מוזיאונים וילדים

לתשומת ליבכם - המסלול ארוך למדי, ובהחלט ניתן להתנייד בין האתרים במכונית או באופניים, למרות שהמסלול עצמו מכיל הוראות להליכה ברגל. התחילו את היום במוזיאון ארץ ישראל, שהוקם בשנות ה-50' כדי להציג את הרבדים השונים של הקשר בין האדם לארץ ישראל לאורך ההיסטוריה. תערוכות הקבע במקום כוללות ביתנים המתארים את כושר היצירה של תושבי ארץ ישראל הקדומה, כמו ביתן הקרמיקה (התפתחות הקדרות), ביתן נחושתן (התפתחות השימוש בנחושת) וביתן הזכוכית (התפתחות יכולת ניפוח הזכוכית).

במוזיאון נמצא גם "מרכז אדם ועמלו", המתאר את חיי היומיום בארץ ישראל בימי קדם, באמצעות שחזור של כלים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות. במקום תערוכות קבע מעניינות נוספות, גנים רחבי ידיים, כמו גם תערוכות אמנות מתחלפות של ציור וצילום. שימו לב גם כי בשטח המוזיאון נמצא אתר ארכיאולוגי בשם תל קסילה - במקום שבו שכן יישוב פלשתי לפני למעלה מעשרת אלפים שנה. בין שרידיו נתגלה מקדש פלשתי, שייחודו בכך שהוא הממצא היחיד בעולם של מקום פולחן המזוהה עם הפלישתים.

לחובבי האסטרונומיה (ולילדים) מומלץ לבקר בפלנטריום ולצפות במופע אור-קולי על פלאי היקום. ביציאה מהמוזיאון נמצא בית קפה מומלץ בשם אנינה, שאפשר ליהנות בו אחרי הביקור מקפה או ארוחה קלה. המשיכו במעלה רחוב חיים לבנון לכיוון צפון-מזרח. מימינכם כביש הגישה למרכז יצחק רבין לחקר ישראל, שהוקם בשנת 1997, כשנתיים לאחר רצח ראש הממשלה, מתוקף חוק שנועד להנציח את פועלו וחזונו. במקום פועלים לא רק ארכיון ומרכז מחקר, אלא גם מוזיאון בשם "המוזיאון הישראלי", שמתאר את קורותיה של החברה הישראלית במקביל לפרקי חייו של יצחק רבין, משנות ה-20' עד שנות ה-90'. אך על מנת לבקר בו תצטרכו לתאם את הגעתכם מראש עם מרכז ההזמנות של המוזיאון.

המשיכו במעלה רחוב חיים לבנון אל מוזיאון הפלמ''ח. הפלמ"ח, שהוקם בשנת 1941, היה הכוח המגויס של ארגון ההגנה, עד שפורק עם קום המדינה והשתלב בהקמת צבא ההגנה לישראל. המוזיאון הוא אחד המעניינים בישראל, משום שהוא גורם למבקר לחוש כאילו הוא נוטל חלק בסיפורו של הפלמ"ח. מורה-חיילת מלווה את המבקרים בסיור בין החדרים השונים ומסבירה את ההתרחשויות המודגמות בכל אחד מהם - גיוס לפלמ"ח, אימוני שדה, פעולות קרביות, ההווי ביחידות הלוחמות והשתתפות לוחמי הפלמ"ח במלחמת העצמאות. המוזיאון הוקם ביוזמתם של לוחמי פלמ"ח, וביניהם אלוף במיל' שייקה גביש ואחד ממשוררי דור תש"ח, חיים חפר, ששמו להם למטרה להעביר את מורשת הפלמ"ח וערכיו אל הדור הצעיר. המשיכו צפונה ברחוב חיים לבנון עד לפינת רחוב איינשטיין, שנמתח מחוף הים עד לשערי אוניברסיטת תל אביב שמימינכם.

התקדמו אל הכניסה לאוניברסיטה תוך כדי שאתם חולפים ברחבת כיכר אנטין, שבה משובצים לוחות ועליהם דברי חוכמה של גדולי הפילוסופים, הפיזיקאים, המשוררים והקומפוזיטורים לאורך ההיסטוריה. היכנסו אל האוניברסיטה, עלו במדרגות הרחבות והתקדמו על השביל הראשי שלפניכם. משמאלכם בניין מקסיקו לאמנויות והספרייה המרכזית סוראסקי, ומימינכם בניין רקנאטי של הפקולטה לניהול ובניין גילמן למדעי הרוח. פנו שמאלה ועלו בגרם המדרגות הענק שמימינכם אל מוזיאון בית התפוצות, שנחנך בשנת 1978 ומציג את סיפורו של העם היהודי בגולה. במוזיאון אין אף פריט היסטורי אותנטי (למעט מגילת קלף אחת במרכז תצוגת הקבע), וכל הפריטים המוצגים בו הם שחזורים או דגמים. תצוגת הקבע פותחת צוהר להיבטים שונים של העם היהודי בגולה - חיי המשפחה, מנהגי הקהילות השונות, דגמים של בתי כנסת ברחבי עולם, יצירות יודאיקה ויחסיהם של היהודים עם הלא-יהודים בסביבתם.

המתעניינים בשורשיהם המשפחתיים יכולים לבקר במרכז המחקר והארכיונים של בית התפוצות, המוקדשים לחקר הגנאולוגיה של משפחות יהודיות. לאחר הביקור בבית התפוצות, המשיכו מזרחה וצאו מהאוניברסיטה דרך שער מתתיה.

חצו את הכביש לקמפוס הטבע של אוניברסיטת תל אביב, הכולל גנים בוטניים וגן זואולוגי. הגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב הוקמו ב-1973, ומשמשים, ככל גן בוטני, כמרכז מחקר לעולם הצומח ומעין ספריית צמחים. הכניסה, ללא תשלום, והביקור במקום יאפשר לכם ליהנות מכמה סוגי גנים - גן צמחי מרפא, גן קקטוסים, גן צמחים טרופיים, גן לזנים בסכנת הכחדה וגן לצמחיית ארץ ישראל. הגן הזואולוגי, ששטחו קטן בהרבה, יש בעלי חיים רבים ממגוון מינים ארצישראליים. מאז שנוסד בשנת 1931 שימש הגן הזואולוגי למחקר, להוראת מדעי החיים ולהגנה על בעלי חיים בסכנת הכחדה. שימו לב כי הביקור בו מצריך תיאום מראש, אך הגנים הבוטניים פתוחים לקהל (ללא צורך בתיאום) בימי חול משעות הבוקר ועד אחר הצהרים. לאחר הביקור בגנים, המשיכו דרומה ברחוב קלאוזנר (שהופך לרחוב ד"ר ג'ורג' וייז, על שם הנשיא הראשון של אוניברסיטת תל אביב). ממערב ומדרום משתרע נוף של מטרופולין תל אביב, וגורדי השחקים של רמת גן ותל אביב בולטים בו במיוחד. בכיכר גדולה רדו במדרגות להולכי הרגל עד למבנה בצורת קונכיה - זוהי הכניסה אל תחנת הרכבת "תל אביב האוניברסיטה - מרכז הירידים". רדו במדרגות הנעות אל אולם התחנה התת קרקעי וחצו אותו אל צידו השני (המעבר חופשי, אין צורך בכרטיס נסיעה ברכבת). בפתח תחנת הרכבת צאו לכיוון שדרות רוקח שמדרום ופנו שמאלה.

כעת אתם הולכם בשדרות רוקח, הקרויות על שם ישראל רוקח - ראש העיר השלישי של תל אביב ואחד האישים המשפיעים ביותר על העיצוב המודרני של העיר. מדרום לכם מתפרש פארק הירקון רחב הידיים. זהו הפארק הגדול ביותר בגוש דן, שמושך מבלים רבים, בעיקר בשבתות. לאורכו זורם נהר הירקון, שבעשורים האחרונים עבר תהליך טיהור אינטנסיבי, ומימיו נקיים בהרבה מבעבר.

בפארק יש שלל אטרקציות לילדים, המרכזית שביניהן היא גן שעשועים גדול הקרוי גן ההרפתקאות שמתקני העץ העצומים שבו לא מותירים אף ילד אדיש לאתגר. מצפון לשדרות רוקח נמצא מרכז הירידים והקונגרסים בישראל, הקרוי גם גני התערוכה. ראשיתו ב"יריד המזרח", תערוכה עולמית בהשתתפות שלושים מדינות, שנערכה בשנת 1934, במסגרת חגיגות חצי היובל לייסודה של תל אביב. ביריד, שהיווה בעצם הכרה בחשיבותו ובכושר יצירתו של היישוב היהודי בארץ, ביקרו כ-600,000 נפש - מספר בלתי נתפס באותה תקופה (בה אוכלוסיית הארץ כולה מנתה פחות ממיליון איש). במהלך ההכנות ל"יריד המזרח" נשאלו אנשי עסקים ומנהיגים באוכלוסייה הערבית אם ירצו להשתתף בו, והם השיבו כי מבחינתם היריד יתקיים רק כשלגמל יצמחו כנפיים. כך הפך גמל מעופף לסמל של "יריד המזרח" ולסמלו של מרכז הירידים עד היום. אם תמשיכו הלאה בשדרות רוקח תגיעו אל לונה פארק תל אביב. שימו לב כי הוא פתוח רק בשבתות וחגים (אלא אם כן הגעתם בחודשי הקיץ).