זאת, כדאי לשמור בתיק, כיוון שאסור לצלם בקפלה הסיסטינית.
לאחר סיום הביקור במוזיאונים, צאו מחומות ליאו הרביעי (Mura Leonine), פנו ימינה לקראת בזיליקת סן פייטרו (Basilica di San Pietro) ובקרו בכנסייה המרשימה. בכניסה לבזיליקה תראו את האפיריון (Baldacchino) המכסה את המזבח המרכזי, ממש מתחת לכיפה. האפיריון עשוי הברונזה הוא יצירת מופת של האמן ברניני, שעבד עליו בשנים 1633-1624.
לפי האגדה, האפיריון עשוי מאבן ברונזה שנלקחה מהפנתיאון. מתחת לאפיריון שוכן מזבח הווידוי (Confessio), קפלה מהמאה ה-17 הקרויה על שם וידויו של השליח פטרוס, שהביא למותו, ושם נמצא גם קברו. סביב האפיריון ארבעה עמודים תומכים, ובגומחות שבהם תוכלו לראות את פסליהם של הקדושים. באחד העמודים הימניים ממוקם פסלו של פטרוס הקדוש, שכף רגלו השחוקה מסמלת את מסירותם הנצחית של עולי הרגל, הנושקים לה בחרדת קודש זה מאות בשנים. מעל גומחת המזבח הראשי (אפסיס) נמצא קמרון הצלב (Cattedra) - עיצב אותו ברניני וניצבים בו פסליהם של המלאכים ושל הקדושים שהקימו את המסדרים של הכנסייה הלטינית והיוונית.
בתוך הבזיליקה מומלץ להביט מקרוב בפסלים החשובים, ובהם ה"פייטה" (Pietà) של מיכלאנג’לו וה"צ’יבוריום" (Ciborium) של ברניני. תוכלו לשלם פחות בעלייה אל הכיפה אם תעלו במדרגות, אך שימו לב: גובהה הוא 120 מ', ובדרך תיאלצו לטפס 551 מדרגות. גם אם תבחרו במעלית, קחו בחשבון שהיא מגיעה רק עד מרפסת השליחים, וממנה יש להמשיך ברגל. מן המרפסת נשקף נוף מרהיב, אך אם תרצו להגיע עד לראש הכיפה יהיה עליכם לטפס במדרגות נוספות; לדעתנו זה בהחלט שווה את המאמץ.
מאחורי אחד העמודים המחזיקים את הכיפה, יוצא גרם מדרגות שיורד למערות הקדושות (Sacre Grotte Vaticane), שבהן קבורים האפיפיורים. מדובר בסוג של כנסייה תת-קרקעית הבנויה בין קומת הכנסייה של היום ובין קומת הכנסייה של קונסטנטינוס. במקום מוצגים, לצד קברי האפיפיורים, פסלים וציורי קיר שנוצרו במהלך 2,000 שנה, ובהם גם קישוטים השייכים לבזיליקת סן פייטרו הקדומה.
במערות הקדושות מתפללים רבים - תיירים ללא מטרות דתיות יכולים לוותר על הביקור במקום. צאו מהבזיליקה לכיכר הענקית שבקדמתה - כיכר סן פייטרו (Piazza San Pietro). אם אינכם עייפים והזמנתם כרטיסים מראש, זה הזמן לסייר בגני הוותיקן (Giardini Vaticani). הדרך היחידה לבקר בגנים היא בסיור מאורגן בתשלום. הגנים משתרעים מאחורי הבזיליקה על פני כ-230 דונם, ויש בהם גדרות חיות גזומות בקפידה, שבילים מתפתלים, חורשות מוצלות, מזרקות ובריכות.
לאחר הביקור בוותיקן נוחו מעט, והמשיכו בוויה דלה קונצ'ילייצונה (Via della Conciliazione) - הרחוב הגדול שמתחיל ביציאה מהבזיליקה ומוביל למצודת סנטאנג’לו (Castel Sant’Angelo). מוסוליני הורה לסלול את הרחוב כדי להבליט את הבזיליקה, ובמהלך העבודות נהרסו מבנים מימי הביניים ששכנו במקום.
אמנם המרחק בין בזיליקת סן פייטרו למצודת סנטאנג’לו אינו עולה על כמה מאות מטרים, אך מי שהתעייף מהעמידה הממושכת במוזיאונים יכול לוותר על המבצר ולקחת את קו 64 היישר לנקודה הבאה במסלול, פיאצה נבונה, ושם יוכל לנוח בבתי הקפה ובגלידריות. את מצודת סנטאנג'לו בנה במקור הקיסר אדריאנוס בשנת 123 לספירה, ככל הנראה כדי שתשמש לו קבר.
בין המבצר לבין בזיליקת סן פייטרו עובר מעבר מוגבה ששמו פָּסֶטוֹ די בוֹרגוֹ (Passetto di Borgo). הוא נמצא משמאל לוויה דלה קוֹנְצִ’ילְיִיָצְיוֹנֵה ומגיע במקביל אליה עד למצודה. בחודשים דצמבר-ינואר נפתח בגן של מצודת סנטאנג’לו משטח החלקה על הקרח (ללא תשלום). לאחר הביקור במבצר חצו את נהר הטיבר בגשר סנטאנג’לו (Ponte Sant’Angelo) ותיהנו מהנוף המרשים.
לאחר שתעברו את הגשר, פנו שמאלה לרחוב לונגוטאברה טור די נונה (Lungotevere Tor di Nona) ומיד לאחר מכן ימינה, לרחוב ויה די פניקו (Via di Panico) ואז שמאלה לוויה די קורונרי (Via dei Coronari). מראהו של רחוב זה אופייני לסמטאות רומא. ניתן לזהות בו אלמנטים ארכיטקטוניים מימי הביניים, מהרנסנס ומהבארוק. בין בתי המלאכה הרבים תמצאו גם מגוון חנויות עתיקות.
גשו לפיאצה די תור סנגוִויניה (Piazza di Tor Sanguigna) הנמצאת בסוף הרחוב, ופנו ימינה לשביל ויה אגונאלֶה (Via Agonale). שביל זה יוביל אתכם היישר לפיאצה נבונה (Piazza Navona), אחת הכיכרות המפורסמות ביותר ברומא. כדאי לבקר בכיכר בשעות אחר הצהריים או הערב. עיצובה של הכיכר אופייני לתקופת הבארוק. הכיכר האליפטית נבנתה על חורבות אצטדיון, שנבנה בשנת 86 לספירה.
את שרידי האצטדיון אפשר עדיין לראות בצדה השמאלי של פיאצה די תור סנגויניה שממנה הגעתם. כיום מוקפת פיאצה נבונה בבתי קפה ובגלידריות, ששולחנותיהם גולשים בעליזות למדרחוב.